בדרך לתביעה משפטית? יש כבר מי שקנה את הדומיין Airbnb-westbank

הודעת Airbnb כי בכוונתה להוריד ממאגריה 200 נכסים הרשומים בהתנחלויות הצליחה לעורר סערה • למרות שיש מי שטוען ש-Airbnb חסינה מבחינה משפטית שכן היא חברה פרטית, חוק החרם בארץ קובע כי ניתן לתבוע באופן אזרחי את מי שנמנע מקשר כלכלי עם ישראל • "Airbnb מנצלת את כוחה המונופוליסטי. זה בדיוק כמו שהיא תחליט שלא למכור ללקוחות ג'ינג'ים"

Airbnb / צילום: שאטרסטוק
Airbnb / צילום: שאטרסטוק

בית ביישוב אורנית בתמורה ל-500 שקל ללילה ודירת סטודיו ביישוב רבבה ב-190 שקל - למרות ההצהרה שלה אתמול לפיה תפסיק לפרסם נכסים הממוקמים בהתנחלויות, בדיקת "גלובס" מעלה כי גם היום מוצגות באתר Airbnb דירות להשכרה בדיוק באותם אזורים שנויים במחלוקת. ל"גלובס" אף נודע כי משרדי הממשלה, בהם משרד התיירות, המשרד לעניינים אסטרטגיים, המשפטים, הכלכלה והחוץ הקימו צוות משותף שייבחן כיצד לפעול בעניין.

Airbnb במספרים
 Airbnb במספרים

הודעת החברה אתמול לפיה בכוונתה להוריד ממאגריה 200 נכסים הרשומים בהתנחלויות בישראל הצליחה לעורר סערה. "אפשר להגיד ש-Airbnb שהיא מונופול בתחומה מנצלת את כוחה המונופוליסטי", אומר היום ל"גלובס" עו"ד גיא אופיר המתמחה בדיני אינטרנט. "Airbnb תוכל לטעון שמדובר בהחלטה עסקית בשל לחץ כלכלי שהופעל עליה ושהיא לא רוצה להינזק כספית, אבל זה בדיוק כמו שהיא תקבל החלטה שלא למכור ללקוחות עם שיער ג'ינג'י על רקע עסקי". 

עו"ד אופיר אף "מזמין" את הענקית מסן פרנסיסקו לקרב משפטי בדרך מעניינת: "ברגע ש-Airbnb יצאה עם ההודעה שלה לפיה היא לא תציע יותר דירות להשכרה בהתנחלויות, רכשתי את הדומיין 'Airbnb-westbank'. אני בטוח שהחברה תעמוד על הרגליים האחוריות ושתוגש נגדי תביעה או צו מניעה. אני מזמין אותם לריב בבית המשפט. מי שמחרים אזורים גיאוגרפיים לא זכאי להגנת סימני מסחר באותו האזור. נכניס לאתר את כל הנכסים ש-Airbnb ממדרת". 

לדבריו, "החברה בוחרת צד והשאלה היא האם יאפשרו לבעלי נכסים פלסטינים לשווק נכסים בגדה. אם לא יאפשרו גם לפלסטינים להשכיר נכסים קשה יהיה לטעון שמדובר באפליה, שכן מדובר בהחלטה גורפת. 

"מהלך גאוני מבחינה מסחרית"

נציין, החוק הישראלי קובע כי אסור להפלות באספקת מוצר או שירות על בסיס מגורים. עם זאת, החוק מתייחס לאפליה של אדם המקבל שירותים - כך שבעלי נכסים שמציעים שירותים לא יכולים לטעון על בסיסו לאפליה. לדברי ד"ר רונית לוין-שנור, מרצה בכירה וחוקרת בבית הספר הארי רדזינר למשפטים בבינתחומי, "המדיניות שעליה הכריזה Airbnb לא משקפת לכאורה אפליה של אדם על בסיס מקום מגוריו. החברה קובעת סטנדרטים לסוג הנכסים שאותם היא משווקת, כשהיא יכולה להחליט שהיא לא משווקת למשל נכסים בלי שירותים או נכסים שממוקמים באזורים שיש בהם סכנה ביטחונית או מחלוקת פוליטית". 

עם זאת, חוק אחר שנחקק ב-2011, "חוק החרם", מתייחס למניעת פגיעה בישראל על בסיס חרם והוא מאפשר הטלת סנקציות על מי שקורא באופן פומבי להטיל חרם על המדינה, תוך הימנעות מקשר תרבותי, כלכלי או אקדמי מחמת זיקתו למדינת ישראל או לאזור הנמצא בשליטתה. "אם אנחנו מפרשים את עמדת Airbnb כקריאה פומבית להטיל חרם, אזי המדינה יכולה לפעול בהתאם למה שהחוק קובע ולאפשר לשר האוצר למנוע הטבות מאותו גוף (בהתאם לרשימה שקבועה בחוק), או להגביל את יכולתו להשתתף במכרז. במקביל, אפשר להגיש תביעה אזרחית על בסיס החוק הזה ואפשר לכאורה לתבוע פיצויים לנזק שנגרם בעקבות אותה קריאה", אומרת ד"ר לוין-שנור. 

גם ד"ר אפרת טולקובסקי, מנהלת מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבינתחומי, טוענת כי לבעלי הנכסים אין קייס נגד Airbnb משום שהיא חברה פרטית והיא יכולה לקבל החלטות כאלו. היא לא מחויבת לספק שירותים לכל בתי האב כמו בזק וזכותה לקבל החלטות מהסוג הזה". לדבריה, "יש מדינות שהיא כלל לא פועלת בהן ולכאורה גם הן יכולות לחוש מופלות. בהחלטה שלה ציינה החברה שהיא בודקת כל נושא לגופו, כך שגם הטענה לאפליה לכאורה מול אזורים כבושים אחרים יכולה לקבל נימוק נגדי. 

"Airbnb קמה ממקום של אג'נדה חברתית שיתופית והיא סובלת מבעיות כרוניות כמי שאחראית לעלייה במחירי הנדל"ן ושכר הדירה וכמי שפוגעת באוכלוסיות החלשות", מוסיפה טולקובסקי. "כאן היא יוצאת במהלך שינסה למצב אותה כעסק חברתי שייתן לה ג'יטונים בחינם בפעילות שהיא שולית מבחינתה.  להיות היום נגד ההתנחלויות בארה"ב נותן נקודות זכות, ובפועל מבחינת החברה זה מהלך גאוני מבחינה המסחרית והתדמיתית. היא ממצבת את עצמה כחברתית ולא נוגעת בבעיה האמיתית שנוגעת אליה.

"Airbnb הרי לא תפתור את הקונפליקט במזרח התיכון והיא צבועה במידה מסוימת. נכסים בהתנחלויות היא מורידה, אבל את הנכסים בעזה היא משאירה למרות שבארצות הברית החמאס מוגדר כארגון טרור". 

האם גם בוקינג שמשכירה נכסים ולא רק בתי מלון צפויה ללכת בעקבות Airbnb ?

"בוקינג היא חברה מסחרית לגמרי שאין לה אמירה חברתית. קשה לי לראות מצב שגם היא תכריז על מהלך דומה שמדיף ניחוח של BDS". 

ב-BDS מנכסים לעצמם את ההצלחה

"יש דעות סותרות לגבי השאלה האם חברות צריכות לעשות עסקים בשטחים הכבושים, שהן נושא לסכסוכים היסטוריים בין ישראלים לפלסטינים", כתבה אתמול Airbnb בהודעה שהפיצה לעיתונות. לדבריה, "בעבר הבהרנו כי נפעל באזור הזה, כפי שמתיר החוק. עשינו זאת משום שאנו מאמינים בערך הגדול שמחבר בין אדם לאדם בעולמות התיירות. נמשיך לשאול שאלות ולהקשיב למומחים, נמשיך להאזין למחשבות של חברי הקהילה שלנו וללמוד".

עוד הוסיפה החברה כי ..."עלינו לשקול את ההשפעה שיש לנו ולפעול באחריות... על חברה להכיר בכך שכל מצב הוא ייחודי ודורש בחינה לגופו". בנוסף מתייחסת החברה לכך שעליה "להעריך את הסיכונים הפוטנציאליים עבור המארחים והאורחים שלנו", ואפילו לקבוע אם הצעת נכסים ב"שטחים הכבושים" משקפים קשר ישיר לסכסוך שבאזור. Airbnb סיימה את הודעתה בתקווה לשלום באזור, אולי גם כתוצאה מהלחץ הכלכלי דוגמת זה שהיא מפעילה כעת.

בתגובה, ניכס אתמול לעצמו ארגון ה-BDS חלק מההצלחה: "אנו מקדמים בברכה את החלטת Airbnb. זהו צעד ראשון בכיוון הנכון לשים קץ לרווחתו של Airbnb מגניבה של ישראל מאדמות וממשאבים טבעיים של הפלסטינים". בארגון אף מלינים על כך שהחברה אינה מורידה נכסים מאזור מזרח ירושלים - ועל כך ינסה הארגון להיאבק.

"החלטה אומללה שמבוססת על שיקולים פוליטיים"

נציין, כי שר התיירות, יריב לוין, התבטא לא אחת לטובת הפתרון של דירות לתיירים לנוכח מספרם הגדל ולנוכח המחסור בבתי המלון, אולם אמר כי הוא תומך באסדרה של התחום. "כל אסדרה, מבורכת לכשעצמה, צריכה להיות פשוטה כך שתאפשר את המשך פעילות Airbnb והרחבתה". אתמול הביע לוין דעות אחרות כשהורה למשרדו לגבש צעדים מיידיים להגבלת פעילות החברה בכל הארץ. השר דרש בתוקף מהנהלת Airbnb לבטל את ההחלטה המפלה להסיר מהאתר דירות מהיישובים ביהודה ושומרון, והדגיש כי מדובר בהחלטה מבישה ואומללה ובכניעה מחפירה של החברה.

בנוסף, השר לנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, קרא לבעלי הנכסים שנפגעים מההחלטה לבחון הגשת תביעות נגד Airbnb. הוא הגדיר את ההחלטה כ"החלטה אומללה המהווה כניעה לארגוני ה-BDS האנטישמיים שמבוססת על שיקולים פוליטיים ולא על שיקולים עסקיים. סכסוכים לאומיים קיימים בכל העולם, וראשי Airbnb יצטרכו להסביר מדוע בחרו דווקא לנקוט עמדה פוליטית גזענית נגד חלק מאזרחי ישראל". עוד אמר ארדן, כי בכוונתו לפנות לגורמים המדיניים הבכירים ביותר בארצות הברית כדי שייבחנו אם ההחלטה הזו מפירה את החקיקה נגד חרמות הקיימת בלמעלה מ-25 מדינות בארצות הברית״. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988