אחרי שש שנים בלבד בפוליטיקה, איילת שקד מזכירה את נתניהו יותר מכל אחד ששואף לרשת אותו

היא כורתת בריתות אסטרטגיות (כולל אחת שנויה מאוד במחלוקת עם אפי נוה), מתעמתת עם שופטי עליון, אפילו שאין לה כלל השכלה משפטית, ואף פעם לא עושה את זה אישי (כמעט) • בסך-הכול בת 42, רק שש שנים בפוליטיקה ועם תדמית כמו רובוטית, שיטת איילת שקד נחשפת שלב אחר שלב • ניתוח "גלובס"

איור: דניאל גולדפרב
איור: דניאל גולדפרב

לפני שבע שנים ראיינתי את איילת שקד למוסף השנתי של 40 הצעירים המבטיחים של G. היא הייתה אז הייטקיסטית בת 35 שהקימה את תנועת "ישראל שלי", שנועדה להפעיל לחץ על פוליטיקאים ימנים, שלא ישכחו מאין הם באו ואיזו אג’נדה הם נדרשים לקדם. שנה אחרי, היא רצה לראשונה לכנסת מטעם "הבית היהודי", אבל אז, היא עוד קיבלה את פניי בג’ינס ונעלי בית; והתלבטה אם קריירה פוליטית בכלל מתאימה לה, תוך שהיא מכרסמת בישיבה מזרחית עוגיות שוקולד צ’יפס מאריזת צלופן.

"עוד לא החלטתי מאיפה יש לי יותר כוח להשפיע", אמרה בתשובה לשאלה אם תרוץ בבחירות. "גם אם כן, לא בטוח אם אתמודד בליכוד, שזה הבית, או שאקים מפלגה חדשה אם אחשוב שיש לה מקום. אני גם לא בטוחה שאני באמת מתאימה לפוליטיקה ולמה שהיא דורשת".

לקראת סוף הראיון, היא ביקשה לומר את דעתה בסוגיית הפליטים. הדברים היו קיצוניים, והחלטתי להשאיר אותם מחוץ לכתבה. הם הצטיירו כהסתה, מצד מישהי שעם כל הכבוד למתקפות הווירטואליות שיזמה, לא נושאת בשום תפקיד ביצועי, שנותן לדבריה תוקף של דיון ציבורי. שש שנים אחר כך תהיה שרת המשפטים, איילת שקד, ממובילי המאבק לגירוש הפליטים, ומי שיזמה את הוספת פסקת ההתגברות לחוק כבוד יסוד האדם וחירותו, כדי לעקוף את פסיקת בג"ץ, הליברלית לטעמה, בנושא הפליטים.

החקיקה בנושא אומנם לא עברה קריאה ראשונה, אבל זה לא מונע משקד להצטייר כפוליטיקאית שעשתה את הזינוק המטאורי המרשים ביותר בשנים האחרונות. גם מי שסולדים מדעותיה, לא יכולים שלא להתרשם מעמדות הכוח שהגיעה אליהן. הן בממשלה - כשהפכה את משרד המשפטים ככלי שרת לאג’נדה שלה בכל הקשור למינויי שופטים ולחיזוק ההתנחלויות; והן בקרב הבייס הימני - שרואה בה היום את מי ש"באה עם טוריה לתת עבודה". לא במקרה הוצב שמה ראשון בלוגו של מפלגת "הימין החדש", שאותה הקימו לאחרונה שקד ונפתלי בנט כהנהגה משותפת.

שקד נתפסת כשרה המוערכת ביותר בממשלה, וכמי שיכולה להעפיל לראש רשימת הליכוד בכנסת, בעידן שאחרי נתניהו. היא נתפסת כיום כפוליטיקאית היחידה שיש לה באמת סיכוי להיות ראש ממשלה. איך היא עשתה את זה? איך הצליחה צעירה חילונית תל-אביבית לזכות באמון הציבור הדתי-לאומי? ואיך הצליחה שרה עם אג’נדה לעומתית לבתי המשפט ולמשרד המשפטים, להשפיע על המערכת הזו, הרבה יותר משרים כמו דניאל פרידמן, פרופסור למשפטים וחתן פרס ישראל או ציפי לבני - פוליטיקאית ותיקה בהרבה.

"השקד פקטור", כפי שכונה האפקט החמקמק הזה, אינו נמצא באיזו כריזמה או רהיטות יוצאת דופן, כפי שאחד מתומכיה מאבחן. הפקטור הוא בענייניות, ברובוטיות שמסייעת לה "לא לראות בעיניים" ולהישאר מפוקסת על המטרה הגדולה עד הסוף, לצד הכישרון לכרות בריתות פוליטיות תועלתניות, גם בלי להיות סחבקית יתר על המידה.

"זה התחכום שבחוסר התחכום", מסביר אחד האנשים שליוו אותה כשרה, "היא לא מרשימה במיוחד כשאת שומעת אותה מדברת, למרות שדווקא הישירות וחיתוך הדיבור הזה אולי מרשימים את המצביעים בכנותה. מה שכן, היא קרה כמו דג, עניינית, תכליתית ומאוד ממוקדת מטרה. אם בנט הוא שחקן נשמה, עובד מהבטן, רץ ונלחם, ואפשר לשלוף בקלות היתקלויות שלו עם שרים אחרים - היא שקולה ממנו, ויש לה עור של פיל. השם שלה לא נקשר כמעט למלחמות לגופו של אדם, היא כאילו לא מכניסה אמוציות לסיפור".

תן דוגמה.

"בתחילת הקדנציה שלה כשרת משפטים, עו"ד יהודה וינשטיין שהיה אז היועמ"ש נשא נאום במרכז הבינתחומי. הוא התייחס לתפיסת המשילות של שקד, ואמר שהיא פשטנית ובלתי מבוססת. זו לא הייתה פליטת פה, הוא בחר את המילים בקפידה עם עוזריו. כולם ציפו לתגובה חריפה מצידה. זה יכול לפתוח פתח למלחמת עולם כשיועץ משפטי מדבר ככה על שרה, אבל היא המשיכה כרגיל. אולי בארבע עיניים היא אמרה לו משהו, אבל פומבית? כלום. הוא ניסה לייצר עימות והיא לא נתנה לו. ומאז הוא שתק, והם שמרו על יחסים טובים".

"ביבי מרחביה, איילת מבבלי"

את דרכה הציבורית החלה שקד, 42, בשנת 2006 כמנהלת לשכתו של נתניהו, שהיה אז יו"ר האופוזיציה. "נתניהו היה חבוט", היא סיפרה באותו ראיון בנעלי בית ב-2012. "זה היה ב-2006, אחרי הבחירות ואחרי ההתנתקות. כולם עזבו אותו, והייתה הרגשה שהליכוד גמור. אני תמיד האמנתי בו, ושמעתי שהוא מחפש צוות חדש. מישהי מהליכוד שהכירה אותי העבירה לו את קורות החיים שלי. לקחתי חל"ת מההייטק ובאתי לעבוד איתו כמנהלת לשכה במשך שנה וחצי. זה היה בי"ס מצוין לפוליטיקה ולתקשורת".

היא עזבה את לשכת נתניהו יחד עם בנט, ככל הנראה בעקבות יחסים מעורערים עם אשת ראש הממשלה. שקד מסרבת בעקביות להתייחס לנסיבות עזיבתה, אך בנט, ששימש כראש המטה, אמר על אותה תקופה, כי הוא ושרה "היו בקורס טרור יחד". עם בנט הקימה שקד את תנועת ישראל שלי, וב-2012 הצטרפה לבית היהודי, לשעבר מפלגת המפד"ל המנומנמת, שזכתה לפריחה מחודשת בזכות השניים. היא מכהנת כחברת כנסת משנת 2013, ולאחר בחירות 2015 מונתה לשרת המשפטים.

"בשקד יש משהו ביביסטי", מנמק אחד מרבים מהמרואיינים לכתבה שהשוו בינה ובין נתניהו. "לא ביבי הרטוריקן - כי היא רחוקה מלהיות נואמת דגולה, אבל יש לה, כמו לנתניהו, יכולות קליטה פנומנליות וחיישנים מעולים לשטח הימני. היא יודעת בדיוק מה הימנים רוצים - שליטה במוקדי הכוח שבהם מעוצבת ונאכפת המדיניות, ומחויבות לסדר יום ימני שמרני. תוסיפי לזה את המראה והרקע הצפוני - של ביבי מרחביה ושל איילת מבבלי, ותראי שהם לא כל-כך שונים. שניהם גם נלחצים מהבייס הימני, בעוד השמאל כאילו לא מזיז להם. אז יכתבו עליהם עוד כתבות שליליות בעיתון ‘הארץ’, מבחינתם זה רק מוסיף תומכים. אבל קמפיינים מהצד הימני ילחיצו אותם, וכדי לצאת טוב עם הימין הסהרורי הם יהפכו עולמות, ולמי אכפת אם בשמאל יגידו שזה היה לא ראוי לאנשים במעמדם להביע תמיכה כזו.

"כך היה עם שיחת הטלפון של נתניהו להוריו של אלאור אזריה והפגישה שקיימה לאחרונה שקד עם משפחות הנערים החשודים בטרור יהודי, שאף הקליטו אותה אומרת כי אומנם אין לה יכולת להשפיע על החקירה, אבל היא דאגה להבהיר לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן את חשיבות זכויותיהם של הנחקרים. הסאב-טקסט למי שזקוק לתרגום הוא שאני עוקבת אחרי הנושא מקרוב, אז דיר באלק".

איילת שקד ושי ניצן / צילום: איל יצהר
 איילת שקד ושי ניצן / צילום: איל יצהר

אזכור השיחה עם ניצן מזכיר פרסום קודם על מסרון ששלחה שקד לפרקליט המדינה לפני שנה וחצי, ובו הזהירה אותו "שלא יעז לערער" על החלטת ועדת השחרורים לנכות שליש ממאסרו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. ניצן, שהיה ידוע בהתנגדותו לשחרור המוקדם, שינה את עמדתו, לדבריו משיקולים מקצועיים שאינם קשורים לשרה. במשרד המשפטים מנסים להקל ראש בחילופי הדברים הללו, ולייחס זאת להיעדר הפורמליות שהכניסה שקד לעבודת המשרד, במטרה להביא תוצאות, ומהר.

"בתחילת הקדנציה שלה כשרה, היא הייתה מתקשרת לרפרנטים במשרד כדי לברר איזו סוגיה "כי ‘הם יודעים הכי טוב, ואני רוצה תשובה עכשיו’", מספרים גורמים שעבדו איתה מקרוב. "הסברנו לה שיש פה היררכיה, ולא מתאים שהיא תתקשר לאיזה רפרנט שמבוהל מעצם הרעיון שהשרה נמצאת מעבר לקו. מאותה היעדר רשמיות היא גם מגיעה לפגישות באוצר, עם דרגים שהם מתחת לשר ולמנכ"ל, אבל נוגעים לתקציב המשרד שלה. מבחינתה, זה יותר תכלסי ויעיל".

נחמד, אבל פרקליט המדינה הוא לא עוד פקיד.

"את יודעת כמה שרים וחברי כנסת פונים אלינו כל יום בבקשות לגבי תיקים? אז היא דיברה ולא כתבה מכתב. זה נראה לא אסתטי, כשאת מוציאה את זה מההקשר, של שיחת המסדרון, אבל זה מה שזה. היא בקמפיין בחירות עכשיו, וניצלה את הסחבקייה שיש פה במסדרונות כדי להגיד משהו ולהרגיע את הבוחרים שלה, שימשיכו לחשוב שהיא מנהלת את מערכת המשפט, אבל היא לא מתערבת במהות".

תן וקח עם ניצן ומנדלבליט

לא במקרה ניצן לא עושה שרירים מולה ולא מעמיד אותה במקום. "שי צריך אותה לתקנים ותקציבים שהיא יכולה להשיג", מסבירים פרקליטים שמכירים את יחסי התן וקח בין הצדדים, "ולמרות שהיא מייצגת קו שרוצה להחליש את הפרקליטות, הוא יודע שאם ישמור איתה על יחסים טובים, היא תדע לעצור או לרכך חקיקה שתפגע בפרקליטות. כמו שהיא כבר עשתה, כשמיתנה את סמכויות נציבות הביקורת על הפרקליטות, שהיו נרחבות יותר בהצעת החוק המקורית שהגישה ציפי לבני כשרת משפטים".

ומה היא מקבלת בתמורה?

"שי מעניק לה לגיטימציה ואת הממלכתיות שחסרה לה. מלבד כמה שופטים בדימוס, שגם קולם כמעט ולא נשמע בעידן אסתר חיות, לא שמעת אותו מדבר על הנזק כביכול שהיא גורמת למערכת, כשהיא ממנה את עו"ד עמיר פישר, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של אחת מעמותות המתנחלים, ליועץ חיצוני לענייני התיישבות, שמפקח ומתקן כל תשובה שמגישה מחלקת הבג"צים בנושא ההתנחלויות. גם כשהיא דרשה לפתוח בחקירה נגד דובר שוברים שתיקה, על אלימות שהפגין כלפי פלסטיני, מתוך כוונה לקעקע את אמינות הארגון, הוא לא התעמת איתה".

ולמה זה?

"שי אמר לא פעם לפרקליטים שעבדו תחתיו, שהאסטרטגיה שלו היא לא לריב עם השרה ועם היועץ, דווקא בגלל שהוא מכיר כמה נזק זה יכול לגרום, מהימים שעבד בלשכותיהם של דורית ביניש ועדנה ארבל כפרקליטות מדינה, אז הוא מנסה להרוויח כמה שיותר משיתוף פעולה ופשרות".

גם עם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, שקד ידעה לטפח יחסים קרובים. גם הוא לא מחה, לפחות פומבית, על השינויים שערכה במשרד, שהעצימו את מעמדה ומעורבותה בנושאים מינהליים. אולי זכר כי לפי השמועה, הייתה זו היא, יותר מנתניהו, שעבדה מאחורי הקלעים כדי שייבחר. ואולי פשוט העדיף לבחור את הקרבות שלו בתבונה. "עד ששקד הגיעה, היה מקובל שהיועץ המשפטי הוא אוטונומי", אומרים משפטנים במשרד, "שקד אתגרה את התפיסה הזו כשאמרה שבהליך הפלילי היא מקבלת את עצמאותו, אבל בתחום המינהלי, שהוא החלק היותר גדול בעבודת המשרד, היועץ הוא חלק ממשרד המשפטים".

ולכן היא חשבה שתוכל למנוע מהמשנה שלו למשפט ציבורי מינהלי, דינה זילבר, להופיע בכנסת, אחרי שזו ביקרה את חוק נאמנות בתרבות.

"זה עוד ספיח של אותה תפיסה, למרות שההתנגחות הפרסונלית בזילבר מאוד לא מאפיינת אותה. שקד מקפידה מאוד לא להיגרר למלחמות לגופו של אדם. כשאת מנתחת בדיעבד את מה שקרה שם, שלושה חודשים אחרי שבנט והיא קנו את מפלגת המדף שלהם, את מבינה שהיא כנראה התחילה שם כבר סוג של קמפיין, ורוצה לעשות יותר שופוני מול מערכת המשפט. סביבתה, אגב, טוענת שזה בגלל שדינה ‘התחילה’ עם הפרובוקציות ואילצה אותה להגיב".

אז זילבר היא היוצאת מן הכלל, איפה רואים את זה יותר?

"כשסירבה לתמוך במדריך לעבודת הייעוץ והחקיקה שכתב המשנה ליועץ דאז, אבי ליכט, ובו נקבע שהיועץ המשפטי הוא שומר סף, שיכול להטיל וטו על יוזמות הממשלה. היום המדריך הזה נמצא בתיקונים אצל משנה אחר, רז נזרי.

איילת שקד ואביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
 איילת שקד ואביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

"אבל הדוגמה המובהקת למעורבות שלה מתמצית בדרך שבה הכתיבה את עמדות המדינה בכל הנוגע לשטחים, באמצעות מינויים ופיזור סמכויות. זה התחיל במינוי של עו"ד פישר, שאין עתירה או חקיקה בנושא יהודה ושומרון שלא עוברת תחת ידיו. היא בעצם אמרה ליועץ, יש לך שיקול דעת, עד שאני מחליטה שאין לך. וגם אם מנדלבליט נלחם על כך שהמילה האחרונה תהיה בכל זאת שלו, העובדה ששקד כל הזמן מאתגרת אותו בהקשר הזה, בטוח יושבת לו בקצה הראש".

בחוגי הימין המקורבים לשקד לא מבינים על מה הרעש. "זה לא שמדובר באיזה מיזוג בבזק", הם רומזים, מן הסתם, לתיק 4000, "טבעי ששרת המשפטים תרצה לקחת אחריות על התשובות שיוצאות ממשרדה. זו תשובת המדינה, למה שהיא לא תבטא את תפיסת העולם של הדרג המדיני? למה שלדרגים המקצועיים כמו היועץ המשפטי של איו"ש תהיה שליטה בלעדית על התשובות?".

כי לשר המשפטים אין שום מעמד רשמי בעתירות האלה, התשובות מגובשות באמצעות מחלקת הבג"צים והדרג הצבאי באזור.

"אז שקד חושבת ופועלת אחרת. אין היום עתירה לבג"ץ בנושא ההתיישבות ביו"ש שהיא לא מכירה את התשובה עליה ברמה של להעיר אותה בשתיים בבוקר, והיא תדע כל פרט. וכשהרגישה שהיא לא מקבלת עזרה מתוך המשרד, היא הביאה יועץ מבחוץ שיעזור לה להבין את הסיטואציה. גם מנדלבליט לא משדר שפישר הוא מינוי שתקוע לו, כי גם הוא מחפש לסייע לממשלה איפה שאפשר. פישר בסך הכול עזר למצוא פתרונות במקומות שאחרים חיפשו בעיות".

"לא מפחדת לקבל החלטות"

מלבד פישר, שהוא יועץ בתשלום, נעזרת שקד בלא מעט אנשי מקצוע שמייעצים לה מאחורי הקלעים בהתנדבות, ואולי גם מתוך אמונה שהשפעה על תפיסת עולמה תשתלם להם בעתיד. "בתחילת הדרך זה בלט במיוחד", אומרים עורכי דין במשרד, "היא באה בגישה של ‘אני מהנדסת תוכנה’ - למדו אותי. היו לה צוותים מאחורי הקלעים, כמעט לכל נושא, והיא סימנה מטרות פוליטיות ואידיאולוגיות בעזרת מומחים שהיו קרובים לתפיסת העולם שלה. רואים את זה בתפיסה הסנגוריאלית שלה ובחיבור לשוק הפרטי. היא גם הייתה מדברת הרבה עם פרופ’ דניאל פרידמן".

הפקידות במשרד לא קיבלה אותה בזרועות פתוחות, שקד נתפסה כשרה לעומתית למשרד, אבל היא עשתה צעד חכם שהרגיע את השטח כשהחליטה להשאיר בתפקידה את אמי פלמור, שמונתה בידי לבני למנכ"ל המשרד, כי ראתה שהן מסתדרות והחיבור ביניהן מניב לה כמה רווחים. ראשית, נאמנות מצד מי שהייתה בטוחה שהיא הולכת הביתה, והנה משאירים אותה. שנית, ממלכתיות, שבה תוכל לנפנף כלפי כל מינוי של פקיד שמזוהה עם אנשי הבית היהודי - הנה, את המנכ"לית של לבני השמאלנית השארתי. ושלישית - ידע. שקד הבינה שהיא באה עם תפיסת עולם, אבל חסרה את הרקע המקצועי המתאים, וכדאי שתהיה לצידה מי שמכירה את המטריה ואת המערכת מבפנים.

"לישיבות היא באה מוכנה", אומרים מי שליוו את עבודתה במשרד. "רואים שהיא באה לעבוד. היא משימתית, קובעת לוחות זמנים, שומעת את כולם, גם את אלה שהיא לא סובלת. אתה יודע איפה אתה עומד מולה, אין ערבובים נוסח שיטת השקשוקה, היא אומרת לך בצורה ברורה מה אתה מקבל ומה אתה נותן, מה היא תוכל להעביר בוועדת שרים לחקיקה שבראשה היא עומדת, ומה היא לא תצליח.

"בעיקר היא יודעת לקבל החלטות - אפשר להתווכח אם כל החלטה שקיבלה באמת מוצלחת, אבל לזכותה ייאמר שבניגוד להרבה שרים, היא לא מפחדת לקבל החלטות. כמו שהיא לא חוששת לקחת רפורמות שהתחילו אצל אחרים ולקדם אותן. יש שרים שהיו מבקשים להתחיל הכול מחדש, היא בקטע הזה לא עבדה עם אגו. עבדה עם הקיים, הגיעה לפשרות פוליטיות ומקצועיות, וזה השתלם לה, כי עכשיו נדמה שכל יומיים היא מוציאה רפורמה חדשה לדרך. למשל, בחוק חדלות פירעון, שעשה מהפכה בדיני פשיטת הרגל. זה חוק שנחשב טוב ונאור, והוא רשום עכשיו על שמה".

היעדר האגו התבטא גם בכך שהיא לא מתביישת לשאול. "היא יודעת שהיא לא משפטנית", אומרים מי שייעצו לה, "ולכן היא עוברת על כל נאום שלה עשר פעמים עם העוזרים שלה, משפט אחרי משפט. שואלת מה עומד מאחורי זה, ומה זה אומר. היא לא לוקחת סיכונים. בנט, לעומת זאת, מחפף בדברים האלה. אצלו הסטודנט שסיבך אותו פעם, הוא באמת סטודנט - איילת היא הרבה יותר מיקרו-מנג’ר ממנו. חשוב לה הרבה יותר להיות בשליטה".

כחלק מהצבת השאלות לעובדי המשרד, היא לא מהססת לנתץ הנחות עבודה ותיקות עם שאלות כמו מאיפה הבאת את זה? ואיפה זה מעוגן?. "אם זו הייתה אורית סטרוק, כבר היו עושים מטעמים מכל ניסיון שלה לנפץ פרות קדושות", אומר משפטן שמכיר אותה מקרוב, "וכאן בדיוק עוזרת לה התל-אביביות החילונית. הדעות שלה מאוד קיצוניות, ועדיין, בציבור הרחב - לא אצל שמאלנים מודעים - הדעות שלה עוברות בשקט יחסי. היא נתפסת יותר כפייטרית מאשר כקיצונית. תוסיפי לזה את הבעל הטייס הקיבוצניק - על כל עולם הדימויים שזה מביא איתו, ותראי שזה עוזר לצמצם את הניכור כלפיה".

מי שפחות התרשמו ממנה בדיונים, אומרים שהיא אכן חכמה וקוראת את החומר, אבל תפיסת העולם שלה ילדותית ושטחית וחסרה את ההבנה העמוקה שנדרשת בסוגיות משפטיות. סנוביזם של משפטנים? "לא נכון", הם משיבים, "יש ניואנסים שבאים עם ניסיון חיים והבנה שהמציאות היא מורכבת והאמת לא נמצאת בצד אחד, ושקד הפגינה לפעמים גישה של שחור-לבן, טובים ורעים. זו תפיסה בינארית שמתאימה להייטק, אבל לא לעולם המשפט".

"צריך לבחור נכון מהתחלה"

טקס השבעת השופטים שהתקיים בשבוע שעבר, היווה עבור שקד הזדמנות להתגאות באחד ההישגים שצברה בקדנציה הזו - מינוי 334 שופטים ורשמים מתוך 818 שופטים ורשמים שמאיישים את מערכת המשפט. שישה מהשופטים שנבחרו בקדנציה שלה מונו לבית המשפט העליון שמונה 15 שופטים. גם מי שאינו מעריך את בחירותיה של שקד במינוי שופטים, לא יכול שלא להתרשם מהכמות המרשימה של המינויים שהצליחה להעביר, אחרי שנים שבהן היו תקנים לשיפוט, אבל הוועדה לא הצליחה להגיע להסכמות; ויותר מזה - מהצלחתה למנות שופטים המאפיינים את תפיסת עולמה השמרנית ולשבור, כדבריה, את הקונספציה ששלטה במערכת המשפט.

חלק מזה אפשר לזקוף לזכות המזל - היא כיהנה קדנציה ארוכה יחסית לשרים אחרים, מה שאיפשר יותר הזדמנויות, בפרט כשהשופטים יורם דנציגר וצבי זילברטל פרשו מבית המשפט העליון, בטרם עת, ואפשרו לה לקבוע 40% מהרכב בית המשפט העליון. הרבה מזה קרה בזכות הברית שכרתה עם יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה. היא הצליחה להפוך את שני חברי לשכת עורכי הדין היושבים בוועדה, מאנשים שאמורים לתת אינפוט של גילדה מקצועית לבני ברית פוליטיים; ויחד עם נציגת הקואליציה ח"כ נורית קורן (ליכוד) וח"כ רוברט אילטוב - בן ברית ותיק של שקד, שנכנס על תקן נציג האופוזיציה, ונשאר גם אחרי שישראל ביתנו עברה לקואליציה - היה לה ביד רוב של שישה מתוך תשעה, שהפך את הוועדה ללעומתית לשופטי העליון.

על יחסיה עם נוה סיפרה שקד בעבר, כי "אפי ואני זה גם אינטרסים וגם חברות". היא המשיכה לתמוך בנוה, גם אחרי ההסתבכות שלו עם ההברחה - לפי החשד - של בת הזוג בנתב"ג. ל"עובדה" סיפר נוה ששקד ממשיכה להתקשר אליו מדי יום לשאול לשלומו. אולם בהמשך הבינה שהתמיכה הזו הופכת לבעייתית, הלכה צעד אחורה ואמרה בשיחות סגורות שהוא צריך לפרוש מהוועדה לבחירת שופטים, מה שאכן גם קרה. ביום רביעי השבוע, אחרי שהוסר צו איסור הפרסום בנוגע למעצרו של נוה, בחשד לשוחד מיני תמורת מינוי שופטים, אמרה שקד כי "זה יום סוער עבורי, כשרת משפטים וכאישה". כעת הקשר ביניהם יבחן בזכוכית מגדלת, וכל דבר עלול לקבל משמעות בעייתית מבחינתה. 

איילת שקד ואפי נוה / צילום: יוסי זמיר
 איילת שקד ואפי נוה / צילום: יוסי זמיר

המינויים שדחפה שקד עברו קודם לכן בחינה מדוקדקת. עו"ד אלון דביר יועץ השרה בודק עבורה כל מינוי. על המיועדים לעליון עובר גם עו"ד גיל ברינגר, היועץ שלה לענייני ייעוץ וחקיקה, שמשמש גם ככותב הנאומים שלה והאיש הקרוב אליה במשרד. אבל את שאר הערכאות היה מלווה דביר.

"היא לקחה את הבדיקות האלה מאוד רחוק", מספר אדם שמכיר את עבודת הוועדה מקרוב, "אין שופט שהתמנה בטעות. דביר עבד בזה מבוקר עד ערב. היה מכין לה מודיעין על כל מועמד - הוא אסף עליו מידע מסביב, נפגש עם אנשים ועם המועמד עצמו. אף שר משפטים לא היה משקיע כל-כך הרבה במועמד לבית משפט שלום בקריית גת, אבל היא אמרה שזה אחד הדברים הכי חשובים לה, והאנשים האלה יתקדמו במהלך השנים, ולכן צריך לבחור נכון מהתחלה".

על הטענה שפעם נתנו בוועדה קרדיט למועמדים לשיפוט עם רקורד של מגני זכויות אדם, והיום עבר הקרדיט לשופטים שידעו לקרוץ ימינה, אומר אחד ממקורביה: "פעם המועמדים פזלו חזק שמאלה, אז עכשיו קצת קורצים ימינה, לא נורא".

ההתנהלות שלה מול שופטי העליון היא אחד הדברים שהפתיעו את כל מי שבחשו בנושא מקרוב. "היא לא נרתעת מביקורת - מתראיינים שופטים בדימוס, ביניש, יצחק זמיר, ותוקפים את המדיניות שלה, והיא מיד עולה לשידור אחריהם, מקפידה לא להשתלח בהם ולשמור על כבודם, רק כדי לרסק את התזה שלהם ולמנף את הביקורת שלהם לטובתה - היא לא הורסת את בית המשפט, היא מצילה אותו מעצמו. היא, שאפילו אין לה תואר במשפטים, מיצבה את עצמה כשווה להם. אתה דופק את הראש בקיר, ולא מאמין, אבל זה מנטרל הרבה מהמרירות הפוטנציאלית שיכולה הייתה להיווצר נגדה".

בסביבתה של שקד לא מתכחשים לאסטרטגיה. "יש את אלה שנהנים לריב עם השומר, בשם כל מיני ויכוחים עקרוניים. ויש אנשים כמו איילת, שרוצים להגיע לענבים. לא מעניין אותה להתווכח עם העליון רק לשם הוויכוח, כשם שלא מעניין אותה ליישר איתו קו כמו צחי הנגבי או מאיר שטרית".

ואיך היא עם הנשיאות המכהנות?

"היא הקסימה את נאור, כך שלמרות כל המחלוקות ביניהן, הן נשארו חברות. גם נאור, כמו שקד, היא לא בן אדם של סמול-טוק. שקד תקפה את בית המשפט העליון בלי סוף בתקופת נאור, אבל לא שמעת ממנה מילה אישית על הנשיאה. ברמה היומיומית, הן נשארו ביחסים טובים.

"עם אסתר חיות היחסים יותר קורקטיים. חיות הבינה שבסיבוב הראשון לבחירת שופטים בעליון היא יצאה על התחתונה. היא הבינה שאם לא תעמוד על המשמר, אז תהיה לה חברה חדשה, אבל לא יהיה לה בית משפט. עכשיו זה כבר לא משנה הרבה, כי הוועדה לא תתכנס שוב עד הבחירות, וספק אם נתניהו, בהנחה שיהיה ראש ממשלה, ייתן לשקד לחזור למשרד שבנה אותה כך".

אסתר חיות ואיילת שקד בטקס מינוי השופטים / צילום: שלומי יוסף
 אסתר חיות ואיילת שקד בטקס מינוי השופטים / צילום: שלומי יוסף

"תקציבים ומנדטים וכוח"

שקד כבר אמרה שהייתה שמחה להישאר במשפטים או לקבל את האוצר, תוך שהיא מותירה לשותפה בנט את תיק הביטחון שבו הוא חושק. "זה בכלל לא מעניין אותה שיסתלבטו עליה שמה לה ולאוצר", אומר אדם העוקב אחרי דרכה הפוליטית, "היא כמו טראמפ, לא רואה אף אחד ממטר. פעם היו צוחקים עליו, ועכשיו, כשהוא נשיא ארה"ב, כבר אף אחד לא צוחק. איתה זה יהיה אותו הדבר".

מה יהיה עתיד הימין החדש, שהקימה יחד עם בנט? עוד מוקדם לדעת. מי ששוחח איתה התרשם שהיא עשתה את הצעד הזה בהיסוס-מה. מבינה שכל עוד היא לא בליכוד, אלא רק בתחנות ביניים, היא צופה על הארץ המובטחת של ראשות הממשלה, בלי סיכוי ממשי להגיע אליה. מצד שני, הסיכוי שתצטרף לליכוד כל עוד ביבי, ובעיקר שרה נתניהו, עומדים בראשו, הוא קלוש. היא מכוונת לעידן שאחריו, אף שגם אז, יהיו בליכוד מספיק טוענים לכתר שיעדיפו איום כמוה מחוץ למפלגה.

המחנה הציוני-דתי אהב את שקד, כשהייתה בבית היהודי. האם ינדוד איתה גם לימין החדש שמבקש לקרוץ גם לחילונים ימנים? "אוהבים אותה אצלנו", מספרים פעילים במפלגה. "יצא פעם סקר שהראה שאם איילת עומדת בראש, אנחנו מקבלים 15 מנדטים, כמעט פי שניים ממה שיש לנו עם בנט בראש. זה הטריף פה את כולם, שהבחורה הזו שהיא לא בשר מבשרינו, מקבלת כל-כך הרבה קולות. מהר מאוד הבינו פה שהיא ביצת זהב עבור המפלגה הזו, שלא קיבלה בגלגולים קודמים שלה בחורה במכנסיים, והיום מעבירה את זה בקלות, כי איילת מביאה תקציבים ומנדטים וכוח".

היא בכל זאת הייתה צריכה להתאים את עצמה.

"היא למדה די מהר מה להגיד ולמי לפרגן, מה הקודים בהתנהלות מול הרבנים, בפני מי חשוב להתחנף ולהוריד את הראש. די מהר הם גם הבינו שהיא לא באה להמריד ולשים אצבע בעין, וגם אם היא מופיעה במכנסיים, היא מקפידה על לבוש צנוע, ללא מחשופים. היא גם מאוד נגישה לפעילים, להבדיל מבנט שהלשכה שלו מידרה לפעמים את הסביבה ממנו. איילת הייתה מאוד זמינה, בעיקר כח"כית היא הייתה פעילה בקבוצות ווטסאפ של המפלגה, ומסתובבת הרבה בשטח.

"היא אולי לא פוליטיקאית חמה כמו בנט, אבל הזיכרון המצוין שלה עוזר לה לזהות אנשים ולזכור למי צריך להגיד מזל טוב על שמחה משפחתית, והפעילים הכירו לה תודה על זה".

נפתלי בנט ואיילת שקד / צילום: אמיר מאירי
 נפתלי בנט ואיילת שקד / צילום: אמיר מאירי

מי שדואגים לאינטרסים של בנט, מצהירים כי "נפתלי לא חש מאוים ממנה. הוא ואיילת חברים ברמות שאף אחד לא מבין בפוליטיקה הישראלית. הם מעבירים את הנאומים שלהם לתקשורת אחד לשני, כדי שיעירו הערות. הם כמו הארד דיסק עם שני מסכים. השותפות שלהם אמיתית".

ועם שבחים כאלה, נראה את שקד מנסה לערער עליה, או לדרוש את המקום הראשון. 

קדנציית שקד | סיכומון

1. מינוי מספר שיא של 334 שופטים ורשמים, מהם שישה שופטי עליון. רבים מהם הולמים את תפיסת עולמה השמרנית.

2. שליטה בהליכים המשפטיים הנוגעים ליהודה ושומרון. מינוי יועץ חיצוני שמפקח על החקיקה ועל התשובות לבג"ץ שמוגשות בנושא, וייזום מהלך שמעביר את סמכויות השיפוט בעניינים מינהליים ביו"ש מבג"ץ לבית המשפט המינהלי בירושלים, שמיטיב גם הוא עם המתנחלים.

3. קידום רפורמות של קודמיה שהיו תקועות - מסיבות מקצועיות או פוליטיות. למשל חוק חדלות פירעון, הרפורמה בסדר הדין האזרחי, הרפורמה בגישור, והשוואת סכומי האגרות בבתי הדין למשפחה כך שיהיו דומות לאלה שבבתי הדין הרבניים. יזמה את רפורמת ההליך ההוגן - שמבקשת להסדיר בצורה ברורה ומקיפה זכויות נחקרים, עדים וחשודים, ואת הבורסה לעסקים קטנים ובינוניים (יחד עם שר האוצר כחלון).

4. הביאה לקו הסיום את חקיקת חוק המאבק בטרור, באופן שהרחיב משמעותית את סמכויות המדינה. כך למשל נוספה בחוק עבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, והמעצרים המינהליים עוגנו.

5. מקדמת את הקמת בית משפט שלום בטייבה - הראשון בעיר ערבית לא מעורבת. הקימה בית דין שרעי בסכנין, ומינתה לראשונה אישה כקאדית בבתי הדין השרעיים.

איילת שקד | אישי: 42, נשואה ואם לשניים, גרה בתל-אביב | השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב והנדסת חשמל מאוניברסיטת תל-אביב