"פסקת התגברות וחוק החסינות הם השתלטות של חשודים בעבירות חמורות על מוסדות השלטון"

"חקיקת פסקת התגברות מורחבת ותיקון חוק החסינות הם לא שני תיקוני חקיקה קלים. מדובר בהשתלטות של חשודים בעבירות חמורות על מוסדות השלטון במדינת ישראל, בראשם בנימין נתניהו, החשוד גם בקבלת שוחד בהיותו ראש הממשלה, בו-בזמן שהוא אישר מכירת צוללות למצרים, בלי שגוף כלשהו ידע על כך או אישר את זה" - את הדברים הקשים הללו כתב בימים האחרונים עו"ד אמנון לורך, שותף בכיר ואחד מראשי פירמת עורכי הדין יגאל ארנון, במכתב ששלח למאות עורכי הדין והמתמחים בפירמה.

עו"ד לורך, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של סיעת העבודה וכיו"ר בית הדין העליון של המפלגה, אמר עוד כי "המכה לחופש של כולנו, לכלכלה ולחוסן החברתי, בין היתר עקב בריחת ה'מוחות', אלה שיש להם ביקוש בחו"ל כמו רופאים, מהנדסים, מתכנתים וכיוצ"ב, עשויה להיות קשה ממה שהמדינה תוכל לשאת".

עו"ד לורך החליט להצטרף למחאה נגד יוזמות החקיקה של הימין להחלשת מערכת המשפט, שבה החלו בשבוע שעבר ראשי פירמות עורכי הדין הפרטיות בהתכנסות שערכו בתל-אביב. במכתב ששלח מציין לורך כי החליט לעשות מעשה שלדבריו לא עשה ב-40 שנותיו כעורך דין.

במכתבו הסביר לורך לעורכי הדין בפירמה את הרקע לקיומה של החסינות. "החסינות נולדה בארץ בתחילת שנות ה-50, בתקופה שבה היה שלטון צבאי במגזר הערבי. כך, כל שוטר יכול היה לעכב חבר כנסת ולמנוע את הגעתו למשכן, בגלל עבירת תנועה; כך קצין ממשל היה יכול להורות על מעצרו, בדיוק בעת הצבעה קריטית. בתמצית - מטרת החסינות היא להגן על המיעוט מפני כוחו העצום של הרוב - שהוא שולט בכל מנגנוני הממשל במדינה".

לורך ציין כי עם השנים נעשה שימוש לרעה בסעיפי החסינות, ועבריינים וחייבים שנבחרו לכנסת מנעו בעזרתם חיפושים של המשטרה, עיקולים בהוצאה לפועל, תשלומי דוחות תנועה (עד שהחוק תוקן), עד כדי שחשודים בעבירות חמורות זכו להגנה של הכנסת מפני העמדה לדין, ובית המשפט העליון התערב וביטל את מתן החסינות.

עוד כתב לורך כי "כל אלה שהסתתרו מאחורי החסינות, הורשעו וישבו בכלא... היה חבר כנסת שהמשיך לכהן ודרש את זכויותיו ככזה עת שכבר ישב בכלא".

לורך המשיך וכתב לעורכי הדין במשרדו כי "היסודות הבסיסיים של החיים אינם דורשים חוק. הזכויות של כל אחד מאיתנו לאכול, לגור, לנשום, להלך חופשיים, לאהוב, להביע את דעתו, לחיות, לנסוע וכיוצ"ב הן מעל כל חוק. אם הכנסת תשתגע ותחליט, כמקובל במשטרים אפלים, שאסור לאדם להעביר ביקורת על הממשלה - בית המשפט העליון יפסול חוק כזה.

"אז נשאלת השאלה: מי קובע - הכנסת שנבחרה על-ידי 'העם' או בית המשפט הממונה. במדינות שבהן יש חוקה - זה קל - קוראים מה כתוב בה, אצלנו אין. על זה מתנהל ויכוח עצום זה 70 שנה".

בהמשך לכך התייחס לורך לכוונה לחוקק "פסקת התגברות מורחבת". לדבריו, "הרעיון הוא שלא רק חוקי הכנסת יגברו על החלטות בית המשפט, אלא גם ההחלטות שאינן חוק יגברו על החלטות בית המשפט. לצד זה מבקשים לאסור על עותרים, שאינם נפגעים אישית, לעתור לבית המשפט".

עו"ד לורך מביא דוגמה נוספת לנזק שפסקת התגברות מורחבת עלולה לגרום. "לפני כעשור הביטוח הלאומי ניסה לקחת תקציב של 100 מיליון שקל מדי שנה, שהיו מיועדים לנגישות לנכים, ולחלק אותם למי שהם (אנשי הבט"ל) ירצו. זה היה בזמן שש"ס שלטה במשרד העבודה. ייצגתי שורה של ארגוני נכים, והתרגיל נכשל; ניסו שוב, עתרנו שוב, ומאז לא מנסים.

"לאף לא אחד מארגוני הנכים הללו לא היה עניין 'אישי'. לו היה עותר נכה מסוים, על-פי החקיקה החדשה, אם תהיה, יסדרו את הנגישות שלו בלבד".

לורך לא עצר כאן. לדבריו במכתב, "על הדרך ימנו עוד שופטים גרועים (בלי קשר לתפיסת עולמם, ולא מעט כאלה מונו בתקופת השרה איילת שקד, גם בערכאות גבוהות), והצדק יהיה שייך למקורבים. מעבר לסכנה לאורחות חייו של כל אחת ואחד מאיתנו, אובדן האמון במערכת המשפט (הראויה להרבה ביקורת עניינית ומוצדקת) יגרום לתוהו ובוהו, שבו כל מי שחזק יותר שולט, ומי ששולט בממשל הוא החזק יותר. משך הזמן מתחילת התהליך ועד לתחתיתו יכול להיות קצר מאוד, כי לא יהיה כוח שירסן את הכוח של נתניהו, ליצמן, דרעי, ליברמן, פרץ וכחלון".