בנק מזרחי טפחות מסכם רבעון חיובי: זינוק של יותר מ-70% ברווח הנקי

בדוחות הרבעון השלישי של הבנק נרשם רווח נקי של 454 מיליון שקל • במקביל הודיע מזרחי טפחות כי על רקע חקירת משרד המשפטים בארה"ב, הוא לא יחלק דיבידנד בגין רווחי הרבעון

מנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשר / צילום: איל יצהר
מנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

בנק מזרחי טפחות  סיכם הבוקר (ג') את הרבעון השלישי במגמה חיובית, עם רווח נקי של 454 מיליון שקל, המשקף קפיצה של יותר מ-70%. הרווח הנקי ברבעון המקביל של 2017, שהסתכם ב-261 מיליון שקל, הושפע לשלילה מהוצאות שכר חד-פעמיות בהיקף של כ-160 מיליון שקל, שנקשרו להסכם שכר חדש.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה רשמו רווחי מזרחי טפחות שיפור מתון של כ-2%, והגיעו לרף של 1 מיליארד שקל. ברבעון השני של השנה ביצע הבנק הפרשה ענקית של 425 מיליון שקל (כ-117 מיליון דולר) בגין חקירת משרד המשפטים בארה"ב. 

תוצאות מזרחי טפחות
 תוצאות מזרחי טפחות

על רקע חקירת משרד המשפטים בארה"ב - בגין חשד שהבנק סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס - והפגיעה שנגרמה לתוצאותיו ברבעונים קודמים, הודיע מזרחי טפחות כי לא יחלק דיבידנד בגין רווחי הרבעון השלישי. זאת בהתאם להודעתו מוקדם יותר השנה על עצירת חלוקת הדיבידנד עד להודעה חדשה, במטרה לשפר את יחס הלימות ההון של הבנק. הערכת הבנק היא, כי הוא ישוב לחלק במהלך השנה הבאה, וזאת אחרי שמדיניות הבנק החל משנת 2018 היא לחלק דיבידנד של 40% מהרווח הרבעוני.

בדוחות הנוכחיים לא סיפק הבנק עדכונים לגבי התפתחויות משמעותיות חדשות בנוגע לחקירה של הרשויות האמריקאיות, וגם לא ביצע הפחתות נוספות בגין החקירה.

בסך הכול הפריש מזרחי טפחות עד כה כ-162 מיליון דולר (כ-594 מיליון שקל), כמחצית מהסכום שאותו דורשות הרשויות האמריקאיות, שעומד על 342 מיליון דולר, שנועד לאפשר לצדדים להגיע להסדר. 

במזרחי טפחות מציינים כי הרווח הרבעוני משקף תשואה על ההון במונחים שנתיים של 13.4%, לעומת 8% ברבעון המקביל אשתקד, וכי רווחי ינואר-ספטמבר משקפים תשואה על ההון במונחים שנתיים של 9.7%, לעומת 10.1% בתשעת החודשים הראשונים בשנה שעברה. בסיכומה של 2017 כולה התשואה על ההון שהציג מזרחי טפחות עמדה על 10.2%.

אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות, מסר כי "נתוני הרבעון השלישי משקפים את המשך הצמיחה בפעילות הבנק, בתוואי התוכנית האסטרטגית, תוך הצגת שיעורי גידול במרבית סעיפי המאזן, בהכנסות וברווחיות".

האנליסטים רואים את התוצאות בחיוב: בבית ההשקעות אי.בי.אי ציינו, כי הדוח "טוב מאוד, מעל לצפי הקונצנזוס", ובלידר שוקי הון הגדירו את התוצאות כמצוינות, אולם בשני בתי ההשקעות ציינו את חוסר הוודאות ואת ההשפעות השליליות האפשריות הקשורות לאופן ולמועד סיום חקירת הרשויות בארה"ב.

מניית מזרחי טפחות , שנסחרה היום בשינויים מתונים, עלתה מתחילת השנה בכ-4%-5% ומציגה תשואת חסר ביחס למדד הבנקים, שהתחזק בכ-13%.

עלייה של 20% בהכנסות המימון

במזרחי טפחות מציינים, כי בין הגורמים המרכזיים שהשפיעו על רווחי הבנק לרבעון השלישי הייתה עלייה של יותר מ-20% בהכנסות המימון של הבנק, שהגיעו לכ-1.2 מיליארד שקל, וכן כי רמת ההכנסות הושפעה גם ממדד המחירים לצרכן, שעלה מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר ב-1.1%, לעומת 0.2% בתקופה המקבילה. עוד ציינו בבנק, כי נוסף על צמיחת הפעילות, גם מרווחי המימון גדלו.

האשראי לציבור נטו של מזרחי טפחות הסתכם בסוף חודש ספטמבר בכ-190 מיליארד שקל, צמיחה של יותר מ-6%, עם תוספת של יותר מ-11 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה, ובבנק הוסיפו כי תיק האשראי העסקי צמח ברבעון השלישי בכ-12%. סך הכנסות הבנק צמח בכ-8%, והגיע ל-1.7 מיליארד שקל.

ההפרשות הרבעוניות של הבנק להפסדי אשראי קפצו בכ-50% (ב-20 מיליון שקל) והסתכמו ב-61 מיליון שקל, ומתחילת השנה גדלו בקרוב ל-80%, והגיעו ל-233 מיליון שקל (עלייה של 101 מיליון שקל). בהתייחסות לעניין זה ציינו במזרחי טפחות, כי הוצאות אלה "הושפעו ממיצוי מסוים בגבייה, לעת עתה, של חובות שנמחקו בעבר", וכי שיעורם מסך האשראי לציבור עמד על פחות מ-0.2%. את הוצאות השכר הרבעוניות צמצם מזרחי טפחות בכ-6%, לסכום שהתקרב ל-600 מיליון שקל.

עוד מציין מזרחי טפחות בדוחות, כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה נחתמו הסכמים בין הבנק ובין גופים מוסדיים, "למכירת 80% מזכויותיהם והתחייבויותיהם של תיקי הלוואות לדיור שסכומם הכולל הוא כ-2.7 מיליארדי שקלים (מתוכם 0.7 מיליארדי שקלים במהלך הרבעון השלישי של השנה)".