דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

היועמ"ש: אי-הסדרת מערך הכשרות יאפשר "הכשרים פרטיים"

מנדלבליט שלח היום מכתב על כך שהמדינה לא עומדת בזמנים ביישום פסיקת בג"ץ העוסקת בהסדרת מערך הכשרות • הרבנות: "איכות הכשרות היא עיקרון-העל מעל יתר הערכים"

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שלח היום (ד') "מכתב התרעה" לראש הממשלה, לרבנים הראשיים, לשר האוצר, שר שירותי הדת וסגן שר האוצר. עניינו של המכתב הוא יישום פסיקת בג"ץ בנושא ניתוק הזיקה ומניעת ניגודי העניינים בין משגיחי הכשרות לבין בתי העסק המושגחים על-ידם והעובדה שהמדינה לא עומדת במועדים שבג"ץ הציב, בין השאר, לאור סחבת מצד הרבנות הראשית.

היועמ"ש חזר והדגיש כי "אם נושא מערך הכשרות לא ייפתר בהקדם האפשרי, ישנה אפשרות כי ייקבע שלא ניתן יהיה לאכוף את הוראות החוק ביחס לגופים פרטיים המעניקים תעודות כשרות". במילים אחרות מציין מנדלבליט, אי הסדרת המצב יוביל לכך ש"הכשרים פרטיים" יוכלו לתת תעודות כשרות לאלה שיחפצו בכך.

במסגרת המכתב, חזר היועמ"ש על קביעת בג"ץ ממאי 2017, אשר נתנה תוקף לעיקרון הניתוק וההפרדה הדרושים בין משגיח הכשרות בבית העסק לבין בעל העסק המושגח. בנוסף ציין היועמ"ש כי בית המשפט הורה על כך שעד סוף יוני 2018 יסתיים הטיפול בנושא, כך שהמערך החלופי להעסקת משגיחי כשרות יחל לכל המאוחר בעבודתו המלאה לאחר הרצה עד לתאריך 1.9.2018.

חרף לוחות הזמנים שקבע בג"ץ, עד כה, לא הועברה טיוטת תזכיר חוק להערות משרד המשפטים והאוצר, כך לפי המכתב. בהתאם ציין מנדלבליט כי "אנו מתקשים גם לראות כיצד תועבר טיוטה כזו במועד שנמסר לבית המשפט, שעה שמבקשים גורמי הממשלה לבחון חלופות נוספות". היועמ"ש מבהיר במכתבו כי מתוך מודעות לקשיים שהתעוררו במהלך השיחות אל מול ההסתדרות, לטעמו, ככל שיגובש ויפורסם תזכיר חוק בהתייחס "לכל חלופה מתאימה, זו או אחרת", שתביא לעמידת המדינה בדרישת בג"ץ לניתוק בין המשגיח למושגח עד לתאריך 8.9.2018, ניתן יהיה לפנות לבג"ץ בבקשת ארכה לצורך השלמת החקיקה.

מנדלבליט מדגיש בפני נמעני המכתב כי מעבר לחובה המוטלת על כל רשות ציבורית לקיים פסק דין כלשונו ובמועדו, הרי שבסוגיה זו, לאי קיום פסק הדין עלולה להיות גם משמעות משפטית, "וכנגזרת מכך גם משמעות מעשית כבדת משקל, המשליכה על כל תחום הכשרות בישראל".

אותה משמעות כבדת משקל, מסביר מנדלבליט, נובעת מפסק דין אחר שנתן בג"ץ בעניין "גיגי" (ניתן ביום 6.6.2016), אשר קבע כי הוראת סעיף 3 (א) לחוק איסור הונאה בכשרות, היא חוקתית ופרשנותה (בדעת רוב) היא "כי מבלעדי תעודת הכשר מטעם אחד מן הגורמים המוסמכים לפי סעיף 2 לחוק, אזי כל מצג כשרותי בכתב, בין אם הוא כולל את המונח 'כשר' (על הטיותיו השונות), בין אם לאו - אוסר".

היועמ"ש ממשיך ומבהיר כי ההחלטה בבג"ץ גיגי הוגבלה על-ידי דעת הרוב לשנתיים, כאשר אם לא ישונה מערך המשגיחים ויעמדו על "עיקרון הניתוק", יוכל הנושא להיפתח מחדש בעוד כשנתיים (שחלפו לפני מספר ימים). דהיינו כי עשויה להיבחן פעם נוספת חוקתיות סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות.

המשמעות לכך היא שאם נושא מערך הכשרות לא ייפתר בהקדם האפשרי, ישנה אפשרות כי ייקבע שלא ניתן לאכוף את הוראות החוק ביחס לגופים פרטיים המעניקים תעודת כשרות. 

הרבנות: "איכות הכשרות היא עיקרון-העל מעל יתר הערכים"

בהמשך לשליחת מכתב היועמ"ש, לא איחרו לבוא התגובות. הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב יצחק יוסף, שיגר עוד באותו היום מכתב תגובה מטעמו ליועמ"ש מנדלבליט. במסגרת מכתבו ביקש הרב הראשי שלא לפגוע במטה לחמם של משגיחי הכשרות.

הרב הראשי קרא למציאת פתרון מהיר לניתוק הזיקה בין משגיח לבית העסק כפי שנקבע על-ידי בית המשפט העליון. הרב יוסף ציין במכתבו כי "הרבנות הראשית עשתה את כל אשר לאל ידה ואימצה לא בלי התלבטות את עיקרון הפרדת משגיח-מושגח, מתוך הבנה שהגם שמבחינה הלכתית המשך המצב הקיים הוא לא בלתי אפשרי, עדיין יש להתחשב בנורמות המשפטיות הנוהגות ועל-מנת להגביר את אמון הציבור בכשרות הממלכתית".

אולם הרב הראשי הוסיף כי קיים צורך נחוץ לוודא כי אלפי המשגיחים לא יהיו הקורבן של יישום ההחלטה הנ"ל, ובעיקר, כך לדבריו, יש "לוודא שהפגיעה במשגיחים לא תפגע באיכות הכשרות, שהיא בעיני הרבנות הראשית עיקרון-העל מעל יתר הערכים".

נוכח האמור, הרב הראשי ביקש מהיועמ"ש לקחת חלק פעיל בהצלת הביטחון הכלכלי של משגיחי הכשרות מול בית המשפט ו"להעמיד את בית המשפט ולפרוש פניו את היריעה הרחבה ואת המשמעות של היעדר מתן ארכה למיצוי האפשרות לצמצום הפגיעה". בנוסף הוא ביקש מהיועמ"ש כי "בפרק הזמן הזה אבקש את מעורבותך האישית בקיום דיון בהשתתפותך שיכלול את כל הגורמים הרלוונטיים, ושעיקר תכליתו יהיה בחינת החלופות וצמצום הפגיעה כאמור".

במכתבו מתייחס הרב הראשי לפתרון אותו הציעה הרבנות: "אציין כי הפתרון הפשוט שימנע כל פגיעה במשגיחי הכשרות הוא קליטת משגיחי הכשרות כעובדים במועצות הדתיות, פתרון שמשום מה משרד האוצר מסרב לאשרו".

לפי הרב הראשי, "פתרון זה עומד בקנה אחד עם עיקרון הפרדת משגיח מושגח ובד-בבד מעלה באופן משמעותי את מעלת ואיכות הכשרות".

לאור האמור, הרב הראשי מבקש מהיועמ"ש "לכפות" על משרד האוצר ליישם את הפתרון אותו מציעה הרבנות ובכך להביא לסיום סאגת הכשרות.

ארגון "עתים", המסייע לציבור הישראלי מול שירותי הדת בישראל, ואשר ייעץ משפטית למיזם "השגחה פרטית", מסר בתגובה: "כבר שנים רבות נמשכים מחדלי הרבנות בנושא הכשרות, למרות הביקורת של מבקר המדינה ובג"ץ. המדיניות מחייבת ריענון דחוף כדי למנוע את המשך הפגיעה בציבור הצרכנים ובשירותי הדת. מכתב היועמ"ש צריך להוביל את הרבנות לפתרון המתבקש של ביטול המונופול והפיכת הרבנות לרגולטור, בכדי שגורמים חדשים יוכלו לספק שירותי פיקוח והשגחה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות