הנקראות ביותר

רגע לפני הדד-ליין, קו הרכבת המהיר ללא אישור בטיחות

להפעלת הקו נדרש אישור ממכון התקנים הבינלאומי ISA ● כמו כן, לא כל תרגילי החילוץ וההצלה שבוצעו בשבועיים האחרונים הסתיימו בהצלחה ● גורם המעורב בפרויקט: "גורמי הבטיחות ברכבת יגידו שיש להם הרבה כאבי בטן מהקו הזה" ● משטרת ישראל: "לקראת הפתיחה המתוכננת נותרו נושאים בודדים המהווים תנאי לפתיחת הקו"

ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

שבוע לפני הפתיחה המתוכננת של הקו הרכבת המהיר ירושלים-תל-אביב, עדיין לא התקבל אישור הבטיחות הנדרש ממכון התקנים הבינלאומי (ISA (Independent safety assessor - כך נודע ל"גלובס". כמו כן, חלק מתרגילי החילוץ וההצלה שנעשו בשבועיים האחרונים לקראת הפתיחה המתקרבת הסתיימו ללא הצלחה. מדובר בתרגילי חילוץ במנהרות ועל הגשר ביציאה מירושלים.

אישור ISA הוא תו תקן בינלאומי הכרחי להפעלה מסחרית של רכבת נוסעים, ובמיוחד כאשר מדובר בפרויקט מורכב כמו זה. האישור עשוי להתקבל בדקה ה-90, בשבוע הקרוב, אך אם לא יתקבל בזמן, לא ברור מה יקרה ואם יוחלט לדחות שוב את פתיחת הקו.

בדיקות הבטיחות הבלתי-תלויות מתבצעות על ידי מכון התקנים הגרמני TUV-SUD. האישור ניתן לכלל המערכות בקו, כולל מנהור, כיבוי אש, חשמול ותקשורת, לאחר שכל המערכת הוקמה ונבדקה בהתאם לסטנדרט בינלאומי. 

בהתייחסותו הפומבית האחרונה לקו המהיר לירושלים, הכריז שר התחבורה ישראל כ"ץ שהוא ייפתח במועד שתוכנן, ערב סוכות, באופן חלקי - במקטע המחבר בין תחנת בנייני האומה בירושלים לתחנת נתב"ג. שם הנוסעים יצטרכו להחליף רכבת. 

הזיגזוגים של כץ
 הזיגזוגים של כץ

"הרבה מעקפים ואלתורים"

"ברכבת לא יעזו לפתוח את הקו ללא אישור ISA", אומר היום (א') ל"גלובס" גורם מקצועי בכיר המלווה את הפרויקט. לדבריו, בשבועיים האחרונים, במהלך בדיקות הבטיחות של הקו המהיר, היו כמה תרגילים שהסתיימו ללא הצלחה. למשל, תרגיל החילוץ מגשר 10 ביציאה מירושלים הופסק באמצע. גם התרגילים במנהרות הארוכות לא הסתיימו, בגלל הקושי בנסיעה של רכבי חילוץ והצלה ובעיות נוספות הקשורות ביכולת להיכנס ולהשתמש במנהרות עם פתחי המילוט.

קיראו עוד ב"גלובס"


"היו כאן המון מעקפים והמון אלתורים כדי להשיק את הקו הזה בסוכות, אבל אין עדיין סגירה הרמטית. גורמי הבטיחות ברכבת יגידו שיש להם הרבה כאבי בטן מהקו הזה", טוען הגורם.

אחד ה"אלתורים" שהוא מתייחס אליו הוא פתיחת הקו ללא השלמת המוסך החשמלי הייעודי שאמור לשמש לטיפולים יומיים של הרכבת המהירה. עד להשלמתו לא ניתן יהיה להפעיל ארבעה קווים בשעה, כפי שתוכנן תחילה, כיוון שהטיפולים יבוצעו במהלך היום במוסך שעובד על גנרטור וזה יגביל את מספר הרכבות בשעה. העבודות על המוסך צפויות להסתיים בעוד כשלושה חודשים, כלומר, סביר להניח שבטווח זמן זה לא יהיו ארבעה קווים בשעה.

ביום שישי האחרון ביצעה הרכבת נסיעת מבחן של הקו המהיר במקטע שבין נתב"ג לירושלים ועברה אותו בהצלחה. עם זאת, מציינים גורמי מקצוע המלווים את הפרויקט כי חלק חשוב של הבדיקות צריך להתבצע במשך תקופה מסוימת לאחר השלמת ההקמה.

חשש מהצפת נוסעים

פרויקט הקו המהיר תל-אביב-ירושלים נחשב אחד המאתגרים, הן מבחינת הביצוע ההנדסי והן מבחינת דרישות מערך הבטיחות וההצלה. התוואי של הקו המהיר כולל מערכת של 9 גשרים גבוהים באורך כולל של כ-3 ק"מ ו-5 מנהרות באורך כולל של כ-19 ק"מ.

לפי התוכנית, בשלב הראשון תופעל רכבת אחת לשעה, והתדירות תעלה בהדרגה, עד להפעלה מלאה של ארבע רכבות. הנסיעה ברכבת בתקופת ההרצה תהיה בחינם לתושבי ירושלים, אך הרכבת מתכוונת לאפשר בשלב ראשון רק למי שיירשם באינטרנט לקבל כרטיסי נסיעה, על רקע החשש מהצפת נוסעים.

מועד הפתיחה המקורי של הקו המהיר, הנחשב פרויקט הדגל של הרכבת כיום, נדחה תחילה מסוף 2017 לערב פסח, וברגע האחרון הודיעה הרכבת על דחייה נוספת של חצי שנה עקב דרישות בטיחות של המשטרה וכוחות ההצלה. אולם כפי שנחשף ב"גלובס", גם העבודות ההנדסיות הנעשות בפיקוח הרכבת, רחוקות עדיין מסיום והשלמה.

עלותו של הקו המהיר לירושלים, שנחשב לפרויקט הגדול ביותר של משרד התחבורה, נאמדת ב-7 מיליארד שקל. הקו אמור לחבר את בירת ישראל למטרופולין גוש דן ואזור המרכז ולהביא להקלת גודש התנועה. משך זמן הנסיעה הצפוי בקו המהיר מתל-אביב לבנייני האומה בירושלים, תחנת היעד הסופית של הקו, עומד על פחות מ-30 דקות.

הפרויקט החל את דרכו עוד ב-2001, אולם בעקבות שורת ליקויים ניהוליים נדחה מועד השלמתו מ-2008 ל-2017, ולאחר מכן לסוף מארס השנה. אורכו הכולל של הקו הוא כ-57 ק"מ, ומתוכם כ-32 ק"מ בתוואי חדש מאזור כפר דניאל ועד לירושלים, הכולל מערכת של 9 גשרים שנועדה לאפשר קו נסיעה ישר, רצוף ומהיר.

בעבר הזהיר מבקר המדינה מקיצורי דרך שיסכנו את בטיחות הנוסעים בקו המהיר. בדוחות הביקורת האחרונים שפורסמו באוקטובר האחרון נכתב: "מבקר המדינה מעיר לחברת הרכבת כי שאיפתה להפעיל את הקו המהיר תל-אביב-ירושלים במארס 2018 עלולה לגרום לקיצורי דרך, לפגום באיכות הפרויקט, לפגוע בבטיחות ולהגדיל את העלות הכוללת של הפרויקט בעתיד עקב הצורך בתיקון ליקויים".

המבקר תיאר בדוח את מורכבות הפרויקט וציין: "פתיחת הקו המהיר תל-אביב-ירושלים מותנית בהשלמת פעולות נוספות בתחומים רבים בחברת הרכבת, כגון שינוי מערכות האיתות והבקרה, החלפת מסילות, התאמת דרישות הבטיחות ועוד".

בניסיון לקבל תשובות, הגופים המעורבים הפנו אותנו מאחד לשני. משרד התחבורה הפנה אותנו לדוברות רכבת ישראל. ברכבת הפנו אותנו חזרה למשרד התחבורה. עם זאת, לבסוף מרכבת ישראל נמסר כי "רכבת ישראל פועלת בנחישות להשלמת הקו המהיר, וחיבור ירושלים לשרות הרכבתי הארצי בכפוף להיתרי הבטיחות הנדרשים לנסיעות ההרצה".

ממשטרת ישראל נמסר: "פרויקט הקמת קו הרכבת לירושלים, מלווה ע"י משטרת ישראל כבר משלביו הראשונים, בשיתוף פעולה מלא עם רכבת ישראל, משרד התחבורה, כב"א ומד"א. כלל הגופים קיימו זה מכבר מספר רב של תרגילים בנפרד ובמשותף. לקראת הפתיחה המתוכננת נותרו נושאים בודדים המהווים תנאי לפתיחת הקו. משטרת ישראל תעשה כל שביכולה, על מנת לאפשר את פתיחת הקו במועדו ובאופן שיבטיח שמירה על שלום ציבור הנוסעים, בטיחותו וביטחונו".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתפרטנר מציגה בפני מ' התקשורת פריסת סיבים אופטיים