חשש מהפצת מחלות: גופות בע"ח מנותחות באוהל בראשל"צ

משרד החקלאות מבצע מזה חצי שנה ניתוחי גופות בעלי חיים באוהל פתוח בראשון לציון • הסיבה: שיפוץ חדר הנתיחות הקבוע מתעכב - עשוי להימשך שנים • מדעני המשרד מתריעים: חשש מפני התפשטות מגפות • משרד החקלאות: "במקום מערכת המחסלת את החיידקים. אין בסיס לטענות"

האוהל בראשון לציון/ צילום: איל יצהר
האוהל בראשון לציון/ צילום: איל יצהר

בראשון לציון, באוהל פתוח, מתבצעות מזה כחצי שנה נתיחות של בעלי חיים שמתו ממחלות מדבקות המסוכנות גם לאדם ואף מסוגלות לגרום למוות ומגפות, וביניהן אנטרקס, שחפת, כלבת, עכברת, קולי, ברוצלוזיס (קדחת מלטה), קדחת Q וזנים שונים של סלמונלה. הסכנה החמורה והמיידית היא דליפה של המחלות וגורמי המחלות, כתוצאה מהתנאים הסניטריים הירודים. החשש הגדול הוא, שחרקים המרחפים ללא הפסק באוהל - זבובים, יתושים דבורים ואחרים - יעצימו בקיץ את הבעיה ויפיצו את המחלות אל מחוץ לאוהל, שממוקם במתחם משרד החקלאות בראשון לציון.

מדענים במשרד החקלאות מתריעים על כך שהאוהל הזמני שבו נערכות בחודשים האחרונים הנתיחות בבעלי חיים החשודים במחלות וטרינריות קשות, אינו עומד בסטנדרטים ראויים מבחינת הסטריליות הנדרשת, חשיפה לחומרים מסוכנים וטיפול בשפכים המכילים חומרים מסוכנים. מצב זה עלול להימשך תקופה ארוכה בהרבה מהמתוכנן. הסיבה: מחדל בסיסי בהערכת הזמן הנדרש לשיפוץ חדר הנתיחות הקבוע בבית החולים הווטרינרי שבקמפוס משרד החקלאות בבית דגן.

"לא יכול להיות שלא תתרחש העברה והדבקה של מחלות על ידי חרקים, זה פשוט מתבקש לאור המצב של חלקי גופות חשופים במיכל וסניטציה גרועה", אומר מדען המכיר את המצב במתחם. "בעיקר מדובר בהעברה מכנית של מחלות, בהן גורמי המחלה מחזיקים מעמד תקופה מסויימת גם בפגר", הוא מוסיף כי "אפשר בקלות לראות תסריט למשל של זבוב שבא לחגוג על חלקי גופה ולרגליו נדבק חיידק, ולמחרת הזבוב הזה מגיע לפצע אצל אדם והחיידק עובר לאדם ומדביק אותו במחלה. זבובים מהאוהל הזה עלולים בקלות להדביק אנשים במחלות כמו אנטרקס, קדחת מלטה ושחפת, וזה מפחיד".

לפני כחצי שנה החל שיפוץ של חדר הנתיחות במבנה המכון ה פתולוגי הישן בבית החולים הווטרינרי, בו מבצעים ניתוחים לאחר המוות של בעלי חיים, לאיתור וזיהוי מחלות וטרינריות. זמן השיפוץ הוערך אז ב-6-8 חודשים. השיפוץ נעשה בעקבות לחצים מכמה כיוונים: דרישה של המחלקה לווטרינריה של הפקולטה לחקלאות; לחץ של מוסדות האיחוד האירופי שהתריעו על התנאים הירודים במכון הישן; ההתפרצויות האחרונות של מחלות וטרינריות מסוכנות, בעיקר של הכלבת, אבל גם ברוצלוזיס, קטרת הבקר וסלמונלה.

גופות זרוקות במיכל פתוח

מדענים טוענים כי הנהלת משרד החקלאות קיבלה התרעות על כך שהעבודה באוהל הנתיחות מתבצעת בתנאים שאינם ראויים לעבודה רגישה ומסוכנת. לדבריהם, "אין לסמוך על הטיפול בשפכים של אוהל הנתיחות, הכולל שטיפת הרצפה בצינור המזרים תערובת של מים וחומר חיטוי". השטיפה, לטענת המדענים, אינה מתבצעת בתדירות הראויה. למעשה, כל השפכים של המכון הווטרינרי מוזרמים ישירות למערכת הביוב של ראשון לציון.

"האוהל הזמני לניתוח חיות במכון הווטרינרי הוא פצצת זמן מתקתקת", התריע אחד המדענים, "לדעתי מדובר במחדל ממש ברמה לאומית. נוצר פה מפגע בטיחותי חמור, כשגופות בעלי חיים מבותרות חלקית, חלקן עם מחלות מסוכנות, זרוקות במיכל פתוח, באוויר החופשי. צריך לזכור שחלק מגורמי המחלות, בעיקר אנטרקס, שחפת וברוצלוזיס, עמידים למשך תקופות ארוכות, אפילו של שנים. אנחנו נכנסים לקיץ, כאשר בקיץ יש גם בעיה קשה עוד יותר של זבובים וחרקים נוספים, שמעבר לטרדה הם גם מעבירים מחלות, וכל העסק נהיה הרבה יותר בעייתי". סטודנטים המשתמשים באוהל לצורכי לימוד מתלוננים על כך, ש"גם האוהל עצמו שורץ זבובים וחרקים נוספים".

ל"גלובס", נודע, כי לפני שבועות אחדים הסתבכה פרשת שיפוץ חדר הנתיחות הישן בבנין המכון, באופן שיוצר אי ודאות לגבי מועד סיום הפרויקט והפסקת העבודה באוהל הזמני. האחראים על הצד ההנדסי במשרד החקלאות, כך נטען, לא בדקו ככל הנראה כראוי את המצב הקונסטרוקטיבי של חדר הנתיחות הישן. במהלך השיפוץ התגלתה בעיית עמידות בגג המבנה הישן, שאינה מאפשרת להעמיס על הגג מערכות מיזוג הכרחיות, שבלעדיהן לא ניתן להשלים את השיפוץ המתוכנן בבנין הישן. במשרד החקלאות חוששים לעיכוב ארוך, אפילו של שנים, בחזרה למתקן קבוע ותקין.

גילוי התקלה מחייב את הריסת המבנה הישן ובנייתו מחדש בסטנדרט מודרני, כך שהפרויקט משתנה משיפוץ לבנייה חדשה, הטעונה קבלת היתר בנייה וביקורת. במשרד החקלאות חוששים שבגלל סכסוך ארוך עם עיריית ראשון לציון על חובות ארנונה של המתחם, המוערכים בעשרות מיליוני שקלים, העירייה עשויה לא לנפק למכון היתר לבנייה חדשה אלא בכפוף להסדרת חובות הארנונה.

משרד החקלאות: "אין בסיס לטענות"

משרד החקלאות מסר בתגובה: "אין כל שוני בטיחותי בין המתקן הארעי לבין העבודה שהתבצעה בחדר הנתיחות הישן. המתקן אושר ע"י המומחים המקצועיים, והפעילות בו הותאמה לעבודה בטיחותית. המתקן הארעי הוקם לאור צורך הכרחי בשיפוץ חדר הנתיחות הישן. לעניין השפכים, במתקן הארעי הותקנה מערכת המחסלת את החיידקים שבמי השפכים, ולכן אין כל בסיס לטענות. לעניין החשיפה לחומרים מסוכנים, העובדים מצוידים בציוד מגן כנדרש. שכן, טיבו של חדר הנתיחות, הארעי והקבוע, הוא ביצוע אבחון מחלות בעלי חיים, שטבען כרוך בחשיפה לחומרים מזוהמים והעובדים אינם חשופים לכל מחלה.

הפוליטיקה הרסה את הוילה בג'ונגל

המושג "וילה בג'ונגל" הושאל לתחום הביטחוני מהתחום הווטרינרי, והוא תיאור מדוייק של איכות השירותים הווטרינריים שהיו נהוגים במדינה בעבר. הסיבה העיקרית היתה שהצמרת המקצועית של השירותים הווטרינריים, על סמכויותיה הרחבות, שמרה בקפידה על מעמדה העצמאי מול הדרג הפוליטי.

הווילה כבר יותר דומה לצריף. בדו"ח מבקר המדינה שיתפרסם בקרוב תוצג הידרדרות השירותים הווטרינריים (שו"ט), דרך המקרה של הכישלון בטיפול במחלת הצאן ברוצלוזיס, הידועה כ"קדחת מלטה", מחלה המסוכנת לאדם ועלולה לגרום גם למוות. רק בשנה האחרונה התגלה מספר שיא של כ-500 הדבקות באדם. לפני שבוע פרצה מחלת הפה והטלפיים בעדר בקר של קיבוץ גזית בעמק יזרעאל, מחלה שכביכול הודברה בישראל. אתמול (ג') רשות הטבע והגנים סגרה את שמורות נחל תבור ונחל יששכר מחשש להתפרצות נוספת של המחלה.

ההידרדרות החלה לפני כעשור. שר החקלאות בממשלת אולמרט, שלום שמחון, דרש להכפיף אליו את המערכת ולשלוט במינויים המקצועיים ובתהליכים. האירגון למלחמה במחלות מגפתיות, OIE הממוקם בפריז ושומר על עצמאות השירותים הווטרינריים בכל העולם, נזעק והתריע בפני אולמרט על הכוונה. שמחון נאלץ לחפש מסלול אחר. הוא המציא טיעון על חששותיו מהתפרצות מחלות וטרינריות, ומתחת לרדאר הקים ב-2008 ועדת חקירה ממשלתית, בראשות ורדי זיילר ז"ל, שאכן סיפק את הציפיה והביא לעריפת ראשיהם של בכירי השירותים הווטרינריים (הפרשה סוקרה בהרחבה בסדרת כתבות ב"גלובס").

בהמשך בוצעו בשו"ט מינויים פחות מקצועיים, התגלו תופעות של ניגודי עניינים ושחיתות, כולל ביחידת הפיצו"ח (פיקוח על חי וצומח), המערכת איבדה שליטה על מחלת הסלמונלה. את המהלך הקריטי ביצע מנהל השירותים הקודם, נדב גלאון, כאשר הפריט חלק מחיסוני הרשות, למשל בחיסוני הברוצלוזיס. משם היתה קצרה הדרך לשימוש בתרכיב לא יעיל בהליך חיסון חיות הבר מפני כלבת, תוך הסתרת נתוני אמת ובלי לבצע חקירה על הנסיבות בהן הוחלט לבצע חיסונים חסרי אפקטיביות. התוצאה היא ההתפרצות האחרונה של הכלבת - כבר 44 מקרים מתחילת 2018, לעומת שנת השיא הקודמת, 2017, בה התגלו 80 מקרי כלבת. פעם היינו באמת וילה בג'ונגל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988