החלטה תקדימית: איסור מודעות פוליטיות אנונימיות ברשתות

כך קבע יו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון חנן מלצר, 40 יום לפני הבחירות • החל מ-1 במארס, מודעות פוליטיות ברשתות החברתיות יהיו צריכות לשאת את זיהוי הגוף המפלגתי המפרסם אותן

השופט העליון חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות / צילום: טל שניידר
השופט העליון חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות / צילום: טל שניידר

הבחירות יערכו עוד 40 ימים, ובהחלטה תקדימית החליט אתמול (ד') יו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון חנן מלצר, לסטות ממה שהיה נהוג עד עתה, והותיר את זירת השיח באינטרנט מחוץ לתחולת חוק הבחירות: דרכי תעמולה. החל מ-1 במארס, מודעות פוליטיות ברשתות החברתיות יהיו צריכות לשאת את זיהוי הגוף המפלגתי המפרסם אותן.

ההחלטה המפורטת ניתנה בעתירה של עו"ד שחר בן-מאיר ועו"ד יצחק אבירם, הראשון במיוחד הפך בשבועות האחרונים לכוח מניע בתחום דיני בחירות, מימון ותעמולה, כשהוא מעלה טיעונים מפורטים בנוגע למהות דיני התעמולה בעידן המודרני.

ד"ר תהילה אלטשולר וד"ר גיא לוריא הופיעו אף הם בפני השופט מלצר והציגו את המחקר שלהם "חוסן דיגיטלי" המתאר את המציאות בתחום התעמולה ברשתות והחשש מפני מניפולציות, פגיעה בפרטיות וחוסר שקיפות במרחב הדיגיטלי.

בן-מאיר עתר למתן צו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) כדי שהאיסורים בפרסום מודעות ללא זיהוי, יורחבו מן העיתונות, הטלוויזיה והרדיו, גם לפרסומים באינטרנט וברשתות החברתיות.

כאמור, עד חוק דרכי תעמולה קבע חובת זיהוי מפרסמי מודעות פוליטיות על פרסומים בעיתונות, בטלוויזיה וברדיו. ב 2015 עלה הנושא בפני ועדת הבחירות ונקבע שאין להרחיב את האיסורים גם על מודעות באינטרנט, בין השאר כדי לאפשר חופש ביטוי לציבור המשתמש ברשתות.

אולם בחלוף 4 שנים, התרחשו שינויים גדולים בעולמות הרשתות החברתיות ובמיוחד, ניתן היה לראות בשנת 2016 במערכת הבחירות בארה"ב גורמים מחוץ לארה"ב המשקיעים כסף רב בהפצת מידעים ברשתות, לרבות באמצעות מודעות פוליטיות ומשפיעים כך על מערכות בחירות. חובת הזיהוי של המודעות הפוליטיות תאפשר, מעתה והלאה לייצר הבחנה בין תעמולה ישראלית פנימית לגיטימית, הממומנת על ידי הגופים המפלגתיים, לבין כל דבר אחר שעשוי להיות גם השפעה זרה.

מרבית המפלגות הודיעו מראש למלצר שאין להם התנגדות לדרישותיו של בן-מאיר ו/או כי הם סומכים על שיקול הדעת של השופט בקביעותיו. לעומת זאת, הליכוד התנגדו לתוכן העתירה וכך גם ישראל ביתנו. הם טענו שהרחבת האיסורים אינה בגדר סמכויות של השופט מלצר וכי הנושא צריך להיות מוסדר בחקיקה ראשית.

אך לנוכח העובדה שבפני הכנסת ה-20 הוכנו הצעות ודוחות המאפשרים חקיקה מידית בעניין ובכל זאת בחרו חברי הכנסת שלא לקדם את הנושא, לא נותרו בידי מלצר אפשרויות רבות, ככל שישראל מתקרבת למועד הבחירות.

מפאת חשיבות הנושא, הצטרף לדיון גם היועץ המשפטי לממשלה, אשר ציין כי אמנם עדיף היה לתקן את הדרוש תיקון בדרך של חקיקה, אך בינתיים אפשר להרחיב את תחולת החוק, לגבי פרסומים מסוימים באינטרנט שמעמדם הוא כשל תעמולה המוסדרת בחוק הישן.

בהחלטתו התייחס מלצר גם לשלטי החוצות ותעמולה מקבילה באינטרנט של הליכוד. תחת הסלוגן "הם לא יחליטו" הופיעו תמונות של ארבעה עיתונאים ידועים, בן כספית, רביב דרוקר, אמנון אברמוביץ וגיא פלג במודעות שהיו לא מזוהות, הן בשלטי חוצות בכביש מהיר בצומת גלילות והן בתוך הרשתות. במשך כמה ימים זהות המפרסמים הייתה מוסרת, עד שהליכוד הודו שמדובר בתעמולה מטעמם.

מלצר מציין שהליכוד פעלו "הן במרחב הפיזי והן במרחב הווירטואלי באופן אנונימי בדרך שנגדה את הוראות החוק. בהתנהלות זו ניתן לראות משום דוגמא קונקרטית לטענות שמועלות בעתירה".

בסיכומו של דבר החליט מלצר לקבל את העתירה ואף לפסוק לבן-מאיר הוצאות בסך 10 אלפים ש"ח. לדבריו, ההנמקות השונות שהובאו לעיל מובילות כולן לאותה מסקנה, שלפיה, בכל הנוגע לדיני תעמולת הבחירות, אין מקום להותיר את רשת האינטרנט כמרחב אקס-טריטוריאלי בו המשחק הפוליטי מכשיר כל פרסום והתנהגות.

הוא החליט כי בכל פרסום שיעשה על-ידי המפרסמים, או ביוזמתם - ידרשו המפרסמים לפרט בצד המודעה, או בגופה את: זהות, שם ומענו של מזמין המודעה (הרשימה המתמודדת לבחירות הרלוונטית), ופרטים מקבילים לגבי האחראי להזמנת המודעה וכן למסור את דרכי ההתקשרות עמם (מען, כתובת אלקטרונית, טלפון).

הצו של חובת פרסום יחול מ-1 במארס 2019, על כל המפלגות ו/או כל גורם אשר פועל מטעם המפלגות בתשלום או על פי תיאום עם המפלגות. מאותו הרגע יהיה אסור לפרסם פרסומים שאינם מזוהים באינטרנט, לרבות ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש השונים.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988