האם מלחמות השבת עוברות לכפר-סבא? נמחקה עתירה לסגור מתחמי בילויים בעיר בשבת

את העתירה הגישו בעלי עסקים בעיר נגד העירייה וראש העירייה לשעבר, בדרישה לסגור את קניון אושילנד ועסקים בקניון G כפר-סבא, הפועלים בשבת, לטענתם, בניגוד לחוק העזר העירוני

מתחם אושילנד בכפר סבא / צילום: איל יצהר
מתחם אושילנד בכפר סבא / צילום: איל יצהר

קואליציית השבת ובעלי עסקים בעיר כפר-סבא הגישו עתירה נגד העירייה, נגד ראש העירייה לשעבר יהודה בן-חמו, ונגד מספר עסקים גדולים הפועלים בעיר, לרבות קניון אושילנד, בדרישה לסגור את העסקים הפועלים בשבת בצו מינהלי ולהטיל עליהם קנסות.

בית המשפט המחוזי מרכז מחק את העתירה משום שקבלתה הייתה עשויה לפגוע בעסקים רבים שלא צורפו לעתירה, אולם אפשר שלא נאמרה עדיין המילה האחרונה בעניין.

העותרים, עמותת קואליציית שבת שוויון, 20 בעלי עסקים שלטענתם מקיימים את חוק העזר, והתאחדות הסוחרים הכללית והעצמאיים בישראל, טענו כי פעילותם העסקית נפגעת מכך שהעירייה מאפשרת לעסקים גדולים כמו קניון אושילנד, חנות אליטל בקניון G ועסקים כמו קסטרו, מנגו ואחרים, לפתוח את עסקיהם בשבת, וזאת בניגוד לחוק העזר שקובע כי עסקים יהיו סגורים ביום המנוחה. לטענתם, אי אכיפת חוק העזר באופן שווה על כלל העסקים בכפר-סבא, גם אם בעלי העסקים מוכנים לספוג קנסות בשל כך, היא מדיניות פסולה, אשר פוגעת בעיקרון השוויון.

קניון "אושילנד" נמצא בבעלות איש העסקים סמי קצב ובו 52 אלף מ"ר. הוא נפתח לפני כשנתיים במזרח העיר בהשקעה של 320 מיליון שקל, ובו חנויות רבות של מותגי אופנה, קולנוע, ואטרקציות רבות לילדים ונוער. לטענת העותרים, קניון הענק פוגע במיוחד בעסקיהם בעצם העובדה שהוא פתוח בשבת. הם טוענים כי מאז נפתח הקניון הפועל בשבת, מרגישים הסוחרים ברחוב ויצמן במרכז העיר פחות תנועה של קונים ברחוב, וגם בקניון ערים הממוקם במרכז העיר וסגור בשבת עוקבים בדאגה אחר התרחבות המסחר בשבת.

לטענת התובעים, פניותיהם לעירייה לא נענו.

העירייה רוצה סטטוס-קוו

העירייה, באמצעות עו"ד בתיה בראף, טענה כי היא רואה בשבת ערך עליון, יום מנוחה קדוש לעם היהודי, למדינת ישראל ולתושבי כפר-סבא, אך בצד זאת היא גם רואה צורך וחובה לשמור על ערך הדמוקרטיה ועל הסטטוס-קוו בעיר במערך איזונים סביר.

לטענת העירייה, היא אוכפת את חוקי העזר, בהתחשב במשאביה, מצבת עובדיה, תוך בחינת כל עסק על-פי סוגו ומיקומו בעיר, ואף שולחת התראות רבות לעסקים הפתוחים בשבת. העירייה הדגישה כי מדובר בחוק עזר ארכאי משנת 1941, הכולל הוראות שאינן ניתנות ליישם באופן דווקני. על כן טוענת העירייה כי במשך השנים נאלצה להנהיג מדיניות אכיפה המבטאת את הסטטוס-קוו בעיר מתוך רצון לשמור מחד על השבת אל מול שמירה על ערך הדמוקרטיה. בהתאם לכך היא מאפשרת בשבת פעילות תרבות נופש ובילוי כולל בתי שעשועים ואתרי בילוי תוך איסור פעולות מסחריות של הפעלת חנויות.

לטענת העירייה, בעלי העסקים הקטנים רוצים להכתיב לה מדיניות של אכיפה קיצונית והוצאת צווי סגירה מינהליים לכל הנכסים שאינם מקיימים את חוק העזר כלשונו. עוד טענה העירייה כי היא שולחת התראות וקנסות לרבות הגשת כתבי אישום והוצאת צווים במקרים בהם יש לאכוף את חוק העזר, כמו למשל בקניון G מיד לאחר פתיחתו בשנת 2009, ומאז רוב החנויות בו סגורות. לטענת העירייה כנגד עסקים בקניון אושילנד נשלחו התראות, ועל כן יש לדחות את העתירה, מאחר שהיא מוקדמת מדי.

עתירה כלכלית או דתית?

עו"ד מוטי איצקוביץ, ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI) המייצג את אושילנד, טען כי מדובר בעתירה כלכלית ולא דתית, שמאחוריה עומדים גורמים עסקיים שמנסים לפגוע בחברה. לדבריו, עסקיהם של התובעים מרוחקים קילומטרים רבים ממתחם אושילנד, המצוי בפאתי העיר, הרחק משכונות מגורים, כך שבין העסקים המצויים במרכז העיר לבין הקניון אין שום קשר.

עוד הוסיף עו"ד איצקוביץ, כי התנהגות בעלי העסקים העותרים נגועה בחוסר ניקיון-כפיים ותום-לב, כאשר היה ידוע להם שהמתחם יפעל בשבתות, כיוון שאחרת אין לו שום היתכנות כלכלית.

השופטת זהבה בוסתן הורתה כאמור על מחיקת העתירה על הסף, מהטעם שאם העתירה תתקבל עסקים רבים נוספים מלבד אלה שצוינו בעתירה עלולים להיפגע. זאת כאשר על-פי חוק, המשיבים בעתירה אמורים להיות כל מי שייפגעו אם תתקבל. למרות טענת התובעים כי 27 עסקים הפועלים בקניון אושילנד פתוחים בשבת, צוינו בעתירה רק שישה מהם. העותרים חויבו בהוצאות משפט לנתבעות ובתשלום שכר-טרחת עורכי דין בסכום כולל של 75,000 שקל.