דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

המרוץ לתפקיד שר האוצר הבא מתחמם: בנט פוזל, מירי רגב לא פוסלת. מי עוד במתמודדים?

שר האוצר הנוכחי משה כחלון טוען שהוא רוצה להמשיך בתפקיד, אבל הוא ממש לא היחידי שלוטש עיניים לאוצר. גם בליכוד וגם בימין החדש מאותתים כי היו רוצים בתפקיד. למה כולם מתעניינים בתיק עם כפתור ההשמדה העצמית • מצביעים כלכלה

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: רויטרס

האוצר שנתניהו לא רוצה. תשומת-הלב הציבורית ממוקדת לקראת הבחירות בשאלה מי יהיה ראש הממשלה הבא, ושנכון להיום התשובה נראית ברורה מאליה, בכפוף, כמובן, לשימוע. שאלה הרבה יותר פתוחה היא מי ימלא את תפקיד שר האוצר בממשלה הבאה. השם הראשון שעולה הוא השר היוצא משה כחלון, בכפוף כמובן למספר המנדטים שיקבל. כחלון משדר לסביבתו מסרים מעורבים. לחלק ממקורביו הוא אומר שיש לו כבר צוות ותכניות מוכנות לקדנציה שנייה. עם אחרים הוא דווקא מתלבט: כחלון הרי יודע מצוין איזה בור השאיר למחליפו, והאפשרות שיידרש להעלות מסים ממש לא עושה לו חשק. אז אם לא כחלון, מי? אם התפקיד יישאר בליכוד, יש לפחות שני שרים, שניהם עונים לשם כץ, שמוכנים לצאת עליו למלחמה, ושרה שלישית מירי רגב שתשמח להצטרף. אבל אחרי שכהונה כשר אוצר הפכה מתכון בטוח להתרסקות בקלפי, יש לנתניהו אינטרס לתת את התפקיד הנוצץ עם הכפתור להשמדה עצמית לשותף קואליציוני מאיים. בליכוד משתעשעים בשם בני גנץ, שענייני כלכלה קרובים ללבו בערך כמו יואב גלנט. אבל מה לגבי נפתלי בנט? שמו לא עלה עד היום, לאור העובדה שהאיש חוזר כמנטרה על רצונו בתיק הביטחון. אבל אם בנט לא יקבל את מבוקשו, האוצר מסתמן כחלופה הרלוונטית היחידה כמעט. אחרי ששותפתו, איילת שקד, רמזה לאחרונה שתשמח להיות שרת האוצר הבאה, הכריז השבוע בנט ששקד תישאר עוד קדנציה כשרת משפטים, "כדי להשלים את המהפכה שהתחילה" - רמז שהוא כבר מייעד לעצמו את תפקיד שר האוצר הבא?

גיבורי קו 300 שוב עבדו עלינו. השבוע הגיעה לסיומה המפתיע פרשת הסכם תוספות השכר השנוי במחלוקת לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי השב"כ והמוסד. ההסכם שאושר בממשלה לפני חודשיים מבטיח תוספת שכר של 7.5% לכל הנ"ל, בתמורה להסרת התביעות שהגישו לבית הדין לעבודה. התוספת תשולם רטרואקטיבית משנת 2006 - המועד שבו הוחל בתשלום התוספת לאנשי הקבע בצה"ל. ב-16 השנים הבאות המדינה תשלם ל-55 אלף איש תוספות שכר בכ-22 מיליארד שקל - המימון יגיע מקיצוץ רוחבי של 1.3% בתקציבי משרדי הממשלה. הייתה רק בעיה אחת. בעת אישור ההסכם בממשלה נקבע בו תנאי: הוא ייכנס לתוקף רק כשיושגו חתימותיהם של 95% מהשוטרים, הסוהרים, וגמלאי השב"כ והמוסד. אנשי הדרג המקצועי באוצר, שנאבקו בהסכם מול השר שלהם משה כחלון, התעקשו על התנאי הזה - והם ידעו למה.

לפני שבועיים התברר כי בארגוני הגמלאים של השב"כ והמוסד לא מצליחים להגיע למספר החתימות המינימלי הנדרש. כ-200 ומשהו חתימות היו חסרות לארגונים, רובם של "מנותקי קשר" וקשישים ללא אפוטרופוס במצב סיעודי. כחלון הוזעק לתקן את החלטת הממשלה, ובפורום קהלת, שהוביל מאבק נגד ההסכם, ניצתה התקווה שהיועץ המשפטי לממשלה יתערב וימנע את "שוחד הבחירות הזה" כהגדרתם. אם היישום יידחה עד לאחר הבחירות, אולי הממשלה הבאה תראה עצמה משוחררת מההבטחות שטרם שולמו, האמינו בקהלת. אך השמחה הייתה מוקדמת. השבוע דיווחה המשטרה שארגוני הגמלאים של השב"כ והמוסד הצליחו להחתים את מנותקי הקשר החסרים והושג המספר המינימלי של החתימות הדרוש. בקהלת משוכנעים שהדיווח פשוט שקרי. כשחושבים על זה, אז בין החותמים אמורים להיות גם גיבורי פרשת 300 המפורסמת וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, והאפשרות שהם או מי מחבריהם לא דיווחו אמת לא נראית על פניה דמיונית.

הבעיה שאת הרשימות השמיות המלאות גמלאי השב"כ והמוסד מסרבים למסור, ואפילו השר לביטחון פנים גלעד ארדן לא הורשה לראות אותן. את השמות לא יצליחו להוציא מהחבר'ה האלה בטלטולים - ואף אחד לא חולם אפילו לנסות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות