הנקראות ביותר

רגע אחרי ההפסדים הכבדים של בזק, ליו"ר שלמה רודב יש כמה דברים להגיד

שלמה רודב, יו"ר דירקטוריון בזק, מזהיר בשיחה עם "גלובס" מפני משבר תשתיות חריף בענף התקשורת ומפנה אצבע מאשימה כלפי משרד התקשורת • "התנאים שמציב משרד התקשורת יגרמו לכך שלא יהיו בישראל סיבים אופטיים. אנחנו מפגרים אפילו אחרי מדינות אפריקה" • מש' התקשורת: "האמירות לא עולות בקנה אחד עם העובדות"

שלמה רודב / צילום: תמר מצפי
שלמה רודב / צילום: תמר מצפי

ערב הבחירות, יו"ר בזק שלמה רודב (69) מסיר את הכפפות ועולה למתקפה חזיתית נגד מדיניות משרד התקשורת. "הם עסוקים בלפגוע בבזק במקום בקידום תשתיות התקשורת", אומר רודב ומתריע מפני המשך הפיגור הטכנולוגי.

רודב חזר לבזק לפני 11 חודשים, לאותו תפקיד שעזב ב-2011, כדי לשקם את החברה אחרי עידן שאול אלוביץ' ותיק 4000. אבל בינתיים הוא לא מוצא פרטנר בצד השני. התוצאה של חוסר שיתוף הפעולה הזה לדבריו היא נזק של מיליארדי שקלים למשק ופער טכנולוגי שייקח שנים רבות לסגור. "המדיניות של משרד התקשורת לא פוגעת רק בנו, היא פוגעת בכולם. בסוף במדינת ישראל תהיה פריסת סיבים בהיקף של לא יותר מ-25% מבתי האב. הרבה פחות מאשר במדינות אחרות. זאת אפילו לא הרמה של מדינות אפריקה.

"רק כשזה יקרה, המדינה תתעורר ותבין שהיא צריכה לסבסד השקעות של עשרות מיליארדי שקלים, כי אנחנו לא נפרוס סיבים אופטיים בתנאים הנוכחיים. המחיר שנשלם עד שזה יקרה יהיה גבוה פי עשרה. בכל יום שעובר פרויקט הסיבים האופטיים הופך להיות פחות ופחות כדאי מבחינה כלכלית".

ישראל בתחתית

מה מונע מכם להתקדם עם הפרויקט?

"היינו יכולים להוציא לדרך את הפרויקט הזה כבר לפני שנה, עם מאות אלפים שמחוברים לאינטרנט מהיר שמבוסס על סיבים אופטיים - אם רק משרד התקשורת היה מאפשר לנו. הזמן שעבר פגע מאוד בכדאיות הפרויקט, אם היו נותנים לנו להתקדם לפני שנה היינו מגיעים לפריסה אוניברסלית של סיבים אופטיים בכל המדינה, ולא היינו זקוקים לשום הקלות רגולטוריות. במציאות הנוכחית הפריסה תיעצר רק בבניינים גבוהים, כי רק שם לחברות התקשורת יש כדאיות כלכליות כיום".

הטיעון המרכזי של המשרד הוא הרצון לשמור על שוק תחרותי שלא נשלט על-ידי חברה אחת.

"יש פתרונות לסוגיות שמטרידות את משרד התקשורת, אבל כשהמדיניות היא לפגוע בבזק במקום לקדם את השוק וכשלא רוצים לקבל החלטות, אז סוחבים את המדינה כולה אחורה והכלכליות של פרויקט הסיבים האופטיים רק יורדת. התנאים שאנשי משרד התקשורת מציבים לא יאפשרו את ביצוע הפרויקט ולא נקבל אותם".

ומה לגבי הדור החמישי בסלולר?

"גם בפלאפון (בבעלות בזק) לא יהיה כלום. אנחנו בשיתוק מוחלט. זה לא ללכת אחורה, זה לרוץ אחורה. במשרד התקשורת לא רוצים שנעשה את הפרויקטים האלה גם במחיר שבמדינת ישראל לא יהיה כלום. אין דרך אחרת לפרש את זה".

במשרד מאמינים שבזק תמצמץ ראשונה

משרד התקשורת ניהל בחודשים האחרונים מגעים עם בזק על התנאים לקידום פרויקט הסיבים האופטיים, אך השיחות נקלעו למבוי סתום. הסיבה העיקרית לכך היא שהמשרד החליט שהוא רוצה לעשות עבודה הכנה כלכלית שתוצג לשר הבא לפני שמקבלים החלטות, וגם מפני שהוא מנוע מלקבל החלטות בתקופת בחירות.

בינתיים, עד שסוגיית פריסת הסיבים האופטיים תיפתר, בזק ביקשה לקדם טכנולוגיות ביניים לשדרוג מהירות הגלישה. אלא שגם פה בזק נתקלה בהתנגדות מצד המשרד. ההיגיון שמנחה את משרד התקשורת הוא שככל שיעבור הזמן, בזק תישבר ותאולץ להשקיע בפרויקט הסיבים בתנאים שהמשרד מציב לה. כלומר, בלי שום הקלה רגולטורית. במשרד מאמינים שהעובדה שפרטנר וסלקום פורסות סיבים משלהן תיאלץ את בזק ליישר קו.

במסגרת המגעים בין בזק למשרד התקשורת, החברה הציגה את תוכנית הפריסה שלה, שבה התחייבה להגיע ל-80% מבתי האב בישראל עם סיבים אופטיים ועם טכנולוגיות מתקדמות אחרות. העלות של התוכנית מוערכת בכמה מיליארדי שקלים.

אגב, כשבזק מדברת על 80% פריסה, היא כוללת בתוכם את יהודה ושומרון. מנגד, כשבחברת הוט מדברים על 92%, זה לא כולל את יהודה ושומרון. משרד התקשורת יודע זאת, אבל הוא מתעלם כדי לא להעיר שדים בכל הקשור להוט ולפריסה האוניברסלית שלה היא מחויבת בתנאי הרישיון שלה.

דורשים את ביטול ההפרדה המבנית

בזק מצדה ממשיכה לדרוש את ביטול ההפרדה המבנית שחלה עליה. בחברה יודעים שהסיכויים שהרגולטור יענה לבקשתה נמוכים, אבל ממשיכים לדרוש זאת ואף פנו לבג"ץ בנידון.

רודב כבר אמר בעבר שלא יכול להיות שהחברה תשקיע בבניית רשת תקשורת חדשה, אבל מצד שני ימנעו ממנה לספק שירותים על אותה רשת כתוצאה מהפרדה מבנית. בזק הסכימה שהרשת שלה תהיה פתוחה לשימוש מתחרותיה, בהתאם למדיניות השוק הסיטונאי של המשרד, למרות שאין לכך תקדים בעולם. במדינות מתוקנות הרגולטורים מבינים שלמפעילי התקשורת לא יהיה תמריץ להשקיע במצב כזה.

תנאי נוסף שבזק מציבה כנגד השקעה בפרויקט הסיבים הוא לאפשר לה להיות גם ספק אינטרנט ולא רק חברת תשתית. המצב בישראל שבו יש הפרדה בין תשתית לספק הוא ייחודי וקיים רק כתוצאה מהחלטה של משרד התקשורת. בפועל, בזק היא חברת התקשורת היחידה בעולם שלא מאפשרים לה לספק אינטרנט ללקוחותיה בצורה מלאה וישירה, ללא מתווכים.

תגובת משרד התקשורת: "האמירה המיוחסת ליו"ר בזק אינה עולה בקנה אחד עם העובדות הקיימות. משרד התקשורת ממשיך לפעול לקידום פריסת הסיבים האופטיים, ולראייה בכל חודש נפרסים ומתחברים כ-30 אלף בתי אב לתשתית הסיבים, וקצב הפריסה ממשיך לעלות. המשרד תוהה מדוע חברת בזק משתהה ואינה מפעילה את תשתית הסיבים שכבר פרסה. המשרד מקיים שיח שוטף עם יו"ר בזק ואנשיו, ומהשיחות עמם עולה שגם הם מבינים שמדובר בתקופה רגישה. מנכ"ל משרד התקשורת הביע נכונות לא פעם להיפגש עם דירקטוריון החברה ולהציג בפניו את עמדת המשרד בנוגע לפריסת הסיבים האופטיים ולסוגיות אחרות שעל הפרק".  

ברקע הביקורת של רודב: חברת בזק הפסידה 1.1
מיליארד שקל ב-2018

מחיקות גדולות בהיקף כולל של 2.31 מיליארד שקל העבירו את קבוצת בזק להפסד של כ-1.1 מיליארד שקל בשנת 2018 - כך נחשף בדוחות הקבוצה שמסכמים את השנה שעברה. הכנסות הקבוצה הסתכמו ב-ב-9.3 מיליארד שקל, ירידה של 4.8% ביחס ל-2017. בנוסף, המחיקות הובילו להפסד תפעולי של 548 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 2.1 מיליארד שקל ב-2017; ול-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של 1.6 מיליארד שקל, ירידה של 57.1%, כאשר ברבעון הרביעי נרשם EBITDA שלילי בגובה 1.2 מיליארד שקל.

המעבר מרווח להפסד היה חד. ההפסד הנקי הסתכם כאמור ב-1.1 מיליארד שקל, בהשוואה לרווח של 1.2 מיליארד שקל שנה קודם לכן. התזרים החופשי ב-2018 היה 1.6 מיליארד שקל, ירידה של 23.7% מ-2017. על התוצאות השפיע אימוץ התקן החשבונאי IFRS 16 שהגדיל את ה-EBITDA והתזרים מפעילות בכ-400 מיליון שקל.

המחיקה הבולטת ביותר בדוחות הייתה בגין ירידת ערך נכסים בחברה הבת yes - בסך 1.64 מיליארד שקל - גבוה מההערכה שפרסמה בזק לפני כשבועיים. הערכת שווי חדשה של חברת פרומתאוס קובעת שווי שלילי לחברה, מינוס 871 מיליון שקל. כתוצאה מכך, בזק נאלצה להכיר בהפסד בגין ירידת ערך נכסים בטלוויזיה הרב-ערוצית - בשל ירידות ערך זכויות שידור, רכוש קבוע, קשרי לקוחות ומותג ועוד. עוד 37 מיליון שקל הוכרו בגין ירידת ערך נכסים בחברת האינטרנט וואלה, בשל החרפת התחרות בענף הפרסום באינטרנט. בבזק מציינים כי תזרים המזומנים החזוי של וואלה ל-2019-2023 שלילי.

בזק הכירה ב-2018 גם בהוצאה של 559 מיליון שקל בגין פרישה מוקדמת של עובדים, וגם לכך הייתה השפעה על השורה התחתונה. בזק עידכנה בדוחות גם על ביטול מדיניות הדיבידנד, שקבעה חלוקה של 70% מהרווח החצי-שנתי; אולם יש לציין שממילא, במחצית השנייה של השנה רווחי בזק התאפסו והיא לא הייתה מחלקת דיבידנד בגין התקופה.

ויש גם נקודת אור מבחינת המשקיעים. במבט קדימה, החברה צופה רווח נקי של 900 מיליון שקל עד מיליארד שקל ב-2019, עם EBITDA של 3.9 מיליארד שקל (לעומת 1.6 מיליארד ב-2018 וכ-3.8 מיליארד ב-2017). 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות