לאן נעלמה הפרשה הכלכלית החמורה שהחלה את מחול השדים של תיקי נתניהו

הפרשה, שנחשפה בעקבות סדרת תחקירים של כתב "גלובס" גד פרץ, טלטלה את השוק עם מעצרו המפתיע של שאול אלוביץ ביוני 2017 • החשד: ניצול השליטה שלו בחברה הציבורית בזק לביצוע עסקאות בעלי עניין • אלא שהתיק מונח אחר כבוד על שולחנה של פרקליטות מיסוי וכלכלה, בהמתנה להכרעה

שאול ואיריס אלוביץ / צילום: שלומי יוסף
שאול ואיריס אלוביץ / צילום: שלומי יוסף

אחת השאלות המהדהדות כיום על רקע מסקנות היועמ"ש בכל פרשיות ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא קשורה בכלל לראש הממשלה. השאלה הזאת קשורה לראשיתה של "פרשת 4000", אל שורשיה הראשונים, אלה שניטעו במסדרונות רשות ניירות ערך כשהיא עוד כונתה "פרשת בזק" בלבד, ללא מספר "תעודת זהות", כאשר שמו של נתניהו עוד לא עלה אפילו בדמיונם של החוקרים.

האם מישהו עדיין זוכר את "פרשת בזק" המקורית - זו שנחשפה בעקבות סדרת תחקירים של "גלובס", וטלטלה את השוק עם מעצרו הראשון והמפתיע של איש העסקים שאול אלוביץ ביוני 2017, בחשד לניצול השליטה שלו בחברה הציבורית בזק כדי להעשיר את כיסו במאות מיליוני שקלים על-חשבון ציבור המשקיעים.

חרף היקפה העצום, והמורכבות שלה, הסתיימה חקירת פרשת בזק המקורית בזמן שיא של חודשים בודדים בלבד, וממצאיה הועברו על-ידי רשות ניירות ערך לפרקליטות כבר בנובמבר 2017. ומה קרה מאז? לא הרבה. התיק עדיין מונח אחר כבוד על שולחנה של פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), וממתין להכרעה.

לכאורה, אפשר לתת לפרקליטות את הזמן הראוי לשקול ולהכריע אם יש להגיש כתב אישום או לא, ומה הם שנה ושלושה חודשים בעולם המשפט? (היום זה נחשב להרבה זמן, אבל נניח שלא. בכל זאת מדובר בתיק מורכב). אבל משהו לא מסתדר בתמונה הזאת: איך ייתכן שבתיק 4000 כבר הגיעה המדינה להחלטה, כי יש להגיש אישומים, אך בתיק בזק, שחקירתו הסתיימה יותר משנה קודם לסיום חקירת תיק 4000 - עדיין אין תשובות.

החקירה המכונה כאן "פרשת בזק הראשונה", שהחלה כחקירה פלילית-כלכלית, הסובבת סביב ניצול לרעה של חברה ציבורית, הולידה את החקירה שזכתה לכינוי "תיק 4000", והובילה להסתבכותו של ראש הממשלה בפרשה. בחדרי החקירות של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות, גילו פתאום שהתמונה הרבה יותר רחבה מזו שהצטיירה קודם, וחושפת את מעורבותו לכאורה של ראש ממשלה בביצוע עבירות, ובשורת חשדות נוספים. אז הם צירפו גם את המשטרה לחקירה, והיא הלכה והסתעפה.

חקירה סופר-סודית עם צו איסור פרסום גורף

החקירה הראשונה, זו הכלכלית, שנתניהו אינו חשוד בה, הסתיימה כבר בנובמבר 2017 - לפני שנה ושלושה חודשים. כבר אז העבירה רשות ניירות ערך את ממצאי "פרשת בזק" המקורית לפרקליטות מיסוי וכלכלה, שאף ליוותה את החקירה לכל אורכה. תיק 4000, שנולד מתוך חקירה זו, נחקר חודשים ארוכים לאחר שממצאים אלה הועברו לפרקליטות, ומסקנותיו הועברו לפרקליטות על-ידי המשטרה ב-2 בדצמבר 2018 - קרי, לפני כשלושה חודשים.

בחודש שעבר הועבר התיק מהפרקליטות להכרעת היועמ"ש אביחי מנדלבליט, בליווי פרקליט המדינה, פרקליטת מיסוי וכלכלה, ושורת פרקליטים בכירים.

אין ספק שההכרעות בתיקי נתניהו חשובות ובעלות פרופיל ציבורי מהשורה הראשונה. כולם חיכו להכרעה. ובצדק. כשהחשוד המרכזי בפרשה הוא ראש הממשלה אין מקום לדחיינות. התיקים הללו עומדים בראש הפירמידה. שוב בצדק.

ובכל זאת קשה שלא לתהות - האם זה הגיוני שחקירת תיק 4000, שהסתיימה בדצמבר האחרון, ומהווה ספיח של פרשת בזק, תוכרע לפני שהוכרעה הפרשה שהולידה אותה, ואשר החקירה בה הסתיימה יותר משנה קודם לכן? האם החשודים המרכזיים בפרשה המקורית, בהם שאול ואיריס אלוביץ, בנם אור, מנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר, אינם זכאים להכרעתה של ראש פרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי?

מהפרקליטות התקבלה תגובה לקונית לשאלת "גלובס" בעניין, ולפיה "התיק בשלבים מתקדמים של טיפול". אז כולנו מחכים.

ובינתיים, נזכיר לכולם את הפרשה הנשכחת. "פרשת בזק", שהחלה כחקירת אי-סדרים לכאורה במסגרת עסקת בזק-yes, התעצמה והפכה לשלוש פרשות - האחת, עוסקת בחשדות בנוגע להוצאת מסמכים וחומרים מסווגים מהחברה; השנייה, עוסקת בחשדות בנוגע להתנהלות של בכירים ונושאי משרה סביב עסקאות בעלי עניין (עסקת רכישת yes על-ידי בזק מחברת יורוקום של אלוביץ; ועסקת חלל-yes); והפרשייה השלישית נוגעת לעבירות של דיווח ושל טוהר המידות, שמגיעה עד מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שחתם בהמשך על הסכם עד מדינה.

הפרשה נחשפה לראשונה בסדרת תחקירים שפרסם כתב "גלובס", גד פרץ, על אי-סדרים בבזק. הפרטים שפרסם פרץ בסדרת כתבות במשך כשנתיים, תוך שמופעלים עליו ועל העיתון לחצים אדירים להימנע מפרסומם, הפכו ללב ליבה של החקירה. החקירה נוהלה במשך חודשים תחת מעטה כבד של סודיות, ותחת צו איסור פרסום גורף על פרטיה, למעט פרטים שהותרו מעת לעת לפרסום.

בכירים בחברות גרפו מיליונים על גב הציבור

השמות של המעורבים בפרשה, והחשדות המיוחסים להם, הם לא פחות מדרמטיים. החשודים המרכזיים בה, בהם שאול אלוביץ; בנו אור אלוביץ; מנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר; מזכירת החברה ויד-ימינו של אלוביץ, עו"ד לינור יוכלמן; עמיקם שורר, שכיהן כדירקטור בחברות בזק, חלל תקשורת ו-yes; אנשי הכספים בחברה-הבת של בזק, yes, וחשודים נוספים.

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, פילבר, שהיה חשוד בפרשה חתם על הסכם עד מדינה, שבמסגרתו התחייב להתרחק מהחיים הציבוריים, ולהעיד נגד החשודים בתיק בזק ובתיק 4000.

תמונת החשדות שנחשפה בפני חוקרי רשות ניירות ערך בחקירה, היא של בעלי השליטה ונושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות ומובילות במשק, שנהגו בכספי החברה כבשלהם, קידמו אינטרסים אישיים, העבירו מידע אסור בלי מעצורים, וקיבלו בתוך כך מאות מיליוני שקלים.

כל אלה התרחשו לכאורה מתחת לאף של ציבור המשקיעים ועל גבו, ובסיוע של איש ציבור בכיר, שאמון על השמירה על האינטרסים הציבוריים וקידומם - פילבר, שתחת זאת קידם את האינטרסים של בעל הון.

מדובר באחת הפרשות החמורות ביותר שחקרה רשות ניירות ערך, ובמסגרתה נחקרו עשרות חשודים בביצוע עבירות כלכליות מהחמורות ביותר, ובמאות עדים. החקירה חשפה מערכת מסואבת של שחיתות לכאורה, שנוהלה בחדרי חדרים בחברה הציבורית ופעלה כמכונה משומנת לביצוע פעולות מלאכותיות שיניבו רווחים של מאות מיליוני שקלים, ואולי אף מעל מיליארד שקל, לבעל השליטה בחברת בזק, אלוביץ.

הפרשייה הראשונה שנחקרה נוגעת לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בחברות yes ובזק, שהיו אמורות להניב לאלוביץ סכום עתק של כ-170 מיליון שקל שלא כדין. זאת, במסגרת עסקת בזק-yes.

פרשייה שנייה שנחקרה נוגעת להדלפות מתמשכות ושיטתיות לכאורה של דיוני הוועדות הבלתי-תלויות של בזק, שנדרשו לבחינת עסקאות בזק-yes ובזק-חלל תקשורת, לאלוביץ ולמקורביו. מדובר בשתי עסקאות עם בעל השליטה בבזק, שבמסגרתן התחייבה בזק לשלם לאלוביץ סך מצטבר של כ-2 מיליארד שקל.

בפרשייה השלישית שנחקרה, נחשדו מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר פילבר, שאול ואור אלוביץ, הנדלר ושורר, בקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת. בפרשה הזו, שימש פילבר לכאורה כ"חפרפרת" עבור אלוביץ.

*** חזקת החפות: שאול אלוביץ, בנו אור, סטלה הנדלר, לינור יוכלמן, עמיקם שורר והחשודים הנוספים בפרשת בזק הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, הם לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988