הנקראות ביותר

"מכללות לא צריכות לתת תואר דוקטור - זה יהפוך אותן לאוניברסיטאות סוג ג'"

פרופ' שלמה בידרמן, יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, על מערכת ההשכלה הגבוהה: "כשתחרות הופכת להיות היצף, זה בעייתי. יש יותר מדי מוסדות בארץ" ● פרויקט 25 שנה למכללות

פרופסור שלמה בידרמן / צילום: איל יצהר
פרופסור שלמה בידרמן / צילום: איל יצהר

כ-306 אלף סטודנטים פותחים בימים אלו את שנת הלימודים האקדמית, אך להביא סטודנט היום לאקדמיה זאת לא בדיוק משימה פשוטה - הדור הצעיר חסר סבלנות, תועלתני וממוקד מטרה, לא יכול לשבת זמן ארוך בכיתה ולא מבין איך נקלע למציאות המיושנת הזאת. כשמוסיפים לכך את התחרות הגדולה בשוק ההשכלה גבוהה בישראל, מבינים שהמצב לא מזהיר.

"באים אלי כמרצה, כראש חוג, כדיקן, כנשיא - ושואלים מה ייצא לי מזה? לא שאלו את זה בעבר. היום כשאתה בא למישהו ואומר לו בוא תעשה תואר ראשון בביולוגיה, ותוכל לעבוד במכון הוולקני, הוא ישאל אותך באיזה דירוג ושכר הוא יוכל לעבוד - ובשביל 9,500 שקל הוא יגיד לי 'לא, תודה'. פעם שכר וסטטוס לא היו תנאי הכרחי כדי שמישהו יירשם ללימודים", אומר פרופ' שלמה בידרמן, נשיא המכללה האקדמית ת"א-יפו ויו"ר ועד המכללות הציבוריות (ור"מ).

"בעבר היתה פה תרבות שהחשיבה את המילה הכתובה, ולטקסט היתה חשיבות ומשמעות. הספרות העברית מילאה תפקיד מכונן בהתפתחות הישראליות, סופרים היו בעמדות השפעה מאוד משמעותיות. הדבר הזה התמוטט, כמו בכל העולם. יש פה החלפה של הטקסט באימג', ואז אתה מחליף את הדיכוטומיה הזאת באיזה סולם הרבה יותר גמיש של העדפות - האם זה מדבר אלי, האם אני מעדיף את זה ומה ייצא לי מזה?"

"תחרות היא דבר חיובי, אבל..."

העובדה כי קיימים הרבה מוסדות אקדמיים בישראל (62 מוסדות), תרמה לחיזוק המגמה, מכיוון שאם סטודנט לא יכול לקבל את מבוקשו במקום אחד, הוא יילך למוסד אחר. "בעיקרון תחרות היא דבר חיובי, מהטעמים המאוד ידועים ונדושים. העניין הוא שכאשר התחרות הופכת להיות היצף היא עלולה להיות בעייתית. יש יותר מדי מוסדות בארץ, ולהבנתי גם זאת העמדה של המועצה להשכלה גבוהה, שמנסה להתמודד עם זה. לא רק כדי ליצור יעילות וחיסכון אלא כדי להעלות את הרמה", מוסיף בידרמן. 

איך צמצום מספר המוסדות ישפר את הרמה?

"אם יש לך מכללה שנאבקת על מספרי סטודנטים והיא תלויה בכך, אז היא הופכת התמחויות או תת-התמחויות לתואר כדי למשוך עוד סטודנטים. זה היה נמנע אם הייתה פחות תחרות, היה אפשר אפשר לבנות מערכת של היצע וביקוש שהיא יותר רציונלית. כשהגיעה טלוויזיה לארץ אז כל מיני חברות פתחו חנויות להתקנת אנטנות והן עשו הרבה כסף, כי הטלוויזיה התפשטה כאש בשדה קוצים, ואז הם פשטו רגל כי היו יותר מדי חנויות. יכול להיות שחלק מהמוסדות היו צריכים להיות כמו קומיוניטי קולג' בארה"ב.

"יכול להיות שאוניברסיטאות צריכות ללמד פחות תלמידים, ולהתמקד במחקר. מנגד, הוראה חדשנית, רלוונטיות, הכשרה במקצועות הייטק - מכללות יכולות לעשות את זה מצוין, והרגולטור צריך לקחת את זה בחשבון, בהכרה ובתגמול. אני לא חושב שמכללות צריכות לתת תואר דוקטור, זה ניסיון להפוך אותן לאוניברסיטאות שברוב המקרים לא יצלח, הן יהיו אוניברסיטאות סוג ג', זה לא הייעוד שלנו ואין גם נחיצות בכך. יש מחקר במכללות, אבל הוא צריך להיות ממוקד, וצריך גם לחשוב על שיתופי פעולה בין מכללות לאוניברסיטאות".

יכול להיות שרפורמת המכללות הובילה לגידול חד מדי במספר בעלי התארים?

"התפקיד של המכללות הוא לא לתת לכל אחד תואר, אלא לשפר את ההנגשה. בוא תחשוב למשל על מעמד הביניים ועל השחיקה שיש לו בחברה הקפיטליסטית. המכללות לא אמורות לפתור את זה אלא לחשוב על כך במיקרו, לתת כלים שבתי הספר לא נותנים, כדי להתמודד במציאות שמחייבת כישורים, חשיבה וידע מסויימים.

"זה לא מצב שאנחנו יכולים לומר שהבערות יכולה להיות נוכחת יותר, כי אפשר להסתדר איתה. המכללות מהוות בלם מאוד עמוק כנגד הבערות. יש גם צורך בהנגשה של ההשכלה לקהילות שמודרות מרצון ולא מרצון. תסתכל מה המכללות עושות למגזר הערבי. מי מספק את רוב כוח האדם היותר מקצועי של החברה הערבית - האוניברסיטאות או המכללות? אוניברסיטאות לא יכולות ולא צריכות לעשות את זה, יש להן אג'נדה אחרת שהיא ביסודה מחקרית".

ללמד את התיאוריה דרך התנסות

פרופ' בידרמן מציין כי תפקיד האקדמיה השתנה. "במשך מאות שנים האקדמיה הייתה בעלת הבית של הידע, לא במובן של נכסים, אלא היא דאגה שהידע יתפתח ויהיה ביקורתי. היום אין לאקדמיה עדיפות על הידע, הוא חופשי, פתוח וגם לא ליניארי. פעם כדי לדעת משהו היית לומד, היום זה לחפש. זה משקף מהפכה עמוקה בדרך שבה אתה צריך לתפקד מול ידע. לכן התפישה היום של אקדמיה צריכה להיות אחרת. אם אנחנו נחשוב שיש לנו ידע ועכשיו מעבירים אותו וגם יוצרים ידע חדש, אנחנו נשחק שח עם עצמנו, ואז תמיד ננצח".

איך משתנה שיטת ההוראה?

"אני מלמד את הסטודנט את הכישורים הרכים, אבל אני לא יכול לעשות את זה על ידי כך שאתן לו טקסט משעמם בהינתן שאין לו כישורים מבית ספר כמו פעם, הוא צריך שמישהו יעבד לו את הטקסט וסף הריכוז שלו נמוך יותר. אני צריך לתת לו את הכישורים על ידי זה שאני אעניין אותו. אני שומע סטודנטים שאומרים: ברגע שאני לומד משהו בקורס התנסותי וקורא מאמרים זה מדבר אלי.

"כשהייתי באוניברסיטאות רלוונטיות הייתה מילה גסה, אבל העולם השתנה. חלק הולך וגדל לתואר ראשון הפך אצלנו להיות קורסים התנסותיים, שמשלבים דרישות אקדמיות גבוהות, עם סוג של למידה שנעשית במקום או בסביבה ושפה שבה הסטודנטים לומדים תוך כדי התנסות, בתחום הסיעוד, הכלכלה, אפילו המחשבים. זה לא איזה פרקטיקום שאתה עושה פעם בשבוע. סטודנטים לפסיכולוגיה נמצאים פעם בשבוע במעון של ויצ"ו, ויש קורס במדעי המחשב שמתקיים בבית איזי שפירא, שמקדם איכות חיים וזכויות של ילדים עם צרכים מיוחדים. זה קורס שכולל עבודת תכנות עם אימפקט חברתי, לומדים את התיאוריה דרך ההתנסות וזה סיפור הצלחה מטורף". 

לכתבות קודמות בפרויקט: 

25 שנה למהפכת המכללות והאקדמיה מחפשת כיוון חדש

חוק שימור האליטות: מה עשה הקשר הצפוף עם עולם העסקים למרכז הבינתחומי בהרצליה

"היה פה קרטל של אוניברסיטאות שגרם נזק אדיר לחברה"

המכללות צומחות, מספר מקבלי התארים עולה, אך הפערים בחברה הישראלית לא הצטמצמו

"הביקורת על לימודי המשפטים במכללות היא עוד ניסיון לשמר את המקצוע בידי האליטות"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות