גורמים באוצר: החרגת אולמות שמחה מחוק המזומן - לא על הפרק

עקבות הפרסום על כוונת הנהלת האוצר לדון באפשרות להחריג את אולמות השמחה מתחולת חוק המזומן הבהירו גורמים במשרד כי עד לבחירות לא ניתן יהיה לדון בשינוי החוק ובהחרגת מגזרים ממנו

שר האוצר משה כחלון / צילום: שלומי יוסף
שר האוצר משה כחלון / צילום: שלומי יוסף

גורמים באוצר אמרו הערב (ד') ל"גלובס" כי החרגת אולמות שמחה מחוק המזומן איננה צעד מעשי לפני הבחירות לכנסת. הגורמים התייחסו לפרסום במהלך היום שלפיו הנהלת האוצר שוקלת לדון בנושא. יצויין כי בתקופה שעד הבחירות שמורה המילה האחרונה ליועץ המשפטי באוצר עו"ד אסי מסינג - וככל הידוע מסינג סבור כי להנהלת האוצר אין סמכות לקדם החרגה של אולמות השמחה מחוק המזומן.
קודם לכן דיווח "גלובס" כי באוצר שוקלים ברצינות להחריג מהחוק את ההגבלה על תשלום במזומן לבעלי אולמות שמחה.

כיצד ייתכן שמשרד האוצר שנאבק כל כך לקידום חוק המזומן במסגרת חוק ההסדרים האחרון מוכן לשקול להחריג ממנו את בעלי אולמות השמחה? באוצר וברשות המסים סרבו להגיב לפניות "גלובס" בנושא, אך האפשרות היחידה הנראית סבירה היא לחץ כבד של הדרגים הפוליטיים ובראשם שר האוצר עצמו. יועץ התקשורת של שר האוצר הכחיש כי הנושא מוכר לכחלון.

החרגת אולמות השמחה מחוק המזומן צפויה - אם תתבצע - להנחית מכה קשה על אחד ממהלכי הדגל של האוצר בתקופת כהונתה של הממשלה האחרונה. מדובר בענף הכלכלי גדול, וברור שלהחרגה כזו יהיו השלכות רוחב שיקלו גם על ענפים אחרים לצאת מתחולת החוק.

חוק המזומן אוסר על תשלום במזומן בעסקאות בהיקף של מעל 11 אלף שקל עם עוסקים ומעל 50 אלף שקל בין פרטיים. החוק נחקק במסגרת אישור תקציב המדינה לשנת 2019 לפני שנה. הדרג המקצועי באוצר ייחס לאישור החוק חשיבות עליונה, בשל תרומתו למאבק בכלכלה השחורה המפרנסת את מעלימי המסים וארגוני הפשיעה והטרור. כדי להביא לאישור החוק נאלץ האוצר להתגבר על התנגדותם של יושב ראש ועדות הכספים משה גפני מיהדות התורה ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי. בסופו של דבר הושגו הסכמות, שבמסגרתן הוגדלו הסכומים המרביים שמותרים בעסקאות מזומן והסנקציות על הפרת החוק רוככו במידה ניכרת. סלומניאסקי שלא היה שלם עם החוק המשיך לנסות ולהתנגד לו ואף יזם מהלך שהיה עשוי להביא לסיכולו, שלא יצא אל הפועל בגלל הקדמת הבחירות.

רבים מהחוגגים באירועים ובאולמות השמחה נוהגים לשלם לפחות על חלק מעלויות האירוע, לבעלי גן האירועים או לספקים - צלם, די.ג'יי, מאפרת, אמנים אורחים וכדומה - במזומן. בחלק מהמקרים הספקים או גני האירועים עצמם מעדיפים לקבל את התשלום במזומן במעמד הזמנת האירוע כמקדמה. החשש הוא שתשלום בצ'ק ששולם כדי להבטיח את התאריך שנקבע לאירוע יתברר כבעייתי במקרה של צ'ק ללא כיסוי.

מנגד, גם לחוגגים יש אינטרס לשלם במזומן לספקים כדי לחסוך מעצמם את תוספת המע"מ - מה שהפך להיות נוהג בענף הזה. לעתים מדובר על ההשלמה בתשלום שמקבל בעלי גן האירועים בסוף האירוע - לטיפים, להשלמות על מקומות ישיבה שהוסיף ברגע האחרון או כהשלמה לתשלום שנקבע מראש. אף שהחוק מחייב הוצאה של קבלה גם על תשלום במזומן, החיסכון במע"מ מתרחש כאשר הספק מדלג על שלב הנפקת הקבלה.

"אני מעדיף שלא ישלמו לי במזומן", אמר לנו היום בעלים של גן אירועים במרכז, "מי שבא עם הדרישה הזו הם בעלי השמחה שאחרי האירוע מצוידים במזומן שהם מקבלים מהאורחים. האינטרס לשלם במזומן הוא שלהם יותר מאשר שלי". 

חנן בליטי, יו"ר התאחדות האולמות בישראל, התאחדות המונה 520 בעלי אולמות בישראל, אמר כי "בענף שמגלגל 6 מיליארד שקל בשנה והמעסיק 60 אלף עובדים, יש לחוק הזה המון משמעות. פנו אלינו מאות בעלי אולמות מיד אחרי שהחוק נכנס לתוקף. החוגגים מסתמכים על המתנות שדרכן משלמים לנו. גם הבנק לא מאפשר להפקיד סכומי כסף גדולים במוזמן, וכעת גם אני לא יכול לקבל. בעל השמחה אמור להקפיד את הכסף, הצ'ק שהוא נותן לי למועד שאחרי תאריך ההפקדה - יכול לקרות מצב שהזוג היה עם מינוס בחשבון בעקבות ההוצאות על החתונה, והצ'ק יחזור. אני כבעל אולם נשאר עם החוב וצריך לרדוף אחרי הלקוחות שלי".

חוק המזומן: האוצר לחץ, גפני וסלומיאנסקי התנגדו, והחוק רוכך

חוק המזומן, שנכנס לתוקף בינואר השנה, נולד במסקנות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן ומלחמה בהון השחור. לפי ארגון ה-OECD, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-6.6% מהתוצר. לפי מחקר של הבנק העולמי מ-2010, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-200 מיליארד שקל, ואובדן הכנסות ממס מוערך ב-40 עד 50 מיליארד שקל בשנה. הענף המוביל בהעלמות הוא ענף הנדל"ן. הוועדה הגישה את מסקנותיה כבר בשנת 2014, ושנה לאחר מכן משרד המשפטים גיבש את תזכיר החוק שקיבל את אישור הממשלה ואמור היה לעלות לדיון בוועדת החוקה של הכנסת בראשותו של ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי).

סלומיאנסקי לא הסתיר את סלידתו מהחוק שנועד להילחם בכלכלה השחורה בישראל ועיכב את הדיונים בוועדה במשך שנתיים. מי שתמך במאמציו של סלומיאנסקי היה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שדרש להעביר את הדיונים לוועדה משותפת עם ועדת הכספים כדי "להשגיח מקרוב" על ההחלטות.

ההיגיון מאחורי התעניינותו של גפני ברור - השימוש הנרחב במזומן בציבור החרדי איננו סוד. גפני הצליח להחריג מהחוק את פעילות הגמ"חים, כך שיוכלו להתנהל במזומן ללא כל הגבלה. גם תשלומים בין בני משפחה הוחרגו מהחוק כל עוד לא מדובר בתשלום שכר. שינויים נוספים הוכנסו לחוק, כך למשל הוצע תחילה להגביל את השימוש במזומן ל-8,000 שקל, אולם בסופו של דבר הוחלט שהסכום יעמוד על 11 אלף שקל. כך גם הועלה הרף לעסקאות בין פרטיים מ-25 אלף שקל ל-50 אלף שקל.

גם העונשים הקבועים בחוק כורסמו במידה ניכרת, מתוך התחשבות בעבריינים. הפרת האיסורים בחוק הוגדרו אמנם עבירה פלילית, אולם נקבע כי העונש בגינה לא יהיה מאסר אלא לכל היותר קנס מנהלי או עיצום כספי לעוסק.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988