התובעת במשפט "באים לבנקאים": "יכול להיות שיסתיים בזיכוי"

הפעיל החברתי ברק כהן מואשם, בין היתר, בהטרדה ובסחיטה באיומים, בעקבות מחאה בוטה נגד ראשי המערכת הבנקאית • קצין מבצעים במרחב ירקון, שנקלע לאירוע שבו כהן היה מעורב, העיד היום: "הרגשתי מאחורה בעיטה. הסתובבתי וראיתי את ברק שהיה קרוב אליי"

ברק כהן / צילום: שלומי יוסף
ברק כהן / צילום: שלומי יוסף

בתחילתם של משפטים פליליים נוהגים הפרקליטים שמנהלים את המשפט מטעם המדינה, לשאת נאומי פתיחה. על-פי-רוב, באותם נאומי פתיחה מנסים הפרקליטים לתת לבית-המשפט "פרומו" לראיות ולעדויות שיובאו במסגרת הליך ההוכחות, ולהסביר מדוע מעשי הנאשם או הנאשמים הם חמורים והצדיקו את נקיטת ההליך הפלילי נגדו/ם.

לכן, מפתיע היה לשמוע היום (א') את נאום הפתיחה שנשאה עו"ד דפנה יבין מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) ,עם היפתח שלב ההוכחות במשפט "באים לבנקאים", שאותו מנהלת המדינה נגד הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן ונגד עוד כמה פעילים חברתיים שחברו אליו, מתחילת 2014. כהן ושות' קיימו מחאה בוטה נגד ראשי המערכת הבנקאית ונגד גורמים נוספים.

התובעת הפתיעה ואמרה בנאומה, כי "יכול להיות שהתיק יסתיים בזיכוי, זה חלק מהמשפט הפלילי. אנחנו לוקחים את זה בחשבון". יבין הוסיפה ואמרה, כי "אין כאן קונספירציה מצד התביעה אלא מדובר במשפט פלילי עם שאלות משפטיות. ההגנה תטען לפגיעה בחופש הביטוי. חשוב לנו לומר, שחופש הביטוי הוא נר לרגליה של התביעה".

להלך אימים וליצור חרדה

משפטם של ברק כהן וחבריו ל"באים לבנקאים", בהם ערן ורד וייס, יגאל רמבם, ואילן פלד, מתנהל בפני השופט שמואל מלמד בבית-משפט השלום בתל-אביב. זאת, בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים ועוד, שביצעו, לטענת הפרקליטות, נגד מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח; נגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן; וכן נגד קצין משטרה וגורמים נוספים במסגרת מחאתם.

לפי הנטען, במחצית השנייה של שנת 2014 קשרו הנאשמים קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל; בכמה מקרים הגיע כהן לבדו או עם חברי הקבוצה סמוך לביתה של רוסק-עמינח, והם "הקימו שאון במקום, מתוך כוונה להלך אימים, להטריד ולפגוע בפרטיותה של רוסק-עמינח".

בנוסף, נטען בכתב האישום, כי כהן וחברי הקבוצה הקימו מהומה במספר הזדמנויות בקרבתו של קינן או בני משפחתו, בכך שקראו קריאות במגאפון בסמוך אליהם, או "פנו בצעקות ובגידופים בגנותו של קינן", ותיעדו את המתרחש.

עוד נטען, בין היתר כי בכמה מקרים יצר עו"ד כהן קשרים טלפוניים עם רוסק-עמינח ומקורביה, ועם קינן ומקורביו "באופן שהיה בו כדי להלך אימים, לפגוע בפרטיותם, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין".

בכתב האישום מתואר איך חברי "באים לבנקאים" הטרידו גם את קרוביהם של מנהלי הבנקים, בהם את ד', בתה של רוסק-עמינח, כשפיזרו כרזות באזור בית-הספר שלה, ובהן תמונתה של רוסק-עמינח והכיתוב "ד' לא אשמה שאימא פושעת".

השתולל, בעט, נתן בעיטות

כהן המואשם גם ביצירת מהומה ועלבון במקום ציבורי, מכיוון שעל-פי כתב האישום, לאחר פיגוע בבית-כנסת בשכונת הר-נוף בירושלים, צעק באמצעות מגאפון קריאות "אללה אכבר" ו-"איטבח אל יהוד" ממרפסת דירתו בתל-אביב, באופן שגרם לבהלה של התושבים באזור.

ראשון העדים מטעם התביעה היה רב-פקד שלומי דמרי, קצין מבצעים במרחב ירקון. בנובמבר 2014, כשדמרי שירת כקצין שיטור וקהילה, הוא קיבל הודעה דחופה בגין אותן קריאות של כהן וחבריו. דמרי תיאר היום, א', בבית-המשפט את מה שקרה לגרסתו.

דמרי: "קיבלנו הודעה, שיש אירוע חבלני שקשור לפגיעה באזרחים ברחוב בן יהודה ושקוראים שמה 'אללה-וואכבר' וקריאות אחרות. יצאנו לאירוע, תוך כדי שאנחנו מקבלים דיווחים שיש שם ערבי שרוצה לפגוע באזרחים, ושאנשים ברחוב בורחים. אח"כ הבנו שזה מגיע ממרפסת, ומישהו קורא במבטא ערבי במגאפון".

לדברי רפ"ק דמרי, כשהוא הגיע למקום שבו נשמעו הקריאות מצד כהן וחבריו, הוא (השוטר) ראה ש"היה פחד נוראי שמה של האזרחים. הרחוב ריק, וזה לא אופייני בשעות האלה. כולם ברחו כי פחדו מהקריאות".

דמרי תיאר כיצד לאחר מכן ירדו כמה מהפעילים מהמרפסת, והמשטרה התעמתה עימם, ועצרה אותם. לדברי קצין המשטרה, בהמשך הוא נכנס ללובי של הבניין, ואז לדבריו ביקש מברק כהן להוריד את המצלמה שבעזרתה תיעד את מה שקורה, ולא להפריע למהלך המעצר.

"בשלב מסוים הרגשתי מאחורה בעיטה. הסתובבתי וראיתי את ברק שהיה קרוב אליי. הודעתי לו, שהוא עצור על תקיפה. ברק התנגד למעצר, הוא ממש השתולל, בעט, נתן בעיטות וגם עם הידיים, אני חייב לציין שהוא די חזק", העיד דמרי.

כהן, שמייצג את עצמו ואת חבריו, התערב בשלב זה בדברי העד מטעם התביעה ואמר: "אני אולי חזק, אבל לא חזק בכוח". דמרי התעלם מההערה ואמר: "אזקנו אותו ולקחנו אותו לתחנה".כהן טוען בתגובתו לכתב האישום, שדמרי לקח ממנו בכוח את המצלמה ואת הטלפון הנייד.

דמרי הכחיש את הדברים. "הייתה מצלמה שנעלמה תוך כדי המעצר, אבל אנחנו לא יודעים איפה היא. בטלפון של ברק לא נגעתי ולא לקחתי אותו", הוא אמר.

ב-30 בנובמבר 2014 הגיש דמרי תלונה נגד כהן וחבריו, בעקבות פרסומים שלהם בפייסבוק. לדבריו בביהמ"ש, "הגשתי את התלונה כי הם העלו פוסט בפייסבוק לגביי ולגבי השוטרים שהיו באירוע. הם לקחו תמונה שלי מפייסבוק של אשתי, ורשמו בפוסט גידופים עליי ועל השוטרים. מעבר לכך, הם רשמו שם איום שהם מכירים את השוטרים ושלכל שוטר יש שם וכתובת ובני משפחה, ו'נגיע אליכם הביתה'.

"הרגשתי פחד על המשפחה והילדים. אחרי זה הגבלתי את הילדים בצורות שונות מלצאת מהבית. הבן שלי היה מגיע עד אז לבדו מביה"ס, ומאותו הרגע דאגתי שמישהו בוגר יתלווה אליו. ביקשתי מאשתי לא לרדת מהבית בשעות מסוימות, ולהיזהר".

בעקבות העימותים ביניהם, ב-21 בדצמבר 2014, חילקו כהן וחבריו כרזות נגד דמרי בסמוך לביתו. על הכרזות היה כתוב "שלומי דמרי מנצל את כוחו כשוטר כדי להכות ולהעלים ראיות". בין דמרי לכהן התפתח עימות, ודמרי מיהר להזעיק את חבריו, והתקשר 100 למשטרה, והתלונן על כהן וחבריו.

כהן טוען, כי ההפגנה הזאת מול ביתו של קצין המשטרה, בדומה לכל הפעילות שלו ושל חבריו, היו פעולות לגיטימיות במסגרת חופש הביטוי במדינה דמוקרטית.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בנאום הפתיחה הבהירה הפרקליטה כי לא מדובר במשפט פוליטי ואין כל קונספירציה לרדוף את הנאשם, כפי שטוענת ההגנה בביהמ"ש וברשתות החברתיות. מדובר במשפט פלילי לכל דבר ועניין, אשר מבוסס על ראיות שיוצגו בפני ביהמ"ש, והוא בלבד זה שיכריע בסופו של דבר אם יש די ראיות להרשעה, אם לאו. הפרקליטות סבורה כי ישנו סיכוי סביר להרשעה בתיק זה והכל יוצג בפני ביהמ"ש."

מי אתה ברק כהן?

מחאה מהלכת של איש אחד

בעיצומה של המחאה החברתית הגדולה באוגוסט 2011, פורסם ב"גלובס" ראיון שערכתי עם עו"ד ברק כהן במאהל שהוקם בשדרות רוטשילד בתל-אביב.

כהן סיפר באותו ראיון כי הוא החליט "לזנוח ב'צו 8 אזרחי'" את משרד עורכי הדין שלו ולהצטרף למחאה שבה חבש שני כובעים: כובע של אזרח התומך במחאה, וכובע של עורך דין וסנגור, התורם את יכולותיו המקצועיות למען המחאה ומייצג את המפגינים שנעצרו.

באותו ראיון אמר לי כהן, כי "המחאה החברתית היא 'מהפכה של אהבה'", אבל, הוא הזהיר, "אם המחאה תיכשל - אז בעוד חמש שנים היא תהפוך ל'מהפכה של קליעים'".

זה לא קרה. חלפו כמעט שבע שנים, ולמרבה המזל אף אחד לא מסתובב ברחובות עם תת-מקלע במחאה על יוקר המחיה או מחירי הדיור, שרק עלו מאז 2011.

שינוי חברתי משמעותי לא התרחש כאן מאז המחאה החברתית. מי שהשתנה הוא כהן, שהפך מאז אותם ימים למחאה מהלכת של איש אחד.

כהן הפך לתופעה ולדמות מוכרת אך מאוד שנויה במחלוקת. הוא הקים את תנועת "באים לבנקאים" המוחה באמצעות הגעה אל ראשי המערכת הבנקאית עצמם, על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, אך בהמשך הועמד כהן לדין בגין הטרדות ואיומים של מנהלי הבנקים.

הוא תקף את שרת התרבות והספורט, מירי רגב, והוא הורשע בהעלבת עובד ציבור בכך שחיבר שיר פוגעני נגד קצין משטרה מירושלים, אלון חמדני.

לכן, רבים רואים בכהן אדם שצריך להרחיק אותו מהחברה. מנגד, לכהן יש גם הרבה מאוד אוהדים ומעריצים שחושבים שהוא נלחם למען מטרות נעלות.

אז מיהו ברק כהן? עבריין או לוחם זכויות אמיץ? אנרכיסט-בריון או רובין הוד מודרני? אולי ממשפט "באים לבנקאים", יצאו התשובות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988