המדינה המפתיעה שהיקף הנשק ששלחה לישראל זינק לשיא

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● ההחלטה הדרמטית, הפספוס וההשלכות: כך שינה גל ההגירה את אירופה
● החברה מעמק חפר ועסקת מיליארד הדולר עם צבא ארה"ב

1"צביעת דגלי פלסטין בבתי הספר": בעולם ציינו את ה-7 באוקטובר אחרת

בעוד שבישראל ציינו יום אבל לאומי לזכר נרצחי ה-7 באוקטובר, בעולם ציינו את האירוע בהפגנות פרו־פלסטיניות ובצביעת דגלי פלסטין בבתי הספר.

הפגנות תמיכה בפלסטינים נערכו "בסידני, איסטנבול, לונדון וושינגטון, וכן בניו יורק, פריז, ז'נבה, אתונה וסטוקהולם", נכתב ברויטרס. "המפגינים מחו על המשבר ההומניטרי ושפיכות הדמים בעזה, בעוד שפוליטיקאים קראו למפגינים הפרו־פלסטינים שלא להניח לזעמם להפוך להאדרה של אלימות חמאס", נכתב.

בניו יורק מאות מפגינים נשאו שלטים ועליהן הכתובות: "עזה מדממת" ו"ארה"ב וישראל - ידיכם מגואלות בדם". אולם במקביל, פורסם כי אלפי מפגינים התכנסו בסנטרל פארק לציין את ה-7 באוקטובר "למעגל יהודי של אחדות" וקראו להשבת החטופים. בלונדון מחוץ לקינגס קולג' בלונדון, "נופפו כמה מאות מפגינים בדגלי פלסטין וצעקו 'ישראל היא מדינת טרור'".

ברויטרס נכתב כי גל ההפגנות הפרו־פלסטיני אמש ברחבי העולם "שיקף שינוי בתחושת הציבור העולמית במהלך המלחמה שנמשכת כבר שנתיים - מאהדה כמעט אוניברסלית לישראל בתחילתה, לזעם נרחב על המתקפה הצבאית שלה, שגרמה לעקירת כמעט כל אוכלוסיית עזה, הותירה את הרצועה בהריסות וגרמה לרעב".

בטורקיה ציינו את ה-7 באוקטובר במערכת החינוך והגבירו בשלל פעילויות "את המודעות לפלסטין", פורסם ב-AA סוכנות הידיעות הרשמית של טורקיה. "בהתאם למכתב החתום בידי שר החינוך יוסוף טקין ונשלח ל־81 מחוזות, נערכו בכל בתי הספר, בו־זמנית ובהשתתפות התלמידים, פעילויות מודעות בנושא פלסטין ועזה".

בפעילויות ברחבי בית הספר בטורקיה תלמידים התרכזו בחצר בית הספר "כשבידיהם דגלי פלסטין וטורקיה, וקראו יחדיו סיסמאות: 'כשילדים מתים לא שותקים', 'מהנהר אל הים - פלסטין חופשית', 'ישראל הרוצחת - הסתלקי מעזה'".

במחוז דוזג’ה "התלמידים בנו 81 ספינות נייר, קישטו אותן בדגלי טורקיה ופלסטין וכתבו 'מהנהר אל הים - פלסטין חופשית' ו'צי הסומוד'. מאוחר יותר השליכו את הסירות לנהר אוגר במקום שבו נשפך לאגם אפטני, וקראו: 'אנחנו התקווה, אנחנו סומוד, יחד אנחנו חזקים'. במחוזות אחרים התקיימו צעדות והנפת דגלים, תצוגות תמונות וציורים, קריאת שירה ושירים, תפילות ותוכניות באולמות", נכתב בסוכנות הטורקית.

מתוך רויטרס, מאת סם טבהריטי, קנישקה סינג וקטרינה דמוני. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך AA. לקריאת הכתבה המלאה.

2ניתוח חדש חושף: "שיא חדש ביצוא הביטחוני מבריטניה לישראל"

ניתוח בדיקת עובדות של Channel 4, השידור הציבורי בריטי, חושף כי "ערכם של כלי הנשק שמייבאת ישראל מבריטניה הגיע ב־2025 לשיא חדש".

הניתוח, שמבוסס על נתוני המכס של רשות המסים בישראל, מגלה כי "ישראל ייבאה כמעט מיליון ליש"ט (4.4 מיליון שקל) של תחמושת בריטית בתשעת החודשים הראשונים של השנה". בערוץ צוין כי "זהו יותר מכפול מהסכום שיובא בכל אחת משלוש השנים הקודמות".

הערוץ הבריטי חשף בלעדית כי "ספטמבר היה החודש השני בגובה ההיקף מאז תחילת הרישום, עם יותר מ־310 אלף ליש"ט (1.37 מיליון שקל) של תחמושת מבריטניה תחת אותה קטגוריה שהגיעה לישראל". בנוסף "גם אוגוסט היה חודש משמעותי, עם כ־150 אלף ליש"ט (661,290 שקל) של נשק בריטי שעבר דרך המכס הישראלי - כולל פריט בשווי 20 אלף ליש"ט (88 אלף שקל) שברשומת הקוד של ישראל מופיע כ'כדורים'".

יצוא הנשק מבריטניה מפתיע לאור ההצהרות של המדינה והביקורת שלה על הלחימה של ישראל ברצועת עזה. "ממשלת בריטניה הודיעה בספטמבר 2024 כי היא משעה 29 רישיונות ליצוא נשק לישראל שלדעתה 'עשויים לשמש בהפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי'", נכתב. לכן, אם חברה בריטית רוצה למכור נשק, עליה לקבל רישיון יצוא. הממשלה אמרה בתגובה לחשיפה כי "איננו מייצאים פצצות או תחמושת לשימוש צה״ל בפעולות צבאיות בעזה או ביהודה ושומרון. לטעון אחרת הוא מטעה לחלוטין. הנתונים הללו כוללים פריטים לשימוש אזרחי בלבד או כאלה שמיועדים ליצוא-מחדש ואינם נשארים בישראל או בשימוש צה״ל".

מתוך Channel 4, מאת בריאן או'פלין. לקריאת הכתבה המלאה.

3דוח חדש: היקף התמיכה הכספי של ארה"ב בישראל מתחילת המלחמה

מחקר אקדמי חדש שפורסם על ידי פרויקט Costs of War של אוניברסיטת בראון מצא כי "ארה"ב העניקה לישראל לפחות 21.7 מיליארד דולר בסיוע צבאי מאז תחילת המלחמה בעזה". פורסם ב-AP.

מחקר נוסף, שפורסם גם הוא על ידי אותו פרויקט, קבע כי "ארה"ב הוציאה כ־10 מיליארד דולר נוספים על סיוע ביטחוני ופעולות במזרח התיכון הרחב בשנתיים האחרונות". בדוח נכתב כי "הוצאות ארה"ב על פעילויות רחבות יותר במזרח התיכון כגון תקיפות נגד המורדים החות'ים בתימן ואתרים הקשורים לגרעין האיראני מעריך את העלויות הללו בטווח של 9.65 עד 12 מיליארד דולר מאז ה־7 באוקטובר 2023, כולל בין 2 ל־2.25 מיליארד דולר עבור התקיפות באיראן ועלויות נלוות ביוני".

"הדוח המרכזי קובע כי ארה"ב סיפקה לישראל 17.9 מיליארד דולר בשנת המלחמה הראשונה בזמן כהונתו של ביידן. ו-3.8 מיליארד דולר בשנה השנייה. חלק מן הסיוע כבר סופק, והיתרה תועבר בשנים הקרובות", נכתב.

"הדוחות, המתאפיינים בביקורת חריפה על ישראל, טוענים כי ללא הסיוע האמריקאי ישראל לא הייתה יכולה לקיים את המערכה הנחושה שלה נגד חמאס בעזה. הדוחות מציינים כי עשרות מיליארדי דולרים במימון עתידי לישראל צפויים להינתן במסגרת הסכמים דו־צדדיים שונים", נכתב.

מתוך AP, מאת מת'יו לי. לקריאת הכתבה המלאה.

4מאמר מערכת של הפוליטיקו בסימן ה-7 באוקטובר: "אירופה בגדה בישראל"

"איך יכולים מיליוני יהודים לשאת את העובדה שבעקבות עיוורון פוליטי מצד אירופה וחלקים גדולים מן העולם הדמוקרטי, האנטישמיות שוב מתגברת ב'סוס הטרויאני' של תנועת הווק?'" נכתב במאמר מערכת של אתר החדשות האמריקאי הפוליטיקו, שכותרתו "אירופה נכשלה ביחס לישראל".

"אני ממשיך לשאול את עצמי איך ישראלים יכולים לשאת את מה שקרה אחרי ה־7 באוקטובר", כותב מתיאס דופנר, יו"ר ומנכ"ל של אקסל שפרינגר, חברת־האם של פוליטיקו. ומוסיף, "איך העם הישראלי יכול לשאת שביקורת מוצדקת על החלטות של ממשלה ישראלית מתערבבת בשנאת יהודים עמוקה - ושכתוצאה מכך, במקום גל גלובלי מובן מאליו של חמלה וסולידריות, צמח גל גלובלי של קהות־לב ואנטישמיות גוברת".

"איך מיליוני יהודים ברחבי העולם יכולים לשאת את העובדה שבערב ה־7 באוקטובר ולאחר מכן חולקו עוגיות וחגגו ברחובות ברלין? שההמונים בטהרן חגגו את ההתקפה בזיקוקים פומביים? שבעזה לא הייתה הסתייגות מצד האוכלוסייה האזרחית, אלא להפך - קריאות עידוד וחילול גופות של יהודים, שתועדו בגאווה בתמונות ובסרטונים והופצו ברשתות החברתיות?", נכתב.

דופנר מבקר את אירופה ומנהיגיה בתגובה ל-7 באוקטובר, "כיצד מרגיש ישראלי לנוכח העובדה שנשיא צרפת עמנואל מקרון לא השתתף בהפגנה הגדולה נגד אנטישמיות בפריז ב־12 בנובמבר 2023? מקרון הסביר אז כי 'מעולם לא השתתף בהפגנה' - כדי להסיח את הדעת מן העובדה שכנראה חשש מתגובותיהם של רבים מבוחריו המוסלמים שהקצינו". בנוסף הוא מאשים את קנצלר גרמניה פרידריך מרץ שהכריז "בשולי פסגת ה־G7 בקנדה שהישראלים עושים 'את העבודה המלוכלכת' בשבילנו במזרח התיכון, אך לאחר מכן, צמצם באופן נרחב את משלוחי הנשק לישראל?".

בנוסף, דופנר טוען לבגידה של הנציבות האירופית בישראל משום ש"אורסולה פון דר ליין, הכריזה כי נציבות האיחוד תשעה את תשלומי הסיוע הדו־צדדיים לישראל, ומיד לאחר מכן גם המליצה על סנקציות נגד שרים ישראלים - ובכך הכריעה את הכף במשחק הדומינו של האופורטוניסטים בעוצמה, לצד הלא נכון של ההיסטוריה?". לטענת דופנר, "בעתיד, האיחוד האירופי יתמוך פחות באלו שנלחמים בטרור בישראל ובאירופה, ויותר באלו הניצבים לצד הטרוריסטים".

מתוך הפוליטיקו, מאת מתיאס דופנר. לקריאת הכתבה המלאה.