מאחורי הקלעים של ההחלטה הדרמטית: הממשלה ה-34 מתפרקת, ישראל הולכת לבחירות

הערכות במערכת הפוליטית הן כי ההודעה הדרמטית של פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת העסקים של "גלובס" בשבוע שעבר על סיום עבודת הפרקליטות בכל תיקי נתניהו טרפה את הקלפים והובילה את נתניהו ללכת לבחירות • כחלון ואנשיו ידעו על תאריך הבחירות כבר לפני שבוע אבל סכרו את פיהם • למרות זאת, הממשלה נימקה את ההליכה לבחירות במחלוקת על חוק הגיוס • פרשנות

בנימין נתניהו/ צילום: רפי כוץ
בנימין נתניהו/ צילום: רפי כוץ

נתניהו ידע שהוא יוצא למערכת בחירות במשך השבוע האחרון לפחות ואף תיאם את המועדים עם חלק מן השותפות הקואליציוניות שלו. ל"גלובס" נודע שאנשי מפלגת "כולנו" ידעו שתאריך הבחירות ייקבע בראשית חודש אפריל, אך שמרו על שתיקה מוחלטת.

בשבוע האחרון, במהלך ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", נודע לראש הממשלה נתניהו שפרקליטות המדינה סיימה לעבוד על תיקי החקירות של ראש הממשלה וכי 800 עמודים של סיכומי חומרים הונחו בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. את הפצצה הטילו פרקליט המדינה שי ניצן ומנדלבליט בנאומיהם בוועידה והבהירו שהחל משבוע זה יכונסו צוותי המשפטנים בלשכת מנדלבליט כדי לקבל החלטות. ההחלטות צפויות להתקבל בתוך כחודשיים.

שי ניצן על תיקי נתניהו: "הדיונים יחלו בימים הקרובים; יש 800 עמודים של חוות-דעת"

כעת, באמצעות הכרזה על בחירות, אשר יתקיימו בשבוע הראשון של אפריל, דוחק נתניהו את מנדנבליט והפרקליטות אל הפינה. כעת לא יוכלו להודיע על החשדות נגד ראש הממשלה מבלי שיואשמו בהטיית המערכת הפוליטית ובהחלטה מעין שיפוטית.

המערכת הפוליטית מתכוננת כבר חודשים ארוכים לרגע הזה. מהיום שח"כ אביגדור ליברמן פרש מתפקיד שר הביטחון, ברור לכל השחקנים בזירה שקואליציה על בסיס של 61 ח"כים אינה יכולה להחזיק מעמד בשנה הרביעית לכהונתה. שר האוצר משה כחלון אמר זאת מספר פעמים וליברמן אף קיווה שהמהלך שלו הוא זה שיתחיל את המהלך להקדמת הבחירות. אך נתניהו הצליח למשוך את ממשלתו כחודש לאחר ההתפטרות המתוקשרת וזאת כדי לנתק את הקשר הסיבתי שבין המהלך של ליברמן, זעמו על העברת המיליונים לחמאס והתנהלות מתונה מאוד אל מול החמאס בעזה - ובין יציאה למערכה פוליטית.

נתניהו תכנן את המהלך היטב. ראשית, הוא נטל את תפקיד שר הביטחון ולקראת המערכה הפוליטית שהוא ייצא אליה הוא מחזיק בתפקידי ראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון, באופן כמעט חסר תקדים במדינה (אהוד ברק כיהן בשלושת התפקידים לתקופה מוגבלת בשנת 2000, אך מינה באופן מיידי ממלא מקום לתפקיד שר החוץ עד שאושר בממשלה).

נתניהו יוצא למערכה במצב שבו אין החלטה של יועץ משפטי להעמידו לדין על עבירת שוחד במספר תיקים והפופולריות שלו בציבור הישראלי, לפי הסקרים השונים, מרקיעה שחקים.

עם זאת, בשיחות רבות עם עיתונאים במהלך השנה האחרונה, חזר נתניהו על המנטרה הידועה: "אתה יודע איך אתה נכנס לזה, אבל לעולם אינך יודע איך תצא ממערכת הבחירות". כלומר, לסקרים והציפיות ביום קבלת ההחלטה על יציאה לבחירות, יש להתייחס בעירבון מוגבל.

יוצאים לפריימריז

המפלגות הגדולות יצאו לפריימריז. בליכוד ינסו לשנות את תקנון המפלגה, כך שחברי כנסת שנכנסו לכנסת ה-20 מטעם המחוזות יוכלו להתמודד ברשימה הכללית, אך מיקומם ברשימה יישמר באופן יחסי. יו"ר הקואליציה הקודם, דוד ביטן, החשוד בפלילים, צפוי להתמודד בשנית. כך גם השר חיים כץ, אשר ממתין לעריכת שימוע בעניינו.
גם במפלגת העבודה יצאו לפריימריז, ושם מתקיים ויכוח קשה פנים מפלגתי בנוגע למספר הרב של השריונים שעליהם סיכם היו"ר אבי גבאי עם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני ולהחלטת ועידת העבודה בעבר.

בבית היהודי יצטרכו לצאת לפריימריז ולהגיע לסיכום עם תקומה-האיחוד הלאומי באשר להשתתפותם בפריימריז או לשיבוצם ברשימה.

"יש עתיד", "כולנו" ו"ישראל ביתנו" ישאפו לצרף לצמרת רשימותיהם דמויות מפורסמות וגנרלים בדימוס כדי להביא שמות חדשים לרשימה ובכך להפוך את המפלגות לאטרקטיביות יותר.

המרוץ לשיבוצים של הרמטכ"לים בדימוס, גבי אשכנזי ובני גנץ, נמשך ביתר שאת זה כמה חודשים. נכון להיום, כל האינדיקציות הראו שגנץ מנסה להקים מפלגה חדשה ולעמוד בראשה ולא לחבור למפלגות הקיימות.

בנוסף, בשמאל-מרכז מדברים ללא הרף על אפשרויות של חיבורים מגוונים, כדי לייצר גוש גדול יותר. אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, אינו מתכוון להיכנס לזירה הפוליטית מיוזמתו, אך לא היה מהסס לעשות זאת אם היה ביכולתו להוביל חיבור של מספר מפלגות ואישים כגון גנץ, יעלון, לבני, גבאי ו"העבודה".

בנוסף, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס מתארגנת כבר חודשים ארוכים להקמת מפלגה משל עצמה. כך גם הרבנית עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, מייסד ש"ס. אתמול (א’) הודיע ראש עיריית ירוחם לשעבר, מיכאל ביטון, שלא ירוץ עמה לבחירות.

היציאה למערכה פוליטית על רקע חוסר היכולת להשיג את הרוב הדרוש להצבעה על חוק הגיוס משרתת במידה מסוימת את הסיעות המפלגתיות המנהלות ויכוחים בנושאי דת ומדינה. מאחר שחוק הגיוס לא יעבור, עד למועד פקיעתו ב-15 בינואר, ייכנס חוק גיוס חובה כללי ורגיל לתוקף. אף שצה"ל לא ימהר לגייס חרדים, הרי שקיומה של האופציה הזו עשויה להוציא אלפי חרדים להפגנות ברחבי המדינה וליצור אווירת כאוס לקראת מערכת הבחירות. מבחינה פוליטית, הדבר ישרת את בסיס הבוחרים של לפיד וליברמן מצד אחד ואת בסיס הבוחרים של הסיעות החרדיות מצד שני. כולם יוכלו להציג בפני בוחריהם שהם מנהלים מאבק ציבורי נחרץ למענם.

עוד ברקע ההליכה למערכה נמצא האיום לעליית מחירי החשמל והמים ועליית יוקר המחיה. מספר הפגנות של פעילי יוקר המחיה התקיימו בשבועות האחרונים והצליחו לזעזע את הזירה הפוליטית. שר האוצר משה כחלון הגיב באופן מיידי, אך נתונים גרועים בחודשים הקרובים עשויים לפגוע בו אנושות בקלפיות, שכן ארבע שנות כהונתו היו בסימן הורדת מחירי הדיור והורדת יוקר המחיה.

נתניהו, כפי שעשה פעמים רבות בעבר, ישאף לקחת את הנושאים שבזירה הפוליטית לכיוון הביטחון והחוץ: האיומים הביטחוניים, בעיקר בגבול הצפון, עם הגילוי של מנהרות החיזבאללה, היחסים הטובים עם וושינגטון ופתיחת השגרירות והשינוי בעולם הערבי (סעודיה, בחריין, קטאר, צ׳אד). למרות שכללי הבחירות יגבילו את מספר התמונות שלו לצד חיילי צה"ל שהוא יוכל להעלות לרשתות החברתיות, אך כמו בכל דבר, יש להניח שעד להוראות ברורות מוועדת הבחירות, הוא ימשיך לטפח את המיצוב שלו כשר ביטחון, אפילו יותר מאשר כראש ממשלה. 

חזקת החפות. ענייניו של רה"מ בנימין נתניהו נדונים בימים אלה בפרקליטות ובמשרד המשפטים, ושמורה לו חזקת החפות.