בין בית שמש לירוחם - שיעור במהפכה נשית בבחירות לרשויות המקומיות

גם אחרי בחירות 2018 נמשיך לראות מעט נשים בראשות המועצות המקומיות, אבל אולי מסתמן שינוי • עיר אחת הציגה מועמדת דתית-מסורתית שניצחה למרות כל כל הסכויים • עיר שנייה הציגה התמודדות בין שתי נשים מובילות, כאילו זה הדבר הכי טבעי ברשויות • חיפה לא לבד

עליזה בלוך/ צילום: פאסי קראוס דיגיטל
עליזה בלוך/ צילום: פאסי קראוס דיגיטל

בית שמש, הלילה שבין רביעי לחמישי. ד"ר עליזה בלוך משלימה מהפך שהוא בגדר נס מקומי. "זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו. עם ישראל מסתכל על העיר בית שמש ומתעורר לתקווה חדשה. בית שמש החליטה לבטל את החומות והמחיצות", אמרה לקהל הרב שהקיף אותה.

עליזה בלוך / צילום: פאסי קראוס דיגיטל (יחצ)
 עליזה בלוך / צילום: פאסי קראוס דיגיטל (יחצ)

במערכת הבחירות של 2013 מספר בעלי זכות הבחירה בבית שמש עמד על 50 אלף איש. בלוך הושלכה אז לצד הדרך על ידי מפלגת הבית היהודי והעומד בראשה נפתלי בנט. בתחילת הדרך בנט תמך בה, כינס מסיבת עיתונאים ששודרה ביוטיוב (זה היה לפני ימי ה"לייב" בפייסבוק), הבטיח לה סיוע והתגאה במפלגתו שמריצה אישה דתייה-מסורתית-מזרחית לראשות העיר המורכבת. החודשים נקפו ומועד הגשת הרשימות התקרב, בלוך היתה עמוק בתוך המערכה, כשבנט החליט, בשקט ולא מול מצלמות, להסיר ממנה את התמיכה. בלוך סיימה את 2013 עם חובות כספיים עצומים, ונאלצה לתבוע את המפלגה.

מאבק הבחירות ההוא בין ראש העיר החרדי משה אבוטבול למועמד המסורתי אלי כהן, הסתיים בבית המשפט, בפסילת התהליך כולו (בלי קשר לבלוך), ובבחירות חוזרות בפיקוח, שבהן ניצח אבוטבול. התוצאה היתה צמודה מאוד.

בית שמש ידעה שנים קשות עוד לפני 2013. בחלק מן השכונות החרדיות חלה הקצנה. פעילים ופעילות בעיר, התמודדו עם תופעות חריגות בשכונת רמת בית שמש ב׳. עלבונות בנוגע לביגוד ויריקות על נשים, השחרת והשחתת שילוט עם פני נשים וכמו כן נראו נשים שכיסו עצמן מכף רגל ועד ראש, כשרק העיניים מציצות. בנוסף, נרשמו נאצות ואלימות כלפי חיילים במדים.

כולם הבינו שהקיצוניים אינם מייצגים את הציבור החרדי כולו, אבל תושבי בית שמש חששו מפני הבאות. עיר מורכבת, עם אוכלוסייה מזרחית מסורתית, חילונים, דתיים-לאומיים וחרדים. והדמוגרפיה לא בישרה עתיד מזהיר.

גם חרדים מצביעים בניגוד לעמדת הרבנים

בשנת 2018 כבר זינק מספר בעלי זכות הבחירה מ-50 אלף איש ל-64 אלף איש. בעיר שידעה שנאה והדרת נשים, צריך אירוע בסדר גודל של "נס" כדי שאישה תהפוך את הקערה על פיה. מה שהניע את השינוי ברגע האחרון הם קולות החיילים.

בלוך היא מייסדת תיכון ברנקו וייס הראשון בבית שמש, ולשעבר מנהלת רשת התיכונים ברנקו וייס. היא נולדה כעליזה בן-חמו בקרית גת, גדלה כילדה חמישית מבין שבעה בבית דתי-מסורתי ועברה לבית שמש לפני 25 שנה עם הבעל ד"ר אהרון בלוך, נפרולוג (מומחה כליות) בעין כרם. יש להם 4 ילדים והם מתגוררים בגבעת שרת, השכונה הוותיקה.

הניצחון של בלוך דומה במידה מסוימת לניצחון בחיפה של ד"ר עינת קליש רותם, אדריכלית מומחית לבניין עיר. שתיהן ניצחו בסיוע של קהלים חרדים. שחר של בוקר חדש בפוליטיקה המקומית. בשתי ערים, שונות זו מזו לגמרי, ללא תיאום, יצאו חרדים לקלפיות ובחרו בנשים מנהיגות. בבית שמש רבים עשו זאת בניגוד להוראת רבנים, בחיפה עשו זאת לפי הנחיית הרבנים.

במשך הקמפיין הקצר שלה לראשות עירית ירושלים חזרה ואמרה ח"כ רחל עזריה (כולנו), שעל אף היותה אישה, היא שומעת מחרדים רבים בירושלים שלא יהיה להם קושי להצביע לה. זה לא הגיע לידי בחינה בקלפיות, ואולי העת טרם בשלה בירושלים, אך ניצני העידן החדש בקעו השבוע מבית שמש וחיפה.

מירי שלם, תושבת ותיקה, דתיה-לאומית, מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ציונית ומי שהקימה את מועצת הנשים בבית-שמש וצילמה סדרות של סרטונים עם זוגות צעירים מן העיר, שמסבירים מדוע הם בוחרים להישאר בבית שמש, התבוננה על הדמוגרפיה ועשתה חישוב מהיר. הצמיחה העיקרית של בעלי זכות הבחירה היתה בקרב תושבי השכונות החרדיות. מסקנתה היתה שעליזה בלוך חסרת כל סיכוי להיות ראשת העיר.

"אם היא היתה מקשיבה למדוכאים, היא לא היתה נבחרת"

"הייתי פסימית", היא מספרת, "ב-2014 בבחירות החוזרות התנדבתי עבור אלי כהן, שהוא מסורתי וההפסד שלו היה צורב. החרדים ניצחו. הפעם באתי לעליזה ואמרתי לה, 'הנתונים מדברים. למה את הולכת על זה?'. הייתי חסרת אמונה כשראיתי את הנתונים הדמוגרפיים. אבל עליזה האמינה ביכולות שלה, ראתה מעבר לאופק. אם היא היתה מקשיבה לכל הקולות המדוכאים, כמו גם הקול שלי, היא לא היתה נבחרת. זה הלקח, להאמין בעצמך".

שלם מספרת שלפני כחודש הבינה שגם החרדים בעיר חושבים על בחירה בבלוך. החל דיבור בעיר, שהחרדים לא יתמכו אוטומטית באבוטבול. ביום שלישי עמדו פעילים לא-חרדיים של בלוך מחוץ לקלפיות בשכונת רמת בית שמש ב׳ וחילקו לתושבים פתקים עם השם של בלוך, וראו שגם בקרב האדוקים ביותר, הפתקים לא הושלכו, היסוס ניכר בפנים.

בלוך קיבלה החלטה לא פשוטה, להתמודד כאשר פניה אינן מעטרות את שלטי הבחירות בעיר. היא חשבה שזה מחיר פוליטי ששווה לה לשלם ולו רק להיבחר. וכך, בהפוך על הפוך, תוך שהיא מסירה את דמותה מן הפוסטרים, מן המהות של הקמפיין, היא גררה בוחרים מאיזורים חרדיים לחוש בנוחות. סימנה להם, ברמזים ברורים, שהיותה אישה לא תשנה את היחס שלה כלפיהם.

בשלב זה עדייין אין נתוני אמת מכל הקלפיות בבית שמש, אך כבר עתה ברור שגם בשכונת רמת בית שמש ג׳, מקום מגורים מעורב של חרדים ליטאים, חסידים וחב"דניקים, בלוך זכתה בכ-20% תמיכה, כלומר, אלפי חרדים בחרו בה.

הבוקר, השר בנט מיהר לברך את בלוך: "משהו חדש מתחיל בבית שמש" הוא צייץ בטוויטר. בלוך, כך נראה, לא מתכוונת לשקוע במריבות העבר. בראיונות הבוקר היא אמרה, "תמכו בי גם מהליכוד, כולנו, הבית היהודי ומפלגת העבודה". המהפך בבית שמש הושלם, ובלוך מעתה אינה רק מייסדת בית הספר המפורסם לשעבר, אלא פוליטקאית והשראה.

התושבים העדיפו ניסיון על פני התלהבות

ירוחם, יום ג׳, יום הבחירות. בשעה 12 בצהריים המולה מחוץ לבית הספר המאוחד לאמניות ומדעים מזרם החינוך הממלכתי. סביב כיכר הכניסה המיניאטורית, המיועדת בשגרה להורדה בטוחה של ילדים בכיתות א' עד ו', ניצבים דוכנים ושלטי בחירות. ניידת מקומית, פעילים, חומרי תעמולה. כ-7,500 בעלי זכות בחירה יש בעיר הדרומית הקטנה והדמוקרטיה חגגה שם השבוע.

המתמודדת נילי אהרן היא בת 30 בלבד, אבל את מלאכת השטח היא יודעת כאילו נמצאת בפוליטיקה 25 שנה. כשאני ניגשת לראיין אותה היא מסמנת לי להמתין רגע ומתמקמת על שפת המדרכה, יותר גבוה ממני, כשבגבה שלט בחירות העומד במאונך. היא מייצרת את מה שהעיתונאים, מכנים בעגה המקצועית: "פריימינג". היא רוצה שהצילום שלה יהיה עם הרקע החזותי המדויק. על גבי השלט, השם שלה על פתק צהוב, ואותיות "מחל" על פתק לבן. הדיוק חשוב לצילום. מאופרת למשעי, עם חולצה לבנה וחיוך מלא.

טל אוחנה/ צילום: טל שניידר
 טל אוחנה/ צילום: טל שניידר

כאשר אני אומרת לה, בואי תתראייני, קצת וידאו, קצת תמונות היא משיבה לי "עוד רגע". בזווית העין ובסימון מרומז של כף ידה, היא מרכזת סביבנו להקת תומכות ותומכים. מסמנת להם לפצוח בשיר, בעידוד, במחיאות כפיים. "נילי אהרן! נילי אהרן! רק הליכוד יכול!", שרה קבוצת נשים בפתיח הווידאו שלי. אהרן עיצבה פריימינג וכתבה את הפתיח לכתבה, וכידוע, הפתיח הוא החלק החשוב ביותר בעבודה העיתונאית. לצידנו נעמדת מכונית, שממנה נשמעים הג׳ינגל והמוזיקה המתאימים. שיהיה ברקע. עכשיו אפשר להתחיל את הראיון.

לאהרן יש קסם אישי ואפשר להבין מדוע נתניהו רץ לירוחם לכנס את תומכיו בעיר, גם כאשר ידע שהיא לא תהיה ראשת העיר הבאה. רבים בירוחם אמרו לי, "אהרן עם אש בעיניים, כריזמטית ומתחברת, אבל ראשת העיר היא לא תהיה בינתיים. היא צריכה עוד ללמוד את העשייה".

בראשות העיר זכתה טל אוחנה, סגנית ראש העיר וחברת מועצה בעשור האחרון, אשר זכתה לליווי ותמיכה גם משר האוצר, משה כחלון. ראש העיר היוצא, מיכאל ביטון, איש מפלגת העבודה בעברו, תמך והריץ אותה.

"היא מנוסה, היא בשלה, היא יודעת את העבודה, היא ליכדה סביבה את הרבנים של ש"ס, את המסורתיים של הבית היהודי, את החילונים", הוא אומר. לדבריו, תושבי ירוחם יודעים לבחור בבעלת הניסיון. והוא צדק, כמובן. בלילה נבחרה אוחנה ברוב קולות.

אוחנה, שונה מאוד מאהרן. היא בעלת שליטה עצמית, בשלות, אנרגטית, אך נטולת קריצות ואינה מחפשת לביים את הפוטו-אופ. היא תהיה אחת מן הנשים הבודדות במדינה שתיהיה ראשת עיר.

אי אפשר שלא לשאוב אופטימיות מירוחם. התמודדות של אישה מול אישה. ותושבי העיר בחרו באוחנה או באהרן, בלי קשר למגדר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988