"בישראל כ-20% מהתל"ג הוא בכסף שחור, בגלל זה יש את חוק המזומן"

כך אמרה מנהלת תחום מדיניות ברשות המסים, רחל גדסי, במהלך הכנס השנתי השני לפשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין שנערך היום בת"א

הכנס השנתי לפשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין / צילום: כדיה לוי
הכנס השנתי לפשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין / צילום: כדיה לוי

"בישראל 19.2% מהתל"ג הוא בכסף שחור. המשמעות היא שבין 250 ל-300 מיליארד שקל בשנה הם בשחור. זה המצב הקטסטרופלי של מדינת ישראל בשנת 2019, תתארו לעצמכם כמה כספי מסים היו נכנסים לקופת המדינה. בארה"ב מדובר 7%. בגלל זה יש את חוק המזומן".

כך אמרה רחל גדסי, מנהלת תחום ארצי תכנון ומדיניות ברשות המסים, במהלך הכנס השנתי השני לפשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין, שנערך היום (ב') ביוזמת ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ועו"ד יעל גרוסמן, יו"ר (משותפת) ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין.

נושא המושב עסק בחוק לצמצום השימוש במזומן, שחלקו כבר נכנס לתוקף בינואר השנה, ובין השאר נדונו בו גם המגבלות שהוא מחיל על תשלום במזומן ועל הסבת צ'קים. מלבד גדסי, לקחו בו חלק גם קצינת הציות הראשית בחטיבה לניהול סיכונים בבנק פועלים, עו"ד שלומית אליאסף; מנהלת אגף מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, רונית ציטיאט; ועו"ד יוסף ויצמן.

גדסי, שייצגה את רשות המסים במושב, הדגישה בדבריה כי ועדת לוקר לבחינת צמצום ההון השחור, "הבינה שהדרך הטובה ביותר לנהל את ההון השחור זה במזומן". בנוסף היא סבורה כי החוק החדש מהווה "דרמה" של ממש, וזאת לאור העובדה שהחוק החדש קובע מגבלות של תשלום או תקבול במזומן גם על האדם הפרטי. לדבריה, "היום אם אדם מבקש משיפוצניק לשלם בשחור, הוא צריך לדעת שכמו השיפוצניק הוא חשוף לקנס".

היא הוסיפה כי רשות המסים כבר החלה בשליחת מכתבי התראה לאנשים פרטיים שהפרו את חוק המזומן, תוך שהיא מודיעה להם כי הם חשופים לעיצומים כספיים. גדסי הסבירה כי עד לתאריך 30.9 לא יקבלו מפרי חוק המזומן עיצומים כספיים אלא התראה, ואולם היא מזהירה כי "אם בתוך 9 חודשים נראה שאותו גורם שקיבל מכתב התראה קיים הפרה נוספת, נטיל עליו כבר עיצום כספי".

ביניים

בהמשך המושב התייחסה רונית ציטאט מבנק ישראל לשינויים שחולל החוק בנושא הסבת צ'קים. ציטאט אמרה כי "החוק מטיל אחריות על הבנקים לבדוק שהצ'קים עומדים במגבלות החוק. אלה כוללות שתי מגבלות עיקריות: 1. שלא יישאר צ'ק פתוח. 2. נושא ההסבות של צ'קים ומגבולותיהם".

בכל הקשור לצ'קים שמחזיק הציבור ולא עומדים בהוראות החוק, הרגיעה ציטאט והסבירה כי "החוק למעשה מחריג את כל הצ'קים שמחזיק הציבור ולא עומדים בתנאים של ההסבות, וכל צ'ק שיופקד עד 1.7.19, הבנקים ייראו בהם צ'קים עתידיים".

בכל הקשור למגבלות החוק החלות על הצ'קים החדשים, הסבירה ציטאט את השינויים החדשים בצ'קים עד סכום של 10,000 שקל (ניתן להסב מספר פעמים והשינוי בצורך לציין שם, תעודת זהות וחתימה) וכן צ'קים שמעל 10,000 שקל, שם מותרות 3 הסבות בלבד בסך-הכול. הסבה אחת לאדם פרטי, הסבה נוספת לגוף פיננסי מפוקח, וגוף זה יכול לבצע הסבה נוספת. ציטאט התייחסה גם לאמצעי תשלום מתקדמים והתייחסה גם לכרטיסי חיוב מיידים.

שלומית אליאסף מבנק פועלים ציינה כי "יש מורכבות גדולה בשינויים הקשורים לצ'קים, וגם האזרחים וכל מי שמשתמש בצ'קים ירגישו אותה". לדבריה, "למערכת הבנקאית יש קושי מאוד גדול, הנובע בין השאר מהצורך בהיערכות הבנקים ומערכותיו השונות לשינויים של החוק... האתגר הוא טכנולוגי".

אליאסף הצטרפה בדבריה לדברים שאמר בכנס מנהל רשות המסים, ערן יעקב, והדגישה כי החוק החדש לא יוצר שום בעיה למשוך ולהפקיד כספים בבנק. לדבריה, "יש לכך ביטוי בחוק. יש סעיף שקובע שעסקה לעניין משיכה והפקדה בבנק זו לא עסקה כהגדרתו בחוק. המשמעות היא שאין לבנקים איסור לאפשר הפקדה או משיכה בכל סכום. יש בזה גם הרבה היגיון. יש לקוחות עסקיים, ויש לקוחות שהגיוני שיהיה להם שימוש במזומן. סופרים, מכולות וכו'".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988