שברונות לב, סטוצים, הזדמנויות נדל"ן ופטריות בטוויסט יפני

שמונה בערב, סוף קיץ תל אביבי, ומהקומה העליונה בבניין קטן, לא רחוק מרחוב דיזנגוף, ניכרת תכונה שנשמעת כבר מתחילת חדר המדרגות החשוך. בקצה העלטה של חדר המדרגות נפתחת דלת אל חלל מואר. במרכזו שולחן ארוך ורחב, מלא בחמוצים מכל מיני סוגים: פירות בכבישה מתקתקה, ירקות בתמיסה ארומטית וגם פלפל אחד בוהק וחריף.

נעים מאוד: ברוכים הבאים אל ערב ההחמצה ה-21 במספר של "המחמיצה הסדרתית", התסריטאית המוערכת ("מבול", למשל), נועה ברמן-הרצברג. הערבים המושקעים מתקיימים מתחת לרדאר, פעם בכמה חודשים, בביתה של ברמן-הרצברג. כולם סובבים סביב סיפורי החמצה שחולקים המשתתפים, כשמסביב לשולחן ירקות ופירות מוחמצים, כבושים ונפלאים שהיא כובשת בעצמה.

בתפריט: אננס בכבישה אסיאתית מתקתקה, במיה תאילנדית, פטריות בטוויסט יפני, מלפפוני ברד & באטר אמריקאיים (ראו מתכון בהמשך) ועוד. כל מוזמן מתבקש להביא איתו אנקדוטה של החמצה אישית (או סאגה שלמה, גם זה קורה) ובין סיפור לסיפור לוגמים צ'ייסרים של וודקה וג'ין.

"עולים הרבה סיפורים על הרפתקאות שהוחמצו, סטוצים שלא יצאו לפועל וגם סיפורים קצת פחות מעניינים על בתים שלא נקנו ונדל"ן בכלל. יש ערבים שהם התקפת צחוק בלתי פוסקת ויש ערבים קורעי לב, עם סיפורים שהופכים לי את הבטן ונשארים אצלי במערכת גם אחרי הערב.

בקיצור: בוכים וצוחקים, יחד ובנפרד, כשמה שמעניין הוא שהרבה משתתפים מספרים סיפור על החמצה אחת ובעצם מפספסים את ההחמצה האמיתית, לפחות בעיניי, שמסתתרת בסיפור שלהם", אומרת ברמן-הרצברג. מוזר ומעניין.

 חמוצים / צילום: נועם ברמן הרצברג

חמוצים זה שמחה

תוך זמן קצר, השתתפות בערבי ההחמצה האקסקלוסיביים של "המחמיצה הסדרתית" הפכה לסטטוס נחשק בקרב פודיז מקומיים. הרשמה אין והמשתתפים נבחרים על-ידי הוד חמיצותה בקפידה, כשיש מקום מדי ארוחה למשתתף אחד ששולח הודעה לעמוד האינסטגרם הפעלתני שלה (serialpickler).

התשלום עומד על צמד ראשי אננס או לחלופין בקבוק ג'ין או וודקה למשתתף. "למה לא בתשלום כספי, שואלים אותי. אז קודם כול, כי אני מארחת במהותי. שנית, הערב הזה נותן לי כל-כך הרבה, שבעיניי אין הצדקה לקחת עליו כסף, מה גם שכשאנשים פותחים את הכיס - הם סוגרים את הלב. נכון, אני משקיעה המון, אבל אני מקבלת הרבה בתמורה - וכל הזמן צצים עוד ועוד דברים בעקבות הערבים, שלא לדבר על כמויות האהבה שמגיעות אליי. עד כמה שזה נשמע קיטש - זה ממלא את החיים שלי בשמחה שבכלל לא יכולתי לדמיין".

במילים אחרות: פסיכודרמה של חמוצים. "לגמרי", אומרת המחמיצה וצוחקת. "יש אנשים שיוצאים עם חוויות שבעיניהם שינו להם את החיים".

החמצה של מרכיבים המצויים בשפע בעונה אחת לטובת שימוש בשאר השנה אפשר למצוא כמעט בכל מטבח ברחבי העולם. "מזרח אירופה היא מעצמת חמוצים, כמובן, ומצד שני יש את קוריאה, וייטנאם ויפן וגם דרום ארצות הברית. באסיה הכיוון הוא מתקתק יחסית וחריף, ובמזרח אירופה עדין וחמוץ יותר", אומרת ברמן-הרצברג, שהחמיצה בשנתיים מאז שהחלה כבר מעל 100 סוגים של פירות וירקות.

איך זה התחיל, אני שואל אותה. "בניו יורק. נסעתי ללמד קורס תסריטאות שם, ופתאום היה לי הרבה זמן פנוי בין השיעורים. מצאתי את עצמי מסתובבת בעיר ומתבוננת בחנויות ובחלונות ראווה. כשראיתי שיש מדף שלם שמוקדש לחמוצים, גם בסופרים וגם בחנויות ספרים - משהו בי נדלק והתחלתי לחקור את הנושא. מיד עלה לי השם 'מחמיצה סדרתית', כי בעיניי, באמת החמצתי המון דברים בחיים, בפרט כתסריטאית.

"נכנסתי לזה חזק והתחלתי להחמיץ ממש הכול: קליפות בננה בכבישה מתוקה וקצוות מלפפונים וגויאבות. מה לא. זה היה עבורי ועבור הסובבים אותי תגלית, והתגובות החיוביות עודדו אותי רק להחמיץ עוד. כך נפתחה לי הצ'אקרה והתחלתי להחמיץ בלי הכרה ובכל החומצים - משמפניה ועד חומץ אגוזים. זו התמכרות: אין מצב שאין אצלי לפחות שמונה צנצנות על השיש בכל זמן נתון. הילדים והבעל כבר קצת בייאוש מריח החומץ בבית. "היא שוב עושה את זה", הם זועקים בייאוש.

כמה צנצנות את מחמיצה בשבוע, אני שואל. "אחת ביומיים לפחות", היא עונה בביישנות נזופה. "אני מנסה להדוף את עצמי, אבל זה קשה".

 חמוצים / צילום: נועם ברמן הרצברג

הנועזת עם קעקוע האננס

בחזרה לערבי ההחמצות. "אחרי ארבעה-חמישה חודשים שהחמצתי והחמצתי והחמצתי, הושבתי את עצמי לשיחה. אמרתי לעצמי: 'את תסריטאית, מה עכשיו חמוצים'. החלטתי לשלב את האהבה שלי כתסריטאית לסיפורים עם החמוצים ולארגן ערב החמצות. הראשון כלל אנשים שהם מבחינתי מספרי סיפורים - ומשם זה התגלגל, והנה אני כבר אחרי הערב ה-21", היא אומרת.

"בכנות, אני לא רגילה למצב הזה שרעיון הזוי שלי שהחל ממשהו שאני ממציאה או כותבת - מתקבל כל-כך מהר. במובן הפוך, ערב ההחמצות הפך לדבר הכי מוצלח שעשיתי בחיים. זה לוקח למקומות אחרים ומעניינים - וזה ממלא את ליבי".

בשנה האחרונה מתקיימים גם ערבי החמצה מחוץ לביתה, ובתשלום - כערב סיפורים או כסדנה מעשית. בחודש הבא תקיים אחד במסגרת פסטיבל מסעדות פתוחות באברהם הוסטל בירושלים (16.11), אחד בביתה (21.11) ובהמשך עוד שניים באיסטנבול, בחסות הקונסוליה הישראלית בעיר.

במקביל, היא עובדת על פודקאסט ועל סדרה דוקומנטרית שמתעדת את ערבי ההחמצות שכבר התקיימו. "הפרסונה של המחמיצה הסדרתית היא מין אלטר אגו שלי - בלונדינית נועזת וזוהרת שמגשימה את הרעיונות שלה, אפילו המופרכים ביותר, בביטחון ובזריזות שממש-ממש לא מאפיינים את נועה התסריטאית, המשכתבת הכפייתית והמרצה שמעודדת את הסטודנטים לכתוב עוד דראפט ועוד דראפט עד שיוצאת הנשמה. המחמיצה הסדרתית היא ספונטנית, שובבה וחסרת עכבות, ואם עולה לה רעיון, היא פשוט מבצעת אותו. החל מלהחמיץ קליפות בננות וכלה בלקעקע על הגוף אננס, לימון ופריחת במיה. אולי זו תוצאה מטורללת של המיד-לייף קרייסס שלי, מי יודע".

מתכונים

צ'או צ'או - ירקות גינה כבושים המרכיבים לצנצנת של 1.5 ליטר:

2 כפיות מחוקות מלח גס

1 כרובית, מפורקת לפרחים קטנים

צרור שעועית ירוקה טרייה, חתוך לרוחב למקטעים של כ-4 ס"מ

סלרי חתוך לאורך של כ-4 ס"מ

1 בצל לבן, פרוס וחתוך למקלונים עבים באורך של 4 ס"מ

1 קולרבי קלוף וחתוך לקוביות

1 פלפל אדום, חתוך למקלונים עבים באורך 4 ס"מ

1 שן שום חצויה

1/2 פלפל צ'ילי ירוק ופרוס - לא חובה

הכנה:

ממיסים את המלח ב-2 כוסות מים חמים. מביאים לרתיחה ומצננים לטמפרטורת החדר. מעבירים את כל הירקות לצנצנת מעוקרת ויוצקים מעל את תמיסת המלח, ממש עד המכסה.

מניחים לירקות להיכבש על השיש במשך 10 עד 14 יום (ביום העשירי אפשר כבר לטעום ואז להחליט אם רצוי להשאיר עוד). מסננים את הנוזל ("אפשר לשתות אותו - בריא מאוד", מוסרת המחמיצה) ומעבירים את הירקות לכלי עם מעט מים קרים. שומרים במקרר, שם הירקות יחזיקו עוד 4-3 שבועות.

מלפפוני ברד & באטר אמריקאיים

מתכון זריז (24 שעות, ויש לכם חמוצים), שמקורו בתקופת השפל הגדול האמריקאי, אז החליפו המלפפונים הכבושים את הפסטרמה והגבינה בין פרוסות הלחם - והוגשו לצד חמאה.

המרכיבים לצנצנת בנפח 720 מ"ל:

10-8 מלפפונים גדולים, פרוסים לאורך בעובי בינוני

1 בצל בינוני, פרוס גס

לתמיסה:

3/4 כוס חומץ אורז

1/4 כוס חומץ תפוחים

1/4 כוס סוכר חום

1/2 כוס סוכר לבן - אפשר גם קצת פחות

1 כפית מלח גס

קורט גרגירי חרדל

קורט זרעי סלרי (לא חובה)

קורט כורכום

הכנה:

מכינים את התמיסה: מערבבים את מרכיבי התמיסה ומביאים לרתיחה. מצננים לטמפרטורת החדר. מסדרים את פרוסות המלפפונים בקערה וזורים עליהן מלח דק. מערבבים כך שכל הפרוסות עטופות במלח ומניחים להן להגיר נוזלים במשך 40 דקות. שוטפים היטב ומסננים.

מערבבים עם פרוסות הבצל ומעבירים לצנצנת מעוקרת. יוצקים מעל את נוזל התמיסה, סוגרים היטב ומעבירים למקרר ל-24 שעות.

מתכונים של נועה ברמן-הרצברג