מחדל המקלטים: ליותר מ-2 מיליון אזרחים אין מיגון מפני טילים

לפי המבקר, המגזר הלא-יהודי סובל מרמת מיגון מפני טילים נמוכה במיוחד: ל-46% מהתושבים בישובים שנבדקו אין מיגון תקני • מסקנות ועדה ממשלתית שעסקה בנושא לא מיושמות עקב מחלוקות כספיות

אנשים במקלט בנהריה במהלך מלחמת לבנון השנייה / צילום: אריאל ירוזולימסקי
אנשים במקלט בנהריה במהלך מלחמת לבנון השנייה / צילום: אריאל ירוזולימסקי

לפי נתוני פיקוד העורף שנכונים לחודש מרץ השנה ומובאים במסגרת דוח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, ל-26% מכלל אזרחי ישראל, שהם מעל ל-2 מיליון איש, אין מיגון צמוד מפני ירי של טילים ורקטות בצורה של מקלט פרטי או מרחב מוגן דירתי (ממ"ד).

מהדוח עולה כי המצב במגזר הלא-יהודי בצפון ובדרום הארץ קשה עוד יותר: ל-46% מהתושבים במגזר הלא-יהודי, כ-550 אלף איש, אין מיגון תקני.

דוח המבקר על מצב המיגון במגזר הלא-יהודי התבסס על שאלונים ששלח משרד המבקר ל-71 רשויות מקומיות בישובים לא-יהודיים בצפון ובדרום, הכוללים שאלות על מספר המקלטים בכל ישוב, פריסת המקלטים במוסדות החינוך ומצבם.

הדוח מתבסס גם על סיורים שעשו נציגי המשרד בחלק מאותם ישובים שהעלו תמונה עגומה: ל-11 רשויות מבין 71 הרשויות שמופו לא היה מידע בסיסי על מספר התושבים חסרי המיגון שבתחומן; 7 רשויות ובהן נצרת, אום אל-פחם ומג'ד אל-כרום מסרו למבקר המדינה כי לכל תושביהן או לכל הפחות לרובם המוחלט אין מקלטים. בנוסף, למחצית מתושביהם של 59 הרשויות המקומיות שמיפו את פריסת המקלטים בתחומן, לא היה מיגון תקני. מספרם של התושבים בישובים שאינם ממוגנים כלל מתרחיש של ירי רקטות וטילים הוא כ-420 אלף איש.

המבקר מצא עוד כי יותר מ-38% מהתלמידים במגזר הלא-יהודי בישובים שנבדקו אין מיגון בבתי הספר ושבחלק ממוסדות החינוך אין כלל שטחים מוגנים. "מצב זה חושף תושבים רבים, תלמידים ואנשי צוות, לרבות הסגל החינוכי במוסדות חינוך, לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות טילים ורקטות על העורף", נכתב בדוח.

עוד נכתב בדוח כי "המקלטים הציבוריים המועטים שקיימים בתחום הרשויות הלא-יהודיות, לא מתאימים לשהייה ממושכת, וחלקם לא כשירים ולעתים מוזנחים. ברובם המכריע של מקלטים אלו, אין אמצעים בסיסיים שדרושים אפילו לשהייה קצרה".

מקלטים ציבוריים שנמצאים בחלק מהרשויות המקומיות שנבדקו במסגרת הביקורת, חסרים ציוד חירום שנדרש לפי המפרטים לתחזוקת מקלטים שקבע פיקוד העורף. במרביתם חסרו אמצעים להגשת עזרה ראשונה; אלונקות; אמצעים לפינוי אשפה וביוב; אמצעים לתאורת חירום; רשת מחשבים אלחוטית; גישה למקלטי טלוויזיה או רדיו ועוד.

המבקר מצא כי ב-2014 הממשלה הקימה ועדה לגיבוש תוכנית להסרת חסמים ולקיצור הליכים, כדי להקל על בניית ממ"דים ופתרונות מיגון אחרים בבתי מגורים וזאת, תוך שימת דגש על פתרונות אשראי, תכנון ורישוי. למרות שהוועדה סיימה ב-2016 את דיוניה וגיבשה תוכנית להסדרת הנושא, מחלוקות תקציבית בין משרדי הממשלה השונים מונעות את יישומה. משרד האוצר מצדו, כפי שעולה מהדוח, לא הכין תכנית חלופית.

ביקורת נמתחה גם על פיקוד העורף, משום שלא הפעיל את הסמכויות שמוקנות לו בחוק ולא דרש מחלק ניכר מהרשויות המקומיות שבתחומיהן נמצאו פערי מיגון משמעותיים, להסדיר את היערכותן לשעת חירום. בדוח נכתב כי בין השנים 2015 ל-2017 פיקוד העורף ערך רק שלוש ביקורת ב-11 הרשויות המקומיות הלא-יהודיות שנבדקו במסגרת ביקורת זו. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988