"ילדים מפונדקאות ומשפחות חד-מיניות עולים על ילדים אחרים"

זאת מכיוון שהורות מודעת ומבחירה היא מיטיבה - כך טוענת שופטת המשפחה תמר סנונית-פורר • הדברים נאמרו בכנס של לשכת עורכי הדין שנערך הבוקר, על רקע סערת תיקון חוק הפונדקאות השולל מקהילת הלהט"ב את הזכות לפונדקאות בישראל

השופטת תמר סנונית-פורר / צילום: יוסי זמיר
השופטת תמר סנונית-פורר / צילום: יוסי זמיר

"התקיימו כבר כמה מחקרים שבהן בדקו האם יש הבדל בין ילדים להורים הטרוסקסואלים לבין הורים מאותו המין, וגילו שלא רק שהם שווים, אלא שהם אפילו עולים על ילדים להורים הטרוסקסואלים" - כך אמרה היום (ה') שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, תמר סנונית-פורר. הדברים נאמרו בכנס דיני המשפחה שקיימה לשכת עורכי הדין במלון קרלטון בתל-אביב ועל רקע סערת תיקון חוק הפונדקאות, שעורר מחאה בקרב קהילת הלהט"ב, ממנה שוב נשללה הזכות לפונדקאות בישראל.

במסגרת שיחה "אחת-על-אחת" בנושא "משפחות אחרות בעידן הטכנולוגי", שקיימה השופטת עם עו"ד יהודית מייזלס, מעורכות הדין המוכרות בתחום דיני המשפחה, הוספה השופטת: "נשאלת השאלה למה ילדים במשפחות מפונדקאות הם טובים יותר. לדעתי, כשאנשים באים להורות עם החלטה מאוד מודעת, להיות פונדקאית, להיות תורמת, להיות בהורות משותפת - אז ההורות היא מבחירה, והיא מודעת, והרבה פעמים היא יותר מטיבה. כשבודקים למשל מה מתרחש בבתי במשפט לנוער, כמה תיקים יש שם של ילדים מפונדקאות או משפחות חד-מיניות - אז אין. פשוט לא תמצאו. לעומת זאת, מקרים מאוד קשים של אימוץ ילדים עם קשיים מאוד גדולים, אימהות יחידניות עושות עבודה נפלאה, וילדים שנמסרים לאימוץ להורים בני אותו המין, עושים עבודה נפלאה". 

השופטת תמר סנונית-פורר ועו"ד יהודית מייזלס / צילום: אלה לוי-וינרב
 השופטת תמר סנונית-פורר ועו"ד יהודית מייזלס / צילום: אלה לוי-וינרב

"הפונדקאיות הישראליות: קיבוצניקיות, נשואות עם ילדים, משכילות ומרקע חינוכי"

השופטת סנונית-פורר אף ענתה בדבריה לחלק מן הביקורת שנמתחה על הרחבת הזכות לפונדקאות בישראל, מחשש לניצול נשים שייאלצו לכאורה "להשכיר את רחמן" מתוך מצוקה כלכלית. "אם הייתי שואלת אתכם פה בקהל מהו הפרופיל של הפונדקאית בישראל, הייתם אומרים שמדובר בנשים משכבות מוחלשות, גרושות, בעלות בעיות כלכליות, בטח עולות חדשות", אמרה, אך מיד הוסיפה: "אבל כשבודקים את הנתונים הנוכחיים מגלים עובדות חדשות: הפונדקאיות הישראליות הן קיבוצניקיות, הרבה מזרם דתי-לאומי, הרוב המוחלט הן נשואות עם ילדים, הן משכילות, עוסקות במקצועות שבין חינוך לאמנות. בטח לא כאלה שנגיד שהן לא מודעות. זה חשוב כי אנחנו נורא רגילים לשוב בקונספציות. אבל לחיים יש כוח עצום להביא לדברים חדשים, ולכן אגב הם מקדימים אותנו בבתי המשפט".

בהמשך השיחה שאלה השופטת סנונית-פורר את עו"ד מייזלס אילו תיקים נראה בבתי המשפט למשפחה בעוד 5 שנים מהיום, ועו"ד מייזלס השיבה על כך כי לדעתה אחד הנושאים שבו המשפט צועד מאוד מהר, ויש מולו מחסום שהיא מכנה "קדושת הגנטיקה": "יש נטייה של המשפט, של המדינה, של היועץ המשפטי לממשלה שמעורב בכל התיקים, לקדש את הגנטיקה, במובן של לתת לה עדיפות. אני מקווה שאנחנו צועדים לעולם שהוא מעבר לגנטיקה. למשל כשניגש לילד לשני אבות ונשאל אותו מי ההורים שלו, ברור שאנחנו לא לתשובה המבוססת על קשר גנטי. זה ברור שהם הוריו".

עו"ד מייזלס הוסיפה כי היא מצפה לשוויון, "אבל כזה שהוא באמת שוויוני. כשאומרת המדינה שלא מפלים בישראל להטב"ים כי החוקים חלים על כולם, זה כמו להבחין בין שוויון פורמלי לבין שוויון מהותי".

השופטת סנונית-פורר סיפרה בהמשך דבריה על תיק שהתנהל באולמה, שקשור לשאלה איך נקבע מי ההורה בעידן ההורות החדשה: "היה לי תיק של בנות זוג שהשתמשו באותו תורם זרע והביאו לעולם כל אחת בת, בהפרש של 3 שבועות. הן גידלו אותן יחד, אך לא הסדירו את הנושא מבחינה משפטית. כשהבנות היו בנות שנתיים, החליטו בנות הזוג להיפרד, וכל אחת לקחה את ילדהּ שלה. מונתה מומחית שנשאלה שאלות לגבי טיב הקשר, בחינתו, המשכו וכו'. לצורך כך נקבעה פגישה עם בנות הזוג, וגם עם הבנות - שכבר היו קצת יותר גדולות. בפגישה קרה דבר מדהים. הבנות באו לבושות בדיוק אותו דבר. זה לא תוכנן, וזה חידד לי את נקודת המבט שלהן. גם אם הן בנות שנתיים, צריך לראות את נקודת מבטן. ומנקודת מבת זו - הן אחיות. הן גדלו כתאומות. אז אני מציעה לעצור ולהבין שמשפחה זה עניין מאוד אישי, ולאנשים יש זכות למשפחה. בואו נשנה את נקודת המבט שלנו, ולא נלך בעקבות החץ הזה שאנחנו מדמיינים מכיוון ההורים. לפעמים כדאי לראות הפוך, לראות את נקודת מבטו של הילד כשהוא זה שנמצא במרכז".

כאמור, הכנס, שרוכז על-ידי עו"ד שמואל מורן ועו"ד בועז קראוס, התקיים על רקע מחאה שהולכת וגוברת בימים האחרונים בקרב קהילת הלהט"ב, כנגד תיקון חוק הפונדקאות, שאינו מעניק את הזכות לפונדקאות להורים יחידנים ולמשפחות חד-מיניות, חרף אמירתו של בג"ץ בפסיקה שניתנה לפני כשנה שלפיה החוק בנוסחו הנוכחי הנו חוק מפלה. בפסק הדין שנתן המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט סלים ג'ובראן, בעת פרישתו מכיסאו בבית המשפט העליון, ביקר השופט בדימוס את חוסר השוויון ביחס לקהילת הלהט"בים בישראל בנוגע להליכי פונדקאות ואימוץ, והבהיר כי יש לשאוף להקניית נורמות חדשות, מתקדמות וראויות בחברה הישראלית.

בין היתר כתב: "מתקשה אני להסכין למצב דברים שבו נמנע מיחידנים ומזוגות חד-מיניים להגשים את זכותם להפוך להורים על-ידי התקשרות בהסכמי פונדקאות, שעה שלאחיותיהם ולאחיהם ההטרוסקסואלים מוקנית זכות זו. הסדר חוקי המעניק זכות בעלת מעמד חוקתי לקבוצה אחת, ומדיר מפניו קבוצה אחרת בשל זהותה, העדפותיה, נטיותיה או אורחות חייה - הוא הסדר הנחזה להיות מפלה, אשר קשה להלום אותו. כשלעצמי, איני רואה כל הצדקה לבכר הורות הטרוסקסואלית על פני הורות חד-מינית ככלל, ובכל הנוגע למימוש הזכות להפוך להורה - על מגוון הטכניקות להגשמתה - בפרט".

חרף הדברים הללו, בתחילת השבוע החליטה ועדת העבודה של הכנסת לתקן את חוק הפונדקאות מבלי לכלול בו זוגות הומואים ולסביות וכן הורים יחידנים. חברי כנסת הומואים יצאו כנגד החוק, ובהם חבר הכנסת איציק שמולי, שאמר: "אני רוצה להיות אבא, ואני לא יכול להיות אבא. כדי לעשות זאת, עליי לפנות למדינה זרה מעבר לים, לשלם 140 אלף דולר ולקוות שיהיה בסדר... אנחנו מספיק טובים כדי לשרת את המדינה, אבל לא כדי להיות הורים. זה עלבון שאני לא יכול לתאר אותו. זה מצב שהוא פשוט מפלה וכואב ומלא בעלבון ולא הגון. זה לא בסדר". 

המחאה כנגד החוק ממשיכה לצבור תאוצה בימים האחרונים, ובמוצ"ש הקרובה מארגנת קהילת הלהט"ב הפגנה מול קריית הממשלה בתל-אביב.