דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הרפואה הצבאית תצא לאזרחות? רק אם צה"ל יצליח לשחרר

צה"ל, כמו אחרון המשרדים הפקידותיים, מתקשה להיפרד מנפחי הפעילות ורוחב הזרועות הארוכות שלו

חיילי צה"ל / צילום: שאטרסטוק
חיילי צה"ל / צילום: שאטרסטוק

צה"ל עם הפנים אחורה. "הרפואה הצבאית יוצאת לאזרחות", בישר צבא ההגנה לישראל השבוע ("ידיעות אחרונות", יוסי יהושוע, יום ג'). התוכנית להוצאת שירותי הרפואה מצה"ל יוצאת לדרך. "לא עוד רשימות המתנה לרופא צה"לי. בתוך כשנה יוכל כל חייל ונגד לקבל טיפול בקופות החולים". שר הביטחון וסגן שר הבריאות הקימו עם הצבא, כמובן ולא ייתכן אחרת, כמה צוותי עבודה. וזה קורה אחרי שוועדה קודמת שהוקמה על ידי אלוף אהרון חליווה, ראש אגף מבצעים, הגיעה להבנה ש"השירות הרפואי אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים וכי רבות מתלונות החיילים והוריהם נמצאו מוצדקות".

אז מה הבעיה? שכבר הרבה יותר מדי שנים הם מדברים ומתגאים בזה - אבל לא מסוגלים גם להחליט וגם ליישם. צה"ל, כמו אחרון המשרדים הפקידותיים, מתקשה להיפרד מנפחי הפעילות ורוחב הזרועות הארוכות שלו. "מערך הרפואה בצה"ל נמצא על סף קריסה", הכריז נציב קבילות החיילים תת אלוף במיל' עוזי לבצור, וזה קרה בסוף שנות ה-90. "לא ניתן להשלים עם המצב הקיים. הביורוקרטיה בלתי נסבלת. נחוצים צעדים מיידיים שישפרו את זמינותו ואת איכותו של השירות הרפואי לחיילי צה"ל". כמה חודשים אחרי התקבלה בצה"ל ההחלטה: חיל הרפואה הפסיק לתפקד עצמאית והוכפף לאט"ל, אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, שבראשו עמד האלוף אהרון זאבי (פרקש).

במאי 1999 החל צה"ל ביישום תוכנית "צה"ל 2000". אחד מבסיסי התוכנית, שעליה עבדו 7 צוותים שדנו, ניתחו ובדקו במשך חודשים ארוכים, נגע לעתיד הרפואה בצה"ל. בתחילת 2000 ראיין "גלובס" את האלוף זאבי. הנה דבריו: "גיבשנו אמירה מאוד מפורשת: אנחנו מתמקדים ברפואה קרבית וצבאית וברפואה ראשונית. כל השאר ייעשה בבתי החולים על בסיס עלות-תועלת. מי שיותר זול ומי שיותר טוב יקבל ממני חוזה". זאבי הבהיר אז את צעדי יישום החלטת המטכ"ל: השינויים "שהצבא כבר החל בהם", אמר, יתבצעו במהלך כמה שנים ורובם ייושמו עד 2002, חלק אמנם ייגרר ל-2003, התנצל, אבל רק חלק קטן. בסופה של הדרך, אמר אז המפקד, "יישארו בצה"ל רפואת החירום, הטראומה ורפואת המלחמה, בריאות הנפש וטיפול בהלם קרב, לוחמה כימית וביולוגית ופיגוע המוני. כל השאר - בחוץ". מאז עברו 18 שנים.

4.9.1985. יום שלישי הקרוב, לפני 33 שנים, ישראל מחקה את האפסים וקבעה מטבע רשמי: שקל חדש . ₪. NIS. שער המרה: 1,000 שקלים ישנים = 1 שקל חדש. השינוי נעשה במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית, הדרמטית והקשה, שעליה הוכרז ב-1.7.85, אחרי שהמשק קרס ונמדדה אינפלציה שנתית של 400%.

חמש שנים וחצי לפני, 24.2.1980, התקיים טקס מחיקת אפסים קודם. לירה ישראלית, המטבע המקובל במשק בתקופת המנדט הבריטי ומאז קום המדינה, הוחלפה בשקל. שער המרה: 10 לירות = 1 שקל. ישן. ואם כבר "היה היו ימים", אז השבוע לפני 43 שנה, הורה נגיד בנק ישראל משה זנבר למנהלי הבנקים להעלות את הריבית למפקידים, במקביל להעלאה של 2%-3% שביצעו ללווים. הריבית על פיקדונות לזמן קצר עלתה ל-16%-17%.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות