פרסום חשדות נגד רה"מ בתקופת בחירות – חריג או שגרתי? | המשרוקית

רגע לפני הגשת כתב החשדות נגד רה"מ נתניהו, בליכוד פנו לבג"ץ בבקשה שימנע את הפרסום - אבל העתירה נדחתה • בליכוד כעסו וטענו כי בעבר אותו בג"ץ פסק כי "יש להימנע מפרסום החלטות יועמ"ש בתקופת בחירות" • האם יש צדק בדבריהם? בדקנו • המשרוקית של גלובס

לוגו הליכוד
לוגו הליכוד

רגע לפני פרסום כתב החשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע האחרון, במפלגת הליכוד עוד ניסו למנוע את רוע הגזירה ועתרו ברגע האחרון לבג"ץ בבקשה שיורה ליועץ המשפטי לממשלה שלא לפרסם את החלטתו. שופטי בג"ץ דחו את העתירה, וההחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו בכפוף לשימוע פורסמה.

בעקבות החלטת בג"ץ, פרסמה תנועת הליכוד את ההודעה הבאה: "מצער שבג"ץ לא מנע מהשמאל התערבות בוטה בבחירות. בג"ץ עצמו קבע בזמנו, בעניינו של צחי הנגבי, כי יש להימנע מפרסום החלטות יועמ"ש בתקופת בחירות, ומתח ביקורת על היועץ המשפטי דאז שעשה זאת". אך האם זה אכן מה שבג"ץ קבע?

בהודעת הליכוד נפלה טעות כפולה - גם בהתנהלות המשפטית וגם בתגובה לדחיית העתירה. בינואר 2019 עתרה עמותת "הרצליה למען תושביה" בדרישה למנוע מהיועמ"ש לפרסם את החלטתו בעניין נתניהו בתקופת הבחירות. בג"ץ דחה את העתירה בנימוק שהעמותה לא מיצתה הליכים קודמים. עתירות דומות שהגישה העמותה וכן עו"ד יוסי פוקס, במהלך פברואר 2019, נדחו על הסף, לאחר שבית המשפט קבע כי אין לעותרים זכות עמידה בנושא.

תנועת הליכוד ביקשה להצטרף לעתירתו של פוקס, ואף שבית המשפט קיבל את זכות העמידה של הליכוד בעתירה, הוא דחה את בקשתה להצטרף מכיוון שנעשתה ברגע האחרון. כלומר, בג"ץ כלל לא הגיע לשאלה המהותית של פרסום החלטת היועמ"ש בתקופת הבחירות, אלא דחה את העתירות מטעמים טכניים בלבד.

בג"ץ גם לא פסק בסוגיה זו בעניינו של צחי הנגבי. בפברואר 2006 הודיע היועמ"ש שיגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד הנגבי בתיק המינויים הפוליטיים במשרד להגנת הסביבה. במרץ 2006 דחה בג"ץ עתירה שדרשה להורות על פיטוריו של הנגבי, בשל שני נימוקים עיקריים: ראשית, הנגבי הפך בינתיים לשר ללא תיק "שסמכויותיו מקוצצות"; ושנית, הממשלה הייתה ממשלת מעבר לפני בחירות. בג"ץ הדגיש שהחלטתו לא נוגעת לכהונת הנגבי כשר בממשלה הבאה.

אף שהעתירה לא עסקה בהחלטת היועמ"ש על הגשת כתב אישום נגד הנגבי בתקופת בחירות, פסק הדין התייחס לשאלה זו. השופט אליעזר ריבלין הציע לשקול להחיש את מועד השימוע, והמליץ להעדיף בעתיד, במקרים דומים, להודיע על הגשת כתב אישום רק לאחר עריכת שימוע.

בשורה התחתונה: תגובת הליכוד אינה נכונה ברובה. בעתירות נגד פרסום החלטת היועמ"ש בתיקי נתניהו, בג"ץ לא דן בשאלת פרסום ההחלטה בעת בחירות, אלא דחה את העתירות מטעמים טכניים. גם בעניינו של הנגבי, בג"ץ לא קבע כי על היועמ"ש להימנע מפרסום ההחלטות בתקופת בחירות.