נדחתה בקשת שחרור רכוש של עובד אגד החשוד בקבלת שוחד

נתן פורמן חשוד בקבלת שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים בתאגיד והלבנת הון בהיקף של כ-10 מיליון שקל • לפי החשד, פורמן קיבל את השוחד מחברת מרצדס בנץ בעת שהחזיק בתפקיד בכיר בקואופרטיב אגד • העליון: חקירת פורמן נמצאת בישורת האחרונה

בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר (ה') את בקשתו של נתן פורמן, בכיר לשעבר בקואופרטיב אגד החשוד בקבלת שוחד מחברת מרצדס בנץ, לשחרור רכושו שנתפס על-ידי המדינה.

נגד פורמן (69) מתנהלת מזה למעלה משנתיים חקירה בחשד שביצע מספר עבירות, ובהן קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים והלבנת הון בהיקף של כ-10.3 מיליון שקל.

על-פי החשד, פורמן קיבל את השוחד מחברת מרצדס בעת ששימש כמנהל אגף המשק באגד במטרה לקדם את עניינה של החברה, תוך שהוא פעל לכאורה לשכירת שירותיה.

במסגרת החקירה המתנהלת נגד פורמן ובטרם הוגש בעניינו כתב אישום, תפסה המדינה במהלך חודש נובמבר 2016 את הרכוש הבא: שתי דירות שבבעלותו של פורמן (תפיסה ברישום), רכב שבבעלותו וכן חשבונות בנק הרשומים על שמו, ובהם יתרה של כ-4.85 מיליון שקל.

בדצמבר 2016 הורה בית משפט השלום (השופט זיו אריאלי) על המשך החזקת הרכוש התפוס, תוך שהוא קובע כי ממסכת הראיות ניתן ללמוד על קיומו של חשד סביר הקושר את פורמן לעבירות. בית משפט השלום קבע כי ביחס ל-5.6 מיליון שקל שנתפסו, מדובר בחשדות בעוצמה גבוהה, בעוד שביחס ל-4.7 מיליון שקל, מדובר בחשדות הנסמכים בעיקר על ראיות נסיבתיות.

בקשות שונות שהגיש פורמן לאורך התקופה לביטול צווי התפיסה נדחו על-ידי בית המשפט, תוך שזה נעתר מספר פעמים לבקשות המדינה להאריך את צווי התפיסה להחזקת הרכוש.

חרף ההחלטה לדחות את בקשותיו של פורמן, הורה בית המשפט למדינה לשחרר מן התפוסים סכום כולל של 600 אלף שקל שהועבר לידי פורמן. לאחרונה, במסגרת דיון בבקשה רביעית במספר של המדינה להמשך החזקה ברכושו של פורמן שנתפס, ציין בית משפט השלום כי יש התקדמות "נמרצת" של החקירה, ולאחר שאיזן בין החשד הסביר שהתגבש בעניינו של פורמן לבין זכות הקניין שלו ופרק הזמן הממושך בו נמנעה ממנו גישה לתפוסים, נעתר בית המשפט באופן חלקי לבקשת המדינה, באופן כזה שהצווים הוארכו ב-4 חודשים, לצד שחרור סכום כסף נוסף לידיו של פורמן בסך של 100 אלף שקל.

ערר שהגיש פורמן לבית המשפט המחוזי נדחה על-ידי השופט אריה נאמן, ועל כך הגיש פורמן לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור.

השופט עמית: השתכנעתי כי הערכאות הפכו כל אבן בעת שבחנו את השיקולים השונים בעניינו של פורמן

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, ציין בהחלטתו הדוחה את בקשתו של פורמן כי בקשת רשות הערעור שהגיש אינה עומדת באמות-המידה שנקבעו בר"ע חניון חיפה בדבר מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

למעלה מהצורך ולגופם של דברים, הוסיף השופט עמית כי הוא לא השתכנע כי "יש בטענותיו של המערער כדי להצדיק את התערבות בית משפט זה בפסק דינו של בית משפט קמא".

במקרים אלה, בהם נדרש בית המשפט להכריע בדבר המשך החזקת התפוסים, עליו לבצע איזון בין האינטרסים שעומדים על הכף ובראשם - אינטרס הציבור שבמיצוי החקירה הפלילית ואכיפת הדין, למול זכותו הקניינית של החשוד (פורמן) שרכושו נתפס וחזקת החפות העומדת לו, קבע השופט עמית.

השופט עמית השתכנע כי הערכאות מטה (בית המשפט המחוזי והשלום) "לא הותירו אבן בלתי הפוכה", בשעה שבחנו את השיקולים השונים בעניינו של פורמן ובין היתר עמדו על הקושי בהחזקת התפוסים לאור הימשכות הליכי החקירה והעובדה שהתפיסה בשלב זה נעשית על סמך "רף ראייתי מוגבל".

בהתאם לקביעה זו הוסיף השופט כי ההחלטה להאריך את הצווים תוך שחרור סכום נוסף לשימושו של המבקש "נראית סבירה ומידתית, בהינתן שהחקירה בעניינו של המבקש אכן נמצאת בישורת האחרונה, ולא מצאתי להתערב בה".

יחד עם זאת, בית המשפט העליון מצא לנכון להעיר לרשויות החקירה כי עליהם לעשות את מרב המאמצים לסיים את החקירה במהירות האפשרית, על-מנת שתימנע פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו של פורמן.