האם דין ביטקוין כדין כל מטבע אחר, ומה הבשורה למשקיעים? כל מה שצריך לדעת על פסיקת ביהמ"ש

ביהמ"ש המחוזי בלוד פסק לטובת רשות המסים וקבע כי יש לראות בביטקוין נכס ולא מטבע, ולכן הרווחים ממנו חייבים במס רווחי הון • "גלובס" מנתח את ההשפעות של פסק הדין על המסחר במטבע הווירטואלי הפופולרי, ובודק מה צריך לעשות מי שלא דיווח עד כה לרשות המסים על החזקותיו במטבעות וירטואליים

ביטקוין / אילוסטרציה: shutterstock
ביטקוין / אילוסטרציה: shutterstock

מטבע או נכס - זאת שאלת "מיליון הביטקוין" שעליה נדרש בית המשפט המחוזי להשיב במסגרת הכרעתו בערעור המס שהגיש נועם קופל נגד פקיד שומה רחובות ברשות המסים. בית המשפט המחוזי הכריע לטובת רשות המסים, וקבע כי הביטקוין אינו "מטבע" אלה "נכס", ועל כן רווחים ממכירתו חייבים במס רווח הון.

המחלוקת שהוכרעה לא נוגעת לקופל בלבד, וגם לא לביטקוין בלבד. היא נוגעת למאות מיליוני שקלים שמסתובבים ברשת בדמות מטבע וירטואלי כזה או אחר - ויש המעריכים שלמעלה ממיליארד שקלים - שבעליהם תוהים האם הם ימוסו על רווחיהם, ואם כן מה יהיה שיעור המס. 

לערער לעליון או לפנות לכנסת? קהילת הביטקוין הישראלית מאוכזבת מפסק הדין של המחוזי

קופל, שרכש ביטקוין ב-2011 ומכר אותו ב-2013 ברווח של כ-8.3 מיליון שקל, טען כי הביטקוין הוא "מטבע חוץ", ושרווחיו הם הפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל שלא במסגרת עסק, ולכן הם פטורים ממס. רשות המסים טענה מנגד כי מדובר בנכס, ולא במטבע, ועל כן הרווחים ממכירתו מהווים רווחי הון החייבים במס. הרשות אף פרסמה על כך חוזר מקצועי מפורט במהלך 2017 במסגרתו נקבע חד-משמעית שהרשות רואה במטבע וירטואלי נכס ולא מטבע.

עבור קופל, משמעות פסק הדין היא חיוב במס בשיעור של כ-3 מיליון שקל, אבל קופל לא לבד. בעקבות ההכרעה נסגרו כעת, בבת אחת, עשרות מחלוקות מס עם נישומים שטענו בשנתיים האחרונות כי המטבע הווירטואלי שלהם הוא מטבע ולא נכס, בניגוד לעמדת הרשות. הנישומים הללו הגיעו להסדר עם הרשות, לפיו הם יחכו להכרעת בית המשפט בתיק של קופל, וכעת עם ההכרעה הם הפסידו יחד איתו. מדובר בעשרות מיליוני שקלים, ואולי יותר, שייכנסו לקופת המדינה באופן מיידי. 

רונלד עם שלם, סמנכ"ל בכיר ברשות המסים, מסביר כי מבחינת רשות המסים אין חדש, כיוון שהפסיקה רק מאשרת את העמדה שלפיה הם פועלים בשנים האחרונות. לדבריו, "לאחר פרסום החוזר שלנו בנוגע למיסוי מטבעות וירטואליים ב-2017, רבים דיווחו לנו על המטבעות הים שלהם. חלק מהם דיווחו על הרווחים כרווחי הון, כעמדתנו, ומוסו בהתאם, ואחרים דיווחו על המטבעות הים כמטבע, הפטור ממס, בהתאם לחוות דעת משפטיות שניתנו להם.

מעמד הביטקוין שנוי במחלוקת בעולם
 מעמד הביטקוין שנוי במחלוקת בעולם

"נגד האחרונים נפתחו הליכי שומה, בדומה להליכים שנפתחו נגד קופל, ועם חלקם הגענו להסכמה שנמתין להכרעת המחוזי בתיק של קופל, ונפעל בהתאם. הם היו בהמתנה להכרעה וכעת יש כמה עשרות תיקים שנסגרו, והרווחים בהם ימוסו כרווחים ממכירת נכס, בהתאם לפסיקה של המחוזי ולעמדתנו".

עוד דבר שהרשות עשתה היה להכניס לרשימת תכנוני המס החייבים בדיווח מיוחד גם את עסקאות מכירת המטבעות הווירטואליים, כך שכיום נישומים לא יכולים להסתתר תחת תכנון מס שלפיו מדובר במטבע, ולקוות שהרשות לא תבדוק את התיק שלהם ולא תעלה על העסקה. חלה עליהם חובה לשים זרקור מיוחד על העסקה ולהציג אותה לבחינת הרשות. "גם בדרך הזאת נחשפו הרבה מאוד מחזיקי מטבע וירטואלי, שדיווחו לנו", אומר עם שלם.

אבל לא כל מחזיקי המטבעות הווירטואליים דיווחו על הרווחים שלהם, ועל החזקותיהם בכלל, לרשות המסים. נגד אלה ממשיכה רשות המסים לפעול בדרכי אכיפה "פחות חביבות". במהלך 2018 שיגרה רשות המסים לשלל פעילים בזירת המטבעות הדיגיטליים - הגדולים שבהם הם ביטקוין, את'ריום, ריפל, ביטקוין קאש, EOS וקרדנו - מכתבי דרישת מידע, שמטרתם בירור חבות המס של אותם פעילים ופתיחת תיקי "עסק" לפעילים בזירה במקרים הרלוונטיים. את המידע עליהם השיגה הרשות, בין היתר, בדרכים לא רשמיות, ובהן פניה לבורסות שבהן נסחרים המטבעות הווירטואליים, בהן bits of gold - אחת הפלטפורמות הגדולות בארץ לקנייה ולמכירה של מטבעות וירטואליים שונים.

"עשינו, ונמשיך לעשות, פעולות יזומות לאיתור בעלי מטבעות וירטואליים שלא מדווחים", אומר עם שלם.

כמה כסף אתם מצפים לראות ממיסוי הביטקוין בהתאם לעמדתכם שאושרה בבית המשפט המחוזי?
"אי-אפשר לנקוב במספר, כיוון שכל אחד יכול למכור ולקנות מטבע וירטואלי מתי שהוא רוצה, ולא ברור אם הוא ימכור ברווח או בהפסד. חלק קנו ביוקר וימכרו בהפסד ואחרים יעשו רווחים גבוהים מאוד. בנוגע לאנשים שאנחנו כבר יודעים עליהם שמימשו ברווח, ואנחנו במחלוקת איתם לגבי הסיווג של המטבע הווירטואלי - אלה יאלצו לשלם מס שנתי כולל בגובה של עשרות מיליוני שקלים".

צריך לזכור שההכרעה כי ביטקוין הוא נכס ולא מטבע הנה הכרעה של בית המשפט המחוזי, ולא של בית המשפט העליון, ועל כן לא מדובר בהכרעה שמחייבת נישומים שלא הסכימו לקבל אותה על עצמם. בפניהם עדיין פתוחה הדרך לערער על עמדת הרשות בתיק שלהם לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ, ולקבל את עמדת השופט הספציפי שידון בתיק. אולי אחד מהשופטים האחרים שידונו באותה שאלה יחשוב אחרת מהשופט שמואל בורנשטין. שופטי בתי המשפט המחוזיים לא תמיד מסכימים, וכבר קרו דברים מעולם.

כך שלכאורה הסוגיה נותרה חצי פתוחה עד להכרעת בית המשפט העליון בה. עורך דינו של קופל, עו"ד יואב ציוני, מסר כי, "עוד לא הוחלט אם להגיש ערעור. בוחנים את הנושא. אנחנו לומדים את פסק הדין ונחליט בעניין הזה בימים הקרובים".

בינתיים - עד שהנושא יגיע או לא יגיע לבחינת בית המשפט העליון - בחן "גלובס", באמצעות שורת מומחי מס, את המשמעותיות המידיות של פסק הדין, נכון להיום, בעבור הפועלים בזירה.

המשמעות הכספית של פס"ד: מאות מיליוני שקלים

אחת השאלות המעניינות שעולות בעקבות פסק הדין היא כמה כסף ייכנס לקופת המדינה, ומהצד השני כמה כסף "יפסידו" מחזיקי המטבעות הווירטואליים. לדברי מומחה המיסוי עו"ד (רו"ח) אלכסנדר שפירא, "המשמעות הכספית המידית של פסק הדין אינה ברורה, שכן חלק ניכר מהמשקיעים בביטקוין, כמו גם במטבעות אחרים, לא דיווחו עד כה לרשויות המס על רווחיהם, מפני שסברו כי מדובר בעליית ערך הנחשבת להצמדה על שער המטבע והפטורה ממס".

גם ברשות המסים לא יכולים לספק מספר מנצח, ולומר כמה כסף יכנס לקופה, ובכל זאת ההערכות הלא רשמיות הן כי בשוק הזה מסתובבים מיליארד שקלים, וכי המס על הרווחים בו יהיה בהתאם. לדברי עו"ד שפירא, "יש להניח כי מדובר בחבויות מס של מאות מיליוני שקלים, תוך שקיימים משקיעים שצברו ומימשו רווחים בהיקפים גדולים ביותר".

הצד החיובי: קיזוז הפסדים

פסק הדין בוודאי לא משמח רבים, שעכשיו יאלצו לשלם 25%-30% מס על הרווחים שלהם ממסחר בביטקוין, אבל כנראה שלא הכול שחור.

לדברי עו"ד שפירא, לפסק הדין קיימת גם השלכה חיובית עבור אותם משקיעים שצברו הפסדים כתוצאה ממכירה של ביטקוין. "מי שמכר ביטקוין, או מטבעות דיגיטליים אחרים, בהפסד יכול לקזז את ההפסד כנגד רווחי הון אחרים שנוצרו לו בשנת המכירה או בשנים שלאחר מכן, לרבות רווחים ממכירת נדל"ן. זאת, כמובן בתנאי שיגיש דוח שנתי לרשויות המס ובו ידרוש את הקיזוז האמור".

שפירא מסביר כי קיזוז ההפסדים לא היה אפשרי אילו בית המשפט היה קובע שמדובר בהפרשי שער על מטבע, וזאת לאור הכלל לפיו הפסד מותר בקיזוז לצורכי מס בתנאי שאילו היה רווח הוא היה חייב במס. "מדובר, מטבע הדברים, במשקיעים שפעילותם בתחום אינה מגיעה לכדי עסק, שכן הפסד מעסק בכל מקרה מותר בקיזוז כנגד הכנסה מכל סוג שהוא, שהתקבלה בשנת ההפסד, וזאת ללא קשר למהותו של הנכס מושא ההפסד".

עוד השלכה חיובית לכאורה של פסק הדין, הנה העובדה שככל הנראה תשלום במטבע וירטואלי יכול "ליפול בין הכיסאות" של חוק המזומן, שמגביל שימוש במזומן מעל סכום מסוים. לדברי עו"ד זיו שרון, מומחה למיסוי, "ניתן לטעון כי אם בעקבות פסק הדין לא מדובר במטבע אלא בנכס אחר, החוק לצמצום השימוש המזומן, שמשרד האוצר כל כך עמל על חקיקתו, לא חל כלל על מטבעות דיגיטליים, ומכאן עלול להיווצר מצב שבו הרשויות לא יוכלו לאכוף את החוק דווקא על תשלום במטבעות דיגיטליים".

דין ביטקוין כדין כל מטבע אחר?

שאלה מעניינת נוספת שעולה מפסק הדין הנה האם דין הביטקוין כדין כל מטבע וירטואלי אחר? זאת, מאחר שפסק דינו של השופט שמואל בורנשטיין התייחס רק לביטקוין ולא למטבעות דיגיטליים אחרים. לדברי מומחי המס, התשובה לכך לא חד-משמעית, ומטבעות אחרים עשויים להיחשב כ"נייר ערך", כגון מטבעות מסוג Seurity Token.

לדברי עו"ד ורו"ח איילת הלל בירנצויג, שותפה בכירה במשרד עורכי הדין שקל ושות', "ראוי, לכל הפחות, להבחין בין הביטקוין למטבעות וירטואליים אחרים". לדבריה, "מן הראוי לבצע, למצער, הבחנה בין ביטקוין שמאפייניו דומים מאוד למטבע, לעומת מטבעות וירטואליים אחרים שיש בצד הנפקתם התחייבות לרכישת נכס או מתן שירות - ולכן ייתכן שיש מקום לבדלם לעומתו".

חלק ממומחי המס אף ייעצו ללקוחותיהם לדווח לרשות על מטבעות אחרים כמטבע ולא כנכס, ולהעמיד למבחן את עמדתה של הרשות כי דין המס של כל המטבעות הווירטואליים זהה.

השורה התחתונה, כמו תמיד: גילוי מרצון

השאלה המרכזית והמשמעותית מבחינת הפועלים בזירת המטבעות הווירטואליים היא מה הם צריכים לעשות עכשיו. איך פסק הדין משנה את המציאות שלהם הלכה למעשה. לדברי עו"ד איתי ברכה, ממשרד עורכי הדין ברכה ושות', התשובה לכך היא: גילוי מרצון - נוהל המאפשר לישראלים שלא דיווחו על הונם לחשוף אותו, לשלם את המס ולהימנע מהעמדה לדין פלילי.

"בין המשקיעים בתחום המטבעות הווירטואליים, קיימים רבים המחזיקים בחוות דעת ישנות הגורסות כי מטבעות דיגיטליים דינם כמטבע, ומשכך אינם חייבים במס. הפסיקה של בית המשפט מהווה אור אדום - הערת אזהרה וקריאה להגיע לדווח שכן חוות הדעת אינה תקיפה עוד", אומר ברכה. לדבריו, "הפסיקה חלה באופן רטרואקטיבי, וכעת נראה יותר ויותר הליכי גבייה, חקירה ומודיעין מצד רשות המסים בתחום זה".

המשמעות היא שהרשות תגיע ליותר ויותר מחזיקי מטבעות וירטואליים, ולכן על מי שטרם דיווח על נכסיו, למהר ולדווח.

לדברי עו"ד שפירא, "פסק הדין יביא לכך שיחידים רבים שהשקיעו במטבעות דיגיטליים ולא דיווחו על רווחיהם ישקלו כעת לבצע הליך גילוי מרצון".