מפלה לפרקליטות: ביהמ"ש זיכה את יועץ שוק ההון, אמיר ברונפלד, מאשמת שימוש במידע פנים

ברונפלד, המשמש כיועץ שוק ההון לחברת "המשביר 365", הואשם כי השתמש במידע פנים שקיבל מבעליה רמי שביט בנוגע לחברת "גטר גרופ" כדי לגרוף רווחים • ביהמ"ש: "לא הוכחה התזה של המדינה"

אמיר ברונפלד / צילום: כדיה לוי
אמיר ברונפלד / צילום: כדיה לוי

זיכוי מהדהד ליועץ שוק ההון של חברת "המשביר 365", מבוכה לפרקליטות - בית המשפט המחוזי בת"א זיכה שלשום (א') מעבירות של שימוש במידע פנים ותרמית בניירות ערך את אמיר ברונפלד, המשמש בתור יועץ שוק ההון של המשביר.

מדובר בפעם השנייה שבה מגיע מקרה שבו מעורב ברונפלד לפתחה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א. בפעם הקודמת, אז הועסק ברונפלד במחלקת החיתום של הבנק הבינלאומי, הודה ברונפלד במסגרת הסדר טיעון בביצוע תרמית בניירות ערך ובעבירות נוספות, ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל.

המקרה שהגיע לפתחו של השופט חאלד כבוב בפעם הזו, נגע בעיקר לסמיכות אירועים בגינה סברה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) כי קיימת תשתית ראייתית להעמדתו לדין של בונרפלד באשמת שימוש במידע פנים ברכישת מניות של חברת "גטר גרופ". ביהמ"ש דחה את גרס המדינה וקבע כי "לא הוכח בפניי מעבר לכל ספק סביר כי אכן מידע כזה (מידע פנים, מ' ב') היה בידי הנאשם שעה שביצע את רכישת המניות, ובפרט לא הוכחה תזת המדינה".

פרשת מידע הפנים
 פרשת מידע הפנים

דיווח מיידי על הצעת רכש

תחילתה של הפרשה ב-6 בינואר 2015, אז רכש ברונפלד מניות בשווי של כ-200 אלף שקל של חברת "גטר גרופ", העוסקת במכירת ציוד משרדי וציוד רפואי מעבדתי. יום לאחר מכן, פירסמה החברה דיווח מיידי, שלפיו בעל השליטה שלה, סלו מנדלבאום, בוחן אפשרות לבצע הצעת רכש במניות החברה. כתוצאה מהדיווח המיידי עלה שער המניה של החברה בכ-19%. בהמשך, מכר ברונפלד את המניות שהחזיק בחברה ברווח של כ-68 אלף שקל.

ברונפלד טען כי הוא רכש מניות של "גטר גרופ" בהתבסס על הערכה מקצועית של נתוני החברה, שמהם הסיק כי עתידה להתבצע בה הצעת רכש מצד בעל השליטה. פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) טענה - באמצעות עו"ד אסף עיסוק - כי ברונפלד בחר להשקיע ב"גטר גרופ" בשל שימוש במידע פנים שהגיע אליו דרך רמי שביט, הבעלים והמנכ"ל של חברת המשביר. המשביר הייתה באותה באותה עת בעלת מניות מיעוט ב"גטר גרופ", וברונפלד העניק לשביט שירותי ייעוץ בתחום שוק ההון. (שביט עצמו נחקר באזהרה בפרשה, אך התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה).

לדברי הפרקליטות, הבעלים של "גטר גרופ" מנדלבאום שוחח עם שביט ובדק עמו באיזה מחיר יהיה מוכן המשביר להיענות להצעת רכש. לאחר מכן, טענה המדינה, עדכן שביט את ברונפלד במידע הפנים, וביקש ממנו לבחון את הצעת המחיר שבו המשביר יהיה מוכן להיענות להצעת הרכש. ברונפלד ידע כי מקור המידע הוא ממנדלבאום.

או אז, טענה הפרקליטות, ברונפלד פנה למתווך מטעמו וביקש ממנו לאתר מוכר שיסכים למכור מניות של החברה. לפי טענת המדינה, המתווך פנה אל בית ההשקעות אלטושלר שחם, קיבל את הסכמתו, ועוד באותו היום הושלמה באמצעות הבורסה העברת הבעלות במניות החברה: אלטשולר שחם הזרימה הוראת מכירה של 20 אלף מניות של החברה לקראת סיום המסחר, ומספר דקות לאחר מכן ברונפלד הזרים הוראת קנייה של 11,722 מניות של החברה, בסכום כולל של כ-200 אלף שקל.

הפרקליטות הודתה בסיכומיה כי הסתמכה בעיקר על ראיות נסיבתיות, ואף ביקשה מביהמ"ש שלא להסתמך על עדותם של עדי התביעה במלואה. זאת, בשל אי-דיוקים או אי-התאמות לראיות אחרות  בתיק.

העדה שהודתה בשימוש במידע

הפרקליטות ניסתה לבסס את האשם של ברונפלד בעיקר על סמך עדותה של עדי בלומנפלד, המשמשת כמשנה למנכ"ל במשביר. במסגרת תפקידה עבדה גם היא עם ברונפלד, מתוקף תפקידו כאחראי על פעילות שוק ההון במשביר. בחקירתה ברשות ני"ע, הודתה בלומנפלד כי רכשה לעצמה מניות של "גטר גרופ" בהיקף של כ-15 אלף שקל בשל מידע פנים שהיה לה על הצעת הרכש המתוכננת.

בלומנפלד הוסיפה כי אינה בטוחה מניין קיבלה מידע זה וציינה רק כאפשרות שקיבלה את המידע משביט או מברונפלד. רכישת המניות על-ידי בלומנפלד נעשתה יום לאחר שבורנפלד רכש את מניותיו בחברה, ומספר שעות בלבד לפני שפורסם הדיווח המיידי של בעל השליטה בה בדבר הצעת הרכש. בלומנפלד נחקרה גם היא באזהרה במסגרת הפרשה, אך התיק נגדה נסגר במסגרת הסדר מותנה.

"גרסה עקבית והגיונית"

ביהמ"ש דחה את טענת הפרקליטות וקבע כי טענתו של ברונפלד סבירה והגיונית ודי בה על-מנת לעורר ספק סביר ביחס לאשמתו. בהכרעת הדין, קבע השופט כבוב כי גרסתו של ברונפלד "עקבית, הגיונית, תואמת את פעילותו ואת המצגים ואת הראיות וכן עולה בקנה אחד עם גרסת העדים".

ביהמ"ש ניתח את טענתו של ברונפלד לגבי המניעים המקצועיים שעמדו מאחורי החלטתו לרכוש מניות של "גטר גרופ", ובצירוף עדויות נוספות שנשמעו במהלך המשפט שלפיהן ברונפלד התעניין בחברה עוד משנת 2011, קבע כבוב כי: "כל תחזיותיו של ברונפלד בדבר היות החברה השקעה כדאית - אומתו... ההסבר האלטרנטיבי שהנאשם ביקש לספק לרכישות שביצע, הינו מהימן, ואף מתיישב עם מעשיו ועם התרחשותם של הדברים בפועל. הסבר זה מעורר ספק סביר באשר לתמונה המצטיירת מן הראיות הנסיבתיות".

כבוב קבע כי לא די בכך שבלומנפלד העידה כי קיבלה מידע פנים על-מנת לבסס את האשמה נגד בורנפלד. "הקושי להסתמך על גרסתה של בלומנפלד לצורך קביעת ממצאים עובדתיים בעניינו של הנאשם נובע מחוסר יכולתה של העדה לזהות את הגורם שמסר לה את מידע הפנים", נקבע. "בעניין זה מסרה בלומנפלד חמש אפשרויות למקור המידע: שביט, בורנפלד, שביט ובורנפלד גם יחד, ולחילופין טענה כי אולי שמעה את המידע בשיחת מסדרון ואולי מפרסום בעיתון.... סיכומו של דבר, בבחינת המשקל שיש לתת לגרסתה של בלומנפלד... לא מצאתי כי מדובר בראייה שביהמ"ש יכול לקבוע על בסיסה ממצאים, כפי שטענה המדינה".

סתירה לנטען בכתב האישום

בהכרעת דינו, התייחס כבוב לתוכן שיחתם של שביט ומנדלבאום, שבמסגרתה, לטענת הפרקליטות, העביר מנדלבאום את מידע הפנים לשביט. "חרף העובדה שהשניים זומנו כעדי תביעה בתיק, בחינת הודעותיהם ועדותם מעלה כי לא זו בלבד שאינם תומכים בתזה של המאשימה, אלא הלכה למעשה הם סותרים את שנטען בכתב האישום", נקבע.

כבוב מתח בדבריו ביקורת על על התנהלות הפרלקיטות מהבחינה הראייתית בתיק. "התביעה לא הציגה אף ראיה מוצקה, בין ישירה ובין עקיפה, לכך שמנדלבאום בירר עם שביט באיזה מחיר יהיה מוכן להיענות להצעת רכש, או לכך שהייתה תקשורת בין השניים טרם רכישת המניות על-ידי ברונפלד, כנטען בכתב האישום... ניתן להסתפק בניתוח הראיות שהוצגו על-ידי המדינה כדי להגיע לתשובה חד-משמעית, לפיה המדינה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, כי מנדלבאום עדכן את שביט בדבר הצעת הרכש המתוכננת", נקבע.

עוד ציין כבוב, כי אף אחד מהעדים לא זכר במדויק את המועד שבו נוצר הקשר בין מנדלבאום לשביט, על אף שחלק מהם הניחו שזה נוצר עוד לפני הדיווח המיידי. זאת ועוד, ציין ביהמ"ש, כי שביט אף טען שהשיחה אירעה רק לאחר הדיווח המיידי, והפרקליטות ביקשה שלא לקבל את עדותו בעניין זה. בהקשר זה ציין כבוב: "הדעת נותנת כי בנסיבות שבהן ישנה חשיבות מכרעת למועד קיום השיחה, שעליה מתבסס בעיקרו כתב האישום, יונחו בפני ביהמ"ש ראיות לגבי הקשר בין השניים לפני הדיווח המיידי... עולה אפוא ששני הצדדים לשיחה - שיחה בה החלה לכאורה שרשרת העברת המידע אל ברונפלד אשר מהווה נדבך מרכזי בתזת המדינה - אינם תומכים, בלשון המעטה, בגרסת המדינה".

באי-כוחו של ברונפלד, עוה"ד נתי שמחוני, אסף קליין ואמיר ששון, מסרו בתגובה: "כבר מתחילתה של החקירה ברשות ני"ע ולאחר עיון ולימוד הראיות, ביתר שאת, האמנו בחפותו של ברונפלד וסברנו כי אין מקום להגשת כתב האישום כנגדו. שמחים אנו כי לאחר ניהול התיק, קיבל ביהמ"ש את עמדתנו והורה על זיכויו מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום ובכך הביא את יסוריו לקיצם".

שביט, הבעלים והמנכ"ל של המשביר, מסר בתגובה: "מדובר במקרה מצער לכולם. אני שמח שברונפלד יצא זכאי. האמנתי בו וביושרה שלו תמיד. אני שמח שברונפלד מייצג אותנו בשוק ההון ובפיתוח עסקי".  

ברונפלד ריצה בעבר מאסר בגין עבירות ני"ע 

אין זו הפעם הראשונה שיועץ שוק ההון, אמיר ברונפלד, נדרש להתייצב מול שופט המחוזי בת"א, חאלד כבוב. ב-2013 הרשיע כבוב את ברונפלד, על-פי הודאתו, בעבירות ני"ע וגזר עליו עונש כבד יחסית: 10 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 150 אלף שקל.

ברונפלד, שהיה באותה תקופה עובד בכיר בחברת החיתום של הבנק הבינלאומי, הורשע במסגרת הסדר הטיעון, בעבירות של תרמית בניירות ערך ("הרצת מניות"), קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים בתאגיד.

במסגרת כתב האישום שבו הודה בורנפלד, נטען כי בין השנים 2009-2008 ביצע בורנפלד 22 עסקאות מתואמות בין חשבונו הפרטי לחשבון החברה שבה הועסק, ובכך ניצל את מעמדו בחברה, את נגישותו לחשבון ואת חופש הפעולה שניתן לו מכוח תפקידו. זאת, לשם הפקת רווחים לזכותו, תוך ניצול שיטת המסחר בבורסה.