לא רק מחלקת מטוסי המנהלים: גם המפעל שמייצר ספינות קרב עבור תע"א בסכנת סגירה

כחלק מתוכנית ההתייעלות שמובילים ראשי התעשייה האווירית, נשקלת האפשרות להפסיק את הפעילות במפעל רמתא שבבאר-שבע, שבו מייצרים בין היתר ספינות קרב • גם פעילות תע"א לתחזוקת מסוקים בשדה התעופה עטרות בסכנה, ושינויים נוספים צפויים גם במטה היבשה

ספינת הסיור "סופר דבורה" שמיוצרת ברמתא / צילום: תעשיה אוירית
ספינת הסיור "סופר דבורה" שמיוצרת ברמתא / צילום: תעשיה אוירית

במסגרת תהליכי הארגון מחדש שמובילה הנהלת התעשייה האווירית, נמשכים המהלכים לצמצום היקף הפעילויות של החברה. ל"גלובס" נודע כי כעת התע"א בוחנת את סגירת פעילותה ארוכת-שנים במפעל רמתא שבבאר-שבע, שבו מייצרים ספינות קרב ורכיבים המשמשים לבניית מטוסי המנהלים של החברה.

במשך שנים ארוכות קו הפעילות המרכזי ברמתא עסק בייצור של ספינות קרב לחיל הים הישראלי ולחילות ים נוספים בעולם, כמו גמביה, סרי לנקה, הודו ופורטוגל.

במפעל יוצרו דגמים רבים של ספינות צבאיות. מדובר בין היתר על ספינות הסיור "דבור" ו-"דבורה", ובמהלך העשור האחרון החברה פיתחה דגם חדש של ספינת סיור עבור חיל הים, "סופר דבורה", שנועדה לענות על הצרכים המבצעיים של חיל הים במסגרת הרחבת משימות הסיור והביטחון השוטף שלו.

חיל הים אמנם רכש כמה ספינות "סופר דבורה", אך לדברי גורמים בחברה לא נכנסו אליה הזמנות חדשות בתחום במהלך השנתיים האחרונות. במפעל רמתא, שהוקם בסוף שנות ה-60 במטרה לפתח מקורות תעסוקה בנגב, מועסקים כיום כ-320 עובדים. כמחציתם, מועסקים בקו הייצור של כלי השייט.

בניסיון להבטיח פעילות רציפה במקום, התע"א העבירה אליו במשך השנים חלק מקווי הייצור של פעילויות אחרות שלה, בהם גם ייצור של רכיבים הקשורים למטוסי המנהלים שהיא מייצרת ומשווקת באמצעות חברת גלפסטרים האמריקאית.

גורם שמעורה בתוכניות שמתהוות בהנהלת תע"א אמר ל"גלובס" כי הפעילות של רמתא אינה רווחית - ובשנים האחרונות היא סובלת מהפסדים של כמה מיליוני שקלים בכל שנה. "הפעילות שנעשית שם היא הרת משמעות מבחינת מקומות תעסוקה בפריפריה. אם המדינה תרצה לשמר אותה, שתתכבד ותזרים הזמנות שיצדיקו אותה", אמר אותו גורם.

מפעל רמתא משתייך לחטיבה האזרחית של התעשייה האווירית אך בבואה לבנות ולאפיין את קבוצת התעופה החדשה שלה "רמתא לא סומנה כחלק מהחגיגה", כדברי אחד הגורמים בחברה שהוסיף, "בכל מקרה, כל החלטה שנוגעת לרמתא, בין אם היא מדברת על סגירה מלאה, חלקית או על המשך הפעילות שלה - תהיה שולית מבחינת השפעתה על המצב הכספי של התעשייה האווירית".

לפי אותו גורם, המרוויחה הגדולה מסגירת המפעל תהיה מספנות ישראל. "אם תע"א תפסיק לעסוק בייצור של כלי שיט, החברה היחידה בישראל שתעסוק בתחום וגם תקבל הזמנות עתידיות לספינות קרב תהיה מספנות ישראל. היא תיהנה משוק מקומי בלי תחרות".

ועד העובדים נגד תוכנית הקיצוצים

המהלך כאמור מתבצע כחלק ממגמה שמובילה הנהלת החברה. בשבוע שעבר "גלובס" חשף כי החברה בוחנת יציאה מפעילותה בתחום מטוסי המנהלים, וזאת בעקבות הפסדים כבדים שספגה במהלך העשור האחרון. עיקר ההפסדים נוצרו עקב המשבר הכלכלי העולמי של 2008, שהוביל לירידת ביקושים למטוסי מנהלים.

בחודשים הקרובים התע"א תידרש להכריע אם להשקיע סכומי עתק, כ-80 מיליון דולר, על פיתוח נגזרת חדשה למטוס זה כדי לשמר את הרלוונטיות שלה בשוק מטוסי המנהלים. אם תחליט שלא לעשות כן, היא למעשה תוביל לסגירת הפעילות בתחום זה במהלך השנים הקרובות. המשמעות היא פרישה טבעית של עובדים, ניוד של עובדים לתפקידים אחרים בחברה או פיטורים של אלה שלא ימצא להם שיבוץ מחודש.

בתחום מטוסי המנהלים מועסקים בתע"א כ-1000 עובדים בסך הכול. ספק אם מהלך זה יעבור בשקט, כפי שמתפרש מדברים שאמר היום (ד’) ל"גלובס" יו"ר ועד העובדים בחברה, יאיר כץ: "אם לא תהיה כוונה להמשיך ולפתח מטוסי מנהלים בתע"א - אין בכלל צורך בהקמת קבוצת התעופה החדשה. לא נלך למהלך כזה".

קבוצת התעופה אמורה להיפתח בעוד כחודש ולאחד את כל הפעילויות האזרחיות של החברה, שנוגעות לכ-5000 עובדים - כשליש ממצבת כוח האדם של התע"א. בראש הקבוצה יעמוד הסמנכ"ל יוסי מלמד.

חרב הקיצוצים של התעשייה האווירית מרחפת גם מעל אתר מת"א ירושלים - פעילות שולית שהחברה מחזיקה בשדה התעופה עטרות שבצפון ירושלים. מדובר בפעילות שתע"א מקיימת במקום מזה כ-40 שנה, ובמרכזה מתן שירותי תחזוקה למסוקים המשמשים את חיל האוויר ומסוקי הצי השישי האמריקאי.

במהלך השנים האחרונות חלה ירידה חדה בנפח הפעילות של תע"א באתר זה, על רקע שורה של החלטות שהתקבלו בחיל האוויר להעברת תחזוקת המסוקים לבסיסיו - בחלק מהמקרים באמצעות חברות חיצוניות. כך, גם האמריקאים כמעט לא שולחים את מסוקיהם לעטרות.

חרף תשתיות של מבנים ומתקנים רבים שמותאמים למשימות תחזוקה של כלי טייס, תע"א מעסיקה כיום באתר זה רק כמה עשרות עובדים: "במשך כמה שנים המחשבות על המשך הפעילות של תע"א במת"א ירושלים וברמתא בבאר-שבע עלו שוב ושוב על שולחן הדיונים - אבל לא התקבלו החלטות", אמר ל"גלובס" גורם בחברה.

הוא הוסיף ש"לפחות במקרה של מת"א, עלולה להיות להחלטה כזאת משמעות פוליטית - שכן שדה התעופה עטרות נמצא מעבר לקווי 67. יחד עם זאת, התעשייה האווירית היא חברה עסקית ולא חברה שתפקידה להנציח את ירושלים המאוחדת ולהחזיק בשטח, אם אין בכך תועלת כלכלית".

קיצוצים באוויר, בים וגם ביבשה?

השינויים שנבחנים בהנהלת תע"א הוסברו בידי מקורבים לחברה בניסיון להיפטר מפעילויות שאינן רווחיות ושוחקות את רווחיות החברה. המטרה של ההנהלה היא התכנסות רק לתחומי ליבה שלגביהם יש תחזית וצפי לעסקאות ולרווחים.

כך, אין בהירות גם לגבי עתידה של מנהלת היבשה במטה התע"א, אותה מנהלת שהובילה תכניות פיתוח של אמצעים יבשתיים לצה"ל ולצבאות זרים. בראש המנהלת עומד כיום האלוף (במיל’) גדי שמני, שהודיע באחרונה להנהלת החברה כי יסיים את תפקידו בסוף השנה. שמני צפוי להתמנות לתפקיד סגן נשיא ICTS Europe, חברה פרטית שמספקת שירותי ניהול אבטחה, שירותי קרקע ועוד לשדות תעופה ברחבי העולם.

גורמים בחברה אמרו כי על פי המסתמן, מטה היבשה ייסגר - וזאת כחלק מהמהלכים לצמצום מטה החברה. לדבריהם, בד בבד החברה בוחנת אפשרות לפתח את תחום היבשה במסגרת הפעילות שנעשית כיום בחברת הבת שלה, אלתא מערכות.

כך, על פי המסתמן תע"א עתידה להרחיב משמעותית במהלך השנים הקרובות את פעילותה בתחום ההגנה האווירית, הרבה בזכות מערכות של טילי ברק 8. בשנתיים האחרונות החברה חתמה על שורה של עסקאות עם משרד ההגנה ההודי לקראת אספקה של טילים ומערכות נלוות בהיקף של מיליארדי דולרים ובאופן שתרם משמעותית לצבר הזמנות האדיר שעומד לה, והיקפו כ-12 מיליארד דולר.

למרות הכסף הגדול שמבטיחות עסקאות הענק בהודו, הן לא יתורגמו לעליה בנפח הפעילות של החברה בארץ. הסיבה היא שעל פי המדיניות שמובילה ממשלת הודו, חברות שמתקשרות איתה במסגרת עסקאות מחויבות להעתיק קווי ייצור אליה. חובה זו לא תפסח גם על התעשייה האווירית.

את המהלכים לארגון מחדש בתעשייה האווירית מובילים יו"ר הדירקטוריון שלה, הראל לוקר והמנכ"ל, האלוף (במיל’) נמרוד שפר, וזאת בשאיפה להעלות את שיעור הרווחיות שלה לכ-8%.

חרף מספר פניות מצד "גלובס", בתעשייה האווירית סרבו להגיב לדברים האמורים.