המשנה ליועמ"ש: "מערכת היחסים בין רשויות השלטון צולעת"

מושב הפתיחה של כנס לשכת עורכי הדין באילת, שהתקיים הערב (א'), סיפק לא מעט אמירות מעניינות במספר סוגיות בוערות. מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, התייחסה לטענה שהציג בפניה מנחה הפאנל העיתונאי יעקב ברדוגו, לפיו השופטים נתפסים כשמאלנים לרוב, והשיבה: "השיפוט הוא ניטרלי, אתה לא בא להשליט את השקפות העולם הפרטיות שלך, אפילו הילדים שלי לא יודעים מה הפתק ששמתי בקלפי. בשיפוט הפתק ששמת בקלפי איננו רלוונטי, אבל את התארים למיניהם, אנחנו רגילים בהם. לא שזה בסדר, אבל אנחנו חיים עם זה". 

משתתפי הפאנל התייחסו לנושאים החמים של פסקת ההתגברות וסוגיית המסתננים והציגו עמדות מגוונות בנושא. 

 לוגו כנס עורכי הדין

הנשיאה בדימוס נאור אמרה: "בעניין המסתננים, מה לעשות שהיה צורך 3 פעמים לפסול הוראות מסוימות בחוקים, שלהשקפת היושבים בדין לא עמדו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? זה לא שייך לפסקת ההתגברות... בוא נלך צעד אחד אחורה, מאיפה ההנחה המובנת מאליה שיש צורך בפסקת ההתגברות? פסקת ההתגברות נולדה כפשרה פוליטית... למה צריך להתגבר על הוראות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, למה?", והוסיפה: "באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות? בעולם שבו בית המשפט הוא חסר סמכות להושיט סעד בשם תורת המשילות או כל מיני שמות אחרים? או שאנחנו רוצים לחיות במדינה, כמדינות המתוקנות, שבהן בית המשפט יכול להושיט סעד במקום של פגיעה?"

נאור נשאלה האם היא מקבלת את מתווה האו"ם שהוצג ובוטל, והשיבה: "אמרנו שמותר לגרש בכפייה, אבל הסיבה לכך שבאותו מקרה לא אפשרנו את הגירוש, הייתה שמדינה אפריקאית מסוימת אמרה אליי לא יובאו האנשים בכפייה. אני לא יודעת מה קרה למתווה של האו"ם. אני גם שומעת שיש ניסיונות לחזור אליו בצורה כזו או אחרת. המתווה לא הושג בדרך האופטימלית, אבל לגופו זה היה מתווה טוב. מישהו באמת חושב שאפשר לגרש מכאן את כל המסתננים? אני חושבת שאפשר להכיל כאן כמות מסוימת של מסתננים. אפשר להכיל כמות מסוימת של מסתננים, ולכן אפשר לחזור למתווה האו"ם. העליהום שעושים על בית המשפט העליון בעניין המסתננים הוא לא מוצדק. אפשר לפזר את המסתננים ולא לרכז אותם רק בדרום".

עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, התייחס אף הוא לנושא פסקת ההתגברות ואמר: "פסקת ההתגברות, כפי שהובאה לוועדת השרים לענייני חקיקה - וזאת דעתי האישית - היא שגויה, היא לא נכונה ולא טובה, היא לא בדרך המלך. אם רוצים להגיע להגבלה כלשהי של יכולתו של בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת - זה חייב להיעשות בהסכמה, בהידברות.

"אגב, לא חייבים להגיע לנוסחה הזאת של פסקת התגברות, אפשר בקלות להגיע לתוצאה שיהיה יותר קשה לבטל חוקים, בלי להתעמת עם בית המשפט העליון. למשל, שביטול חוק ייעשה בהרכב של 11 מתוך 15 שופטים, ברוב רגיל, ואז לשרת המשפטים יש יכולת להשפיע על זהות השופטים המתמנים, וכאשר מתמנים יותר שופטים בעלי אג'נדה שמרנית, שלא מתערבים כלאחר יד במהלכי חקיקה של הכנסת, אתה משיג למעשה את אותה תוצאה בלי לייצר אנטגוניזם. זאת הצעה שאני לא חושב שבית המשפט העליון יתנגד לה". 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הוסיף בהקשר הזה: "מערכת היחסים בין רשויות השלטון, היא מערכת יחסים צולעת, זאת עובדה... פסקת ההתגברות כפי שהובאה לוועדת שרים, אני הגדרתי אותה כמקל הליכה שבור שרוצים לתת למערכת הצולעת הזאת, לכן לא זאת לתקן את המערכת... הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה היא הסדרה כוללת של מערכת היחסים, באמצעות חוק יסוד: החקיקה, שבמסגרתו אפשר לדבר בהחלט על פסקת ההתגברות". 

עוד הוסיף עו"ד נזרי, בנושא המעמד הנשחק של אנשי הייעוץ המשפטי: "בעיניי ליועץ המשפטי צריכה להיות זכות וטו. בית המשפט העליון קבע מזה שנים שהיועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין, והוא צריך לפעמים להציב תמרור אדום בפני הדרג המבצע, אחרת נהפוך מהר מאוד למדינה כמו המדינות השכנות שלנו, שבוקר אחד הנשיא קם ומפטר 100 שופטים... אני חושב בד-בבד שהסמכות הזאת צריכה להיות מופעלת באופן זהיר.

"לשומרי הסף יש תפקיד כפול: מצד אחד אנחנו לא חלק מהמערכת הפוליטית, והחלק השני של התפקיד זה לגדר את הממשלה בתוך הדין ולהסביר לממשלה שאת זה את לא יכולה לעשות... זה תפקיד לא קל, כי לא תמיד קל לזהות את הגבול, זה תלוי באיזונים, זו לא מתמטיקה, ולאנשים שונים יש גישות שונות. אבל בסופו של יום יש יועץ משפטי לממשלה שהוא הפוסק האחרון בהקשרים האלה". 

אנחנו עובדים לפי דיני הראיות ולא לפי דיני הכיכרות

עו"ד נזרי נשאל על-ידי העיתונאי ברוך קרא גם לגבי הפרסום לפיו פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, קיבל מסרון משרת המשפטים איילת שקד בנוגע לשחרור של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ואמר: "נער הייתי ועוד לא לגמרי זקנתי במערכת... ואני רוצה להגיד שמעולם לא הייתה התערבות של הדרג הפוליטי בהחלטות פליליות". 

בנוגע לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר עו"ד נזרי: "אנחנו מודעים לכך שצריך לעשות כמיטב יכולתנו לקבל החלטה מהירה. היועץ המשפטי לממשלה משקיע עשרות שעות, ליליות כימים. כרגע שניים מהתיקים נמצאים בפרקליטות מיסוי וכלכלה, והם אמורים להעביר המלצות בקרוב לפרקליט המדינה. התהליך לא נעצר, היועץ עדיין מקיים ישיבות מעת לעת עם הפרקליטים הרלוונטיים... אנחנו לא יכולים לעבוד לפי דיני הכיכרות והמחאות, אנחנו עובדים לפי דיני הראיות".

בנוגע לשאלת האיחוד של תיקי ראש הממשלה נתניהו, אמר נזרי: "אני מניח שבבוא העת, כאשר התיקים יגיעו לרמת פרקליט המדינה והיועץ, הם יידרשו לשאלה הזאת. ככל שניתן לקבל החלטות בעניינו של חשוד אחד במאוחד, כמובן זאת דרך המלך. אם המשמעות שזה ייצור פערי זמנים לא הגיוני, אז אני מניח שתתקבל החלטה בהתאם על-ידי היועץ, אבל הכול תלוי בנסיבות. מכיוון שיש תיקים חדשים שמזינים את התיקים הקיימים ומוסיפים חומר חקירה, אי-אפשר לדעת כרגע מה יהיה".

נאור על אישור בג"ץ של הוראות הפתיחה באש בעזה: "זה לא רישיון להרוג"

נשיאת העליון בדימוס, השופטת מרים נאור, התייחסה למספר סוגיות ציבוריות נוספות ששופטי בית המשפט העליון נדרשו אליהן במסגרת הפסיקות שלהם בשנים האחרונות.

בנושא של גיוס חרדים ופסילת החוקים שנועדו להכשיר את פטור השירות לחרדים על-ידי בג"ץ, אמרה נאור: "הנושא של גיוס החרדים מלווה אותנו הרבה שנים, מאז שאני עוד הייתי מתמחה... מזה שנים בית המשפט חוזר ואומר שצריך לשמור על השוויון... וקשה לי להבין למה ההפתעה הגדולה שפסקי הדין האלה מעוררים כל פעם מחדש, הם בסך-הכול חוזרים על מה שכבר נאמר. כל פעם יש חוק במתכונת אחרת שאיננו מגשים את השוויון".

על החלטת בג"ץ מלפני מספר ימים, לאשר את הוראות הפתיחה באש של צה"ל בגבול עזה, אמרה נאור: "זאת למשל דוגמה שמראה שבית המשפט אחראי, הוא יושב בארץ הזאת ולא על איזה אולימפוס. יחד עם זאת - וזה היופי של פסק הדין - יש פה אמירה, אנחנו לא מתערבים בהוראות הפתיחה באש, אבל כל דבר צריך להיבחן בדיעבד, זה לא חס ושלום רישיון להרוג... מכשירים את ההוראות ואומרים שיבדקו את הדברים בדיעבד, כולל, אם יהיה צורך, להעמיד מישהו לדין. זה פסק דין של בית משפט שנטוע עמוק בקרקע כאן".