הנקראות ביותר

עסקת המאה של טראמפ וקושנר: יזמים ומשקיעים יעמידו עשרות מיליארדי דולרים לפיתוח המזה"ת

הבית הלבן הודיע כי יכנס בחודש הבא "סדנה כלכלית" בבחריין – השלב הראשון בתוכנית השלום בין ישראל לפלסטינים שהוא מקדם • המטרה: לגייס מיזמים ומשקיעים עשרות מיליארדי דולרים לפיתוח המזרח התיכון, וכך לעודד את הצדדים לגלות גמישות דיפלומטית • התגובות: הפלסטינים מוחים ולא יגיעו לאירוע, מדינות ערב כנראה יתמכו, ובישראל? כולם שומרים על שתיקה

טראמפ, נתניהו, אבו מאזן / צילומים: shutterstock, אלעד מלכה, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
טראמפ, נתניהו, אבו מאזן / צילומים: shutterstock, אלעד מלכה, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אתרי האינטרנט של הבית הלבן ושל משרד החוץ בבחריין פרסמו אמש הודעה על כינוס "סדנה" (Workshop) בשם "שגשוג לשלום", שתיערך ב-25-26 ביוני במנאמה, עיר הבירה של בחריין. מאחורי ההצהרה היבשה הזאת מסתתרת ההתנעה של "עסקת המאה", תוכנית השלום הכלכלי של הבית הלבן למזרח התיכון.

האירוע מכונה "סדנה" ולא "פסגה" או "ועידת שלום", ולא בכדי: מטרתו היא לגייס אנשי עסקים, יזמים ואנשי חברה אזרחית להשקעות כספיות גדולות במזרח התיכון, עם דגש על הגדה המערבית ועזה, אך תוך שיתוף פעולה והזרמת השקעות גם לירדן, מצרים ולבנון, בהשתתפות מדינות המפרץ. ה"ניו יורק טיימס" פרסם היום (ב') שסכום גיוס ההשקעות המצופה בשלב זה עומד על כ-68 מ יליארד דולר. מקור אמריקאי אמר ל"גלובס" שהסכום "לא רחוק מהשאיפות", ושבכל מקרה מדובר בתוכנית בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

בהודעת בחריין נאמר בין היתר כי הסדנה "תעסוק בכלכלה ופיתוח לפי צרכיהם של הפלסטינים ותתמוך בקידום האזור כולו", ו"תספק פלטפורמה להחלפת רעיונות ושיח אסטרטגי כדי לעודד השקעות ויזמות כלכלית אשר עשויים להוביל להשגת שלום אזורי". עוד נמסר שהשלב הבא של התוכנית יצריך שיתוף פעולה מכל הצדדים כדי ליצור עתיד כלכלי לטובתם של כל העמים. המילה "ישראל" לא מוזכרת בהודעה.

זה יותר משנתיים שדונלד טראמפ ואנשי ממשלו מכינים את תוכניתם לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שזכתה לכינוי "עסקת המאה". נשיא ארה"ב המתין עם הצגת התוכנית עד להשלמת הבחירות בישראל וכמעט-כינון ממשלה חדשה: הוא לא רצה להפריע לנתניהו לזכות בבחירות, ולעורר חששות בימין שמא תוקם מדינה פלסטינית. בניגוד לממשלים קודמים ולעמדת האיחוד האירופי, ממשל טראמפ לא דבק בעיקרון של פתרון שתי המדינות ורמז בשנתיים האחרונות שמדינה פלסטינית אינה מחויבת המציאות. גם ראש הממשלה נתניהו דיבר בשנים האחרונות על המונח "מדינה מינוס", מעין גוף שלא מקבל מעמד ריבוני מלא.

בהתאם לכך, המונח "מדינה פלסטינית" אינו מופיע בהצהרות שפורסמו אמש, אף שמשרד החוץ הבחרייני הדגיש את תמיכתו ב"מניעים של הפלסטינים ובשאיפות של העם הפלסטיני". רק לאחר רתימת המשקיעים, היזמים ובעלי ההון למתן תמריצים כלכליים לשיתוף פעולה אזורי, מתכוונים האמריקאים לפרסם את "הפרק הפוליטי" של התוכנית, כהגדרתם. בבית הלבן מסרבים לפרט בשלב הזה מהו לוח הזמנים לפרסום הפרק הזה, ומה הוא יכיל. הרשות הפלסטינית הביעה את התנגדותה לתוכנית, והודיעה היום כי אין בכוונתה להשתתף בוועידה בבחריין.

גורם ממשל אמריקאי אמר אתמול שבמסגרת הסדנה בבחריין ייעשה ניסיון לעקוף את השאלות כבדות המשקל שבליבת הסכסוך: המעמד המדיני של הפלסטינים, הסדרי הביטחון, שאלת הפליטים ועתיד ירושלים. לשם כך יוזמנו לכנס שרי אוצר ולא שרי חוץ, ואליהם יצורפו משלחות של אנשי עסקים. "אנחנו מכירים בכך שהתוכנית הכלכלית צריכה ללכת יד ביד עם תוכנית פוליטית, אבל זו (הסדנה) תהיה אפשרות ראשונית לפרט צעדים כלכליים. זו תהיה הזדמנות להראות לפלסטינים, לירדנים, לישראלים וללבנונים שמנכ"לי חברות גדולות מגלים עניין ורוצים להשקיע באזור".

הרעיון לרתום אנשי עסקים לפני הדיפלומטים והצדדים הפוליטיים אמנם שונה מהגישה שהציג ממשל אובמה בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך הוא אינו חדש - ולא צלח בעבר. עד כה אנשי עסקים פרטיים לא מיהרו לשים את כספם על מיזמים במזרח התיכון, כל עוד בעיות הליבה הפוליטיות לא מתקרבות לפתרון ועשויות להצית מלחמה באזור בכל זמן נתון. שגריר ארה"ב לישראל לשעבר, דן שפירו, מתח אמש ביקורת על התוכנית החדשה: "ועידות איזורית כלכליות במזרח התיכון מייצרות הצהרות רבות, אך רבות מהן לא באות לידי מימוש. אם אין אפילו תהליך פוליטי ויעד שאליו רוצים להגיע, במה בדיוק מבקשים מאנשים להשקיע? המשקיעים לבטח ישאלו זאת".

שותקים בישראל, שותקים גם בארה"ב

בישראל התקבלה ההודעה על האירוע הכלכלי בבחריין בשתיקה. משרד החוץ נמצא לחלוטין מחוץ לתמונה: בישיבה שבועית של הנהלתו שהתכנסה אתמול בירושלים, ציינו הנוכחים כי הם לומדים על ההתפתחויות בתוכנית מהמידע המתפרסם בכלי התקשורת. ההודעות של בחריין והבית הלבן אמנם הדגישו ששרי האוצר של המדינות יובילו את הסדנה ולא שרי החוץ, אך לא מסרו פרטים כלשהם גם על מעורבות אפשרית של משרד האוצר הישראלי. "גלובס" פנה ללשכת נתניהו, למשרד החוץ ולמשרדים ממשלתיים שעשויים ליטול חלק בתוכנית, כמו משרדי התחבורה והאנרגיה, בניסיון להבין אם האירוע בבחריין יכלול נציגים ישראליים כלשהם. לפי שעה כולם שותקים.

גם בצד האמריקאי הדממה נשמרת. הפרסום הראשון על התוכנית, אמש ברשת CNN, לווה רק בהודעות הרשמיות של ארה"ב ובחריין. חשבונות הטוויטר של שר האוצר האמריקאי סטיב מנוצ'ין (שיוביל את המשלחת לבחריין) ושל השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלאט לא התייחסו לתוכנית, וכך גם הנשיא טראמפ ומחלקת המדינה. פניית "גלובס" בנושא נותרה אף היא ללא מענה.

השאלה המתבקשת היא איזו השפעה יהיה לפרסום התוכנית על המו"מ להרכבת הקואליציה. איחוד מפלגות הימין, המפלגה הניצית ביותר שאמורה להצטרף לקואליציה העתידית, החלה את המו"מ לפני כחמישה שבועות עם שאיפות גדולות: מטרתם הייתה להכניס לקווי היסוד של הממשלה הסכמה על סיפוח שטחי C, שינוי סטטוס קרקעות ביו"ש וביטול חוק ההתנתקות בנוגע לארבע ההתנחלויות שפונו בצפון השומרון ב-2005. ואולם, לליכוד אין כל כוונה לאפשר להצהרות הללו למצוא את דרכן לקווי היסוד של הממשלה ה-35, ודאי לא באופן שיסכן את מערכת היחסים ההדוקה בין נתניהו לטראמפ.

באיחוד מפלגות הימין אישרו היום ל"גלובס" שהשר יריב לוין דחה את כל בקשותיהם באשר ליו"ש, בהוראת נתניהו. למרות זאת, פני המפלגה הם לקואליציה: ח״כ בצלאל סמוטריץ' חש ברע ביממה האחרונה והיה מנוטרל מקיום מגעים פוליטיים, אך למפלגתו אין כוונה לשבת מחוץ לממשלה הבאה. בשיחות סגורות מקווים בכירים בה שתוכנית טראמפ השלמה, לכשתפורסם, תוביל דווקא לסיפוח, ומשוכנעים שהפלסטינים יתנגדו לכל הצעה ולא תהיה התקדמות מולם.

במפלגת כולנו מקווים עדיין שמשה כחלון יישאר בתפקידו כשר האוצר. כחלון הוא השר היחיד אשר קיים קשר עבודה שוטף בשנים האחרונות עם השרים הפלסטיניים, ומפלגתו תשמח לקחת חלק מרכזי בדיונים בסדנה בבחריין. שר הבטחון המיועד אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) לא הגיב לפרסומים, וכך גם ש"ס ויהדות התורה.

הפלסטינים מתנגדים, אבל לא כולם

בשורה התחתונה, נראה שתוכניתו של טראמפ נועדה לתת לכל אחד מהצדדים המסוכסכים הצעה שיתקשו לסרב לה. לפלסטינים - יצירת בסיס כלכלי ותשתיתי יציב ליישות מדינית, תוך הסרת התלות המוחלטת בישראל ומתן עתיד לתושביה. לישראל - סיום הסכסוך תוך עמעום המושג "מדינה פלסטינית", בתמורה לוויתור על רוב שטחי הגדה. לירדן, מצרים ולבנון - שיקום כלכלי לטווח ארוך. למדינות המפרץ - הבטחת עתידן הכלכלי ביום שבו ייגמרו עתודות הנפט, וחיזוק הקואליציה נגד האיום הגדול שמהווה איראן. היקפה הכלכלי של "עסקת המאה" מעיד כי מדובר בתכנית אסטרטגית עצומה, המזכירה את תכנית מרשל - השיקום הכלכלי של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. ההיגיון זהה: שגשוג כלכלי אמור למנוע סכסוכים ומלחמות.

לפי מקורות דיפלומטיים אמריקאים, גם הממשל עצמו יהיה מעורב בהשקעה: בספטמבר פרסמנו ב"גלובס" כי בכוונת ארה"ב להשקיע כ-5 מיליארד דולר בהקמת תשתיות ברשות הפלסטינית וברצועת עזה. אבל זהו רק חלק קטן מהתוכנית: האמריקאים מתכוונים ליצור מסגרת ורעיון כללי, וכן כמה תחומי כלכלה הכרחיים לקידום. הרעיון הכללי הוא ניצול היתרונות הכלכליים של כל המשתתפים: הטכנולוגיה והיזמות הישראלית; מקורות האנרגיה במפרץ (והגז המצרי); כוח האדם הפלסטיני, המצרי והירדני המשווע לתעסוקה; וכן שימוש במיקום הגיאוגרפי של מדינות האזור לצורך שינוע סחורות, נפט וגז במהירות לאירופה וממנה.

בתחום התשתיות המטרות הן פתרון לטווח הארוך של בעיית המחסור במים, באמצעות התפלה; ייצור חשמל נקי בהתבססות על גז ואנרגיה סולרית; וכן פרויקטים בתחום הבריאות, כמו בניית מרכזים רפואיים גדולים ופקולטות לרפואה. בתחום הטכנולוגי השאיפה היא להקים אזורי תעשיה ענקיים לצד מוסדות אקדמיים ומחקריים. בתחום התחבורה - מערכת רכבות, כבישים וקווים ימייים ואוויריים, שלאחר הסרת המחסומים בגבולות יקצרו מאוד את קווי המסחר למערב. בתחום האנרגיה - שת"פ אזורי עם מתקני ההנזלה במצרים ופיתוח מרבצי הגז בים התיכון ובמפרץ.

אלא שברשות הפלסטינית מסרבים לפי שעה לשתף פעולה עם התוכנית. הרשות, על כל בכיריה, ניתקה לחלוטין את הקשר עם ממשל טראמפ ב-7 בדצמבר 2017, אחרי שהנשיא הודיע על כוונתו להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. בשנתיים האחרונות מתמיד הממשל האמריקאי בקיצוץ וחיסול מנגנוני תרומות שהזרימו כסף אמריקאי לשטחי הרשות, באמצעות גופים בינלאומיים כמו אונר"א וארגונים שונים. עם הכינוס של סדנת "שגשוג לשלום", הדגש על התרומות וההשקעות לפלסטינים יעבור לבעלי הון, משקיעים ויזמים ממדינות המפרץ או מדינות אחרות.

הפלסטינים לא מתלהבים מכך, אם כי לא משמיעים תגובות חריפות במיוחד, אולי כי מדובר בינתיים בהיבטים הכלכליים ולא המדיניים. ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד א-שתייה, אמר כי ארצות-הברית לא התייעצה עם הפלסטינים בנוגע לכינוס המתוכנן בבחריין, והדגיש כי הפתרון לסכסוך הוא מדיני ולא כלכלי. כך גם נביל שעת', מבכירי הרשות, שאמר לתקשורת כי טראמפ מנסה לשקם בכסף את מה שנהרס בפעולות מדיניות - בדגש על העברת השגרירות לירושלים. הרשות פתחה בימים אלה במסע מדיני-דיפלומטי, שבמסגרתו ייפגשו אבו מאזן ואנשיו עם בכירים במדינות האזור ובאירופה בניסיון לטרפד את התוכנית.

נביל אבו רודיינא, מאנשיו הקרובים של אבו מאזן, אמר ל"גלובס" כי הפלסטינים עדיין רואים בהסכמי אוסלו את הבסיס להסכם שלום עתידי, ולא מוכנים לשינוי הכיוון המהותי שמציג ממשל טראמפ. לדבריו, האמריקאים מנסים לחבל ביציבות האזורית באמצעות התוכנית, ולא לקדם שלום עתידי. בדבריו הביע אבו רודיינא זלזול בקשריו של נתניהו עם מדינות ערב, לרבות מדינות המפרץ, שאמורים לכאורה לסייע לקידום התוכנית. "בלי הפלסטינים, אף אחד לא יוכל לחתום על שום נייר הקשור אלינו", אמר והוסיף כי גם מצרים וירדן יישרו קו עם עמדה זו.

אלא שלא כל הפלסטינים מתנגדים. ב-1 במאי הוכרז בחברון על הקמתה של מפלגה חדשה שמטרותיה קידום כלכלי וחברתי של העם הפלסטיני, גם תוך שיתוף פעולה עם ישראל. לטענת "מפלגת הרפורמה והפיתוח", הרוב הדומם של הפלסטינים מעוניין בשיפור איכות חייו, וסולד מהסכסוך. מייסד המפלגה, אשרף ג'עברי, מבטיח להיאבק למען שינוי ממסדי ברשות ולמיגור השחיתות בה. דוברי הרשות תקפו את דבריו, אך הוא רשם הישג בכך שהצליח להביא לכנס השקת מפלגתו לא פחות מ-5,000 פעילים.

מצרים ומדינות המפרץ ירוויחו מהתוכנית

ומה באשר לשאר המדינות שיושפעו מ"עסקת המאה"? מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, הן תומכותיה העיקריות. הן הסכימו עקרונית למימון חלק הארי של התכנית, מתוך מחשבה כי הדבר יקדם מאוד את יעדי השינוי הכלכלי, הקידמה הטכנולוגית והסרת התלות בכלכלת הנפט. עם זאת, בשל התנגדות הפלסטינים, התמיכה לא מובעת בפה מלא. אבו מאזן טוען שבכיסו הבטחה מהמלך הסעודי בן סלמאן לא לקדם את התכנית האמריקאית בניגוד לרצון הפלסטינים.

ירדן עדיין אמביוולנטית, אבל כלכלתה הרעועה נזקקת לחילוץ כאוויר לנשימה. זו אחת מהסיבות העיקריות לכך שהיא מהווה מוקד חשוב בהשקעות ובפיתוח, כדי לרכוש את הסכמת המלך עבדאללה, שלו מנופי לחץ גדולים על הנהגת הרשות. מנגד, בירדן אופוזיציה פלסטינית ואיסלאמית למדיניות המלך, וללא נדוניה כבדה הוא יתקשה לתמוך בתוכנית. מצרים תומכת עקרונית ביוזמה, ומתואמת עם ישראל, ארה"ב וסעודיה, אם כי גם היא שומרת כרגע על שתיקה. הנשיא א-סיסי מצפה לתמורה ממשית שתקדם את כלכלת ארצו לטווח הארוך, על רקע הגידול המהיר באוכלוסייתה והאבטלה שמתרחבת בקרב צעירים משכילים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות