הפגישות במרתף, הפתקים והחיזורים: כך נרקם במשך חודשים ניסיון המיזוג בגוש המרכז-שמאל

במשך חודשים ארוכים נרקם מאחורי הקלעים ניסיון מיזוג בין אבי גבאי, ציפי לבני, אהוד ברק, בוגי יעלון, דן מרידור ובני גנץ • התיווך של איש העסקים קובי ריכטר, הפגישות שהתנהלו פעם בביתו של ברק ופעם במרתף ביתו של אבי גבאי, החיזור העיקש אחר בני גנץ והניסיון להכריע מי יעמוד בראש הגוף המאוחד באמצעות הצבעה על פתקים

בני גנץ / צילום: איל יצהר
בני גנץ / צילום: איל יצהר

בתוך ריבוי האישים והמפלגות שמתמודדים במערכת הבחירות לכנסת ה-21, בקרב השמאל מרכז שוררת הסכמה מוחלטת על עניין אחד: הציבור בשמאל-מרכז רוצה לראות איחוד. הבוחרים המדוכדכים, כל אלה שאינם תומכי ליכוד יחושו את זרימת הדם בעורקים כתוצאה משיתוף פעולה בצמרת והמחנה כולו עשוי לקבל רוח קרב. בסקר שהוצג בפני בכירי הפוליטיקאים במרכז-שמאל לאחרונה, נמצא כי 69% מן הבוחרים הפוטנציאלים שתומכים בעמדות שמאל-מרכז מתחננים למיזוג.

אלא שלמרות שכולם יודעים זאת - ממרצ משמאל ועד כולנו במרכז-הימני - במקום שיתופי פעולה הצמרת מתפזרת לאינספור רסיסים של כוחות פוליטיים כאשר ההבדלים ביניהם דקים. 

למה זה לא קורה? העניין האישי כמובן. בזמן שכולם מדברים על איחוד כוחות, אף אחד לא מתכוון למשהו אחר מאשר לראות את עצמו בראשות הכוח המאוחד.

בניסיון להבין מדוע איחוד כזה לא התרחש או מתרחש, בדק "גלובס" בשבועות האחרונים את הרקע לפיצולים. מה קרה בין גבאי ללבני, לאהוד ברק, משה יעלון, בני גנץ ויאיר לפיד? והאם יש סיכוי שבכל זאת העגלה תתחבר ברגע האחרון?

I6
 I6

לוקיישן מספר 1: הדירה של אהוד ברק

קצת אחרי אמצע דצמבר 2018 נפגשו יו"ר האופוזיציה לשעבר, ציפי לבני, ואהוד ברק. ברק עבר לאחרונה לדירה במגדל אסותא וחלק מן הפגישות מתקיימות שם. אחד משכניו המיועדים במגדל הוא איש העסקים קובי ריכטר, המוביל את תנועת דרכנו ומי שמנסה בפעילות מאומצת ומעורבות עמוקה להביא את כל המוזכרים בכתבה הזו, לאחד כוחות ולהתמודד יחד במערכת הבחירות. עבור ריכטר זו לא רק משאלה שנאמרת אל מול פני המראה, אלא עבודת פגישות ושכנועים של חודשים.

אהוד ברק / צילום: איל יצהר
 אהוד ברק / צילום: איל יצהר

לבני וברק נפגשו מספר רב של פעמים בשנה האחרונה, אולם הפגישה ההיא בסוף דצמבר אצל ברק הייתה משמעותית. שניהם חשבו שצריך להפעיל על גבאי מכבש לחצים כבד, כדי שיסכים לאחד גופים במרכז-שמאל, תוך שהוא (גבאי) מתבקש להיות חלק מן הקבוצה אך לא במקום הראשון.

לוקיישן מספר 2: המרתף של אבי גבאי

כעבור כמה ימים ביקש ברק להיפגש עם גבאי בביתו. לא רק מפגשים במגדלים. ברק נסע לצפון תל-אביב, לביתו הפרטי שם גבאי, שם מחזיק גבאי משרד במרתף ביתו, שבו הוא מקיים את פגישותיו. שלוש שעות ישב ברק בביתו של גבאי כדי לדבר ולשכנע להתקדם עם תוכנית האיחוד.

ברק לא כתב זאת באופן פומבי ברשתות החברתיות ותמיד הכחיש את העניין בראיונות לכלי התקשורת, אך הרעיון מאחורי מיזוג של שישה בכירים - גבאי, לבני, ברק, בוגי יעלון, בני גנץ ודן מרידור - אמור היה להתקדם כדלקמן: הקבוצה תתכנס, כל אחד מהם יציין את מי הוא מעדיף במקום הראשון. התשובה לכך ברורה, כל אחד הרי מעדיף את עצמו. בשלב שני, יציינו חברי הקבוצה מי הוא מספר 2 מבחינתם. וכאן יש להניח כי חברי הקבוצה יכלו להכריע ולקבל את ברק כמספר 2, וכתוצאה מכך ניתן היה להבין שלכיוון הזה יש לצעוד - כלומר, ברק מספר 1.

ציפי לבני, אבי גבאי / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף
 ציפי לבני, אבי גבאי / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

על כל פנים, תורת המשחקים המתוארת לעיל הייתה רק אחת משלל רעיונות ומחשבות שבאמצעותם ניסו להתיר את הפלונטר.

וכך, כשבוע וקצת לפני אירוע עריפת הראשים המפורסם - שידור ההדחה של לבני מראשות האופוזיציה ופירוק החבילה של המחנה הציוני - עדיין ניסו ברק ולבני לשכנע את גבאי ללכת על ציפוף שורות, תוך ויתור על העמידה במקום הראשון.

גבאי הריח מרחוק את סימנים של הפלתו. כדי לתת מכת-מנע, Pre-emptive strike בלשון הגנרלים שהתחילו להקיף אותו, גבאי קבע פגישה משולשת ליום רביעי, יום למחרת ההדחה הפומבית של לבני, פגישה שלא הייתה לו כל כוונה לקיימה. בתחבולות תעשה לך מלחמה. עם מהלך מן הסוג הזה שלו, קביעת פגישה עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ושרת החוץ לשעבר לבני, רק כדי להונות אותם בשידור חי - לא נותר להסיק שפניו לפירוד ולא לצירוף.

"אם ברק היה חשוב לגבאי, חשוב לו כאדם שהיה ראש ממשלה, שהיה מנהיג בצד הזה של המפה גם עם היותו אולי נטל כיום - הוא לא היה מכניס אותו לתוך הלופ הזה של ההטעיה. המעשה הזה היה טריקת דלת סופית. כלומר, ניתן להניח שאם עדיין מדברים היום על איחוד גופים כלשהו - את גבאי הם לא ירצו", אומר לנו ח"כ מתוך מפלגת העבודה, המזוהה עם מחנה גבאי.

ההמשך ידוע: למחרת בבוקר, 2 בינואר, עלה קובי ריכטר - יו"ר תנועת דרכנו ומי שנחשב ל"אדריכל ניסיונות החיבור" בשמאל-מרכז - לראיון אצל רזי ברקאי ואמר בצורה מפורשת כי "בכל אחת מפגישותינו הרבות, היא, לבני, לא הביעה שום דבר חוץ מכבוד מלא לאבי גבאי ולהסכם שלהם".

גבאי לא הרגיש בכך בחודשים שקדמו לפיצוץ. לבני נואמת מחוננת. בכל ראיון, שיחה, תדרוך, או אירוע פומבי היא האפילה עליו. בעצרת לזכר רבין, קובי ריכטר דאג שלבני תהיה אחת מן הנואמות המרכזיות. דווקא נאומה הזה לא הטריד את גבאי. אך בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" לקראת סוף דצמבר, כשלבני הוזמנה לנאום ושובצה בפאנל הראשי מיד אחרי גבאי - אצל גבאי כעסו. זו הרי הזירה העסקית, המקום הטבעי שלו, טענו, מדוע יו"ר האופוזיציה לא תניח למעמד המכובד הזה ותאפשר ליו"ר המפלגה קצת מרחב מחיה טבעי? 

המינוי שלה ליו"ר האופוזיציה כלל בתוכו החלטה ללכת לקמפיין משותף של מפלגת העבודה והתנועה, אך לבני בראשות התנועה ותוך גיבוי של חבר הכנסת המקורב לה ביותר ח"כ יואל חסון, ערכו התלבטות באשר למסרים הכלליים למערכת הבחירות. ביום ראשון בלילה, 30 בדצמבר, יממה וחצי לפני ההדחה המשודרת, הם כינסו צוותים במשרדי התנועה, בנפרד מראשי מפלגת העבודה, וניסו ללבן את הסוגיות הראויות לקמפיין. גבאי משך לשיח בנושא כלכלי, הסכם הגז שהוא הרקע לפרישתו מן הממשלה. לבני רצתה שהמפלגה תעסוק בנושאים מדיניים וביטחוניים.

וכך, במקום שהשניים, גבאי ולבני, יבינו שהם משלימים אחד את השנייה במסרים ובתכנים - פרצה מריבה. מי יהיו יועצי הבחירות, מי יחליט מה ניצב בראש סדר היום של הקמפיין. איך מושכים את העגלה הזו למעלה. במקום לאחד את השורות ולחשוב איך ניתן להקים מנגנון שמייצר קו נטול מריבות פנימיות, לבני וגבאי הלכו עם המסורת הטבעית והמצערת של השמאל-מרכז, להתמקד בעצמם, בצוותיהם ובכבוד האישי. המספרים בסקרים מראים את התוצאה העגומה - כל אחד לחוד שווה הרבה פחות מאשר הקבוצה.

המתווך מספר 1: קובי ריכטר 

קובי ריכטר, טייס קרב, אלוף משנה, יזם, מי שפיתח ויצר את פטנט רפואי באמצעות חברת מדינול, מעורב בניסיונות החיבורים באופן עמוק. הוא הקים את תנועת דרכנו, שבעמוד הפייסבוק שלה חברים כ-200 אלף איש, ומשמש כיו"ר התנועה. יש לו כוח ציבורי משמעותי בהשפעה על המחנות השונים. ריכטר הוא גם שכנו המיועד של אהוד ברק במגדלי אסותא, לשם הוא ורעייתו יהודית אמורים לעבור בחודשים הקרובים.

דרכנו הוקמה ב-2015, לאחר הבחירות לכנסת ה-20, והיא איחדה לתוכה את V15 ו"קול אחד", שני גופים שהיו יעד לחיצי רעל של הימין במשך כל מערכת הבחירות הקודמת - לפני שיו"ר ועדת הבחירות קבע בצורה ברורה שלא עברו על חוקי הבחירות.

בעוד בימין מתמקדים כיום בהכפשת התקשורת, העיתונאים, מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך וכעת ממקדים את הלחצים נגד הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה - דווקא ריכטר לא נמצא על רדאר המתקפות של נתניהו. נתניהו יודע לדקלם ג'ורג' סורוס, נוני מוזס, רוני אלשיך - אבל בריכטר הוא לא נוגע. "שמת לב, שהוא לעולם לא ידבר על קובי אישית", אמר לנו אחד מן המעורבים בפעילות של כולנו ושל גופי השמאל. "אולי נתניהו חושש מקובי, בכל זאת - הוא מהמשפחה שהקימה פה את אורבוטק, את מדינול ועוד". 

העלייה לרגל: לכו ותביאו כבר את בני גנץ

מרבית האנשים עמם שוחחנו, ציינו שבני גנץ לא הביע רצון או חשק להצטרף לתוך הגוף הממוזג, שרקמו ברק וריכטר. "אבי גבאי עשה כאן טעות", אמר לנו אדם מצמרת אחד הגופים המדוברים "אם לפני חצי שנה ואף יותר, 'המחיר' של גנץ היה עדיין נמוך, צריך היה לפעול אז כדי למשוך אותו פנימה, להציע לו דבר מה שלא יוכל לסרב. גבאי לא הצליח לעשות את זה. זו טעות מרכזית. בכל פגישה של גבאי עם גנץ ועם יעלון, הוא שם להם חומה מול הפנים. אמר להם, תבואו בתנאים שלי. זה מעיד על חוסר הבנה במהלכים. אתה לא נהייה ראש ממשלה מלדבר בטלוויזיה, אלא מניטרול סכנות ואיומים בדרך. כך עשה ברק עם מימד וגשר ב-1999, כך עשה נתניהו כשבלע את הצפרדע של ליברמן ב-2013. כאשר הבוחרים רואים גישה פוזיטיבית של שיתופי פעולה, הם מתלהבים ומצטרפים. גבאי הוא לא הראשון שמאיימים על כיסאו, אבל הוא היחיד שמתרגש מזה. הוא צריך היה לשתות אותם, לגרום להם להיכנס, אחרת לא יגיע לשום מקום. עכשיו גנץ כבר ממריא והוא במקום אחר וזה בלתי אפשרי להביא אותו".

מן הצד של גבאי מספרים על קשר רציף עם גנץ. פוליטיקאים בכירים מן העבודה, שלי יחימוביץ' ויצחק הרצוג, יצאו ובאו מפגישות עם גנץ במשך חודשים. גבאי שלח אותם. גם הוא ישב עם גנץ ועם יעלון. בשום שלב לא הוצע לו המקום הראשון במפלגה, זה ברור. אך ניסו לשכנע אותו לבוא. עבור גנץ, להיצמד כמספר 2 של גבאי, היה נראה בשלב מקדמי, כהצעה לא מפתה במיוחד. והוא נותר רחוק בחוץ.

וכל היתר: לפיד, יעלון, ואיך זה ייגמר

לפיד רץ מרתון לשום מקום?

כל אחד מראשי החץ בקבוצות השונות יצא מנקודת הנחה שיאיר לפיד לא יקפוץ לעגלת האיחוד. בשלב החיבורים המקדמי, הוא אפילו לא נספר. הם ראו את המספרים המסתמנים והניחו שלפיד מנסה לבדל את עצמו ולשאת חן בעיני בוחרי ימין, אך ברגע בו יהיה איחוד המספרים שלו יקרסו. זה קרה ללפיד במערכת הבחירות ב-2015, כאשר בוחרי גוש השמאל נעו בהמוניהם למיזוג המוצלח בין לבני להרצוג. אנשים לא ראו בעיניים ורצו להצביע במי שחשבו שיש לו סיכוי משותף להפיל את הממשלה. אם לפיד לא מעוניין להפיל את הממשלה, הוא ממשיך לרוץ לבד מרתונים למרחקים ארוכים שעשויים להסתיים גם בהתכווצות שרירים, וללא אוויר לנשימה.

כיום, לפיד מנסה להפגין בטחון עצמי וממשיך במסריו היושבים באופן חד כתער - התער של יועצו הפוליטי מרק מלמן - על מרכז המפה הפוליטית. ההודעות המודלפות האחרונות מספרות על צירוף גבי אשכנזי למחנה שלו, אך לא ברור אם מדובר בספין או מידע מבוסס.

יאיר לפיד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
 יאיר לפיד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

השבוע הוא פתח את מערכת הבחירות בנאום חיוור יחסית עבור יכולותיו הרטוריות הידועות. השנים שחקו אותו. הישיבה באופוזיציה כמפלגה הבינונית בגודלה לא הועילה. איפה לפיד הנמרץ של קמפיין 2013 ואיפה הוא היום. עם כניסת השחקן החדש למגרש, בני גנץ, הסקרים מנבאים לו דשדוש לפחות כמו אצל העבודה.

איחוד גנרלים יעלון-גנץ? לא יקרה

האם מפלגת חוסן לישראל של בני גנץ תתאחד עם מפלגתו של משה יעלון תל"ם? לפני כמה שבועות פורסם שהשניים מתייעצים ושוקלים לאחד כוחות, לקראת רישום המפלגות בוועדת הבחירות המרכזית לפני 20 בפברואר - תאריך היעד האחרון לרישום. אולם מהדיווחים על כך שיעלון מבקש התחייבות מגנץ שלא להיכנס לממשלתו של נתניהו - ניתן להסיק שאיחוד הוא לא הכיוון גם כאן. ניסיונות של "גלובס" לקבל תגובות משני הגופים בנוגע לכך עלו בתוהו.

התסריט הריאלי: ירוצו לחוד? יפסידו לחוד

גנץ - כ-10 מנדטים; לפיד - כ-10 מנדטים; גבאי - כ-10 מנדטים. אחרים, כמו אורלי לוי עם (גשר) ומשה כחלון (כולנו) עשויים ליפול מתחת לאחוז החסימה. הקבוצה הזו יכולה לעבור את 30 המנדטים כשהם ביחד, עם לבני ויעלון בפנים - אבל הם מתעקשים לראות רק את עצמם במראה ולא להסתכל על ציבור הבוחרים.

זמן עדיין יש כאמור. עד למועד הקובע, 20 בפברואר, יש יותר מחודש. יש להניח שהציבור הישראלי יראה תזוזות ושינויים ואולי אף מיזוגים. עוד לא נאמרה בתחום הזה המילה האחרונה. ההחלטות בנוגע למיזוגים הללו יושפעו משני אלמנטים: החלטת היועץ המשפטי לממשלה על כתב אישום נגד נתניהו, מתי שיוחלט ולפי תוכן ההחלטה; היום האחרון להגשת שמות המתמודדים לוועדת הבחירות.