הבריאות עולה ביוקר: "מחירי מזון בריא גבוהים בעד 120% משאר המוצרים"

ועדת הכלכלה של הכנסת ציינה את יום הסוכרת הבינלאומי בדיון שיוחד להורדת מחירו של סל מוצרי מזון בריא

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל / צילום: דוברות הכנסת
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל / צילום: דוברות הכנסת

הציבור בישראל כבר יודע שכמעט על כל מוצר אנחנו משלמים יותר ביחס למחירים בחול ואפילו יותר על מוצרי מזון בריאים. הצצה על אתרי האינטרנט המוכרים אונליין מזכירה את הנושא בכל פעם מחדש.

היום (ג') גם ועדת הכלכלה של הכנסת גילתה שאנחנו משלמים יותר מדי, והפעם הדגש הוא על מוצרי מזון בריאים, לרבות ירקות ופירות.

הוועדה, בראשות ח"כ איתן כבל, ציינה את יום הסוכרת הבינלאומי בכנסת בדיון שיוחד להורדת מחירו של סל מוצרי מזון בריא. הדגש הושם על המוצרים שנמצאים בפיקוח מחירים ממשלתי שאינם בריאים, בהם לחם לבן, שמנת מתוקה או חמאה. מוצרים שמוגדרים בריאים בולטים בהעדרם. 

ח"כ כבל אמר כי "מדובר באחד האבסורדים הכי גדולים בכלכלה הישראלית, שבו מצד אחד המדינה מפקחת על מוצרי היסוד הלא בריאים ולמעשה מעניקה להם סוג של סבסוד שמעודד את הצרכנים לרכוש אותם - ומצד שני משקיעה מיליארדים כדי להתמודד עם הבעיות הבריאותיות שנובעות מצריכת מוצרי מזון לא בריאים. חלם זה כאן".

הוא הוסיף כי בכוונתו לטפל בנושא ולא להרפות עד שתימצא הדרך להוזיל את סל מוצרי המזון הבריא, ומתח ביקורת על הממשלה ומשרדי האוצר והכלכלה, שלא עשו דבר בעניין.

נציגת משרד הכלכלה והתעשייה, מירי שמואלי, ציינה כי המשרד עשה ניסיון דרך תמריצים כלכליים ליצרנים, אך המהלך לא צלח.

ח"כ איתן ברושי אמר כי האוצר חושב שיוקר המחיה יותר חשוב מהמחיה עצמה, ולכן פותח את השוק ליבוא ומפעיל מנגנון השמדה עצמית לחקלאות הישראלית, שהיא היחידה שיכולה לספק תוצרת בריאה במחיר סביר. 

מנהלת המועצה לביטחון תזונתי, ג'נטה אזרייבה, הציגה נתונים לפיהם בשנת 2005 מרבית מחירי המזון בישראל היו נמוכים בהשוואה למחיר הממוצע במדינות המפותחות, בעוד שכיום זינקו המחירים ומחירי הלחם המלא גבוהים ב-67% מהממוצע במדינות המפותחות; מחירי הבשר גבוהים ב-22%; ומחירי הפירות והירקות, שהיו נמוכים ב-40% מהממוצע ב-2005, נמוכים היום רק ב-8% מהממוצע.

יו"ר ועדת ההיגוי של הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, ד"ר דורית אדלר, חידדה כי "כי רוב התמותה בישראל היא כתוצאה ממחלות הנגרמות מתזונה לא בריאה". 

נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, אמר כי הפער בין המחיר לחקלאי לבין המחיר לצרכן גדל, ומי שגוזר את הקופון הן 4 רשתות השיווק הגדולות, והציע לחייב אותן להציג על המדף את המחיר ששילמו לחקלאי. מנגד, מנהלת איגוד המזון, גליה שגיא, אמרה כי יצרני המזון פועלים לשפר את המוצרים ולפתח מוצרים חדשים שמותאמים לרצונות הצרכנים, אך נתקלים בחסמי תקינה. 

כלכלן המועצה לצרכנות, גיל ברגפרוינד, אמר כי הצרכנים בוחרים את המוצרים מהמדף לפי מחירם וצורכים את המוצרים הזולים ולא את הבריאותיים. לדבריו, סקרי מחירים שעשתה המועצה גילו פערים של בין 40% ל-120% בין המוצרים הבריאים ללא בריאים, וכל פתרון חייב גם לטפל בפער של המחיר לצרכן.  הוא הוסיף כי באירופה פתרו את הבעיה באמצעות מיסוי מוצרי מזון מזיק או סובסידיות לחקלאים, ותמך בהצעה לתת לרשתות השיווק להרגיש לא בנוח ולהראות את הפער בין המחיר ששילמו לחקלאי לבין המחיר במדף ולהכניס לפיקוח מחירים על מוצרים בריאותיים.

נציג אגף התקציבים באוצר ויו"ר ועדת המחירים, כפיר בטאט, אמר כי הכלי של פיקוח מחירים לא נועד לתמרץ אזרחים לצרוך מוצר כזה או אחר, כמו שאין פיקוח על מחירי המשקאות המתוקים או הסיגריות. לדבריו, פיקוח יוצר עיוותים ועלול לפגוע בתחרות ולהוציא מהשוק מאפיות שלא יעמדו במחיר המפוקח.

היו"ר כבל אמר בתגובה כי העמדה שהציג בטאט תקועה בשנות ה-80. "לצערי, אנחנו מסיים את הדיון ללא בשורה, אך הנתונים מראים צורך דחוף בשינוי תפיסה בעוד הרשויות הממשלתיות לא ערוכות ולא מבינות על מה אנחנו מדברים", אמר. הוא שב והבהיר כי יטפל בנושא באופן אישי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988