למכירה בת"א: מגרש למגדל יוקרה ברבע מיליארד שקל

בית המשפט אישר מכירת המגרש שבין רחוב הירקון להרברט סמואל, לאחר סכסוך ארוך-שנים בין הבעלים • מתוכנן להיבנות עליו מגדל תאום ל"הרברט סמואל 10" של עופר השקעות

המגרש שנמכר ברחוב הירקון / צילום: שלומי יוסף
המגרש שנמכר ברחוב הירקון / צילום: שלומי יוסף

בית משפט השלום בתל-אביב אישר אמש (ג') להעמיד למכירה קרקע יוקרתית ברחוב הירקון 7 בתל-אביב. השופט עמית יריב קיבל את התביעה שהגישו חלק מבעלי הקרקע, לפירוק שיתוף בין הבעלים שלא הצליחו להגיע להסכמות במשך למעלה מעשור. על הקרקע חלה תוכנית בנין עיר מאושרת להקמת מגדל מגורים בן 15 קומות ו-70 דירות, בהיקף של כ-10,000 מ"ר שטחים עיקריים ושטחי שירות. לדברי מומחי נדל"ן, המגרש צפוי להימכר בסכום שנע בין 300-250 מיליון שקל.

מגרשים פנויים וזמינים לבנייה בצירים הרברט סמואל והירקון נחשבים לאטרקטיביים ביותר למגורים ומלונאות, ודירות מגורים שנמכרות בצירים אלה משיגות את המחירים הגבוהים ביותר למ"ר בתל-אביב. בסביבת המגרש המדובר הוקמו בשנים האחרונות שני מגדלים בסך-הכול. פרויקט הרברט סמואל 10 (ראו בהמשך), בו רכש בשנת 2013 איש העסקים גבי תמן מליאורה עופר מיני פנטהאוז בקומה 19 תמורת 47 מיליון שקל, ובשנת 2014 היזם היהודי קנדי סילבן אדמס רכש פנטהאוז בקומות 20-21 בשטח 1,000 מ"ר תמורת 120 מיליון שקל.

הפרויקט הנוסף הוא פרויקט Sea One שכולל גם את מלון הרויאל ביץ', שהקימה אלקטרה במשותף עם חברת אורנים, שבו רכש האוליגרך ואלרי קוגן בשנת 2009 פנטהאוז בקומה 22 תמורת 110 מיליון שקל.

הקרקע שלגביה הכריעה בית המשפט, בת 6.4 דונם, ממוקמת בין הרחובות הירקון ממזרח, נחמיה מצפון, דניאל מדרום והרברט סמואל ממערב, והיא חלקה אחת מבין שתי חלקות שעל אחת כבר נבנה מגדל מגורים. בשנת 1997 אושרה על שתי חלקות הקרקע תוכנית להקמת שני מגדלי מגורים. על המגרש הצמוד הקימה כאמור חברת עופר השקעות את פרויקט היוקרה "הרברט סמואל 10", ואילו על המגרש המדובר, טרם מומשה בנייה בשל ריבוי בעלים פרטיים שלא הגיעו ביניהם להכרעה כיצד לממש את זכויתיהם בקרקע.

בינואר 2017, הגישו חלק מבעלי הקרקע תביעה לפירוק שיתוף בה צוין כי "למרות הזמינות המיידית להקים פרויקט במגרש, כפי שנעשה במגרש א', מאז אושרה התוכנית ועד היום מזה למעלה מ-13 שנים, לא עלה בידי בעלי הזכויות להוציא אל הפועל את פיתוח הקרקע, בשל ריבוי הבעלות המכביד. ניסיונות שונים שנעשו במשך השנים לא צלחו", צוין בתביעה. "מצב זה גורם לפגיעה קשה בתובעים ואף בנתבעים וביכולתם לנצל את זכויותיהם הקנייניות במגרש, ומאיין את מגמות התכנון באזור כפי שבאות לידי ביטוי בתוכנית", הוסיפו התובעים בתביעה.

כאמור, שופט בית משפט השלום בתל-אביב עמית יריב החליט לאשר את הבקשה וקבע כי פירוק השיתוף יוצא לפועל בדרך של מכירת במגרש לכל המרבה במחיר, או לאחד מבעלי הקרקע שירכוש את יתרת הזכויות, או על ידי קונה מבחוץ. בנוסף דחה יריב את טענת חלק מבעלי הקרקע כי יש לחייב את הרוכש העתידי להתקשר עם חלק מבעלי הזכויות בעסקת קומבינציה (מתן שירותי בנייה), מאחר שחובה כזאת עשויה להפחית מהאטרקטיביות של העסקה כולה. על כן קבע יריב כי יש למכור את הקרקע נקייה מכל התחייבות, כאשר הדבר לא מונע מבעלי הזכויות בקרקע להתקשר באופן יזום ומתוך בחירה עם הרוכש העתידי.

בדרך כלל בפסקי דין דומים, ממנים השופטים גם כונס נכסים יהיה אמון על הוצאת מכרז למכירת הקרקע. אלא שהשופט יריב ציין כי מאחר שמדובר בריבוי בעלים בעלי עמדות שונות, הרי שמינוי אחד מעורכי הדין המייצג את הצדדים לכונס נכסים עלול להביא לעיכוב בביצוע הפעולות ועל כן קבע כי בעלי הזכויות רשאים להציע כונסי נכסים מטעמם עד ה-1 בנובמבר, אז יכריע בית המשפט במינוי הכונס וזהותו.

קרוב למחצית מהזכויות בקרקע מחזיק איש העסקים אלי טמיר וחברות בבעלותו, אך יתרת הקרקע מוחזקת על ידי עשרות בעלים פרטיים שונים, חלקם מיוצגים על ידי עו"ד מימון אביטן. את התובעים ייצגו בתביעה לפירוק שיתוף עוה"ד שלומי ברכה ודורון רוזנבלום ממשרד ברכה, רוזנבלום, שדות. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988