דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

השמנה, עישון ו"חוסר היכולת להתנתק ממסכים - המגפה הבאה"

מחקר אמריקאי חדש, שהופיע בדוח האושר של האו"ם, מאשר את החששות: פעילות מוגברת מול מסכים מובילה לירידה ברמות האושר אצל מתבגרים • פרופ' טל שביט מהמכללה למינהל: "צריך לחשוב במהירות על מדיניות להתמודדות עם הבעיה"

פרופ' טל שביט / צילום: עידן גרוס
פרופ' טל שביט / צילום: עידן גרוס

העלייה בכמות הזמן שנערים וילדים מבלים מול מסכים מביאה לירידה ברמות האושר שלהם - כך עולה מדוח האושר של האו"ם שפורסם באחרונה. הדוח מתפרסם בכל שנה ומדרג את המדינות בעולם לפי מדד של אושר לאומי, והדוח הנוכחי כלל גם מאמר של החוקרת ג'ין טוונג' מאוניברסיטת המדינה של סן דייגו שעסק בהשפעות המדיה הדיגיטלית על האושר של ילדים ונערים בארה"ב. "האו"ם החליט שצריך לשים על השולחן את הבעיה הזו באופן פורמלי, וזה חשוב, כי זה אומר שבהמשך זה יוביל גם למדיניות", הסביר פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלת אושר ודיקן בית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל, בראיון ל"גלובס".

במאמר שפורסם בדוח מצביעה טוונג' על כך שלמרות שיעור נמוך של פשעים אלימים ואבטלה לצד צמיחה של ההכנסה לנפש, רמות האושר והסיפוק אצל מתבגרים אמריקאים יורדים בעקביות מאז 2012. זאת לעומת עלייה ברמות האושר בין 1991 ל-2011. בנוסף, שיעור הסובלים מדיכאון ונטיות אובדניות בקרב מתבגרים צמח בחדות מאז 2010. טוונג' השוותה גם את רמות הרווחה הנפשית של צעירים שנולדו אחרי 1995 לרמות הרווחה הנפשית שבני דור המילניום (שנולדו בין 1980-1994) חוו כשהיו בגילם ומראה כי הן נמוכות משמעותית. ההסבר שהיא מציעה לתופעה נעוץ באופן בו צעירים מבלים היום את זמנם הפנוי.

בעשור האחרון כמות הזמן שמתבגרים בילו מול מסכים בפעילויות כמו גיימינג, שימוש ברשתות חברתיות ושליחת הודעות טקסט, עלה בעקביות והואץ לאחר 2012, השנה בה רוב האמריקאים החלו להחזיק בסמארטפונים. ב-2018, ל-95% מהמתבגרים האמריקאים הייתה גישה לסמארטפון, ו-45% מהם אמרו כי הם אונליין "כמעט תמיד". במקביל לעלייה בפעילויות מול מסך, מתבגרים החלו לבלות פחות זמן באינטראקציה חברתית פנים אל פנים, ובפעילויות כגון טקסים דתיים, קריאת ספרים ושינה - המקושרות לאושר רב יותר, לעומת פעילויות מול מסך שמקושרות לרמת אושר נמוכה יותר.

בנוסף לעובדה שנתח הזמן המשמעותי שנערים וילדים מבלים היום מול מסכים הביאה אותם באופן עקיף להקדיש פחות זמן לפעולות שמגבירות אושר, טוונג' מצביעה גם על השפעה שלילית ישירה כתוצאה מהבילוי מול מסכים, הנובעת בין היתר מחשיפה לבריונות ברשת ומההשוואה של עצמם לאנשים אחרים שנגרמת משימוש ברשתות חברתיות.

מספר מחקרים שעקבו אחרי אנשים לאורך זמן מצאו שאלו שהגבילו את השימוש שלהם ברשתות חברתיות שיפרו את רווחתם הנפשית בעקבות זאת. טוונג' מציינת גם שאפילו כשלוקחים חלק בפעילות פנים אל פנים, כמו מפגש חברתי, ומשתמשים בסמארטפון במקביל, הדבר מוריד את רמת ההנאה - שלרוב נשאבת מפעילויות כאלה, כפי שמצביעים מחקרים.

שביט מסביר כי במאמר "לקחו את ארה"ב כדוגמה מכיוון שהיא הכלכלה החזקה ביותר, והאושר הלאומי שם מאוד גבוה, והעיסוק של החוקרים בבני נוער נובע מכך שזה מעניק ראייה עתידית של מה שיקרה לאושר הלאומי. אני מניח שתוך תקופה לא ארוכה נתחיל לראות דיונים בעולם בשאלה מה עושים כדי להפחית את השימוש במכשירים האלה. אם פעם מדינות לקחו על עצמן לעשות מהלכים כדי להילחם במגפת ההשמנה, ולפני כן בעישון - אז זאת המגיפה הבאה".

עוד אומר שביט כי המצב מסוכן במיוחד, בין היתר משום שהמחסור בשינה שנגרם לילדים ונערים בעקבות השימוש במסכים עלול להוביל לדיכאון, ומדגיש גם הוא את ההשפעה השלילית של ההשוואה לאחרים. "הרשתות החברתיות מראות שכולם חוגגים כל היום, ואושר זה עניין יחסי. אדם יהיה מאושר אם יראה שחייו טובים משל אחרים. כשההשוואה היא לעולם הוירטואלי, שהוא לא אמיתי ומציג תמונה ורודה, ילדים עשויים להרגיש שרק בגלל שיש להם קשיים החיים שלהם נוראיים", אומר שביט.

בפייסבוק טוענים מזה תקופה שפעילויות אקטיביות ברשתות חברתיות כמו תגובות לחברים היא דווקא בעלת השפעה רגשית טובה על המשתמשים, ובטוויטר מנסים "להבריא" את הפלטפורמה מבריונות. האם זה יכול לשפר את המצב?

"לדעתי זה לא משנה, הדברים האלה יכולים אולי טיפה להפחית את הרעה החולה, אבל הם לא יפתרו את הבעיה. אין תחליף לפעילות ספורטיבית או מפגש עם חברים. צריך את המגע האנושי, צריך לצאת מהבית. אנחנו גם לא צריכים לחפש את הפתרונות אצל החברות האלה, הן עסקים שרוצים להרוויח וזה לגיטימי. זה התפקיד של ההורים, המורים והמדינה לשמור על הילדים שלנו, לדאוג שיהיו פעילים, ולוודא שיבינו שחבר זה לא חבר בפייסבוק או באינסטגרם. כשמסבירים לילדים על הסכנות ברשת, מעבר לאזהרה מפני סוטים, צריך להזהיר אותם גם מהתמכרות, ויש עוד כל מיני צעדים שאפשר לעשות כמו לאסור שימוש בטלפונים בבתי ספר. הפתרון צריך להיות מערכתי".

שביט מוסיף כי "הבעיה היא שבישראל נושא האושר הוא בכלל לא יעד לאומי, ומאוד צרם לי בבחירות האחרונות שאף פוליטיקאי לא דיבר על זה, בעוד שבעולם זה כבר הפך למטרה רצינית, ויש מדינות שמינו שרים וממונים מטעם הממשל על הנושא. הדוח מראה שגם הפוליטיקאים שלנו צריכים להתחיל להתייחס לזה, כי אמנם דיברו על ארה"ב, אך רמזו שהבעיה היא בכל העולם, וישראל היא מדינה מאוד דיגיטלית. צריך לחשוב במהירות על מדיניות שתגרום לילדים ולבני הנוער לצאת מהמסכים ולעשות דברים אחרים, על מנת שבטווח הארוך האושר שלהם לא ייפגע". 

שלחו לי למייל את הדברים הכי החשובים שקרו השבוע בהייטק
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות