פרשת "ישראל ביתנו": ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, הורשע בהפרת אמונים

הרשעה נוספת במסגרת פרשת השחיתות הציבורית המכונה פרשת "ישראל ביתנו": הבוקר (א') הרשיע נשיא בית המשפט השלום בתל-אביב, השופט אביחי דורון, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, את ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, ששימש גם כיו"ר ההנהלה של רשות הניקוז ים המלח, בביצוע עבירה של הפרת אמונים.

ליטבינוף הודה בביצוע עבירה של הפרת אמונים, בכך שאישר תשלום כספים מהמועצה לגורם שידע כי בידו לפעול ולהשפיע על העברת תקציבים למועצה ממפלגת ישראל ביתנו, תוך שהוא משער שכספים אלה יגיעו גם לעובדי ציבור נוספים.

הסדר הטיעון אינו כולל הסכמה לגבי העונש, שהטיעונים לגביו יישמעו בתחילת פברואר. על-פי הודעתה, הפרקליטות צפויה לדרוש 9 חודשי מאסר וקלון. אם תתקבל בקשת הפרקליטות, המשמעות היא שלא יתאפשר לליטבינוף להמשיך ולכהן בתפקידו כראש מועצת תמר. בבחירות לראשות המועצה שנערכו לפני כחודש וחצי, ליטבינוף זכה לכ-56% מקולות הבוחרים. הבחירות נערכו לאחר שפורסמו עיקרי הסדר הטיעון שאליו הגיעו ליטבינוף והפרקליטות.

לפני הבחירות לרשויות המקומיות, ובעקבות הודאתו של ליטבינוף במסגרת הסדר הטיעון, נערך דיון בפני הוועדה להשעיית ראשי הרשויות בשאלה אם ליטבינוף רשאי בכלל להתמודד בבחירות. בניגוד לעמדת של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אישרה הוועדה לליטבינוף להתמודד ובכך סללה את הדרך בפניו לזכות בכהונה רביעית בתפקיד.

סנגורתו של ליטבינוף, עו"ד דפנה וינברג, ציינה כי טיעוני ההגנה במסגרת שלב הטיעונים לעונש צפויים להיות "מורכבים מבחינה עובדתית וגם מבחינה משפטית. יש לנו חמישה עדי אופי. מדובר בנבחר ציבור מכהן, ומגיע לו יומו בבית המשפט".

אפשרות לתשלום ריטיינר

הרשעתו של ליטבינוף מצטרפת לשורה של נאשמים בפרשת "ישראל ביתנו", שכתבי האישום נגדם כוללים למעלה מ-10 תת-פרשיות המתארות מערכות יחסים מסואבות של שוחד ושחיתות, שבמסגרתן נבחרי ציבור, הקצו תקציבי מדינה לגופים ואנשים פרטיים תמורת שוחד וטובות הנאה. הנאשמת המרכזית בפרשה היא פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, חברת כנסת ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו בראשות ח"כ אביגדור ליברמן. קירשנבאום מואשמת בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. בחודשים האחרונים חתמו שורה של נאשמים על הסדרי טיעון בפרשה, וקירשנבאום נותרה כמעט לבדה במערכה המשפטית המתנהלת בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

בכתב האישום שהוגש נגד ליטבינוף על-ידי עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן ועמרי קופלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, מתוארים שני אישומים המייחסים לליטבינוף עבירה של הפרת אמונים.

האישום הראשון עוסק באירועים הנוגעים למועצה האזורית תמר ורשות הניקוז. מכתב האישום עולה כי החל מ-2007 שילמה המועצה לישראל יהושע, ששימש כמנהל וכבעלים של חברת ייעוץ בשם "סגולה לישראל - ניהול וקידום פרויקטים", עבור שירותי ייעוץ ולובי, תשלום חודשי קבוע (ריטיינר) בסך 10,000 שקל, ומשנת 2011 - ריטיינר חודשי בסך 20 אלף שקל. עוד צוין כי בשנים 2011-2013 קיבל יהושע בונוס מהמועצה בהיקף כולל של מיליון שקל בגין סיוע בעניין הוועדה לשינוי גבולות.

בדצמבר 2013 החליטה ועדת התמיכות במשרד החקלאות על העברת תמיכה כספית בהיקף של כ-7 מיליון שקל לרשות הניקוז ים המלח, על בסיס שיקולים מקצועיים. בהמשך לכך, בינואר 2014, לאחר החלטת ועדת התמיכות, פנה ליטבינוף לגרשון עמל ("גרי"), שכיהן בתקופה הרלוונטית כמנכ"ל רשות הניקוז ים המלח, ואמר לו שיהושע מבקש לקבל עמלה בסך 25% מכספי התמיכה, בגין שחרור כספי התמיכה שלטענת יהושע היו תקועים. ליטיבינוף סיפר לעמל כי להבנתו כספי העמלה אמורים להגיע לעובדי ציבור שבידם להשפיע על מתן תקציבים, והציע לו לקיים פגישה בנושא.

בהמשך לבקשה זו התקיימה פגישה משולשת בתל-אביב, בנוכחות ליטיבינוף, עמל ויהושע, שבמהלכה הבהיר האחרון כי הוא מקורב לעובדי ציבור להם השפעה על הקצאת התקציבים, והציע לגרשון עמל לבחון אפשרות לשלם לו תשלום חודשי קבוע (הסכם ריטיינר). ליטבינוף תמך בהצעה, ולא מנע את קידומה, זאת חרף הבנתו כאמור כי הכספים אמורים להגיע לעובדי הציבור. בסופו של דבר יהושע לא קיבל עמלה בגין כספי התמיכה, וגם הסכם ריטיינר חודשי קבוע מעולם לא נחתם בינו לבין רשות הניקוז ים המלח.

עמלה תמורת תקציבים קואליציוניים

האישום השני עוסק במכון מחקר ים המלח, שלטובתו פעל ליטבינוף לגיוס תקציבים ממקורות שונים. במסגרת פעילות זו, במהלך שנת 2012 פנה ליטבינוף ליצחק בורבא, מנכ"ל מטמנות אפעה, על-מנת שיסייע לו בגיוס תקציבים לטובת מכון המחקר - וזה השיב כי הוא יכול לסייע. בורבא הבהיר כי גיוס התקציב ייעשה דרך אלכס ויז'ניצר, אז יו"ר הדירקטוריון של חברת מקורות, מאחר שביכולתו לדאוג לכך שמפלגת "ישראל ביתנו" תקצה תקציבים קואליציוניים. עוד הבהיר בורבא לליטבינוף כי בעד העברת התקציב הקואליציוני יש לשלם לויז'ניצר עמלה, שתעמוד על סך של 25% מהיקפו. בורבא הבהיר עוד כי לצורך התשלום לויז'ניצר על המועצה להתקשר עם חברה בשם "י.א חי יזמות ואחזקות".

בהמשך לכך התקיימה פגישה במשרדו של ליטבינוף, יחד עם מנכ"ל חברת "י.א חי",  ציון זוארץ, ובסמוך לאותה פגישה הועברה לליטבינוף טיוטת חוזה לגיוס כספים שאושרה על-ידי היועץ המשפטי של המועצה ונחתמה לאחר מכן על-ידי ליטבינוף וגזבר המועצה.

בתחילת שנת 2014, לאחר שהועבר חלק מהתקציב שהובטח למועצה, באמצעות החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, ובהמשך להסכם שנחתם, אישר ליטבינוף להעביר מעל 400 אלף שקל מהמועצה האזורית תמר לחברת "י.א חי". 

"עו"ד דפנה וינברג, המייצגת את ליטבינוף, מסרה בתגובה:"בדיון שהתקיים היום אין חדש והוא פורמלי במהותו. ראש המועצה חתם במודע על עסקת הטיעון לפני הבחירות האחרונות והציבור שראה את כתב האישום, אמר את דברו ונתן שוב את אמונו המלא בראש המועצה. בטוחני כי בדיון שנקבע לטיעונים לעונש ישתכנע בית המשפט כי אין הלימה בין דרישת התביעה למהות הנאשם, פועלו, והעבירה בה הודה".

לאחר הגשת הסדר הטיעון לאישור בית המשפט, נמסר מהפרקליטות: "ההחלטה להתקשר בהסדר התבססה, בין היתר, על העובדה שליטבינוף קיבל אחריות על מעשיו והודה במעשים המיוחסים לו בטרם החל לנהל את המשפט. ההסדר אינו כולל הסכמה לגבי העונש שיוטל על ליטבינוף, כאשר הפרקליטות תדרוש עונש של 9 חודשי מאסר בפועל וכן קביעה כי במעשיו של ליטבינוף יש קלון".

*** חזקת החפות: פאינה קירשנבאום ויתר הנאשמים בפרשת "ישראל ביתנו" הם בגדר נאשמים בלבד. הם לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן זכאים ליהנות מחזקת החפות. בעניינה של קירשנבאום מתנהל בימים אלה הליך הוכחות, שבמסגרתו היא מכחישה את כל המיוחס לה. כל עוד לא הורשעו בדין, הנאשמים הם בגדר חפים מפשע.