התנצלות ותיקון טעות: בנוסח המקורי של הידיעה כפי שהתפרסם אמש נפלה טעות והופיע שמו של דוד תדמור. לדוד תדמור אין כל קשר לסיפור זה ומערכת גלובס מתנצלת על שרבוב שמו.
בנובמבר 2011 מכרו דוד כהן, בתו רונה ארליצקי (כהן) וחנה וגדעון תדמור את מניותיהם ואת השליטה בכהן פיתוח לקבוצת דלק, שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה. המכירה הולידה תביעה ייצוגית בהיקף של כ-50 מיליון שקל, שהגישה עמותת "הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת", נגד הצדדים לעסקה. זאת, בטענה כי בני משפחות כהן ותדמור מכרו את השליטה בכהן פיתוח לקבוצת דלק, תוך קיפוח בעלי המניות של החברה מקרב הציבור.
השבוע, יותר מ-7 שנים מאז שהוגשה התביעה, הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה לאישורו של הסדר פשרה ביניהם. במסגרת זו הסכימו בני משפחות כהן ותדמור לשלם פיצויים בסך של כ-27 מיליון שקל לשם סגירת הפרשה, מתוכם כ-22 מיליון שקל יוחזרו לבעלי המניות שנפגעו מהמכירה; ויותר מ-5 מיליון שקל - גמול ושכר-טרחה לתנועת "הצלחה", לתובעים הנוספים (ניסן ויסמן ועזריאל ז'ולטי שהצטרפו להליך לאחר אישור ניהול הייצוגית) ולעורכי דינם.
התביעה, שהוגשה בספטמבר 2012, הייתה הייצוגית הראשונה שהוגשה על-ידי תנועת "הצלחה" וכן הייצוגית הראשונה בתחום ניירות ערך שהוגשה על-ידי "ארגון". התביעה עברה גלגולים רבים בבתי המשפט והגיעה עד בית המשפט העליון. ב-2017 אישר העליון את ניהול התביעה הייצוגית על-ידי "הצלחה" נגד קבוצת דלק, דוד כהן ובתו רונה ארליצקי (כהן), ונגד חנה וגדעון תדמור, בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.
התביעה נסובה סביב העסקה מחודש נובמבר 2011, שבמסגרתה מכרו המשפחות כהן ותדמור את מניותיהם ואת השליטה בכהן פיתוח לקבוצת דלק. הטענה העיקרית שהעלו התובעים - שיוצגו על-ידי עורכי הדין גיל רון, אהרוני רבינוביץ', יעקב אביעד, אלעד מן ופרופ' רון שפירא - הייתה שבמועד עסקת המכר התנהלה כהן פיתוח בלי שהיה מי שהחזיק יותר מ-45% ממניותיה, כך שחובתה הייתה לבצע הצעת רכש מיוחדת, כתנאי לרכישת השליטה על-ידי קבוצת דלק.
דיווח שלא כדין
בכתב התביעה נטען כי יש לפצות את מי שהיו בעלי מניות החברה (זולת הנתבעים) במועד עסקת המכר, בסכום המשקף את פרמיית השליטה ששולמה למשפחות (מעבר למחיר מניות החברה בבורסה באותה עת), וכן להרדים את המניות שנרכשו במסגרת עסקת המכר.
לחלופין נטען כי אם ייקבע שהמשפחות החזיקו בשליטה בכהן פיתוח קודם לעסקת המכר, הרי שכהן פיתוח הפרה חובות דיווח הקבועות בחוק ניירות ערך. התובעים עתרו להרדמת המניות שנרכשו במסגרת עסקת המכר ולפיצוי כספי שהוערך בסך של 48.8 מיליון שקל.
הנתבעים - באמצעות עורכי הדין גיל אוריון וברק טל המייצגים את המשפחות; ועו"ד פנחס רובין המייצג את קבוצת דלק - כפרו ועדיין כופרים בטענות שהועלו בתביעה. בין היתר טענו הנתבעים כי המשפחות היו - כעניין שבעובדה - בעלי שליטה בחברה (מקדמת דנא, ובכל מקרה במועד ביצוע הצעת הרכש); כי המשפחות הציגו עצמן (ודווחו על-ידי החברה באופן פורמלי) כבעלי שליטה בחברה; כי דיווח החברה מאוגוסט 2011 על שליטת המשפחות בה מקדמת דנא נעשה על דעת רשות ניירות ערך ובתיאום איתה; כי מניית החברה נסחרה במחיר המשקף את שליטתם של המשפחות בחברה; ועוד.
באפריל 2014 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת אישור הייצוגית ביחס לקבוצת דלק וכהן פיתוח, אך אישר - באופן חלקי - את הבקשה ביחס לתביעה נגד המשפחות. בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע, בין היתר, כי למשפחות קמה חובה לבצע הצעת רכש מיוחדת בשל דיווח אוגוסט, וכי אי-ביצועה של הצעת הרכש המיוחדת במועד הנ"ל מקים לחברי הקבוצה המיוצגת עילת תביעה בעשיית עושר ולא במשפט. העילות האחרות שנטענו בבקשת האישור, נדחו.
על החלטה זו ערערו הצדדים לבית המשפט העליון. בהמלצת בית המשפט העליון פנו הצדדים להליך גישור אצל השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן ופרופ' רוני עופר. לאחר שהליך הגישור כשל, במאי 2017 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, שבמסגרתו התקבל בחלקו ערעור התובעים, ואושרה הגשת תובענה כייצוגית - נגד קבוצת דלק בעילת הפרת חובה חקוקה, ונגד המשפחות בעילת עשיית עושר ולא במשפט. בקשת האישור בעניינה של כהן פיתוח נדחתה.
השאלות המרכזיות שנדונו בפסק הדין של העליון הן - האם משפחות כהן ותדמור החזיקו יחד במניות החברה באופן שהקנה להן שליטה בה מקדמת דנא? האם יש לראותן כבעלות השליטה בחברה ממועד דיווח אוגוסט ואילך? האם הופרה בענייננו החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת באוגוסט או בנובמבר 2011? האם יש במקרה תחולה לפטור מאחריות הקבוע בסעיף 6 לפקודת הנזיקין? והאם בנסיבות המקרה יש אפשרות סבירה כי ייפסק לטובת הקבוצה סעד בעילה של עשיית עושר ולא במשפט?
שופטי בית המשפט העליון קבעו כי "נראה שדיווח אוגוסט 2011 לבורסה, שבעטיו נמנעה דלק מלפרסם הצעת רכש מיוחדת, והעבירה את פרמיית השליטה למשפחות תדמור וכהן, נעשה שלא כדין".
השופטים ציינו כי "הדיווח התיימר להציג את המשפחות כמי שמחזיקות יחד במניות החברה באופן היוצר שליטה שלהן בה, וזאת בניגוד מוחלט לדיווחים קודמים של החברה ובהיעדר כל הסכם מתאים בהקשר זה, כנדרש על-פי חוק ניירות ערך. בנסיבות אלה יש אפשרות סבירה שייקבע כי פרמיית השליטה ששילמה דלק למשפחות נתקבלה על-ידן שלא כדין".
רם כספי גישר
בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, התחדש הדיון בתובענה בבית המשפט המחוזי, וזה המליץ לצדדים לנסות וליישב את המחלוקות ביניהם מחוץ לכתליו של בית המשפט - וכך הם עשו. הצדדים פנו להליך גישור בפני עו"ד רם כספי - הליך שהוביל להסדר הפשרה שהוגש השבוע לאישור בית המשפט.
במסגרת הסדר הפשרה הוגדרו חברי הקבוצה - שהסכם הפשרה יחול עליהם - כ"כל אדם ותאגיד שהיו בעלי מניות בכהן פיתוח בתום המסחר בבורסה, ביום 30 בנובמבר 2011, למעט מי שמכר את מניותיו לקבוצת דלק במסגרת עסקת המכר שנחתמה באותו יום".
עוד במסגרת הסדר הפשרה, הנתבעים הסכימו, מבלי להודות בטענות שהועלו בתביעה ובהליכים הקשורים בה, לשלם סך סופי של 27.2 מיליון שקל - סכום שישמש את התובעים לשם תשלום לחברי הקבוצה ולמימון כל העלויות הכרוכות בהליך - בהן התשלום לחברי הקבוצה, גמול ושכר-טרחה, שכר הנאמן, החזר מימון לרשות ניירות ערך וכל יתר הוצאות ההסדר.
להערכת הצדדים, סכום הפשרה יחולק באופן הבא: 110 אלף שקל בעבור הוצאות; 122 אלף שקל החזר מימון שניתן על-ידי רשות ניירות ערך (עבור חוות-דעת וגישור); 21.85 מיליון שקל כפיצוי לחברי הקבוצה; וגמול ושכר-טרחה בסך כ-5.1 מיליון לתובעים ולבאי-כוחם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
