אפריקה ישראל, בן-משה ולבייב נגד ביטול הפטור מתביעות ללבייב

על רקע חקירת פרשת "יהלום שחור", התובע בתביעה הנגזרת שאושרה נגד בעל השליטה באפריקה ישראל לשעבר, לב לבייב, הגיש בקשה לשקול מחדש את הפטור מתביעות שניתן ללבייב כחלק מהסדר החוב בחברה • השבוע הוגשו תגובותיהם של לבייב, בן-משה ואפריקה ישראל, במסגרתן נטען כי משמעות קבלת הבקשה היא פתיחת הסדר החוב

לב לבייב / צילום: תמר מצפי
לב לבייב / צילום: תמר מצפי

בסוף החודש שעבר הגיש התובע הנגזר בתביעה הנגזרת בחברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ, רו"ח רפאל כהן, בקשה במסגרתה התבקש נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, לעיין מחדש בהחלטתו המאשרת את הסדר החוב של אפריקה ישראל. כחלק מהסדר החוב שאושר, הוענק לבעל השליטה בחברה לשעבר, לב לבייב, פטור מתביעות. התביעה הנגזרת שהגיש כהן עוסקת, בעיקר, בטענות לביצוע מעשי תרמית והפרות אמונים בחוסר תום-לב של לבייב.

בתום הליכים משפטיים ממושכים ומורכבים, בחודש ספטמבר 2018 אישר אורשנטיין את הסדר החוב של חברת אפריקה ישראל. בין היתר, כאמור, כולל ההסדר גם פטור מתביעות ללבייב. אחת מהמחלוקות העיקריות שעיכבו את אישורו של הסדר החוב, נגעה לשאלה האם הפטור מתביעות ללבייב הנכלל בהסדר הנושים יחול גם ביחס לתביעה הנגזרת שהגיש רפאל, בהיותה נוגעת לטענות שעיקרן מעשי תרמית והפרת אמונים. ואכן, הפטור מתביעות שניתן ללבייב הוחל גם על התביעה הנגזרת.

הסיבה המרכזית בגינה ביקש כהן מבית-המשפט לעיין מחדש בהחלטתו, נוגעת לפרשה הנחקרת בימים אלה על-ידי משטרת ישראל ורשות המיסים ומכונה "יהלום שחור". במסגרת הפרשה, העלו גורמי החקירה חשדות בנוגע למעורבותם של לב לבייב, חברת LLD שבבעלותו, מספר בני משפחת לבייב ומספר עובדים ועובדים לשעבר בחברה, בהברחת יהלומים והלבנת הון בהיקף של למעלה מ-300 מיליון שקל.

שבוע בלבד לאחר שהפכה חקירת הפרשה לגלויה, כחצי שנה לאחר פתיחתה, התבטא התובע המשטרתי בדיון הארכת המעצר כי חברת LLD "התנהלה כמעין ארגון פשע".

לטענת כהן, "בשבועות האחרונים הסתבר, כי בהליך מתן הפטור לבעל השליטה לב לבייב הולך כבוד בית המשפט שולל תוך שהוסתר ממנו מידע רב, באופן שהביא לכך שמערכת בתי המשפט העניקה 'חסינות מתרמית' לאדם שמשטרת ישראל טוענת כי הוא מנהל עסקיו כ'ארגון פשע'... אותו לבייב 'העומד בראש מצעד החשודים' קיבל פטור במסגרת הסדר הנושים... כאשר המידע על ההונאות לא גולה לכובד בית משפט נכבד זה, לנושים ולבית המשפט הדן בתביעה הנגזרת של החברה".

לאור האמור, ביקש כהן מאורנשטיין "לעיין מחדש בפטור מהתרמית שניתן ללבייב מהתביעה הנגזרת, בשל שינוי הנסיבות המהותי והדרמטי שהתגלה מאז שניתן פסק הדין (שאישר את הסדר הנושים, מ.ב)".

זאת ועוד, בבקשה שהגיש כהן נטען שלא זו בלבד שלבייב הסתיר מעשי הונאה שביצע, אלא שגם רשויות האכיפה, שהיו גם הם צד להליך אישור ההסדר ומתן הפטור מתביעות, היו צריכות "להביא את המידע בדבר ההונאות לידיעת בית המשפט הנכבד, ולא במעטפה סגורה". נדגיש, כי בעת אישור הסדר הנושים כבר התנהלה חקירת "יהלום שחור", אולם זו עדיין לא עברה את שלב ה"פרוץ".

כמו כן, כהן ביקש מבית-המשפט להורות ללבייב להגיש תצהיר בנוגע לנסיבות הנוגעות לחקירת הפרשה, ולהתייצב על-מנת להיחקר עליו בבית-המשפט.

לבייב: אין כל קשר בין התביעה הנגזרת לפרשת יהלום שחור

השבוע הוגשו תגובות החברה ונאמני איגרות החוב של החברה לבקשה לעיון מחדש. בנוסף אליהן, ועל-אף שאינו צד פורמאלי להליך המדובר, הגיש גם לבייב עצמו תגובה לבקשה. זאת, כנטען בתגובת לבייב "בשים לב לכמות ההכפשות הבלתי נתפשת שהוטחה בו במסגרת הבקשה לעיון מחדש, ועל מנת שבפני בית המשפט הנכבד תעמוד תמונה מלאה".

לטענת לבייב, יש לדחות את הבקשה לעיון מחדש ולו מהטעם שהיא מהווה למעשה ניסיון לעקוף פסק דין חלוט של בית-המשפט. "הליך מסוג 'עיון חוזר' אפשרי .. אך ורק ביחס להחלת ביניים, כלומר ביחס להחלטה שאינה יוצרת מעשה בית דין... משניתן פסק דין הוא מהווה סוף פסוק להתדיינות נוספת בעניין נושא הפסק והסמכות לשנות או לעיין בו נתונה אך ורק לערכאת הערעור".

עוד נטען בתגובה שהוגשה מטעמו של לבייב, כי הבקשה לעיון מחדש מבוססת על פרסומים מהתקשורת שהורכבו לכדי טענות ש"אין בהם מאומה זולת טענות פופוליסטיות וחסרות בסיס, הצגה מניפולטיבית של העובדות, וניסיון מקומם 'לרכב' על גל הפרסומים האחרון במטרה 'להחיות' את ההליך של התביעה הנגזרת".

לבייב התייחס בתגובה לעובדה שהוא ממעט להתבטא בקשר לפרסומים הנוגעים לחקירת "יהלום שחור", וציין כי אינו יכול להגיב אליהם גם במסגרת תגובתו שכן "כל אמירה של מר לבייב צפויה לקבל פרשנות על-ידי גורמים אינטרסנטיים. ממילא גם אין כל צורך להידרש לטענות הללו לצרכי בקשה זו משום שבין הטענות הנטענות בפרסומים, לבין הסדר הנושים באפריקה ישראל, אין דבר וחצי דבר".

בנוסף, טען לבייב, "אין גם כל קשר בין הפרסומים הנוכחיים בתקשורת... לבין התביעה הנגזרת, ולא בכדי לא עולה בידי המבקש להצביע על קשר שכזה, אלא הוא נדרש לייצר קשר כאמור, יש מאין, בניסיון להצדיק את הבקשה המופרכת שהגיש".

בן-משה: ניסיון לשנות את הסדר החוב

גם חברת אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ של מוטי בן-משה, שהייתה זו שרכשה את מניותיו של לבייב באפריקה ישראל, התנגדה לבקשה.

לטענת בן-משה, יש לדחות את הבקשה מכיוון שהיא חותרת להכניס שינוי בהסדר החוב אותו לא ניתן לשנות, נוכח סעיף ספציפי בהסדר הקובע כי כתנאי לכך שההסדר ייכנס לתוקף, הצעת הרוכשת (חברת אקסטרה, מ.ב) צריכה להיות מאושרת "כלשונה וללא כל שינוי מכל מין וסוג שהוא ובכלל זה ללא כל הוספה, גריעה או תיקון".

עוד טען בן-משה, כי יש לדחות את הבקשה לעיון מחדש גם בשל העובדה כי "ההסדר נכרת בין נושי החברה ובין הרוכשת. המבקש אינו צד להסדר ואינו יכול להשפיע עליו. בפסק הדין נקבע כי אין למבקש מעמד שמאפשר לו להתנגד להסדר... רק נושי החברה והרוכשת יכולים אפוא להביא לשינוי ההסדר בהסכמה". ואולם, נטען בתגובת בן-משה, הן נושי החברה והן בן-משה לא ביקשו לשנות את ההסדר נוכח הפרסומים עליהם נסמכת הבקשה לעיון מחדש. "בכל הקשור לרוכשת", נכתב בתגובה, " אותן כתבות לא שינו מאומה מכך שרצונה לקבל את החברה כאשר היא נקיה מתביעות... לרבות סילוק התביעה הנגזרת".

עוד הזכיר בן-משה בתגובתו, כי לבייב התחייב בכתב בפני נושי החברה כי יעמוד בכל התחייבותיו כלפיהם.

אפריקה ישראל: ניסיון נוסף של כהן להחיות את התביעה הנגזרת

גם אפריקה ישראל התנגדה לבקשה לעיין מחדש בסעיף הפטור שניתן ללבייב. זאת, למרות שלכאורה ועל-פניו, ביטול הפטור מתביעות ללבייב וניהול התביעה הנגזרת יכול להעשיר את קופתה של החברה.

לטענת אפריקה ישראל, "אין בבקשה (לעיון מחדש, מ.ב) נסיבות חדשות ובוודאי לא נסיבות שיש בהן רלוונטיות כל שהיא לפטור שקיבל בעל השליטה (לבייב, מ.ב) בנוגע לתביעה הנגזרת".

אפריקה הדגישה בתגובתה כי כל הפרסומים עליהם נסמך כהן בבקשתו אינם נוגעים אליה בדרך כלשהי, וכן כי בכל מקרה אין כל קשר בין התביעה הנגזרת לפרשת "יהלום שחור".

בנוסף התייחסה אפריקה ישראל לעובדה כי התביעה הנגזרת היא במהותה תביעה שהייתה יכולה להניב לכל היותר לחברה כספים, ולא לכהן עצמו, למעט גמול ושכ"ט לעורכי-דינו. "לא ניתן להתעלם מהתחושה", נטען בתגובת אפריקה, "כי מר כהן, שאינו אלא בעל מנות המחזיק בהיקף מניות זניח בחברה, מנסה פעם נוספת, מטעמים זרים של שכ"ט וגמול לתובע הנגזר ובאי כוחו, להחיות את התביעה הנגזרת".

עוד נטען בתגובת אפריקה ישראל, כי מהבקשה שהגיש כהן עולה כי הוא עצמו מודע היטב לכך שלא ניתן להצביע על קשר כלשהו בין פרשת "יהלום שחור" לבין החברה, ולכן ביקש כי לבייב יתייצב לדיון בבקשה שהגיש.

"מר כהן אינו טוען כי יש קשר בין החקירה המתנהלת ובין הסדר החוב או סעיף הפטור. הוא מבקש לחקור את מר לבייב על מנת לבחון האם ישנו קשר, שכרגע אינו בנמצא... החקירה המשטרתית עוסקת (על פי הפרסומים בעיתונות) בעסקי יהלומים, אינה עוסקת בחברה, ואין לחברה כל קשר לאותה חקירה, לא ניתן לטעון כי אותם פרסומים יכולים להוות שינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בהסדר של החברה ועניינה", נכתב בתגובה.

צרו איתנו קשר *5988