האם סגירת חממת הגידול לקנאביס היא רק קצה הקרחון?

משרד הבריאות הקפיא את ייצור הקנאביס של חברת תיקון עולם בחממה שלה בביריה, עקב תנאי גידול לא הולמים לדבריו. המהלך האחרון מעלה סימני שאלה סביב התעשייה כולה, שזוכה בתקופה האחרונה לכותרות רבות.

במשרד נימקו את סגירת החממה: "התגלו ליקויים חמורים בחווה, זוהמה, נעשה גידול לא ראוי (תחת כיפת השמים ולא בבתי צימוח), הקנאביס שנגזם הונח על הקרקע, נעשה שימוש בחומרי הדברה אסורים, התפרחות יובשו במקום מזוהם והייצור נעשה בתנאים לא ראויים".

מתיקון עולם נמסר בתגובה כי מדובר בצו סגירה זמני, וממילא דברי משרד הבריאות אינם משקפים את המצב. לדברי החברה, בעקבות עליה בביקוש לקנאביס בישראל היא החלה לפצל בין שתי שיטות ייבוש של הקנאביס: ייבוש תחת מיזוג - שהוא הייבוש התקני ובו נעשה שימוש עד כה, וכן ייבוש חיצוני (שהוא למעשה פשוט תליה של המוצרים להתייבש באוויר הפתוח או בתוך החממות). המוצרים המיובשים באוויר הפתוח עוברים לדברי החברה תהליך משלים של סטריליזציה באמצעות קרני בטא, במתקן בנחל שורק. כמו כן ציינה החברה כי אינה משתמשת בחומרי הדברה בכלל.

ל"גלובס" נודע כי תיקון עולם נמצאת בימים אלה בתהליך העברה של הייצור שלה מהמתקן בביריה שאינו מאושר לפי תקני GAP (תקני ייצור חקלאי ראויים לתוספי מזון וצמחים תרופתיים), למתקן חדש בבית יהושע אשר אמור לפעול על פי כל התקנים, אך אמור להיות פעיל רק בעוד שלושה חודשים.

בינתיים, כאמור, הביקוש למוצרי החברה עולה, והייצור נעשה בשיטות המסורתיות של ייבוש הפרחים בתוך החממה. בשיטות אלה עלולים להצטבר זיהומים על המוצר, אולם תיקון עולם מאמינה שהטפול שינתן למוצר אחרי כן יחסל את הזיהומים.

צו הסגירה הזמני הוגש לראשונה ביום חמישי האחרון והחברה ומשרד הבריאות נמצאים בדיונים מאז. נכון להיום החברה עדיין צריכה לקבל אישור למפעל בבית יהושע, ועד שלא תקבל את האישור - לא תוכל לייצא מישראל ולא תוכל לשווק מוצריה במסגרת רפורמת הקנאביס בישראל שנכנסה לתוקפה באפריל האחרון, וצפויה להפוך לתקנה מחייבת החל מאמצע 2019.

הסיפור הנוכחי מחדד את הפערים בין ייצור מוצרי פארמה לבין גידול מוצרי קנאביס, גם אם מדובר במוצר קנאביס רפואי. במקרה של תרופה, 100% מתהליך הייצור עוברים בקרה של משרד הבריאות לפני שהתרופה מאושרת לממכר: כל רכיבי התרופה נבדקים, והחברה אינה יכולה לסטות מן התהליך מאום, לפני שתקבל אישור לתהליך חדש.

תחום הקנאביס הרפואי בהחלט צועד לכיוון זה, אולם דוגמא זו מראה כי לא תמיד ישנה הסכמה מלאה בין הצדדים - משרד הבריאות והמגדל - לגבי מהם הסטנדרטים הראויים למוצר. המוצרים הללו נצרכים בין היתר על ידי חולים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת, ולכן חשוב במיוחד כי הם לא יכילו זיהומים. מאידך, גם עצירת אספקת המוצר היא בעייתית מבחינת הבריאות, שכן החולים מעוניינים להמשיך לקבל את אותו זן שבו התרגלו להשתמש.

תיקון עולם עלתה בשבועות האחרונים לכותרות לאחר שהשותפות הקנדית שלה מדריליף נמכרה לפני כמה חודשים בעסקת מניות, מה שמשקף למניות שלה בחברה הרוכשת, אאורורה, ששוי של 400 מיליון דולר. לחברה גם שותפות פעילה בארה"ב, וחברות בתחילת דרכן באוסטרליה ובריטניה. כעת היא מקימה גם שותפויות ביוון ובגרמניה, יחד עם המשקיע תמיר ויצמן, בנו של איש העסקים מני ויצמן, אשר פועל בשוק הנדלן באירופה. 

במהלך השבוע הבא ככל הנראה יוכרע האם תיקון עולם הייתה עלולה לסכן את החולים או אם היא בחרה בשיטות ייצור אמנם פחות אהודות על משרד הבריאות, אך לא כאלה שיש בהן סכנה. אם החווה תיסגר לטווח ארוך - עלול הדבר לסכן את פעילותה של תיקון עולם בחו"ל. יצויין כי בעבר קיבלו גם חוות קנאביס אחרות צוי סגירה כאלו, אולם הן תיקנו את הליקויים וחזרו לפעול כסדרן.

רפא הגישה בג"צ: הכניסו את הקנאביס הרפואי לסל הבריאות

חברת רפא, אשר משווקת את מוצרי הקנאביס הרפואי שמייצרת חברת פנאקסיה, הגישה עתירה לבג"צ נגד החלטת משרד הבריאות שלא לדון באפשרות של סבסוד מוצרי קנאביס במסגרת דיוני סל הבריאות.

בספטמבר החליטו פורום ייעודי במשרד הבריאות שלא להעלות לועדת הסל את הדיון בטיפול בקנאביס, ללא תלות במחלה עבורה הוא מבוקש. עלות הטיפול בקנאביס יכולה היום להגיע לכ-1,000 שקל, אם כי העלות של טיפול ממוצע מגיעה לכמה מאות שקלים בחודש.

עו"ד זוהר יהלום ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות', המייצגת את רפא בתביעה, אמרה כי: "עמדת משרד הבריאות שקולה לאמירה כאילו הטיפול בקנאביס רפואי נגיש רק עבור מטופלים שיכולים להרשות זאת לעצמם"; רפא הגישה בקשה למתן צו ביניים, שימנע מוועדת הסל למסור את המלצותיה להרחבת הסל לשנת 2019 לשר הבריאות עד להשלמת הדיון בעתירה.

חברת רפא משווקת דרך רשתות הפארם, מוצרי קנאביס אשר עומדים בתקנות של הרפורמה החדשה. אף שהמוצר מפוקח על ידי משרד הבריאות וניתן בפועל במרשם רופא, מוצרי הקנאביס (מכל סוג) אינו מוגדר במשרד הבריאות כתרופת מרשם, אלא נפתחה עבורו קטגוריה ייעודית למוצרי קנאביס בלבד.

רפא מציינת כי בין המוצרים הכלולים בסל הבריאות ניתן למצוא גם מוצרים שאינם תרופות או תכשירים רפואיים, תוספי תזונה מסויימים וכן מסנני קרינה ומשחות שיניים.