מפרקת USG קפיטל: לחייב נושאי משרה להשיב חובות החברה

לדברי עו"ד חנית נוב, בעקבות פירוק החברה נותרו לקוחות רבים מול "שוקת שבורה", ואין אפשרות ממשית לקבל את כספם חזרה • הגישה גם בקשה להטלת עיקולים על נכסיה בעלי החברה לשעבר, אברהם ותומר סיני • אברהם ותומר סיני: "מכחישים את כל הטענות"

עו"ד חנית נוב / צילום: תמר מצפי
עו"ד חנית נוב / צילום: תמר מצפי

מפרקת חברת USG קפיטל ישראל הגישה השבוע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לחייב שבעה נושאי משרה ודירקטורים בחברה באחריות אישית לחובותיה העומדים על סך של כ-11 מיליון שקל, מתוכם כ-8 מיליון שקל חובות למשקיעים/לקוחות. בקשת המפרקת, עו"ד חנית נוב, הוגשה גם נגד חברת הביטוח "Thompson Heath Bond" שביטחה את הדירקטורים בביטוח אחריות מקצועית. לדברי המפרקת, עם פירוקה של החברה, נותרו לקוחותיה הרבים מול "שוקת שבורה" ובהיעדר אפשרות ממשית לקבל את כספם חזרה מהחברה, יש לחייב נושאי משרה ודירקטורים.

במקביל להגשת בקשה זו, הגישה המפרקת בקשה להטלת עיקולים על נכסיהם של מי שהיו בעלי החברה בפועל, אב ובנו, אברהם ותומר סיני. אתמול (ד') הוציאה שופטת המחוזי בתל-אביב, חנה פלינר, צו איסור דיספוזיציה (צו האוסר מכירת נכס או שינויים בו) בכל הקשור לנכסי מקרקעין שבהם יש לשניים זכויות, בהם שלוש דירות.

"הונו ורימו"

USG היא חברת פורקס ואלגו-טריידינג - היינו חברה הפועלת, בין היתר, בזירת המסחר במט"ח ובזירת המסחר הרובוטי המתבצע באמצעות אלגוריתם ממוחשב, ללא התערבות יד אדם. איתמר פטישי הוא מייסד החברה, תומר סיני הוא בעל השליטה בה, ואביו אברהם המלווה את החברה לאורך כל שנות פעילותה (ובטרם נרכשה על-ידי בנו), היה בפועל הדמות הבכירה ביותר בה.

בבקשת המפרקת לחיוב אישי של נושאי משרה ודירקטורים בחברה - שהוגשה באמצעות באת-כוחה, עו"ד שני גרינברג ממשרד נוב-קסנר-שניר ובהסכמת כונס הנכסים הרשמית (הכנ"ר) - צוין כי עו"ד נוב ביצעה חקירות בחברה במטרה להתחקות אחר נסיבות קריסתה. החקירות העלו תמונת מצב קודרת ומטרידה מאוד, של חברה שעסקה בתחום המסחר האינטרנטי (תחום הפורקס), תוך ניהול ברמת סיכון בלתי-סבירה, ובשיטת פעולה המעלה חששות כבדים למעין "הונאת פונזי" (ראו מסגרת).

לטענת המפרקת, בעלי החברה, אברהם ותומר סיני, "הונו ורימו את המשקיעים והציגו להם מצגי-שווא". זאת, מתוך כוונה להניע את לקוחות החברה להשקיע את כספם באמצעות החברה, באופן כזה שהוביל אותם להפסדים עצומים, בצורה שיטתית שנצפתה מראש על-ידי החברה.

לדברי המפרקת, במסגרת מצגי-השווא הבטיחה החברה ללקוחותיה תשואות גבוהות באמצעות המסחר אלגוריתמי. זאת, כאשר הלכה למעשה הנחת העבודה של החברה והמודל העסקי שלה היו מבוססים על כך שהלקוחות יפסידו כ-50% מכספם, ואילו החברה למעשה הפיקה רווח מהפסדי לקוחותיה. לפיכך, לדברי המפרקת, לחברה, "אין ולא הייתה לה מעולם כל תוחלת כלכלית עסקית", ומבנה הפעילות שלה, הציב אותה חדשות לבקרים בעמדת ניגוד עניינים אינהרנטית אל מול לקוחותיה.

המפרקת מציינת עוד כי ההונאה הנטענת נעשתה בזמן שהוצאות החברה עלו בשיעור ניכר על הכנסותיה מהפסדי לקוחותיה ומעמלות. זאת, באופן שהיה ברור לחברה לאורך כל הדרך כי היא אינה רווחית וכי אין באפשרותה להיות רווחית, אלא במצב הדמיוני שבו הפסדי הלקוחות יעלו על הוצאותיה.

"ניצול תמימות"

בבקשת המפרקת נטען כי בשעה שביקשו לקוחות החברה למשוך את יתרת הכספים המצויה בחשבון המסחר שלהם בחברה, שכנעו אותם נושאי המשרה בחברה, תוך ניצול תמימותם, להעביר את כספם לחברה האם של החברה, "אטנלנטיק ברוקר אינטרנשיונל ייעוץ והשקעות". זאת, תוך הבטחה שבעתיד הם יקבלו את כספם בחזרה בריבית אטרקטיבית של "לפחות" 5% בשנה. לפי טענת המפרקת, מעשי השכנוע הללו, נעשו על-ידי נושאי המשרה, תוך ידיעה כי החברה האם ריקה מנכסים ממשיים או לכל הפחות מנכסים שיאפשרו לה להחזיר למשקיעים את כספם.

אם לא די באמור, מצוין בבקשת המפרקת כי החברה החתימה את לקוחותיה על הסכמים מול החברה הזרה, "USG Capital BVI", הרשומה באיי הבתולה. זאת, חרף העובדה שחברה זו לא הייתה בבעלותה. בפועל, צוין בבקשה, הופקדו כספי הלקוחות בחשבונות הבנק של USG, והיא זו שניהלה את פעילות המסחר.

בהקשר זה נטען בבקשה כי שיטת ההתחשבנות שבה נקט אברהם סיני וידאה כי הכספים שהפקידו הלקוחות בחשבונות USG יוחסו חשבונאית לחברה הזרה, והיא חויבה בתשלום עבור שירותי ניהול שקיבלה לכאורה מ-USG תמורת עלות השירותים ("קוסט"). בפועל, טוענת המפרקת כי מדובר היה בהתקשרות מלאכותית בלבד וללא תוקף משפטי, והכספים הופקדו אך ורק בחשבונות הבנק של USG.

עוד טוענת המפרקת כי החברה עשתה שימוש בכספי לקוחותיה כמנהג בעלים, ובכלל זה מימנה את פעולתה ואת הוצאותיה השוטפות. זאת, תוך נטילת סיכון בלתי סביר ומודע, שלא יהיה לה מאין להשיב כספים ללקוחותיה. המפרקת מציינת כי החברה ביצעה פעולות אלה תוך נטילת התחייבויות חדשות ששימשו לכיסוי התחייבויות קודמות, ומבלי להעמיד את לקוחות החברה על הסיכונים הכרוכים בפעילותה, "עד כדי הסתרתם באופן פעיל והונאת הלקוחות".

אברהם ותומר סיני מסרו בתגובה: "אנו מכחישים את כל הנאמר בבקשה, ותגובתנו תימסר לבית המשפט".

מסחר עצמאי ומסחר רובוטי

חברת USG קפיטל החלה את פעילותה בתחום המסחר האינטרנטי במט"ח בשנת 2012, כאשר החברה נתנה שירותי מסחר ללקוחות בתוך ישראל. בתחילת דרכה פעלה החברה כחלק מאשכול חברות הידוע בשם "You Trade" (חברה נוספת בתחום שקרסה ובעליה, אביב טלמור, חשוד בהונאת משקיעים).

בשנת 2016 נכנסה החברה להליכי פירוק, לבקשתה, בשל גירעונות נטענים של 7 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי בתל-אביב מינה את עו"ד נוית נוב כמפרקת החברה, וזו מצאה חשדות למעין הונאת "פונזי" וכן התנהלות תמוהה בחברה, הפסדים כבדים ושימוש לא ראוי בכספי משקיעים.

לפי המפרקת, פעילותה של USG קפיטל התמצתה בעיקרה במתן שירותי מסחר ללקוחות באמצעות פלטפורמת מסחר במט"ח (Forex), שסיפקה חברת "לברייט מסחר טכנולוגי". זאת כאשר אפשרויות המסחר שעמדו לרשות לקוחות החברה נחלקו לשלושה סוגים:

1. הייתה זירת מסחר שבה הלקוחות מבצעים פעולות מסחר והשקעה באופן עצמאי באמצעות מערכת המסחר.

2. שירות "מסחר חברתי", שבו לקוחותיה מתחברים למערכת המסחר באמצעות רובוט שמחקה אוטומטית פעולות השקעה שמבוצעות על-ידי משקיע אחר שהלקוח מחליט לעקוב אחריו.

3. מסחר אלגוריתמי ("אלגו-טריידינג"), שבמסגרתו החברה מפעילה תוכנה שמבצעת בכספי לקוחותיה פעולות השקעה בזירת המסחר.

זירת סוחר היא מערכת ממוחשבת, שבה הלקוח קונה ומוכר מכשירים פיננסיים מול מפעיל הזירה, וזירת הסוחר היא הצד הנגדי לעסקאות הלקוח. ישנו מגוון רחב של מוצרים שנסחרים באמצעות זירות הסוחר, החל מנגזרים על שערי מט"ח, עובר במדדים בעולם, ועד סחורות ואופציות בינאריות. המסחר בזירות אלה מתאפיין במינופים גבוהים, שלעתים יכולים להביא לאובדן די מהיר של הון המשקיע.

הזירות הללו מוכרות גם כחברות למסחר בחוזי הפרשים (CFD), וגם כשוק "הפורקס". עם זאת, פורקס הוא רק אחד מהמוצרים בשוק זירות הסוחר. בשנת 2016 ולאחר קריסות של מספר חברות בשוק "הפורקס" והאופציות הבינאריות, והצטברות של עשרות ומאות תלונות על הונאת משקיעים, הובילה רשות ני"ע ערך מהלך שאסר את שיווקן של אופציות בינאריות ללקוחות ישראלים. במקביל החלה הרשות בהליך רישוי של זירות המסחר בישראל, כאשר רק חמש חברות כאלה מתוך העשרות שפעלו, קיבלו רישיון מסחר שהסדיר את זירת המסחר במט"ח. USG קפיטל הייתה אחת מכמה זירות סוחר שפעלו בישראל בטרם החלו הליכי הרישוי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988