הנקראות ביותר

למי באמת שייכת הקרקע שרכש רוני פאלוך?

עו"ד רוני פאלוך, בנה של יועצת רה"מ לענייני חרדים רבקה פאלוך, עומד בראש קבוצת משקיעים שזכתה במכרז על קרקע מבוקשת בבני-ברק • אלא שלטענת 3 אנשי עסקים, חלק מהקרקע שייכת להם • ביהמ"ש הורה לצדדים לנסות ולגבש מתווה מוסכם

בני-ברק / צילום: שלומי יוסף
בני-ברק / צילום: שלומי יוסף

עו"ד רוני פאלוך, בנה של יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים רבקה פאלוך, עמד בראש קבוצת משקיעים שזכתה במכרז על קרקע מבוקשת בבני-ברק. אלא שלטענת 3 אנשי עסקים אחרים, חלק מהקרקע שנמכרה לפאלוך על-ידי עיריית בני-ברק, בכלל שייכת להם. 

עו"ד פאלוך הוא הבעלים של משרד עורכי דין שעוסק בעיקר בדיני תעבורה. הוא נחשב למחובר לפוליטיקאים ולאנשי ציבור רבים, בין היתר בזכות אמו. בבר-מצווה שערך עו"ד פאלוך לבנו במאי 2011, חגגו בין השאר השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שר המדע אופיר אקוניס, השר לשעבר והמתמודד הפוטנציאלי על ראשות הליכוד גדעון סער, יו"ר ועדת הכספים משה גפני וכן ראשי רשות ניירות ערך לשעבר זהר גושן ושמואל האוזר.

משרד עורכי הדין של פאלוך אמנם עוסק בעיקר בדיני תעבורה, ועו"ד פאלוך אף משמש גם כסגן יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עוה"ד, אבל עו"ד פאלוך עוסק גם בתחומים אחרים ובעיקר בנדל"ן.

בחודש ינואר האחרון קבוצת משקיעים שאותה מוביל עו"ד פאלוך זכתה במכרז למכירת בקרקע מבוקשת בשכונת קריית הרצוג בעיר החרדית בתמורה ל-21 מיליון שקל. על הקרקע מתכוונים פאלוך ושותפיו להקים 60 יחידות דיור למגורים ועוד מאות מטרים יוקדשו למסחר.

לפי פרסומים, הקרקע נרכשה באזור שהיה עד היום מאופיין במבנים מסחריים ישנים ומטים לנפול. אזור שראש העיר הקודם, ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, ראה בו מקום שיש לו פוטנציאל להיות בעתיד משענת כלכלית לעיר הענייה ביותר בישראל ולהוות מוקד משיכה לעסקים וחברות רבות.

מה שלא היה ידוע עד היום, זה שמיד אחרי סיום המכרז, ב-21 בינואר 2018, הגישו 3  אנשי עסקים, אברהם רחמני, שחר ברק וג'ורג' שבירו עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שבה הם טענו כי חלק מהקרקע שנמכרה לעו"ד פאלוך ולקבוצת הרוכשים שהוא מוביל שייכת להם.

השלושה ביקשו להוציא צו ביניים שיאסור על עיריית בני-ברק ועל ראש העיר דאז הרב חנוך זייברט להעביר את הזכויות במגרש, שלטענתם שייך להם, לעו"ד פאלוך. באמצעות משרד עורכי הדין כהן, וילצ'יק ושות', טענו שלושת אנשי העסקים כי ב-1 בספטמבר 2016 הם חתמו עם עיריית בני-ברק ועם ראש העיר זייברט עצמו על הסכם שבו התחייבה העירייה להקצות להם 24/28 חלקים במגרש ששטחו עומד על 2,841 מ"ר, שהוא חלק מאותה קרקע שנמכרה במכרז לעו"ד פאלוך.

השלושה הוסיפו וטענו, בין היתר, כי הגיע אליהם מידע כי "בניסיון להסוות ולהסתיר את מכירת הזכויות במגרש 2, אותו התחייבו עיריית בני-ברק, ראש העיר זייברט והוועדה המקומית לתכנון ובנייה להקצות להם, פעלו העירייה והארגונים שלה 'ליצירת מגרש חדש ותאורטי - מגרש שאינו מאושר ואינו מופיע בשום תוכנית קיימת ושמו 'מגרש 16'".

בעתירה הוסיפו וטענו רחמני, ברק ושבירו כי הסתבר להם כי "אותו 'מגרש 16' אינו אלא 70% מהשטח והזכויות במגרש 2 (השייך להם - ח.מ) ש'חולק' לשניים". השלושה כתבו בעתירה כי המידע בדבר הפעולות של עיריית בני-ברק, ראש העיר והוועדה המקומית ל"גדיעת זכויותיהם" במתחם הייתה בגדר שמועה, עד שהמידע הועבר אליהם מידי לא אחר מאשר עו"ד רוני פאלוך, שהציג את עצמו בפניהם כמי שרכש את כל הזכויות במגרש 16. אותו מגרש שכאמור, לטענתם, מרבית הזכויות בו שייכות להם.

בהמשך מסר עו"ד פאלוך את תגובתו לעתירה ודחה את הנטען נגדו. בתגובה שנמסרה על-ידי חברת "עציוני חברה להשקעות" באמצעות עו"ד פאלוך, נאמר כי החברה התקשרה ביחס למקרקעין בהסכם מחייב ובר-תוקף כדין עם רשות מינהלית (עיריית בני-ברק) בדרך של מכרז.

פאלוך הוסיף וטען כי "בבקשתם של רחמני, ברק ושבירו לא נמצאו כל אסמכתאות אשר מצביעות על זכויות כלשהן אשר יש להן במקרקעין נשוא המכרז. המדובר על טענות שהוצגו על דרך הסתם, אף ללא המצאת מסמך ולו המינימלי ביותר שיש בו כדי להצביע על זכות כלשהי של המבקשים במקרקעין נשוא המכרז".

ב-29 באפריל 2018 נערך דיון בעתירה בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ארז יקואל. בתום הדיון הוחלט למחוק את העתירה ללא צו להוצאות של מי מהצדדים ולנסות לגבש מתווה מוסכם שייתר צורך בהמשך ההתדיינות המשפטית בין הצדדים. עם זאת, הוחלט כי "כל צד שומר על מלוא טענותיו וזכויותיו" למקרה שניסיונות ההידברות ייכשלו.

בשיחה שערכנו עם עו"ד פאלוך היום (ג') הוא הוסיף ומסר בתגובה כי "מלכתחילה לא הייתה (לברק, רחמני ושבירו - ח.מ) שום טענה כלפיי. החזית שלהם הייתה מול העירייה בלבד. מה שקרה זה שאני זכיתי בדרך של מכרז בקרקע מהחברה הכלכלית מעיריית בני-ברק. אחרי שזכיתי ושילמתי, הם הגיעו ואמרו שיש להם טענות על קרקע שהיא חלק מהקרקע שבה זכיתי במכרז, ושיש להם מסמך שהעירייה מאשרת להם שבמקרה שיהיה ככה וככה, הם יקבלו ככה וככה.

"כשהם ראו שהעירייה מכרה את הקרקע, שלמיטב ידיעתם אולי בעתיד העירייה מתכוונת לתת גם להם חלק מהקרקע, אז הם עתרו לעצירת המכירה. בית המשפט מחק את העתירה אחרי שני דיונים ואמר להם בעדינות שאם התביעה לא תימחק, היא תידחה, כי הם 'מטפסים על קיר חלק. שהזכויות שהם טוענים להן לא קשורות לקרקע שנמכרה לי'. הם נמצאים עכשיו בדיונים הלוך ושוב עם העירייה". 

הסדר ניגוד העניינים של רבקה פאלוך נחשף

רבקה פאלוך, יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים, מתגוררת בבני-ברק, והיא נשואה ואם ל-7 ילדים, בהם עו"ד רוני פאלוך. פאלוך היא יועצת מוערכת בסביבת ראש הממשלה ונחשבת מקורבת אליו ואל משפחתו. על כישוריה וקשריה של פאלוך מעידה גם העובדה שבעבר היא יעצה במשך שנים לראש הממשלה המנוח, אריאל שרון.

בכתבה של עיתונאית חברת החדשות סיון רהב-מאיר על פאלוך ב-2011, שנקראה "אשת החצר" תוארה פאלוך כ"אישה חרדית המקורבת לחצרות רבנים בעדה החרדית ובעלת השפעה רבה בקרב העדה".

עם זאת, שמה של פאלוך עלה בעבר לכותרות גם בהקשרים בעייתיים. הפעם הראשונה הייתה כשבמסגרת פרשת משפטו של השר לשעבר, חיים רמון, מתחו שופטי בית המשפט השלום בתל-אביב ביקורת על עדותה של פאלוך במשפט. בית המשפט קבע כי עדותה של פאלוך הייתה בלתי מהימנה, ומרוב רצון לרצות את הנאשם, הגשימה והפריזה בתיאוריה (ביחס להתנהגות המתלוננת נגד רמון - ח.מ). 

הפעם האחרונה שבה עלה שמה של פאלוך לכותרות הייתה כשנחשף חלקה בפרשיית שירה רבן, עובדת מעון ראש הממשלה לשעבר, שטוענת כי היא הועסקה באופן פוגעני במעון ראש הממשלה על-ידי שרה נתניהו. בכתב התביעה של רבן עלה שמה של פאלוך כמי שדואגת להביא עובדות חרדיות שיועסקו כמנקות בקומת המגורים במעון ראש הממשלה. עוד טענה רבן כי פאלוך הבטיחה לה שתדאג למצוא לה עבודה חדשה, כדי לנסות ולהניא אותה מלהגיש תביעה נגד נתניהו. התביעה בין רבן לנתניהו עודנה מתבררת, והצדדים נשלחו על-ידי בית הדין לעבודה לגישור.

יצוין כי כשהוחלט במשרד ראש הממשלה לשכור את שירותיה של פאלוך, ביוני 2016, שלח הממונה דאז על המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, מכתב אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש לעצור את המינוי שלה כיועצת לענייני חרדים של נתניהו. רוזנברג טען, בין היתר, כי הביקורת שמתח בית המשפט על עדותה של פאלוך במשפט רמון צריכה להביא לביטול מינויה. היועץ המשפטי לא השתכנע מהטענות, ודרכה של פאלוך לתפקיד נסללה.

לפני מספר חודשים פנה "גלובס" באמצעות עו"ד אלעד מן מתנועת "הצלחה" למשרד ראש הממשלה, בבקשה לפי חופש המידע, לקבל מידע אודות ההעסקה של פאלוך במשרד ואודות ניגודי העניינים שבהם היא נתונה במסגרת תפקידה. 

מהמידע שנמסר עולה כי ב-6 ביוני 2016, עם כניסתה לתפקיד, חתמה פאלוך על הסדר למניעת ניגוד עניינים. בהסדר התחייבה פאלוך להימנע מלקבל החלטות או לטפל בכל צורה אחרת בנושאים הקשורים לעניינים שבהם מעורב משרד עורכי הדין לויתן-פאלוך של בנה. לפי ההסדר, פאלוך הבן התחייב כי ככל שיעסוק, באופן אישי או באמצעות ייצוג של גורם אחר, בפעילות בנושא שילוב חרדים בשוק העבודה, הוא ידווח לאלתר ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה אודות עיסוק זה. הוא גם התחייב לדווח על כל לקוח של משרדו שידוע לו שעיסוקו בתחום שילוב חרדים בשוק העבודה.

ההסדר למניעת ניגוד עניינים של פאלוך גם מפרט את עיסוקיה עד שהגיעה לתפקיד בלשכת ראש הממשלה. לפי הפרטים שמסרה פאלוך, ב-2011 היא הקימה ביחד עם בנה, ישראל פאלוך, את חברת ר.פ. יועצים, שעסקה לפי עדותה ביחסי ציבור, בייעוץ אסטרטגי רב-תחומי ו"בקידום פרויקטים בעיקר עבור חברות וגופים עסקיים שמעוניינים להרחיב את פעילותם במגזר החרדי והעניקה ייעוץ אסטרטגי-פוליטי". לפי ההסדר, החברה הפסיקה לחלוטין את פעילותה, וכיום אין לה תקבולים או לקוחות.

בהמשך, החל מתחילת אוגוסט 2012 הועסקה פאלוך כשכירה בחברה של בנה, ישראל פאלוך. בנה התחייב עם כניסתה לתפקיד לפעול לפירוק החברה מרצון. בנוסף הגישה פאלוך תוכנית אישית ברדיו "לב המדינה" בנושאי אקטואליה, פרשת השבוע וסיפורים אישיים. עם כניסתה לתפקיד במשרד ראש הממשלה, היא הפסיקה את ההגשה ברדיו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות