הנציב דוד רוזן מציג: כך חמקו שוטרים מאישום על אלימות נגד אזרח

אחרי שהאזרח הגיש למח"ש תלונה נגד השוטרים, הם האשימו אותו בכזב באלימות נגדם, ואף הוגש נגדו כתב אישום בגין האלימות הנטענת - כל זאת 10 חודשים אחרי שהאירוע קרה לכאורה • מח"ש דווקא האמינה לשוטרים וסגרה את התלונה שהגיש נגדם האזרח, אך בביהמ"ש הוא זוכה לחלוטין מאישומי האלימות נגד שוטרים

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות / צילום: תמר מצפי
השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות / צילום: תמר מצפי

איך חמקו שוטרים מאישום על אלימות נגד אזרח? אחרי שהוא הגיש נגדם תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), הם האשימו אותו בכזב באלימות נגדם, ואף הוגש נגדו כתב אישום בגין האלימות הנטענת - כל זאת 10 חודשים אחרי שהאירוע קרה לכאורה. מח"ש דווקא האמינה לשוטרים וסגרה את התלונה שהגיש נגדם האזרח, אך בבית המשפט הוא זוכה לחלוטין מאישומי האלימות נגד שוטרים.

הסיפור הזה, הסובב סביב אירועים שאירעו לפני כ-5 שנים, נחשף כעת במסגרת החלטה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, אשר המליץ לפרקליט המדינה להורות על פתיחת חקירה במח"ש נגד השוטרים.

בהחלטה חריפה נגד השוטרים, קובע רוזן כי השוטרים שהואשמו בתקיפת האזרח שיבשו, לכאורה, מהלכי משפט והובילו להגשת כתב אישום בטענות כוזבות נגד האזרח.

התלונה בפרשה הוגשה לנציבות על-ידי סנגורו של האזרח ונסובה סביב אירוע שארע בשנת 2013, בו הוכה מרשו ונעצר על-ידי שוטרים בחשד אשר התברר בהמשך כשגוי. לאחר תקיפתו נחקר האזרח בתחנת המשטרה בחשד להחזקת רכוש גנוב בלבד. מאוחר יותר, ורק לאחר הגשת תלונה מטעמו של האזרח למח"ש בגין האלימות שננקטה נגדו ונגד אמו, הוזמן האזרח לתחנת המשטרה, נחקר והואשם בעבירה של תקיפת שוטרים.

עבירת האלימות נגד השוטרים יוחסה לאזרח לראשונה כ-10 חודשים לאחר האירוע. בהמשך, כאמור, הוגש נגדו על-ידי התביעה המשטרתית כתב אישום בגין עבירות האלימות נגד השוטרים - ממנו זוכה. בין לבין סגרה מח"ש את התלונה שהגיש אותו אזרח נגד השוטרים.

ואולם בפסק הדין בבית משפט השלום נקבע כי מעצרו היה לא חוקי, וכי גרסתו עדיפה בעיני בית המשפט על גרסת השוטרים. בעקבות זאת פנה סנגורו של האזרח למח"ש ב"דרישה לפתיחת תיק והעמדה לדין בעקבות זיכוי המתלונן וקביעות בית משפט בנוגע לשוטרים". כ-7 חודשים אחר-כך קיבל הסנגור את תשובת מח"ש, לפיה אין מקום לפתוח בחקירה פלילית. בעקבות תשובה זו הגיש הסנגור ערר למחלקת עררים בפרקליטות המדינה על החלטת מח"ש, אך רק לאחר כשנה וחצי הועבר הערר ממח"ש למחלקת העררים, ונמסר לסנגור על פתיחתו של תיק ערר.

לגופו של עניין, מחלקת העררים מסרה כי לאחר עיון בנימוקי פניות הסנגור ובהכרעת הדין המזכה, על דעת מנהל המחלקה, לא נמצא מקום לשנות מההחלטה בדבר דחיית הערר. לגישת מחלקת העררים, בחלוף למעלה מ-5.5 שנים ממועד האירוע, הרי שבהכרעת הדין הקצרה שניתנה בעניין הלקוח שלו, בית המשפט לא נימק מדוע מצא לנכון להעדיף את גרסת האזרח על גרסאות השוטרים ולא קבע ממצאי מהימנות כלשהם ביחס לעדויות השוטרים.

הנציב רוזן, אליו הגיעה הפרשה, הגיע למסקנות אחרות. לאחר בירור התלונה על כלל מרכיביה, קבע הנציב,כי התלונה מוצדקת.

רוזן ציין כי בבסיס התלונה עומדות שתי סוגיות מרכזיות: האחת מתייחסת לעיכוב הבלתי סביר והחמור שנפל באופן טיפולה של מח"ש בערר על ההחלטה לסגירת התיק; והשנייה מתייחסת לקביעתו של בית המשפט כי האזרח הותקף באלימות על-ידי שוטרי יס"מ בעת ביצוע מעצרו. כ-10 חודשים לאחר מכן, ולאחר שהשוטרים למדו כי הוגשה נגדם תלונה למח"ש, הם עשו מעשה ו"על פני הדברים שיבשו מהלכי חקירה בכך שהובילו להאשמת האזרח בתקיפת שוטרים, הכול על לא עוול בכפו".

הנציב הוסיף כי בית משפט השלום בהכרעת דינו קיבל את גרסת הנאשם, לפיה הוא הותקף על-ידי השוטרים לאחר שנעצר על-ידם שלא כחוק. בית המשפט דחה עדויות השוטרים, לפיהן הנאשם תקף שוטר בדחיפה ובאגרופים וגרם לו לפצע מדמם בידו. עוד קבע בית המשפט כי האזרח לא נקט באלימות כלפי השוטרים, וכי השוטרים העידו בבית המשפט כפי שהעידו רק לאחר שנתברר להם כי האזרח התלונן במח"ש כי הותקף על-ידיהם.

על כך כתב הנציב בהחלטתו כי "השוטרים בעדויותיהם בבית המשפט ביקשו, על פני הדברים, לשבש מהלכי משפט, בכך שהאשימו את האזרח, על לא עוול בכפו, בתקיפת השוטרים רק בעקבות התלונה שזה שטח בפני מח"ש".

הנציב ציין כי "דברים אלה מתיישבים עם הדעה הרווחת בקרב סנגורים, ולא רק בקרבם, כי תדירות, במקום בו אזרח מתלונן על תקיפת שוטרים, תלונה זו לא תיוותר לבדה. בתגובה לתלונתו ייחקר האזרח בגין תקיפת שוטרים, ובסיומה של חקירה יואשם לעתים האזרח בתקיפת שוטרים בבית המשפט".

"על קביעות אלה", כותב הנציב בהחלטתו, "לא ניתן לעבור בלא כלום".

הנציב רוזן מבקר בחריפות את התנהלות המשטרה סביב הנושא וכותב: "הדעת אינה סובלת כי שוטרים שסרחו, לכאורה, כמפורט לעיל, ימשיכו בעבודתם כ'עולם כמנהגו נוהג' וימשיכו לבוא במגע יומיומי עם אזרחים. לא יעלה על הדעת שדברים חמורים וקשים אלה של בית משפט ייוותרו במקומם כאבן שאין לה הופכין".

עוד במסגרת ההחלטה שב הנציב על המלצתו מן העבר לפרקליט המדינה ולמפכ"ל המשטרה כי אף במקרים כגון זה, בהם הטיפול המשמעתי נגד השוטרים הועבר לבחינת מחלקת משמעת ו/או היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל, נדרש כי שוטרים שסרחו לכאורה במעשים נגד אזרח, יטופלו בהקדם האפשרי על-ידי פיקוד המשטרה ויורחקו, עד לקבלת החלטה בעניינם, מתפקיד הכרוך במגע עם אזרחים.

עוד מציין הנציב רוזן כי חרף חלוף השנים מקרות האירועים, הוא ממליץ להורות למחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה לפתוח בחקירה נגד השוטרים, על כך שקשרו לכאורה לשבש בצוותא חדא מהלכי משפט.