הנקראות ביותר

הפאבים בניו יורק ובדבלין כבר החלו להתאים את עצמם: למה הצעירים הפסיקו לשתות אלכוהול?

בעידן שבו לא חריג לגור בבית ההורים עד גיל 30, כל ערב מביך עשוי להיות מתועד באינסטגרם, והגראס זמין מתמיד - אולי לא מפתיע שצריכת האלכוהול בקרב צעירי המערב נמצאת בירידה • אז למה דווקא המילניאלז הישראלים עדיין לא מאמצים את הטרנד בהמוניהם?

אלכוהול / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
אלכוהול / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

סמלי סטטוס חמקמקים מטבעם. הם נוטים להשתנות ממקום למקום, ממעמד למעמד ומתקופה לתקופה וקשה לצפות אם הם ישמרו על מעמדם או יתפוגגו כמו עשן ויפנו את מקומם לסמל הסטטוס הבא. עם זאת, כבר כמה וכמה עשורים, בראש רשימת סמלי הסטטוס של תלמידי תיכון אמריקאים נמצא פריט אחד שנחשב לסמל הסטטוס הנחשק מכולם. לא משנה להיכן בארה"ב תגיעו ומי יהיו התלמידים שתפגשו - שחורים או לבנים; היספאנים או יהודים; עשירים או עניים - תעודת הזהות המזויפת תמיד תמקם את מי שמחזיק אותה ברשותו בראש שרשרת המזון החברתית.

תלמידי תיכון אמריקאים לא משלמים כסף לזייפנים כדי להצביע בניגוד לחוק, לרכוש כלי נשק או לנהוג, אלא כדי לאפשר להם לרכוש אלכוהול. אם התעודה שלהם נראית אותנטית מספיק כדי לשכנע מוכרים לספק להם את מבוקשם, לא רק שהם יכולים לשתות כאילו אין מחר אלא שהנגישות שלהם למעייני האלכוהול מזניקה מיד את מעמדם החברתי.

בעוד שמעמדה הרם של תעודת הזהות המזויפת בקרב בני נוער אמריקאים עדיין שריר וקיים, נתונים שנאספים בשני העשורים האחרונים מראים שבני נוער ומבוגרים צעירים - אלו שמכונים בני דור ה־Y וה־Z - שותים כיום פחות מבני הדורות הקודמים. על-פי ארגון הבריאות העולמי, בעוד שבשנת 2000 דיווחו 17.1% מבני הנוער בגילאי 19-15 על כך שמפעם לפעם הם שותים לשוכרה, ב2016 ירד שיעור זה ל־13.6%. בקרב בני נוער שמגדירים את עצמם מראש כצרכני אלכוהול, דיווחו 49.3% על שתייה לשוכרה בעוד ש־16 שנים לאחר מכן עמד שיעורם על 45.7%.

גם בקרב מבוגרים צעירים חלה באותה תקופה ירידה בשתייה מוגזמת. במהלך השנים שנבדקו, ירד שיעור בני ה־19־24 שדיווחו על שתייה מזדמנת לשוכרה מ־25.8% ל־21.8% בקרב כלל קבוצת הגיל, ומ־52% ל־48.5% בקרב אלו מהם שמגדירים את עצמם כצרכני אלכוהול.

כמו בדרך כלל בתחומי הצרכנות והתרבות, גם טרנד צמצום צריכת האלכוהול בקרב צעירים נוכח במיוחד באמריקה ובמערב אירופה. על־פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, הירידה החדה ביותר בשתייה מופרזת היא בקרב הצעירים האירופאים (בני 24-19 שותים 12% פחות מבני גילם בשנת 2000).

במקביל, נתונים של מכון המחקר פיו בארה"ב מראים שבעוד שב־1991 דיווחו 54% מתלמידי י"ב על כך שצרכו אלכוהול בחודש החולף, ב־2018 ירד שיעור זה ל־30%. במהלך אותן שנים, אגב, זינק שיעור תלמידי י"ב האמריקאים שדיווחו על שימוש בקנאביס ב־30 הימים האחרונים בכמעט פי 2: מ־13.8% ב־1991 ל־22.2% בשנה שעברה.

לשינויים הללו בהרגלי הצריכה יש כמובן משמעויות כלכליות. חברות המשקאות הגדולות שמטבע הדברים, הן הראשונות לזהות מגמות עומק שכאלו, כבר מנסות לענות על דרישות הצרכנים ומכינות את עצמן לעתיד. מחקר של UBS מראה כי בעוד שמכירות הבירה בעולם גדלו בין 2012 ל־2017 בכ־0.2%, מכירות הבירה נטולת האלכוהול זינקו באותה תקופה בכ־4%.

הדוח השנתי לסיכום 2018 של הייניקן, יצרנית הבירה השנייה בגודלה בעולם, מראה שהיא סיימה את השנה עם צמיחה מרשימה של 7.7% במכירות - הנתונים הטובים ביותר שלה זה יותר מעשור. אלא שהנתונים המרשימים, מנתח ה"וול סטריט ג’ורנל", אינם נובעים ממכירת בירה רגילה - שהרי השוק שרוי בסטגנציה - אלא נובעים במידה רבה מההצלחה של מותג "הייניקן 0.0", בירה נטולת אלכוהול שהושקה ב־2017 ושמכירותיה גדלות מדי חודש בקצב דו־ספרתי.

לאור הנתונים הללו, וסקר בהשתתפות 6,000 צעירים בארה"ב שהראה שבני דור ה־Z (ילידי 1995 עד 2000, תלוי מי סופר) צורכים כ־20% פחות בירה מבני דור ה־Y, שגם כך צורכים פחות בירה מהוריהם, לא מפתיע שיצרנית הבירה הגדולה בעולם ובעלת המותג באדווייזר, AB InBev, הצהירה לאחרונה כי עד 2025 היא מקווה שעד חמישית מכמות הבירה שהיא מוכרת תהיה נטולה או מופחתת אלכוהול.

על-פי חברת המחקר ברנברג שפרסמה בספטמבר האחרון את הסקר המקיף על הרגלי השתייה של צעירים בארה"ב, רבים מבני דור ה־Z אמרו כי הם שותים פחות בגלל הדאגה לבריאותם, בגלל ההתמודדות עם חמרמורת - וכי הם לא רוצים שחבריהם והוריהם ישפטו אותם. בנוסף לכך, בני 16 עד 22 פשוט כבר לא משוכנעים בזה ששתיית אלכוהול גורמת להם להיראות קוליים, כמו שבני גילם בעבר חשבו. "20 שנים של חינוך נגד סמים ונגד עישון עשו את העבודה: זה כבר לא ‘לא מגניב’ לא לשתות או לא לעשות סמים", ניתח את הנתונים אחד מאנשי חברת המחקר.

תקועים אצל ההורים

מדוע כל זה קורה? הסוציולוגית ד"ר נועה לביא, שעומדת בראש החטיבה לתקשורת פוליטית במכללה האקדמית תל־אביב־יפו, תולה את השינויים בעיקר בחיבור לטכנולוגיה של האנשים שנולדו בשנות ה־80 והלאה ומבלים זמן רב מול מסכים בבית. "מהפרספקטיבה שלי, אחד ההסברים שלי הוא שהצעירים והמבוגרים הצעירים פשוט נמצאים יותר בבית כי המרחב החברתי שלהם הפך להיות וירטואלי בחלקו הגדול, וברגע שאתה נשאר בבית, אתה גם עושה פחות סקס, גם פחות יוצא וגם פחות צורך אלכוהול".

לביא אומרת גם שמילניאלז - בעיקר בארה"ב - הם קורבנות של המשבר הכלכלי הגדול של 2008. "מה שאנחנו רואים בכל המערב זה שגיל ההתבגרות אצל המבוגרים הצעירים התארך מכל מיני סיבות. גם רגשית, אל מול ההצפה הטכנולוגית, וגם - ואולי בעיקר - בגלל סיבות כלכליות. מכיוון שיש פחות עבודה, אנשים נאלצים להישאר לגור עם ההורים שלהם וברגע שאתה נמצא הרבה בבית כמישהו בגיל ההתבגרות או כמילניאל שגר עם ההורים, אתה הרבה יותר נתון לפיקוח. לעשות בינג’ים של שתייה בבית של ההורים זה לא איזה כיף גדול.

"מעבר לזה, אלכוהול הוא יקר וצריכת סמים שונה מצריכת אלכוהול. קנאביס מביא אותך להתנהגויות פחות חולות. כשאתה משתכר למוות, אתה נהיה גס רוח, אלים וקולני, אבל כשאתה מעשן קנאביס, יש לזה תוצאות אחרות. אם מישהו הוא מילניאל שגר בבית של ההורים שלו, לצרוך מריחואנה זה משהו שעובר הרבה יותר מתחת לרדאר".

פמלה ראטלדג’ מהמרכז למחקרי מדיה ופסיכולוגיה בקליפורניה, אמרה למגזין Vice כי מילניאלז רבים חוששים שההתנהגות המביכה שלהם תתועד ברשתות החברתיות ולכן מקפידים עוד יותר לא לשתות לשוכרה. "לפני הרשתות החברתיות, התנהגות מביכה הייתה כר פורה לשמועות, אבל בדרך כלל היא נשכחה עם הזמן", אמרה ראטלדג’, "האדם השיכור לא סבל מהשלכות משמעותיות של מעשיו. היום, אנשים רוצים לשלוט בתדמית שלהם ברשתות החברתיות. רגעים מביכים כבר אינם רק רגעים. אם הם מתועדים ברשתות - הם יצריכו בקרת נזקים".

המילניאלז מושמצים כבר שנים כחננות, אבל לביא מסתייגת מהמיתוג. "כבת לדור ה־X, אני מתבוננת עליהם ואומרת ‘איזה חננות’, אבל מצד שני, הם יצירי נוף הולדתם. אנחנו מגדירים אותם ככה פשוט בגלל שגדלנו בתרבות אחרת, קצת אחרי הסיקסטיז - תרבות שמקדשת סקס, סמים ורוקנרול - אז אם אתה שואל אותי אם הם חננות, כמובן שכלא־סוציולוגית, אני אגיד שהם סחים, אבל כסוציולוגית, אני כופרת במושגים האלה. הם משהו אחר".

בעוד שהתמונה בעולם - או לפחות בחלק המערבי והשבע שלו - ברורה למדי, בישראל המצב מעורפל בהרבה. על-פי המחקר האפידמיולוגי של הרשות למלחמה בסמים, באלכוהול ובאלימות מ־2017, שיעור בני הנוער ששתה לראשונה אלכוהול עד גיל 15 עמד באותה שנה על 19.4% לעומת 22.4% ב־2009, ושיעור אלו ששתו לראשונה אלכוהול בין גילאי 16 ל־18 ירד מ־51.5% ב־2009 ל־36.7%. במקביל, שיעור אלו שדיווחו על שתיית אלכוהול ראשונית מעל גיל 22 עמד ב־2009 על 9.7% וב־2017 הוא טיפס לכדי 23.7%.

עם זאת, נתונים אחרים המופיעים בסקר (שלרוע המזל, אינם מפולחים לקבוצות גיל קטנות אלא מתייחסות לגילאי 40-18) מראים כי בין 2009 ל־2017 חלה עלייה בצריכת האלכוהול של הישראלים. ב- 2009 דיווחו 53.2% מהישראלים על שתיית אלכוהול בחודש האחרון וב־2017 עלה שיעורם ל־64.6%. בנוסף לכך, נתון אחר שמופיע בדוח מראה שב־2009 דיווחו 24.7% מהנשאלים על כך שהשתכרו לפחות פעם אחת בשנה החולפת לעומת 37.8% שדיווחו שעשו זאת ב־2017.

בכיר בתעשיית המשקאות המקומית אומר כי הוא מודע למגמה העולמית של הפחתה בצריכת האלכוהול בקרב צעירים, אולם הוא אינו מזהה אותה בשוק המקומי. לדבריו, בישראל, שגם ככה צורכת הרבה פחות אלכוהול בהשוואה למדינות מערביות, דווקא נרשמת בשנים האחרונות עלייה מתונה ורציפה בצריכה.

מעין הבירה בחיפה/  צילום: איל יצהר

הגרסה הלא אלכוהולית של הייניקן (זו שבזירה הבינלאומית נחשבת לאחראית על כך שהחברה רשמה בשנה שעברה צמיחה יפה), הגיעה לפני כחצי שנה לישראל, אולם צריכתה, לדבריו, "נמצאת ממש בניצניה וחובת ההוכחה על הישראלים שהם יהיו מוכנים לשתות בירה ללא אלכוהול". הוא גם אומר שבעוד שבעולם ממריא טרנד הבירה נטולת האלכוהול בעיקר בגלל שאנשים רבים מעוניינים להפחית את השימוש בחומרים שפוגעים בגופם (הנזקים המתועדים היטב של עישון טבק עשו את שלהם ושיעור המעשנים במערב ירד במשך שני העשורים האחרונים בצורה ניכרת), בישראל קהל היעד של הייניקן 0.0 אחר לגמרי.

כרזה של בירה הייניקן/  צילום: יחצ

"המשקה הזה מיועד למקומות שהיית רוצה לשתות בהם בירה, אבל שאתה לא יכול לשתות בהם בירה", אומר איש תעשיית המשקאות. "אם למשל אתה הנהג התורן וכולם שותים מסביבך ואתה עם בקבוק מים, אתה יכול להרגיש מחוץ לחברה ולעניינים, אבל אם יש לך ביד בקבוק של בירה - גם אם אין בה אלכוהול - אז ברמה האמוציונלית אתה מרגיש שאתה חלק מהקבוצה. זה פתרון אמוציונלי ופונקציונלי שנותן לך להרגיש את חוויית האלכוהול מבלי לאבד שליטה. בתרבות האירופית, שבה יש צרכני אלכוהול הרבה יותר כבדים, יש שיקולים של הפחתת כמות האלכוהול. בישראל, צריכת האלכוהול מאוד-מאוד נמוכה. 12־13 ליטר בירה לנפש בשנה - ואנשים צורכים פה בירה בעיקר בסיטואציות חברתיות. זה לא כמו בחו"ל".

לא נאמנים למותג

על אף שבישראל אין נתונים שמראים שבני דור ה־Y ודור ה־Z המקומיים שותים פחות אלכוהול מכפי שצרכו בשעתו בני הדור שקדם להם, אילן מזרחי שמנהל את פאב "הקרפיון השיכור" בקיבוץ עמיר בגליל העליון, משוכנע שצעירים בני 20 עד 35 כיום שותים הרבה פחות מבני גילם בעבר. מזרחי היה חלק מהצוות שהקים את הפאב עוד בשנות ה־90, והשנים הארוכות שבהן הוא משקה אנשים, מאפשרות לו להשקיף על המצב בפרספקטיבה שאינה מדעית, אבל בהחלט רחבה.

לדברי מזרחי, "לא רק שהם שותים בצורה משמעותית פחות, אלא שהם גם בררנים יותר. אני רואה דרישה לדברים הרבה יותר מסוימים ורצון לנסות דברים חדשים. לקהל החדש צריך לחדש כל הזמן ולגוון כל הזמן. הוא פחות נצמד למותגים לאורך זמן ובצורה עקבית כמו שהיה פעם. פעם הייתה בירה אחת שאנשים היו שותים, וזה הספיק להם. זה מה שהם רצו והם צרכו אותה בכמויות מאוד גדולות. היום השאלה היא ‘מה יש לך מהחבית?’, ‘מה המגוון שיש לך להציע?’ - ומתוך זה הם ייקחו את הבירה שנשמעת להם הכי מיוחדת. בבירה השנייה זה כבר יהיה משהו אחר ולרוב הם לא ייצמדו לאותו משקה כל הערב".

צמיחה שנתית

בחברות המשקאות בהחלט מסכימים עם האבחנה. אולי זו העובדה שבני הדור הזה גדלו לתוך חיים דיגיטליים ויש להם פחות סבלנות, ואולי זה משהו אחר, אבל מתברר שכמו שבני דור ה־Y נוטים להחליף מקומות עבודה בקצב תכוף מהוריהם, הם גם אינם שומרים על נאמנות למותגים כפי שפעם היה מקובל.

"השינוי שאני רואה אצל המילניאלז הוא לא של הורדת צריכת האלכוהול אלא של פחות נאמנות", אומר הבכיר בתעשיית המשקאות. "מילניאל יתחיל את הערב עם גולדסטאר ואז יעבור להייניקן ואז לאיזו בירה מיוחדת ואז לוויסקי. ממה זה נובע? אני חושב שפעם המותג היה המלך והיום הצרכן הוא המלך. הצרכן לא צריך את האסמכתא ואת הלגיטימציה של המותג כדי לצרוך אותו, אלא מחליט בעצמו מה הוא רוצה. הוא יותר אינדיבידואל".

מזרחי לא רק שחושב שהמבוגרים הצעירים שותים פחות אלא שהם הרבה פחות משתכרים כשהם כן יוצאים לשתות. "אני חושב שיש אצלם הרבה יותר גבולות והרבה פחות איבוד שליטה והרבה יותר מחשבה על מה ישתו. מעבר לזה, אי אפשר להתעלם מזה שמחירי האלכוהול עלו במשך השנים בצורה משמעותית. אני חושב שהמחיר הוא גורם משמעותי וגם הקמפיין המשטרתי נגד נהיגה בשכרות. ואני חושב שיש גם שינויים בהרגלי הצריכה. אנשים מחפשים דרכים אחרות להשתחרר - כמו סמים - והשתייה היום לא נעשית למטרת השתכרות או אובדן שליטה, בעוד שבעבר זה היה יותר ממוקד לכיוון הזה".

אלא שלא כולם מסכימים. ליאור הרגיל, שמפעיל זה 25 שנים את בר "המנזר" בתל-אביב, אומר שהוא לא רואה שום עדות לכך שצעירים ישראלים שותים פחות מאשר בעבר. "כדי שהטרנד הזה יגיע הנה, צריך קודם כול שיהיה ממה לצמצם, שבכלל ישתו פה", הוא אומר. "האמת היא שאין לנו כמעט צריכת אלכוהול בארץ לעומת מה שקורה בחו"ל. אנחנו כרגיל עשרות שנים אחורה. יהודים לא שותים. נקודה".

להתאהב בסחיוּת

לביא לא מופתעת מכך שבישראל קשה להצביע על ירידה בצריכת אלכוהול אצל צעירים. "ב־2015 פורסם דוח של ה־OECD שהצביע על עלייה בצריכת אלכוהול בקרב צעירים פה לעומת ירידה בעולם, ולמרות העלייה הזו, אנחנו עדיין מצרכני האלכוהול הנמוכים מבין מדינות הארגון. ישראל, כמו בכל דבר, נמצאת כעשור מאחורי שאר העולם המערבי. קורים פה דברים מעניינים וסותרים בחלקם. אנחנו רואים את המאפיינים של דור ה־Y ודור ה־Z גם בישראל - מזה שהם מבלים שעות רבות ברשתות חברתיות ועד שינויים תרבותיים, אבל אנחנו חברה שהשינויים אצלה מתרחשים באופן שונה בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

"דווקא בשנים האחרונות אנחנו רואים בישראל חזרה לשמרנות בקרב הצעירים היהודים, במובן של קיום יחסי מין וגיל נישואים. אבל אצל הערבים המוסלמים וגם אצל החרדים יש תהליכי אינדיבידואליזציה וחילון שקצת עוברים מתחת לרדאר ויכול להיות שזה מסביר את זה שיש יותר מוסלמים ששותים אלכוהול מבעבר". ואכן, על-פי דוח הרשות למלחמה בסמים, אלכוהול ואלימות מ־2017, לא פחות מ־68.7% מהמוסלמים השיבו שהם שתו לפחות משקה אלכוהולי אחד בשנה החולפת.

בנוסף, לביא אומרת שבני דור ה־Y בישראל פחות סבלו מהמשבר הכלכלי העולמי של לפני עשור מאשר בני גילם בארה"ב ובמערב אירופה, ושהם אימצו את תרבות הבילוי המערבית כפי שהייתה לפני המשבר. "פחות אנשים פה איבדו את מקום העבודה שלהם ב־2008", היא מזכירה.

נורית רודיך, בת 31 מרמת גן, חושבת שגם ההורים של המילניאלז הישראלים שונים מעמיתיהם האמריקאים, ולכן אם משווים את הצעירים הישראלים העכשוויים להוריהם, ברור שהם פרועים יותר - בעוד שהצעירים האמריקאים עשויים להיראות מתונים יותר מהוריהם. "היום בוודאות שותים יותר בארץ", אומרת רודיך. "ההורים שלנו התחתנו יותר מוקדם, הביאו ילדים יותר מוקדם, היה להם פחות זמן ופחות כסף והייתה סטיגמה על אלכוהול. בנות בעיקר, היו שותות פחות. הייתה אווירה סקסיסטית".

כפי שניתן להניח, אין פרופיל אחד שמתאים למיליארדי צעירים במדינות שונות ויבשות שונות שמצמצמים את צריכת האלכוהול שלהם. נדב, בן 28 שמתגורר ביפו עם חברתו ועובד בעסק רהיטים משפחתי, מופתע מכך שהרגליו האישיים משתלבים בטרנד בינלאומי.

בעבר, הוא אומר, הוא וחבריו היו משתכרים כל סוף שבוע, אבל כיום הוא בקושי שותה אלכוהול מלבד באירועים חגיגיים, שגם בהם הוא אומר שאינו מגזים. "עם השנים, די ירד לנו מאלכוהול. בזמנו, המחירים עלו בצורה משמעותית ואחרי הצבא גילינו את הגראס - והיה לנו הרבה יותר כיף לשבת אצל חברים, לשחק פיפ"א ולעשן. אני לא זוכר גם מתי בפעם האחרונה יצאנו. בטח ביום הולדת שלי, שהיה לפני כמעט שנה. המפגשים החברתיים שלנו זה נטו בבתים".

"אני חושב שהצעירים של היום שותים פחות אלכוהול מפעם כי יש הרבה אלטרנטיבות", אומר קיץ ברבנר, בן 31 מתל-אביב, "הרבה אנשים מעשנים וויד, וזה יותר בריא לגוף שלנו. האלכוהול מזיק לכבד ומזיק לגוף שלנו בעוד הרבה דרכים. אני לא חושב שזה בהכרח עניין של אחריות, אבל יצא שוויד זה בריא יותר והדור שלנו מעדיף אותו".

עודד, בן 25 שגר ביישוב באזור המרכז ועוסק בתחום החינוך, אומר שהחלטתו לשתות פחות הגיעה כמעין תגובת נגד אישית לשתייה מופרזת בשנות הנעורים ובסופי השבוע במהלך שירותו הצבאי. "בתור נער שגדל במרכז, השתייה הייתה חלק מאוד משמעותי מהנערוּת. זו הייתה תרבות מאוד חזקה אצלנו וזה היה משהו שקורה כל סוף שבוע בכמויות די גדולות. אחרי הצבא עברתי לדרום ושם הייתה איזושהי התפכחות, והעניין בדבר הזה ככלי חברתי, ירד.

"זה נהיה פחות מעניין ליצור סיטואציה חברתית שסובבת סביב אלכוהול ויש פתאום עניין ליצור סיטואציה חברתית שהיא נטולת משני תודעה כמו אלכוהול וסמים קלים. המחיר הכלכלי לא היה אישיו וגם הבריאות לא שיחקה שם תפקיד, זו איזו התאהבות במצב הזה של להיות סחי בסיטואציות שפעם היינו עטופים בהן במשנה כזה או אחר. גם כשאני שותה, זה ממש נדיר שאני שותה הרבה. שלוקים. אני לא יכול להגדיר את זה כתופעה או כמשהו שאני רואה מסביבי, זה פשוט מה שקרה לי". 

משקאות לא אלכוהולים של קוקה קולה / צילום: יחצ חול

__

האלכוהול של העתיד יגיע ממעבדה

חוקרים בריטים מקווים לייצר אלכוהול סינתטי שיאפשר לנו ליהנות מהצדדים הטובים של השכרות, ולהימנע מהנזקים הבריאותיים והחמרמורת

לפני בדיוק עשור, פוטר פרופ’ דייוויד נאט מתפקידו כיועץ הבכיר של ממשלת בריטניה לענייני סמים משום שהצביע על העיוות המוסרי בסטנדרטים שעל־פיהם ממשלות מחליטות אילו חומרים חוקיים ואילו לא. באחת ההרצאות שנתן באותה תקופה אמר נאט כי "רכיבה על סוסים מסוכנת יותר משימוש באקסטזי" וזמן קצר לאחר מכן פרסם ב"לאנסט" - אחד מכתבי העת הרפואיים הנחשבים בעולם - מחקר שמראה ששימוש באלכוהול מזיק לחברה הרבה יותר משימוש בהרואין ובקראק.

שר הפנים הבריטי דאז, אלן ג’ונסון, אפילו לא התווכח עם הנתונים ולא ניסה לערער על אמינות המסקנות של נאט. את פיטוריו של היועץ שלו הוא הסביר בכך ש"לא ניתן לייעץ לממשלה שאתה פועל נגד מדיניותה. הטענות שלו הן פוליטיות יותר מאשר מדעיות".

נאט לא עשה עניין מהפיטורים. לא רק משום שיועצים בכירים אחרים התפטרו ממשרתם בגוף המייעץ לממשלה במחאה על הדחתו, אלא בעיקר משום שההדחה פינתה לו זמן לעסוק במחקר וביזמות. נאט הוא נוירו־פסיכו־פרמקולוג - מדען (ופסיכיאטר בהכשרתו) שבודק את השפעתם של סמים ותרופות על המוח ועל ההתנהגות. הוא הקים מאז את תוכנית המחקר בחומרים פסיכדליים באימפריאל קולג’ בלונדון והוא מחפש ללא הרף דרכים להבין כיצד חומרים שונים משפיעים על המוח וכיצד הם יכולים לסייע לסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית, מדיכאון עמוק ומהתמכרויות.

אלא שלצד העניין בחומרים פסיכואקטיביים לא חוקיים, נאט מעולם לא זנח את העניין בחומר הפסיכואקטיבי הפופולרי מכולם, המזיק מכולם והחוקי למהדרין ברוב העולם - אלכוהול. "במשך רוב חיי המקצועיים טיפלתי באנשים שאלכוהול היה בעיה משמעותית מאוד בחייהם", אמר נאט בראיון לעיתון הגרדיאן הבריטי. "התעשייה יודעת שאלכוהול הוא חומר רעיל. אם היו מגלים אותו כיום, היו מכריזים עליו כחומר שאינו חוקי לצריכה כמזון. אם היו מחילים על צריכת אלכוהול את הסטנדרטים המקובלים בתחום המזון, הצריכה הבטוחה הייתה כוס יין אחת בשנה".

העניין של נאט באלכוהול ובנזקים שהוא משית על הפרט ועל החברה הביא אותו להכריז לפני חמש שנים על פיתוח "אלכוסינת’" - סינתוז של מולקולות שמדמות את האיכויות המרגיעות של האלכוהול, אבל חוסכות מאלו שצורכים אותו את החמרמורת ואת הסיכונים הבריאותיים שנלווים אליו. הדרך לשם החלה עוד ב־1983 כשנאט, שהיה אז דוקטורנט צעיר (הוא בן 68 כיום), גילה שילוב של מולקולות שפועל על אלכוהול ממש כמו סם נגד. הוא אומנם פעל מצוין על חולדות שיכורות וגרם להן להתפכח, אבל לא היה בו ערך קליני - אם אדם פיכח היה לוקח את החומר, הוא היה סובל מעוויתות שדומות לאלו שמהן סובלים אלכוהוליסטים בגמילה.

נאט נטש את המחקר ל־20 שנה כמעט, אבל בעקבות הבנה טובה יותר של מוליכים במוח, הוא חזר אליו לפני כשש שנים. כעת, לאחר גיוס הון ראשוני שהוא ושותפו מקווים שיביא אותם לגיוס משמעותי יותר של 20 מיליון ליש"ט, נאט חולם על הפיכת האלכוסינת’ למוצר צריכה של ממש.

"בוודאי שנערוך בדיקות כדי לבדוק אם המולקולה בטוחה", הוא הסביר באותו ראיון בגרדיאן, "אנחנו צריכים להראות שהחומר הזה שונה מאלכוהול. אנו נדגים כי הוא אינו מייצר רעילות כמו אלכוהול". על מה הוא מדבר? כשהכבד שלנו מפרק אלכוהול, הוא מייצר אצטאלדהיד מסרטן; שתייה כבדה מדי מגבירה את הסיכון לאירועים מוחיים, למחלות לב וכבד, לנזק מוחי ולפגיעה במערכת העצבים. "וכמובן שאנחנו לא רוצים חמרמורת", הוא הדגיש.

נאט מניח שהחומר (שייקרא "אלכרל") יימכר כשהוא מסווג כתוסף מזון ובשלב מאוחר יותר יימכר הרישיון לשימוש בו לחברות משקאות שיכינו ממנו משקאות מסוגים שונים. נכון לעכשיו, לא ברור מתי יסתיים הליך הפיתוח של החומר ואנשי תעשיית המשקאות מתייחסים בספקנות לסיכויי ההצלחה שלו, אבל אם אכן בני דור ה־Y ודור ה־Z חרדים לבריאותם יותר מהוריהם ומבני הדורות הקודמים להם, קשה לפסול על הסף את תקוותו של נאט לכך שיום אחד תתמסטל האנושות בצורה בטוחה בהרבה מכפי שהיא עושה כיום.

__

הפאב נטול האלכוהול מגיע למולדת הגינס

איש לא יופתע לשמוע שברים לא אלכוהוליים קמו בשנה האחרונה בברוקלין, מקום הולדתו של ההיפסטר בן שנות ה־2000, ובמקומוני ניו יורק כבר מדווחים על צעירים מקועקעים שנהנים מהדרינקים הבלתי משכרים אך מושקעים למדי. ברור גם שמיקסולוגים בברים של לוס אנג’לס, סן פרנסיסקו ושיקגו כבר לקחו על עצמם לרקוח קוקטיילים נטולי אלכוהול ושופעי מרכיבים משונים, שמחירם יכול לעלות על מחירו של קוקטייל אלכוהולי ("האם משקאות ללא אלכוהול הם יקרים מדי? או שהם נהפכו פתאום למשקאות מדהימים?" שאלה כותרת ב"ניו יורק מגזין" בקיץ שעבר).

אבל דבר לא יכול היה להכין את העולם לכך שדבלין בירת אירלנד, העיר שהביאה לעולם את הגינס ושמסורת השתייה שלה היא מהמפוארות באירופה, תיפול גם היא בטרנד ההתנזרות מאלכוהול תוך כדי שתייה של משקאות מוגזמים. והנה, בסוף השבוע שעבר נפתח בדבלין מוסד שתייה ראשון שאינו מגיש אלכוהול כלל. הפאב, שנושא את השם "מארי הבתולה", מגיש קוקטיילים כגון "טיקי סטריט" - שמכיל "יין" סירה נטול אלכוהול, מעורבב עם היביסקוס ורימון, ומייסדיו בטוחים שאירלנד "נמצאת בתחילתו של שינוי תרבותי בכל הנוגע ליחסם של האנשים לאלכוהול".

ווהן ייטס בפאב הלא אלכוהולי בדבלין / צילום:GettyImages

בכתבה על פתיחת הפאב ב"פייננשל טיימס" נטען כי אחת הסיבות המרכזיות לרצונם של האירים לצמצם את שתיית האלכוהול שלהם היא אכיפת החוקים נגד נהיגה בשכרות. ווהן ייטס, מבעלי "מארי הבתולה", אמר: "אנחנו לא אומרים לאנשים לא לשתות, אנחנו אומרים - ‘אם אתם לא רוצים לשתות, יש אלטרנטיבה’. ותוכלו גם לנהוג הביתה". עם זאת, היוזמה התקבלה ברגשות מעורבים ברחובות דבלין. נואל דונגן, איש עסקים שעבר ליד הבר לפני פתיחתו, אמר כי "אפילו לישו היה את השכל להפוך מים ליין. מעולם לא הבנתי את הקונספט של משקאות ללא אלכוהול. למה לטרוח?".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות