בליל הבחירות הסוער, בשעה 02:00 לפנות בוקר - ולא במקרה בתזמון הזה - פרסמה פלטפורמת השכרת הדירות הגדולה בעולם Airbnb כי היא חוזרת בה מהחלטה להסיר מהאתר נכסים הממוקמים בהתנחלויות ביישובי יהודה ושומרון. את ההחלטה שפרסמה החברה לפני חצי שנה, נימקה אז Airbnb מטעמים מצפוניים ואידאולוגיים. מדובר אמנם על מאות בודדות של חדרים או דירות להשכרה, אבל העניין עורר סערה ולא במקרה. זמן קצר לאחר מכן אף ביקרו בישראל חברי הנהלה מטעם Airbnb שגם סיירו בישובים שמעבר לקו הירוק. הסיור והאירוח של שר התיירות יריב לוין, שזעם על ההצהרה, לא הובילו את קברניטי Airbnb לחזור בהם מההחלטה.
הליך משפטי שנפתח בעקבות זאת הוביל לתוצאה אליה נחשפנו הבוקר (ד'), אשר יש לה משמעות חשובה בכל הנוגע לחרמות מסחריים נגד ישראל. בחצי השנה האחרונה ניהל ארגון "שורת הדין" מגעים לפשרה עם נציגי Airbnb בעקבות תביעה פדרלית שהגיש הארגון נגד החברה בארה"ב בשמן של 12 משפחות יהודיות אמריקאיות בעלות בתים להשכרה ביהודה ושומרון. בתביעה נטען כי Airbnb נוהגת באופן מפלה, וזאת בניגוד לחוק האמריקאי, משום שבשעה שהיא אסרה על בעלי נכסים יהודיים ביהודה ושומרון לפרסם את נכסיהם באתר - היא אפשרה לבעלי נכסים מוסלמים ונוצרים לפרסם נכסים באותו אזור. מדיניות Airbnb, טענו התובעים בתביעה, הפלתה אותם על בסיס דתם.
"זוהי תבוסה משמעותית לתנועת החרם העולמית, וחברות בינלאומיות אחרות צריכות ללמוד מכך את הלקח", אמרה היום נשיאת ארגון "שורת הדין", עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר. "חברות בינלאומיות צריכות ללמוד את הלקחים מהטעות של Airbnb ולהבין שהחרמת ישראל ואפליית יהודים הן מעשים בלתי חוקיים, אשר יובילו בסופו של דבר לתוצאות משפטיות חמורות, גינויים ציבוריים ומבוכה רבה. שום גורם חיצוני לא יוכל להחליט עבור ישראל מה תהיינה גבולותיה הלגיטימיים או היכן יותר ליהודים לחיות. אנו משבחים את Airbnb על ההכרה בכך שהם היו בצד הלא נכון של הנושא הזה וכעת משנים את המדיניות".
"אנו מבינים את מורכבות הנושא, ולכן לפי תנאי ההסכם, Airbnb לא תקדם את כוונתה להסרת נכסים הממוקמים בגדה המערבית", כך לשון ההודעה שפרסמה Airbnb הבוקר. את אקט המחאה שלה נגד אותם נכסים תבטא Airbnb על-ידי אי-גריפת רווחים ממשכירי הדירות באזור השנוי במחלוקת. "כל הרווחים מהשכרת הנכסים הללו יועברו כתרומה לארגונים הפועלים ללא מטרות רווח לעזרה הומניטרית ברחבי העולם". לפי ההערכות, Airbnb גורפת עמלה של כ-10% ממשכירי הדירות, כך שמדובר בתרומה לא מבוטלת לאותם ארגונים.
עוד טענה Airbnb כי היא מתנגדת לפעילות ה-BDS: "מעולם לא החרמנו את ישראל או עסקים ישראלים. יש לנו 20 אלף מארחים ישראלים הפעילים בפלטפורמה. תמיד שאפנו לפעול על-מנת לאחד ולקרב בין אנשים, ונמשיך לעשות זאת. אנחנו מודעים לכך שיש עוד אזורים שלגביהם קיימת מחלוקת ברחבי העולם", חידדה Airbnb לאור הביקורת שספגה על כך שבשעה שהיא הביעה עמדה בנוגע לנעשה בישראל, היא לא פעלה באופן דומה באזורי מחלוקת אחרים, דוגמת צפון קפריסין, שם יש אלפי מודעות לדירות להשכרה לטווח קצר, או טיבט, שבה יש 300 דירות Airbnb. "אם נמצא לנכון להפעיל מדיניות דומה באיורים אחרים בהם ממוקמים נכסים להשכרה - שזו הליבה של העסקים שלנו - ניישם את מדיניות תרומת הרווחים גם שם". בתוך כך, Airbnb ציינה כי תיישם מדיניות דומה בדירות להשכרה הממוקמות בדרום אוסטיה ובאבחזיה שבמדינות הקווקז.
התביעה הוגשה במסגרת חוק הגנת הדיור ההוגן בחוק הפדרלי המגן מפני אפליה בשוקי הדיור והמכירה. התובעים טענו כי בעוד שהנכסים היו ממוקמים ביהודה ושומרון, האפליה נעשתה על-ידי Airbnb הנמצאת בארצות-הברית, אולם על החברה לנקוט מדיניות פדרלית של אי-אפליה בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. התובעים ביקשו כי בית המשפט ידרוש מהחברה לחדול מהמדיניות המפלה נגד בעלי בתים יהודים, וביקשו פיצוי על כל הכנסה שיאבדו בגין אפליה זו. בפועל הנכסים המדוברים לא הוסרו מהאתר בשל ההליך המשפטי שהחל עוד בסוף 2018, ובכך נמנעו למעשה ההפסדים שעלולים היו להיגרם לבעלי הבתים.
התביעה הובלה כאמור על-ידי ארגון "שורת הדין". המשפחות התובעות מיוצגות על-ידי נשיאת ארגון "שורת הדין", עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, וכן על-ידי עו"ד רוברט טולצ'ין מניו-יורק ועו"ד דוד איגל מווילמינגטון מדלאוור.
הצעד שעליו הודיעה Airbnb בנובמבר 2018 היה פועל יוצא של לחצים שהופעלו עליה מכיוון של ארגונים אנטי-ישראלים. למעשה, כאשר Airbnb החליטה בינואר 2016 לאפשר פרסום דירות להשכרה גם בהתנחלויות, היא עוררה קמפיין חרם בינלאומי בחסות ארגונים, בהם ארגון Human Rights Watch. אז אמר דובר החברה כי "Airbnb יכולה לעשות עסקים בכל מקום שהדבר אפשרי מבחינה חוקית".
בנימוק להודעה שהפיצה החברה בסוף 2018, היא הציגה מדיניות אחרת שעוגנה במסגרת מנגנון החלטות שכולל שיקולים מוסריים של "סבל אנושי", אותו היא קיבלה אחרי התייעצות עם מומחים. כעת, כאמור, היא נסוגה מעמדה זו במסגרת ההסדר שיחלץ אותה מתביעה.
למרות הקריאות בשעתו להוציא את Airbnb, הפועלת ב-81 אלף ערים ב-191 מדינות מישראל - מי שנהנה בינתיים מפעילות החברה בישראל הם בעלי הנכסים, וזאת משום שעד כה אין הסדר מיסויי המחייב אותם. עיריית תל-אביב אמנם הכריזה שתטיל ארנונה מוגדלת על בעלי הדירות שיממשו את ההשכרה בנכסיהם ליותר מ-90 ימים בשנה, אלא שזהו מהלך שדורש אישור ממשלה, ולכן הוא לא מיושם כרגע. בתל-אביב לבדה יש יותר מ-10,000 נכסים להשכרה לטווח קצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
