לא צריך דיור בר השגה בשדה דב

עדיף לנייד את ההטבות לאזורים פחות יקרים ולהגדיל את כמות היחידות המוזלות

שדה דב. על הקרקע אמורות להיבנות 16 אלף יח"ד / צילום: תמר מצפי
שדה דב. על הקרקע אמורות להיבנות 16 אלף יח"ד / צילום: תמר מצפי

לאחרונה אושרה להפקדה התוכנית לפינוי שדה דב והקמת 16 אלף יחידות דיור על השטח שיתפנה, קרוב למחצית מהן יחידות דיור בר השגה, המיועד לדיור ציבורי, למגורי סטודנטים ולהשכרה ארוכת טווח.

על פניו מדובר בהחלטה יפה וראויה - דרישת הממשלה כי כל תוכנית חדשה תכלול יחידות דיור לטובת מי שלא יכולים לעמוד במחירים הגבוהים של השוק החופשי היא חשובה ומוצדקת, וחלק מארגז הכלים שנועד לאפשר קורת גג לכולם, דבר שכבר לא מובן מאליו בימינו.

עם זאת, יהיה נכון והוגן יותר להביט במציאות נכוחה ולהודות - לא יהיה שום דיור בר השגה בשטח שיפונה בשדה דב. זה פשוט לא יקרה, כמו שאין במגדלים אחרים שקמו ברוטשילד ובנווה צדק או באזורים נחשקים אחרים בעיר.

מדובר באחת מפיסות הקרקע שצפויות להיות היקרות ביותר במדינה. המיקום מצוין - לצד שכונות מבוקשות בתל אביב, על חוף הים ובמרחק קצר מפארק הירקון. שכונה חדשה לחלוטין, שניתן יהיה לבנות מאפס באופן המיטבי, עם תכנון חכם של תשתיות ומבני ציבור, עם מעבר צפוי של הרכבת הקלה, עם השקעה באזור חוף הים, במסחר ובתרבות.

גם אם ייעשה מאמץ עליון לספק דיור בר השגה בשכונה, הוא לא באמת יהיה בר השגה. אולי יהיו דירות קטנות יותר ופחות יקרות מאחרות, אבל הן עדיין יהיו יקרות. זאת תוצאה בלתי נמנעת - אי אפשר לעשות דיור בר השגה על הקרקעות היקרות ביותר במדינה, וזה גם לא יהיה מוצדק בחישוב עלות-תועלת. מי האנשים שיוכלו להרשות לעצמם את אותו דיור בר השגה כביכול בשדה דב? אנשים מבוססים יחסית שכנראה לא באמת זקוקים לעזרת המדינה ובמקרה עלה בגורלם לקבל את ההטבה הזו.

האם לא יהיה נכון יותר ברמה הלאומית לנייד את ההטבות לאזורים שהם מלכתחילה פחות יקרים, שיאפשרו מחד להגדיל את כמות היחידות המוזלות המוצעות בלי להגדיל את הסבסוד של המדינה, ומאידך להציע דירות בעלות נמוכה יותר ובעלות מחייה זולה יותר, שלא תשית הוצאות מיותרות על מי שמבקשים דיור מוזל?

מלים רבות כבר נכתבו על חוסר הצדק בפרויקט מחיר למשתכן, שנותן הטבה שיכולה להגיע לחצי מיליון שקל ויותר לזוכים באזור המרכז, בפרויקטים שהם יקרים מלכתחילה ולא רלבנטיים לחלק גדול מהדור הצעיר, ולעומת זאת מציע הנחות סולידיות ונמוכות משמעותית על הדירות הזולות יותר בפריפריה הצפונית והדרומית.

האם הגיוני שהמדינה תשקיע משאבים רבים על מנת לאפשר דיור בר השגה במקום שעתיד להיות היקר ביותר בארץ, במקום להפנות את אותם המשאבים למקום שבו הם יכולים להביא שינוי גדול יותר? במקום לנפנף בסיסמאות שלא יעמדו במבחן המציאות, עדיף למדינה ולעיריית תל אביב להימנע מהצהרות והבטחות שווא, ולהודות בכך שלא בכל שכונה חדשה יהיה דיור בר השגה, וזה בסדר גמור.

■ הכותבת היא שמאית מקרקעין ומשפטנית