"נולדתי באוסטרליה. אני לבן וגזען": ההשראה לרצח במסגדים בניו זילנד

רוצח-ההמונים במסגדים בניו זילנד (שהיה קודם כול אוסטרלי) התעניין בגיבורי מלחמה מהוללים מימי הביניים. הם עצרו פולשים מוסלמיים בשערי אירופה, או לפחות ניסו • האומנם ברנטון טראנט שייך לקשר בינלאומי של גזענים לבנים, המשכימים להרוג את "מחליפיהם" מבעוד מועד?

פרחים ושלט בסמוך לאחד המסגדים שהותקפו בכרייסטצ’רץ’ / צילום:  רויטרס, Jorge Silva
פרחים ושלט בסמוך לאחד המסגדים שהותקפו בכרייסטצ’רץ’ / צילום: רויטרס, Jorge Silva

ברנטון טראנט לא היה שווה-ערך של רוצחי אחד-עשר בספטמבר. הוא גם לא היה שווה ערך של ברוך גולדשטיין. בניגוד לתשעה-עשר מתאבדי 2001, הוא היה יחיד, בודד, לא-דיסקרטי. לא עמד לצדו ארגון רב-יבשתי עם אמצעים ורשתות. בניגוד לגולדשטיין, הוא לא פעל בסביבה אוהדת. לא תמצאו שום כוהן דת בניו זילנד, שיכריז כי טראנט הוא "קדוש כקדושי השואה" (פסוקו של הרב דב ליאור מקריית ארבע על גולדשטיין, כמצוטט באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה).

רוצח חמישים המוסלמים מכרייסטצ׳רץ׳, ניו זילנד, איננו אפילו מכרייסטצ׳רץ׳, ניו זילנד. הוא נולד, גדל וספג באוסטרליה. זו אבחנה חשובה, מפני שפחד מפני מוסלמים וטינה כלפיהם, מה שקוראים איסלאמופוביה, הם חלק של חיי אוסטרליה. מאז 2014 נרשמו בה שמונה מעשי טרור (על פי ויקיפדיה), וידם של גברים מוסלמים הייתה בכולם. אף אחד מהם לא התקרב אל היקף הטבח במסגדים בניו זילנד, אבל כל אחד מהם, בוודאי כולם יחד, הניבו אווירה של חשש ושל חשד.

את האווירה הזו הזינו גם התבטאויות של מוסלמים והאופן שבו הן דווחו בעיתונים. רפרוף בגליונות ישנים של הטבלואיד הימני "דיילי טלגרף", היוצא בסידני, מניב דוגמאות: באפריל 2017 העיתון מרח על עמודו הראשון צילום של שדרנית צעירה ברשת טלוויזיה מקומית, יסמין עבדל מגיד, והאשים אותה בקשר לבזות את זכרם של החיילים האוסטרלים, אשר נפלו במלחמות העולם. העיתון הביא מפיה את ההכרזה "אני בראש ובראשונה מוסלמית". ביוני 2017, העיתון דיווח על חקירת חשדות, שתלמידים בבתי ספר בעיר נחשפו לתעמולה איסלאמיסטית, תחת הכותרת הענקית "יחידת קומנדו של ילדי ג׳יהאד".

ביולי 2017, תחת הכותרת הענקית "זה אומר - מלחמה", העיתון דיווח על הכנות של הצבא המקומי להתגונן מפני "התקפת טרור על אדמת אוסטרליה". שבוע אחד אחר כך, תחת הכותרת "מסוריה בשנאה", בא דיווח בעמוד הראשון על ניסיון להתקפת טרור של דאעש על נמל התעופה הבינלאומי של סידני, עם ארבעה עמודים עתירי כותרות שחורות בתוך הגיליון.

"מודה שאני גזען"

אלה דוגמאות מקריות, מלוקטות מתקופה של חמישה חודשים. על זה אפשר להוסיף את דימויים הקולקטיבי של מהגרים מזרח תיכוניים באוסטרליה, בייחוד מלבנון. מיוחסות להם פשיעה ואלימות. כנופיית הפשע המאורגן המפורסמת ביותר בסידני היא זו של משפחת איבראהים, שהגיעה מלבנון לפני 40 שנה ויותר, וידה רב לה בהברחת סמים.

אלה מקצת מן הנסיבות שבהן גדל ברנטון טראנט הנ"ל. עיתון במערב אוסטרליה הכתיר אתמול את עמודו הראשון בכמו-מונולוג מפי טראנט: "אני גבר לבן ממוצע. מן המעמד העובד. הכנסה נמוכה. מודה שאני גזען. ואתמול הסרטתי את עצמי הורג לפחות 49 אנשים בטבח במסגד בכרייסטצ׳רץ׳ ששידרתי לעולם בשידור חי. ואני..."

להלן הכתיר העיתון את מלוא עמודו הראשון במלים "נולדתי באוסטרליה". זה המינימום שאוסטרלים הגונים יכלו לעשות אתמול בשביל ניו זילנד. היא באמת לא הייתה אשמה, אלא במובן הזה שלא הצליחה למנוע את כניסתו של רוצח-המונים אוסטרלי לתחומיה. היא מוסיפה להיות סמוכה מאוד אל ראש טבלת הארצות הראויות ביותר לחיי אדם, והיא מוסיפה להיות אחת הארצות החופשיות והנדיבות ביותר עלי אדמות, גם אם ממשלת ישראל התקרבה פעם לנתק איתה את היחסים הדיפלומטיים.

מתגעגע אל מסעות הצלב

אף על פי כן, טראנט לא היה בדיוק בבואה פרובינציאלית של מחוזות הולדתו. המניפסט שהוא פירסם עלי-רשת לפני הטבח כולל רשימה מפתיעה של שמות, שעצם איסופם הצריך מידה כלשהי של סקרנות היסטורית.

מה עושה שם למשל דויד הבנאי? הוא היה מלך גיאורגיה במשך 35 שנה עד סוף הרבע הראשון של המאה ה-12. הוא היה אולי גדול מלכי גיאורגיה מאז ומעולם, ושלטונו ציין את תור הזהב שלה. היא לא חדלה להתגעגע אליו. מדינתו השתרעה על פני רוב הקווקז, נשקה לים הכספי והתפשטה עד אנטוליה. באחרית ימיו, מטבע שהונפק לכבודו כלל את הכתובת "מלך המלכים, דויד, בן גיאורג, חרב המשיח".

דויד, כמו מלכי גיאורגיה האחרים, היה איש סובלני, שפתח את שערי ממלכתו בפני בני דתות ולאומים. לא זו הסיבה שטראנט התעניין בו. לזכות דויד נזקפת בלימתם של פולשים מוסלמיים, הסלג׳וקים הטורקיים, בשערי אירופה ב-1121. אלה היו ימים טובים יחסית לזן אגרסיבי של נצרות, שלא הגיש את הלחי השנייה. 22 שנה קודם, לוחמי מסע הצלב הראשון כבשו את רוב ארץ ישראל מידי המוסלמים, כולל ירושלים. הם קיוו לגרש אותם מכל החוף המזרחי של הים התיכון ומעבר לו.

עוד בולמי מוסלמים מככבים בכתבי טראנט, כמו המלך הסרבי רב-הגבורות לאזאר, אשר נפל בקרב קוסובו ב-1379, אבל הצליח לדחות ב-80 שנה את כניסת הטורקים העות׳מנים אל הבלקן, ואולי מנע בזה את נפילת אירופה בידיהם. זה על כל פנים מה שלאומנים סרביים טוענים.

בטראנט אמנם מפעמת תחושה של שותפת גורל עם לאומנים סרביים. מתברר שמוסיקת הרקע אשר התנגנה באוזניותיו בזמן הטבח במסגד הייתה שיר פטריוטי שהושר בפיהם של הסרבים בזמן מלחמת האזרחים האיומה של בוסניה, באמצע שנות ה-90. השיר הזה מדבר בשבחו של רדובאן קאראדז׳יץ׳, מי שהיה נשיא הרפובליקה הסרבית של בוסניה, והוחזק אחראי, לפחות מיניסטריאלית, למעשי טבח גדולי היקף של מוסלמים. בדיוק לפני שלוש שנים הוא הורשע בבית המשפט הבינלאומי לפשעי מלחמה ביוגוסלביה ונידון לארבעים שנות מאסר.

"ההחלפה הגדולה"

טראנט מצא אפוא את מקורות ההשראה שלו במאבקים בדרום אירופה נגד התפשטות מוסלמית, אמיתית או מדומה. הוא זוקף את הגיגיו גם לזכות אוסוולד מוזלי, מנהיג הפשיסטים הבריטיים ערב מלחמת העולם השנייה, שנהג לערוך הפגנות רחוב אנטישמיות בשכונות יהודיות של לונדון. אבל נראה שמקור ההשפעה המודרני החשוב ביותר שלו הוא תעמלן מן הימין הקיצוני בצרפת, ריינו קאמי (Camus), מחבר "ההחלפה הגדולה". במרכזה עומדת ההזהרה, שמהגרים מיבשת אפריקה זוממים "להחליף" את הרוב הלבן באירופה.

תורת "ההחלפה" התפשטה בווריאציות על פני שוליים פשיסטיים וגזעניים גם באמריקה. בהפגנה הנאצית בשרלוטסוויל, וירג׳יניה, בארה"ב באוגוסט 2017, הצועדים בחזית בית הכנסת הרפורמי המקומי קראו "היהודים לא יחליפו אותנו". על ההפגנה ההיא אמר דונלד טראמפ, כי לפחות חלק ממשתתפיה היו "אנשים טובים".

האם זה אומר שטרור של גזענים לבנים נגד זרים ומיעוטים הוא עכשיו בחזקת איום בינלאומי, המצריך אותו טיפול שניתן לאל קאעידה, לדאעש ולשלוחותיהן? טענות מן המין הזה כבר נשמעות. במסגד במדינת וירג׳יניה, בארה"ב, הכריז אימאם אחד ביום ו׳, כי "הגזענות הלבנה היא האיום הגדול ביותר לשלום העולם". ב"ניו יורק טיימס" כתב פרשן אחד, וואגא׳האט עלי, כי דמם של הרוגי כרייסטצ׳רץ׳, "מכתים את ידיהם של אלה אשר הפיצו את המיתוס שמוסלמים הם איום".

מן הניסיון העגום אנחנו יודעים, שהשפעתו של רצח המונים על צורת הדיבור והמחשבה היא קצרת מועד. מסחררת היא המהירות שבה מוסרות העכבות ומסתיימת ההתאפקות. חזקה על "המיתוס של האיום המוסלמי" שיימשך, או יתחדש. וחזקה על איום מוסלמי שיחזור ויציג את עצמו, כולל בהתקפות על מוסלמים אחרים. מוטב לזכור, מבלי להפחית אף כמלוא הנימה מן הדרמטיות של הפשע בכרייסטצ׳רץ׳, שאלפי מוסלמים נרצחו ב-15 השנה האחרונות במסגדיהם, בשעת תפילה, בפקיסטן ובאפגניסטן בידי מוסלמים אחרים. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny