הנקראות ביותר

חשמל ב-2030: מה יקרה למשק וכמה אנרגיה יצרכו כלי רכב?

מסמך של רשות החשמל מספק תחזית לגבי משק החשמל בשנת 2030 ● עיקרי המסמך, שהגיעו לידי "גלובס", מצביעים על גידול שנתי של כ-2.7% בביקוש לחשמל ● הנעלם הגדול: כמה כלי רכב חשמליים יעלו לכבישים וכמה אנרגיה הם יצרכו

אסף אילת / צילום: רוני פרל
אסף אילת / צילום: רוני פרל

שיא הביקוש לחשמל בישראל צפוי לעלות עד סוף העשור הבא ב-52% מ-12,900 מגה-ווט השנה ל-19,600 מגה-ווט בשנת 2030. לצורך כך נדרשות השקעות מאסיביות במשק החשמל - מדובר על הקמה של 6700 MW של יחידות יצור קונבנציונליות בגז טבעי עד 2030. ההשקעה הכוללת שתידרש על ידי השוק הפרטי בתקופה זאת, לצורך הקמת מתקני יצור גז ומתקני אנרגיה מתחדשת, מוערכת בכ-55 מיליארד שקל. כך עולה ממפת הדרכים לתכנון מקטע היצור של משק החשמל בישראל שהגיע לידי "גלובס".

המסמך מתפרסם לאחר תקופה ארוכה של היעדר תכנון לטווח ארוך במקטע ייצור החשמל, ובעקבות ביקורת של מבקר המדינה על העדר תוכנית אב למשק החשמל. המסמך הוכן לקראת כנס של רשות החשמל שייערך ביום שלישי הקרוב והוא נכתב על ידי ד"ר נורית גל, סמנכ"לית חשמל ורגולציה יחד עם יוסי סוקולר, ראש תחום הסדרה, בסיוע עובדי הרשות.

המסמך מספק הצצה למשק החשמל של העשור הבא. לאחר קבלת התייחסות הציבור, שתתאפשר עד סוף יולי, הוא יועבר למליאת הרשות אשר תגבש המלצות לשר. ככל שמפת הדרכים תאושר על ידי שר האנרגיה היא תקבע את המועדים הרצויים לפרסום המכרזים להקמת התחנות. בהעדר תוכנית אב למשק האנרגיה, מדובר למעשה באינדיקציה היחידה שקיימת כיום עבור המגזר הפרטי לגבי פוטנציאל ההשקעה במשק החשמל ולכן יש למסמך חשיבות גדולה לקראת השינויים המאסיביים בעשור הקרוב.

מפת הדרכים אמורה להיכלל בתוכנית האב שיכין משרד האנרגיה. לפני שבועיים הוציאה רשות החשמל גם תוכנית הפיתוח של משק ההולכה - שיחד עם מפת הדרכים לתכנון מקטע הייצור אמור להשלים את החלק של תכנון ארוך טווח של משק החשמל, זאת כאמור בהעדר תוכנית אב מקיפה למשק זה.

התוכנית שהציגה רשות החשמל נועדה כדי להתאים את כושר היצור במשק לגידול הצפוי בביקוש: כושר יצור החשמל במשק יגדל מ-16,400 מגה-ווט כיום, ל-23,400 מגה-ווט בשנת 2030. על פי הערכות של רשות החשמל, עד שנת 2030 נדרשת הקמת תחנות כוח בגז טבעי בהספק מצטבר של כ-6,700 MW, מתוכם כ-3800 MW בגין גריטת תחנות קיימות ועוד כ-2900 MW בגין הגידול הצפוי של הביקוש.

מימוש ההשקעות הללו מהווה אתגר משמעותי, ולכן משק החשמל יידרש לקדם תוכניות סטטוטוריות בהספק גבוה יותר מהנדרש ב-20%, "על מנת להבטיח יתירות תכנונית". המשמעות היא שהרשות סבורה שמבחינה תכנונית נדרש תכנון של הספק נוסף כ-1500 MW - כלומר לצרכי תכנון יש לתכנן כנראה מתוך הנחה שבפועל רק 80% יקומו במועד המתוכנן.

עלייה ברמת החיים

על פי הרפורמה במשק החשמל, אשר אושרה לאחרונה בממשלה ולמעשה תחמה את היקף הייצור העתידי של חברת החשמל - מתוך הספק זה, חברת החשמל צפויה להקים כ-1200 MW, ויתר ההספק הנדרש (5500 MW) יוקם על ידי השוק הפרטי. זאת, בנוסף למכסות קיימות בהיקף של כ-1000 MW אשר פורסמו על ידי הרשות לשוק הפרטי להקמת פיקרים, מתקני יצור ברשת החלוקה ואגירה שאובה וטרם מומשו.

השקעות אלו נדרשות כדי לענות על הגידול הצפוי בביקוש לחשמל, וכן להחלפת גריטות של תחנות כוח המגיעות לסוף חייהם הכלכליים.

הביקוש לחשמל בישראל ממשיך לצמוח בקצב גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בהן הביקוש לחשמל הינו שטוח ברובן - בשל תנאי האקלים של ישראל והצמיחה הכלכלית - ישראל מתאפיינת בקצב גידול האוכלוסייה גבוה (על פי הלמ"ס 1.8% בשנה) וכן כתוצאה משינויים הצפויים בשנים הקרובות: חישמול קווי הרכבת, החדרת רכבים חשמליים, הקמת מתקני התפלה נוספים, עלייה ברמת החיים ועוד.

ברשות החשמל מסבירים כי בעקבות היקף השקעה גבוה, הם לא פוסלים אפשרות שחלק מתחנות הכוח יוקמו על ידי יצרני חשמל זרים. לשאלת "גלובס" איך ייראה משק החשמל בסוף 2030, מסרו ברשות החשמל כי בניגוד למה שאנחנו מכירים היום, משק החשמל יהיה מבוזר הרבה יותר. בעוד לפני שנתיים - ייצור החשמל התבצע ברובו על ידי חברת החשמל וכמה יצרנים פרטיים, בשנת 2030 מצפה הרשות כי ייצור החשמל יתחלק בין 5-10 יצרני חשמל בגז, מלבד חברת החשמל.

בנוסף לתכנון הייצור במשק החשמל, בכוונת הרשות להקל על יצרני החשמל הפרטיים בנוגע לרגולציה. הרשות מתכננת "קביעת כללי העסקאות של מתקני היצור החדשים בגז באופן שיבטיח העמסה יעילה וודאות בהחזר ההשקעה וגיבוש הליכים תחרותיים להקמת המתקנים". בכוונת הרשות לפעול להקלה ברגולציה הקיימת, זאת בין היתר כדי להקל על כניסתם הפוטנציאלית של שחקנים זרים חדשים. המטרה היא להוריד למינימום את האינטרקציה מול חברת החשמל והרשויות השונות המעורבות בעת מתן האישורים.

הרשות תקדם את התכנון הסטטוטורי לשיחלוף ולהקמת מתקנים קונבנציונליים חדשים ומתקני אנרגיה מתחדשת בהיקפים הנדרשים. העבודה מפרטת חלופות לתכנון הספק זה באתרים הנמכרים במסגרת הרפורמה במשק החשמל, באתרים חדשים המתוכננים על ידי המדינה ובאתרים פרטיים.

לגבי רכב חשמלי מציינת רשת החשמל כי קצב חדירת רכבים חשמליים הוא אחד מגורמי אי הודאות המרכזיים בתחזית הביקוש, וכי יהיה צורך לעדכן את התחזית אם קצב החדירה של הרכבים החשמליים יהיה גבוה יותר. לאחר בחינת עומק של תרחישים שונים הניחה רשות החשמל כי בשנת 2030 יהיו בישראל חצי מיליון כלי רכב חשמליים, כאשר כיום נוסעים בכבישי ישראל כ-3 מיליון שקל. נציין כי להערכת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מספר כלי הרכב החשמליים יהיה גבוה יותר. שטייניץ אמר בעבר כי בשנת 2030 ייאסר יבוא של רכבים מנועי בנזין ודיזל לישראל.

תמהיל הדלקים ב-2030

רוב האנרגיה תגיע מגז

כדי להתוות את מפת הדרכים שתקבע את כושר ייצור החשמל שנדרש לטווח ארוך, ברשות החשמל בחנו שלוש תחזיות הביקוש לחשמל. תחזית אחת של חברת החשמל, תחזית של בנק ישראל ותחזית של BDO.

לפי התחזיות של חברת החשמל ובנק ישראל, הביקוש לחשמל צפוי לגדול בקצב שנתי של כ-2.7% ואילו ב-BDO, שנותנת ייעוץ לפורום יצרני החשמל הפרטיים, הניחו גידול של 3.8% בשנה, ללא הפלסטינים.

רשות החשמל אימצה את תחזיות הביקוש של בנק ישראל ושל חברת החשמל. עם זאת, הרשות אימצה את צורת החשיבה של BDO לפיה מתייחסים לביקוש בסיסי ועליו מוסיפים התייחסות לגורמים ספציפיים אשר תורמים לביקוש.

ברשות מציינים כי תוספת ההספק הנדרשת למשק עשויה להצטמצם כתוצאה מהצלחה במימוש יעדי ההתייעלות האנרגטית; התפתחות כושר יצור עצמאי ביהודה ושומרון ו/או בעזה; שילוב של יכולת אגירה במתקנים סולאריים אשר תגדיל את התרומה של מתקנים אלו להחלפת הספק קונבנציונלי; או כתוצאה מהתפתחות כלים אפקטיביים לניהול ביקושים בשעות השיא. לאור חוסר הוודאות בהתפתחות מגמות אלו, הרשות ממליצה להיערך להקמת מלוא ההספק הנדרש ולהקים את ההספק בפועל לפי הצורך.

בתחום האנרגיה המתחדשת, תוספת המכסה של 1600 MW שקבע שר האנרגיה צפויה לאפשר עמידה ביעד של 10% עד שנת 2020. לאחר מכן, תידרש תוספת הספק ממוצעת של כ-400 MW סולאריים בכל שנה על מנת לעמוד ביעד של 17% אנרגיה מתחדשת אשר נקבע לשנת 2030. כך שבשנת 2030 ההספק המצרפי של מתקני אנרגיה מתחדשת יגיע לכ-8,600 MW, מתוכם כ-7,500 MW מתקנים סולאריים, לעומת כ-1000 MW סולאריים המותקנים בישראל כיום.

באשר לתמהיל הדלקים, זה צפוי לכלול בשנת 2030 70% יצור בגז, 17% אנרגיה ממקורות מתחדשים ו-13% יצור בפחם. הגז צפוי להוות בעתיד 70%-80% מתמהיל הדלקים של משק החשמל הישראלי.

כדי ליישם מדיניות של סגירה או הסבת יחידות פחמיות יש לוודא כי קיבולת הגז לחוף מספקת, וכן להבטיח יתירות בהספקת הגז. ללא אוניה מגזזת, בתרחיש שבו ההספק הפחמי יוסב לגז, ייווצר בשנת 2030 מחסור שעתי בהספקת הגז אשר יבוא לידי ביטוי בכ-2-3% מהחשמל המיוצר בשנה. לאחר שנת 2030, ככל שלא ימצא פיתרון למגבלת הקיבולת, המחסור השעתי בגז יחמיר באופן משמעותי, כתוצאה מהגידול הצפוי בביקוש.

ביחס לעמידה ביעדים אליהם התחייבה הממשלה לקראת וועידת פריז (2015), עולה מהניתוח כי סגירת יחידות 1-4 והקמת ההספק המתוכנן של האנרגיה המתחדשת, צפויים לאפשר למשק החשמל לעמוד ביעד הפחתת הפליטות ל-7.7 טון לנפש (3.85 טון פליטות לנפש מיצור חשמל), על אף שקצב גידול הביקוש צפוי להיות גבוה מיעד ההתייעלות, זאת בהינתן המשך מדיניות הגבלת השימוש בפחם.

לדברי ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל, "הרשות פועלת ליצירת אופק חדש וארוך טווח במשק החשמל. בין השאר המשק עובר לרגולציה מתקדמת יותר, הוצאו לשימוע תוכניות לפיתוח הרשת, נקבעה תוכנית מפורטת לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות, וכעת מפורסמת תוכנית המפרטת את הצרכים ארוכי הטווח במקטע הייצור. ביחד עם השינוי המבני עליו החליטה הממשלה, אנו מאמינים שתהפוכות אלה יובילו למשק יעיל ותחרותי יותר, לרווחת צרכני החשמל והשחקנים במשק". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות