בג"ץ נותן ברקס להליכי המינוי של בכירים בשירות הציבורי על-ידי הממשלה. שופטי בג"ץ הורו היום (ה') על הקפאת הליכי הדיון בוועדה למינוי בכירים בראשות השופט אליעזר גולדברג, בנימוק כי לראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להיות עניין בזהותו של המפכ"ל שצפוי להתמנות בקרוב. השופט מני מזוז פסק כי כיוון שלנתניהו יש אינטרס במינוי הזה, אסור לו להיות מעורב בהליכים שנוגעים למינוי חברי ועדת גולדברג שצריכה לאשר את מינוי מפכ"ל המשטרה.
הקפאת עבודת הוועדה צפויה לעכב מינויים נוספים בכירים וחשובים בשירות המדינה. למשל, מינויים לנגיד בנק ישראל, ראש שב"כ, ראש שב"ס והמשנה לנגיד בנק ישראל.
ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישה התנועה לטוהר המידות בדרישה לבטל את מינוי נציגי הציבור בוועדה למינויים בכירים בראשות השופט אליעזר גולדברג, שללא אישור שלה לא ניתן לבצע את המינויים, מעכבת את הליכי המינוי.
בעתירה, שהוגשה כבר בחודש מאי, מבקשת התנועה לטוהר המידות מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה על מינויים של שני נציגי ציבור - רו"ח איריס שטרק ותא"ל (מיל') יעקב נגל - כחברים ב"וועדת גולדברג".
אגב, שטרק נבחרה אתמול (ד') לנשיאת לשכת רואי החשבון. השופט גולדברג החליף את השופט יעקב טירקל בראש הוועדה, שתפקידה לאשר את היבטי טוהר המידות אצל מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס וכן נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.
באמצעות עו"ד יובל יועז טוענת התנועה לטוהר המידות כי במועמדותם ובמינויים של שני נציגי הציבור נפלה שורה של פגמים, הנובעים בעיקרם מהיותם מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומהעובדה שלא דיווחו על זיקתם האישית לשרים בממשלה, בטופס המועמדות שלהם.
עוד טוענת התנועה כי במינוי השניים מבקש ראש הממשלה לעקוף את הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה, שהורה לשר לביטחון פנים למנוע כל מעורבות של נתניהו בהליך מינויו של מפכ"ל המשטרה הבא, נוכח החקירות הפליליות המתנהלות נגדו. את התנועה מייצגים בעתירה עו"ד יובל יועז וד"ר רפי נץ-צנגוט.
בהחלטה היום העביר השופט מזוז ביקורת על הפרקליטות, תוך שהזכיר כי תפקיד הוועדה בראשות גולדברג הוא לבדוק את טוהר מידות של מועמדים לתפקידים הכי רגישים במדינת ישראל: "זה לא תפקיד ריק מתוכן. הועלו בעבר טענות לגבי מועמדים למפכ"ל. השאלה האם אדם כזה יכול לבחון דברים כאלה? וזה בנפרד מההיבט האם שני מועמדים אלה (שטרק ונגל. ח'מ') אפשר לקרוא להם נציגי ציבור. לכאורה נציגי ציבור צריכים להיות אנשים שאין להם זיקות או מחויבות לממשלה, ואין לממשלה שום השפעה עליהם", כתב מזוז.
לדברי מזוז, לאורך שנים, שרים וגם ראשי ממשלה שהיו בסטטוס של נחקרים, הדירו את עצמם, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ממעורבות במינויים שהייתה להם נגיעה לעובדה שהם נחקרים. השופט הוסיף כי טיעון החשש לניגוד הענייניים שבו מצוי לפי הנטען נתניהו הוא מספיק, ולא צריך להוכיח שהוא יביא בפועל לעיוות בעבודת ועד המינויים. "אם יש ניגוד בין אינטרסים, זה צריך להוביל שינטרל את אותו ניגוד. לא צריך בשביל זה לטעון כי חברי הוועדה יקבלו החלטה לא טובה".
בשורה התחתונה, השופטים מזוז, עופר גרוסקופף ודוד מינץ החליטו להוציא צו ביניים שמחייב את המדינה לבחון את הנושאים שהועלו בעתירה ונאמרו על-ידי השופטים היום. "אנו מציעים שהמדינה תתייחס לשאלות שלו כאן במסגרת היערכות לתגובה שלה (לעתירת התנועה לטוהר המידות.ח',מ')", ציינו השופטים. בא-כוח המדינה ביקש למסור את התשובה עם ההתייחסויות עד לתחילת אוקטובר.
יצוין שלפני שלושה שבועות חשף אמנון אברמוביץ' מחברת החדשות את הקפאת הוועדה על-ידי היו"ר גולדברג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
