חברות התקשורת נשחקות ומדממות, ומתאמצות להסתיר זאת

מהדוחות הכספיים האחרונים של חברות התקשורת עולה כי הן עושות מהלכים חשבונאיים יצירתיים כדי לא לדווח על "נפילה" בשווי הפעילות הנייחת ולא לאבד משווי הנכסים • פלאפון היא היחידה שלא ירדה בהכנסות משירותים • בשוק מעריכים כי העידן שבו משלמים עשרות שקלים לחודש לא יימשך עוד זמן רב, והחברות ייאלצו להעלות מחירים ולפטר עובדים כדי לשרוד • ניתוח גלובס

רן גוראון, וניר שטרן ואיציק בנבישתי / צילומים: אלדד רפאלי ותמר מצפי
רן גוראון, וניר שטרן ואיציק בנבישתי / צילומים: אלדד רפאלי ותמר מצפי

תוצאות הרבעון השני של חברות הסלולר שפורסמו בשבועות האחרונים משקפות את הקושי של החברות להתמודד עם המציאות שהתהוותה בשוק - מי יותר ומי פחות. כדי לקבל תמונה משקפת מספיק להסתכל על הנתונים המרכזיים: ההכנסות יורדות, מדדי הרווחיות בסלולר נשחקים. זו המציאות כיום בשוק.

דבר נוסף ברור: מצבה של פלאפון טוב יותר מהמתחרות שלה. היא זו שהשחיקה שלה בהכנסות הכוללות (הכנסות משירותים + הכנסות מציוד קצה) הייתה המינורית ביותר בהשוואה לרבעון הקודם. יותר מזה, פלאפון היא היחידה מבין חברות הסלולר הגדולות שהצליחה - באופן מפתיע יש לומר - לצמוח בהכנסות משירותים מהרבעון הקודם לרבעון הנוכחי, ב-2% ל-438 מיליון שקלים. פרטנר נשחקה ב-3% בתוך רבעון, ל-454 מיליון שקל; סלקום, החברה הגדולה ביותר בשוק, נשחקה באחוז אחד וירדה ל-434 מיליון שקל. הוט מובייל, על פי הערכות, שמרה על אותה רמת הכנסות מתחום זה והכנסותיה הסתכמו ב-242 מיליון שקל. 

הכנסות משירותים מהוות למעשה את המדד הטוב ביותר לפעילות הסלולרית, מאחר והן "מזקקות" את הכסף שנכנס מזמן אוויר.

מנוע השחיקה: חזי בצלאל

מהן הסיבות לשחיקה? ההסבר הנפוץ הוא כמובן הכניסה של חזי בצלאל לשוק הסלולר דרך המותג We4G. אלא שההסבר הזה לא מספר את הסיפור כולו - בצלאל נכנס לשוק מעשית באמצע מאי, כלומר את ההשפעה האמיתית הכוללת שלו על התחרות נראה רק ברבעון הבא - אז גם תתברר השחיקה האמיתית והכואבת יותר אצל המתחרות.

נתון נוסף שמעט מעוות את הנתונים קשור לאופן שבו רושמות החברות את ההכנסות משירותים. חלק מההכנסות שנכללות בתוך סעיף זה הן הכנסות אחרות - סלקום, למשל, רושמת חלק מההכנסות של גולן טלקום בהכנסות משירותים; פרטנר רושמת את החלק היחסי של איחוד הרשתות באותו סעיף; ופלאפון רושמת את ההכנסות של רמי לוי. לכאן אפשר גם להכניס תיאוריות של בכירים בשוק, שמעריכים כי חלק מהחברות מווסתות הכנסות בין השוק הסלולרי לשוק הקווי. הסיבה למשחק האיזונים הזה נובעת, על הערכות, מחוסר הרצון של החברות לדווח על "נפילה" בשווי הפעילות הנייחת - דבר שיגרור להפחתה בשווי הנכסים. זה כמובן לא נוגע לפלאפון שאצלה אין פעילות קווית, אבל יכול להסביר מדוע מדווחת פלאפון על הכנסות משירותים יותר גבוהות מסלקום, כאשר לסלקום מאות אלפי מנויים יותר.

הכנסות מציוד קצה: פרה חולבת שהצטמקה

בסעיף ההכנסות מציוד קצה שוב, רואים בבירור את השחיקה של ענף הסלולר. מי זוכר שפעם הכנסות מציוד קצה נחשבו להכנסות "רעות" - כאלו שההכנסה ממנה נחשבה עם שולי רווח לא גבוהים. היום, כאשר החברות נלחמות על כל שקל, ללא ההכנסות "הרעות" מציוד קצה סביר להניח שהן היו עוברות להפסד מזמן. פלאפון ירדה בהכנסות ציוד קצה ב-13% לעומת הרבעון הקודם ל-164 מיליון שקל. פרטנר ירדה ב-12% בסעיף זה (ל-157 מיליון שקל) וסלקום רשמה ירידה של 19% (ל-157 מיליון שקל). היחידה שגדלה בציוד קצה זו הוט מובייל שבשנה האחרונה עושה פעילות מסיבית בתחום שלא הייתה בו, והצליחה לגדול ב-2%, ל-79 מיליון שקל.

מדוע החברות ממשיכות לרדת בהכנסות מציוד קצה? בעיקר כי הן נוקטות במשנה זהירות במכירות לגורמים שהן חושדות שלא יוכלו לעמוד בהחזר התשלומים, או מחשש להונאות מצד לקוחות. המשמעות היא שהקניות בשוק הולכות וגדלות אצל המשווקים שמחוץ לחברות הגדולות (לדוגמה KSP, אייבורי), כי אצלם קל יותר לקנות בתשלומים והם לא נמצאים בלחץ על תזרים המזומנים כפי שהחברות הציבוריות חשופות מדי רבעון. בפועל, הכוונה היא ללקוח שבא לחברה סלולרית לקנות מכשיר - אם הוא לא יכול לפרוס את הרכישה ל-36 תשלומים, הוא כנראה יעדיף משווקים גדולים שמאפשרים לו זאת. ההערכה היא שמגמה זו צפויה להימשך. בנוסף, החברות מדווחות שברבעון השני חלק מהדגמים לא ענו על ציפיות המכירות והקהל העדיף לחכות, כמו למשל במכירות של הגלקסי 9 של סמסונג.

בסיכום ההכנסות משירותי סלולר ומציוד קצה ביחד, התמונה עגומה אצל כל החברות מלבד הוט מובייל. פלאפון נשחקה ב-3% ברבעון, ל-602 מיליון שקל; פרטנר נשחקה ב-5% (ל-611 מיליון), וסלקום נשחקה ב-6% (591 מיליון). הוט מובייל צמחה באחוז, ל-321 מיליון שקל.

איפה הכסף מטלוויזיה?

עם כל הכבוד לסלקום ופרטנר שמגייסות לקוחות בקצב מהיר, מי שסיפקה עניין בדוחות האחרונים הייתה חברת yes, שאחרי חודשים ארוכים עברה לגיוס מנויים חיובי. אמנם זה עלה לה במחיר כבד, היא נאלצה לחתוך במחיר, אבל לעצור את הדימום היה נדמה כמו פנטזיה רחוקה רק לפני חצי שנה.

אם yes תשכיל לשמור על כך גם ברבעונים הבאים, אפשר יהיה להגיד שרון אילון, המנכ"ל היוצא של yes, הוא הצליח באסטרטגיה שלו וראוי לשבח. המחיר היה בהפסד של 10 מיליון שקלים ברבעון, וירידה בתזרים המזומנים מ-86 מיליון שקלים ברבעון הראשון ל-60 מיליון שקלים, אבל זה המחיר שהחברה בחרה לשלם, והוא כנראה מחיר נסבל מבחינתה.

סלקום ופרטנר כאמור המשיכו לצמוח. סלקום הוסיפה כ-11 אלף מנויים בטלוויזיה, ופרטנר גדלה ב-18 אלף. בניגוד ל-yes סלקום ופרטנר, הוט המשיכה לדמם כשברבעון האחרון נטשו את החברה 4,000 מנויים.

עם כל הכבוד לדוחות הכספיים של החברות, פרטנר היא זו שנקטה בצעד שישפיע באופן ישיר על הצרכנים - היא החליטה להפסיק את הסבסוד לשירות של נטפליקס, מרכז התוכן העיקרי שלה שגם עמד במרכז הקמפיין הפרסומי הרחב שלה. למרות הביקורות מצד הלקוחות, פרטנר קיבלה את ההחלטה הנכונה. בסופו של דבר, ברמת המחירים הנוכחית שעומדת על 129 שקל לטריפל היא לא יכולה להמשיך. 

בשורה התחתונה, שוק הטלוויזיה בישראל יילך וידמם יותר ויותר. ההשפעות יהיו בעיקר על הוט ו-yes שכן אצלן זה להיות או לחדול. הבחירה בידיהן, או שהן ממשיכות במודל המסורתי שלהן וייקוב הדין את ההר, או שהן בסופו של דבר יצטרכו להצטרף לחגיגת הטלוויזיה האינטרנטית. בינתיים זה עוד נראה רחוק, אך צריך לשים לב טוב למה שאמרה בזק עם פרסום הדוחות. זו הייתה הפעם הראשונה שבזק דיברה מפורשות על כך שהיא בוחנת את המודל של yes והפיכתה לחברת טלוויזיה אינטרנטית. ככל הנראה זה יקרה רק כשהתשתית תהיה מוכנה - קרי הסיבים האופטיים של בזק ייפרסו וניתן יהיה להעביר כמויות אדירות של נתונים באיכות 4K ללא חשש מהאטה והפרעה ברשת.

כדי לחפות על ההפסדים בסלולר, סלקום ופרטנר נאבקות לנצל את מנוע הצמיחה של שוק הטלפוניה הנייח לצד שוק הטלוויזיה ששורת הרווח בו נמוכה. לצערן, המנוע שתלו בו תקוות כל כך גדולות לא מצליח לפצות. כך, למשל, בסלקום ההכנסות מהשוק הקווי ומטלוויזיה לא צומחות חרף העובדה שהיא גדלה במספר המנויים, ולמרות היותה השחקן הכי חזק בשוק הסיטונאי. הכנסות סלקום בקווי (שירותים) הסתכמו ברבעון השני ב-300 מיליון שקל, כאשר ברבעון הקודם ההכנסות הסתכמו ב-304 מיליון שקל, ורבעון קודם לכן באותו שיעור. כלומר: צמיחה מזערית שמעידה על כך שהחברות מגייסות מנויים במחירי רצפה.

פרטנר צמחה יותר מסלקום בשוק קווי, בעיקר מאחר שהיא שחקן חדש והתוספת בהכנסות מורגשת אצלה יותר. הכנסות פרטנר בקווי הסתכמו ב-210 מיליון שקל, גידול של 8 מיליון שקל לעומת הרבעון הקודם. 

תוצאות כברות הסלולר
 תוצאות כברות הסלולר

הרווחיות: בצניחה חופשית

ואיך הרווחיות? לא משהו. בסעיף ה-EBITDA (רווח לפני הפחתות ומסים) פרטנר סיימה את הרבעון עם 126 מיליון שקל, לעומת 134 מיליון שקל בקודם; סלקום בצניחה חופשית מ-112 מיליון שקל ברבעון הראשון ל-71 מיליון ברבעון שני; פלאפון אמנם בלטה עם 161 מיליון שקל, אבל בניכוי התקן החשבונאי IFRS16 שהוכנס ב-2018 היא הייתה מסיימת את הרבעון עם 98 מיליון שקל - כך שגם היא בשחיקה.

אם מחפשים את השורה התחתונה, של הרווח הנקי, כאן רק שווה לציין כי סעיף זה מעט בעייתי להשוואה בין החברות והוא נותן אינדיקציה חלקית בלבד. הסיבות: בגלל שהוא מוטה מהפרשות לפיצויי פרישה (בסלקום) וחבות משפטית (בפרטנר); ובגלל שבפרטנר וסלקום מדובר על רווח נקי שכולל את הפעילות הקווית, ובפלאפון מדובר רק בסלולר. ועדיין: פלאפון סיימה את הרבעון ברווח נקי של 7 מיליון שקל (ירידה של 22% לעומת הרבעון הקודם). בפרטנר הרווח הנקי הסתכם ב-2 מיליון שקל, אך הוא הושפע מהפרשה של 15 מיליון שקל בגין תביעה ייצוגית. בסלקום מדובר בהפסד של 37 מיליון שקל, אך גם הוא הושפע מהפרשות לפיצויים פרישה בהיקף של 29 מיליון שקל.

ההשוואה לגולן טלקום חסרה על רקע הקושי לחלץ מהדוחות של אלקטרה מוצרי צריכה את הנתונים המלאים של חברת הבת. מגמה שלילית מתונה נרשמה בפעילות התקשורת הסלולרית של אמ"צ (גולן טלקום), שם ההכנסות נחלשו ב-3% ל-130 מיליון שקל והרווח המגזרי ירד בשיעור דומה ל-21 מיליון שקל. עוד מציגה גולן טלקום עלייה של כ-1% במספר המנויים שלה בסוף הרבעון השני, שעמד על 903 אלף, לעומת 892 אלף מנויים ברבעון המקביל, והכנסה חודשית ממוצעת למנוי (ARPU) של 48 שקל - ירידה של 4% ביחס לרבעון המקביל, אז היא עמדה על 50 שקל. שיעור נטישת המנויים עמד על 7.7%, לעומת 10% ברבעון המקביל.

המחירים יורדים, אבל העתיד לוט בערפל

לסיכום, מי שיבחר להרכיב משקפיים ורודים בכל הקשור לשוק הסלולר, ימצא כי הדוחות פחות גרועים משסברו תחילה. אבל כדאי שייקח בחשבון את המגמות שמסתתרות מאחורי הנתונים: ההשפעה של בצלאל לא הורגשה במלואה, ותורגש רק ברבעון השלישי. הטלוויזיה, ההבטחה הגדולה, לא משפיעה על השחיקה הגדולה בשוק הקווי. השוק הסיטונאי נראה כי מיצה את עצמו ובקושי גדל. ופריסת הסיבים האופטיים בפרטנר ובסלקום עדיין לא מורגשת.

הנתונים, אם כן, לא מבשרים טובות לשוק. כל בר דעת רואה שהחברות מפסידות בביזנס המרכזי שלהן - הסלולר והקווי. בהיקף הפעילות של החברות, רווח של כמה מיליוני שקלים הוא סטיית תקן, אשליה. בשלב מסוים, ההפסדים יהפכו למוחשיים והמשקיעים ידרשו מההנהלות ובעלי השליטה לנקוט בצעדים משמעותיים כדי למנוע את המשך ההידרדרות. המשמעות: אי אפשר יהיה להמשיך ולהחזיק את אותה כמות עובדים על אותו מספר רשתות, ואי אפשר יהיה להמשיך ולהתעלם מכך שהחברות לא מתייעלות ולא מקצצות מספיק.

בסופו של דבר כולם יודעים: הספינה נעה קדימה, ויש קרחון אי שם באופק. השאלה מה עושים עם זה. 

צרו איתנו קשר *5988