הנקראות ביותר

אם לא תתגרשי, לא תעבדי

מה קורה כשביה"ד הרבני מכריז על אישה כסרבנית גט?

סרבנות גט / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
סרבנות גט / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

בחופש הגדול, לקראת פתיחת שנת הלימודים, קיבלה מורה מחיפה הודעה ממשרד החינוך כי היא מושעת מעבודתה באופן מיידי ועד להודעה חדשה. העילה להשעיה: צו שניתן על-ידי בית הדין הרבני, בו היא מוכרזת כסרבנית גט המתנגדת לגירושים מבעלה, שלא כדין.

המורה ובעלה היו נשואים 13 שנה, בטרם פרץ ביניהם משבר לפני למעלה מ-8 שנים, בעקבותיו הבעל עזב את הבית והגיש תביעת גירושים. המורה התנגדה לגירושים בטענה כי היא מבקשת לשקם את הנישואים ולחזור לחיי שלום-בית עם בעלה, אך לאחר 6 שנות דיונים ועשרות החלטות שניתנו בנושא, קצה סבלנותו של בית הדין הרבני, והוא קבע כי הוא "מפרש את סירובה של האישה להתגרש כנקמנות והתעללות בבעל, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב - בעיה אובססיבית נפשית מצד האישה, שאינה מסוגלת לשחרר את בעלה מלפיתתה המלאכותית".

האישה שינתה טקטיקה והודיעה כי היא תסכים להתגרש, אך זאת רק אם הבעל יענה לרשימת תנאים שהציבה, הכוללים ויתורים של הבעל בנושא הרכוש והמשמורת.

בשלב זה החליט בית הדין הרבני לעשות שימוש בסמכותו להטיל צווי הגבלה על בן זוג המוגדר כ"סרבן גט". מדובר בשורה של סנקציות שיעודן למרר את חיי הסרבן - משלילת רישיון נהיגה ועד מאסר בפועל, עד שסרבן הגט יבין כי מוטב לו אם יתגרש. במקרה זה כללו הסנקציות נגד האישה גם השעיה מעבודתה כמורה.

נגד סנקציה זאת עתרה המורה לבג"ץ, בטענה כי מדובר בצעד לא חוקי הפוגע באופן לא מידתי בזכות היסוד של חופש העיסוק. בשבוע שעבר בג"ץ דחה את העתירה, בקובעו כי אין מקום להתערב בשיקול-הדעת של בית הדין הרבני, המוסמך להטיל הגבלות אלה מכוח החוק. "מטבע הדברים הטלת הסנקציות הקבועות בחוק עלולה להסב פגיעה מסוימת ולעתים קשה לסרבן או לסרבנית הגט", פסק בג"ץ. "עם זאת, מן העבר השני עומדת זכותם של בן או בת הזוג העגונים להשתחרר מקשר נישואים מלאכותי הנכפה עליהם, וכי חירותם תוחזר להם". 

המורה מחיפה מצטרפת לרשימה לא קצרה של סרבני גט, גברים ונשים כאחד, אשר פרנסתם נשללה מהם כאמצעי לחץ של בית הדין הרבני לחייבם לשתף פעולה עם הגירושים בניגוד לרצונם. כך לדוגמה, בשנה שעברה הרב הראשי לישראל פסל מועמד לתפקיד דיין או רב עיר, לאחר שנודע כי הוא סרבן גט. הרב הראשי אף הפך זאת לשיקול עקרוני לפסילת מועמדות לתפקיד, כאשר הורה לכלול בטופס הבקשה סעיף שבו מועמדים למבחן כושר לדיינות יחויבו להצהיר לא רק כי אין להם עבר פלילי, אלא גם כי לא עיגנו את נשותיהם.

בעקבות צווי ההגבלה מבתי הדין הרבני, בשנים האחרונות גם לשכת עורכי הדין השעתה מעבודתם סרבני ואף סרבניות גט. כאשר אחד מעורכי הדין התעלם מצו ההשעיה ו"נתפס" כשהוא מופיע בבית המשפט כמייצג לקוח תוך הפרת הצו, הוא הועמד לדין משמעתי ונענש בהשעיה נוספת.

שאלה מעניינת שטרם נדונה היא האם אין מקום לראות בעצם הגדרתו של עורך דין כ"סרבן גט", עד כדי הפעלת סנקציות נגדו על-ידי בית הדין הרבני, כדי פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות בלתי הולמת, אשר יש בהם להוות עילה להשעיה או לשלילת רישיון עורך הדין. בית המשפט העליון כבר אישר בעבר העמדת עורכי דין לדין משמעתי בגין התנהגות שאינה הולמת גם מחוץ לגדרי המקצוע, בהתחשב בכך שהתנהגותו של עורך הדין שאינו מכבד את החלטות בית הדין הרבני עלולה להשליך על דימויו של המקצוע כולו.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתהנשים מעדיפות את בית הדין הרבני?