דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

שבוע בבועת גוש דן: נסיעות מבחן בשירות "באבל" החדש בתל אביב

"באבל", הגרסה המקומית של שירות VIA הפועל בשיתוף עם חברת דן, הוא לא מונית שירות אך גם לא בדיוק אוטובוס מאסף • השירות לא יעצור לכם ממש ליד הבית, אך המסלול יכול להתאים לצרכים שלכם • צפו

loading

כבר שבוע שאני מנסה להסביר לאנשים מהו "באבל", הגרסה הישראלית של שירות ויה הפועל בארה"ב ובאירופה. "מה ההבדל בין זה למונית שירות?" שאלו אותי "ואיך שונה מאוטובוס אם צריך לחכות לו בתחנה?". התשובה הקצרה היא שבאבל הוא מעין שילוב בין אוטובוס, מונית שירות ומונית ספיישל. זו נסיעה שיתופית שמוזמנת באמצעות אפליקציה. בניגוד למוניות, הוא לא יעצור לכם ממש ליד הבית, אך מסלולו יתאים לצרכים שלכם, שלא כמו המסלול הקבוע מראש של אוטובוס או מונית שירות.

אפשר להזמין אותו באפליקציה, ממש כמו רקסי או גט, אך כדי להגיע למקום האיסוף תצטרכו ללכת מעט, לתחנת אוטובוס על ציר מרכזי. הוא יביא אתכם ישירות ליעדכם, מבלי שתצטרכו להחליף אוטובוסים, אבל בנסיעה יעצור בתחנות נוספות ויפזר נוסעים נוספים. המחיר הוא 15 שקלים, זול יחסית למונית אך יקר בהרבה באוטובוס. בשלב זה, השירות מוגבל למרכזה וצפונה של תל-אביב ולמרבית השכונות ברמת גן ובגבעתיים.

עבורי, שמגיע רבות לתל-אביב ברכבת, שירות כזה יכול להיות מצוין. בשבוע האחרון נסעתי בו מספר פעמים, והנה כמה רשמים ראשוניים.

האפליקציה, המבוססת על זו של ויה, היא בעלת ממשק נאה וקל לתפעול. אחרי רישום קצר אפשר להזמין מיניבוס ולהתעדכן מהיכן יאסוף אותי ומתי. הבעיה היא שנקודת האיסוף אינה מסומנת היטב על המפה וקשה לזהות על מפה באיזה צד של הכביש יחכה המיניבוס. בעיה רצינית יותר היא זמן ההמתנה, שיכולה להגיע עד 15 דקות. עם זמן המתנה כזה, כדאי כבר לחכות לאוטובוס.

הנסיעה עצמה נעימה מאוד. מרבית כלי הרכב שמשמשים את באבל הם חדשים ומרווחים. השירות מופעל בידי חברת דן, אך הנסיעה שונה לגמרי מאשר באוטובוסים הצפופים של החברה. בפנים, תשבו על כסאות נוחים, ואפשר ליהנות מוויפי. אני ניצלתי את הנסיעות הקצרות כדי לפתוח את הלפטופ ולעבוד מעט, דבר שהיה לי כנראה קשה יותר לעשות באוטובוס. הנהגים היו אדיבים מאוד ובנסיעה כולה היתה תחושה של מעט חו"ל באמצע הכרך התל-אביבי. בשלב זה, הנסיעות אינן מלאות. לא נסעתי עם יותר משלושה אנשים נוספים (במיניבוסים המיועדים לעשרה), ולכן הן היו ישירות כמעט לגמרי. על פני מסך גדול בקדמת המיניבוס אפשר לראות מתי נגיע לתחנה של כל נוסע, זה נחמד ומוסיף לאווירה המיוחדת, אבל לא ממש מדויק. פקקים ושאר עיכובים יכולים להוסיף דקות ארוכות לנסיעה. לפחות לא צריך למצוא חנייה ליד כתובת היעד.

באבל הוא שירות מעניין ומגניב, אבל בוסרי בשלב זה. 40 מיניבוסים נוסעים בשירות כרגע, ואחרי שהמספר יגדל למאה כמתוכנן, אפשר לקוות שהזמינות תעלה וזמני ההמתנה יתקצרו. במקרה כזה, הוא יכול להיות תחליף ראוי למונית וגם לאפשר לי להשאיר את המכונית בחניה ולעבור לרכבת ולבאבל. בסופו של דבר, זה יהיה המבחן האמיתי של השירות, שהמדינה משקיעה בסבסודו 50 מיליון שקל בשנה. אם יוריד מכוניות מהכביש ויעביר נהגים לגרסה מהודרת ויקרה מעט יותר של אוטובוס, הוא יתרום במשהו להפחתת הגודש, אך אם רק יסיט ביקושים מתחבורה הציבורית המוכרת, הוא לא יועיל הרבה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות